מאזן התשלומים

כללי

מאזן התשלומים הוא דו"ח שמכינה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמסכם את כל העסקאות הבינלאומיות של ישראל. הדו"ח מציג תמונה מרוכזת על כניסה ויציאה של מטבע חוץ לישראל וממנה (תנועות מטבע חוץ). הדו"ח מתייחס לתקופה כלשהי, בדרך כלל שנה.

בעת הכנת הדו"ח הלמ"ס מתרגמת את כל מטבעות החוץ לדולרים, והדו"ח מוצג בדולרים בלבד.

מאזן תשלומים הוא למעשה דו"ח מקורות ושימושים

למעשה מאזן התשלומים הוא "דו"ח מקורות ושימושים", כלומר הוא מציג מצד אחד את המקורות שהניבו למדינת ישראל מטבע חוץ (ובאיזה סכום), ומצד שני לאיזה מטרות השתמשה מדינת ישראל במטבע חוץ (ובאיזה סכום).

כפי שנראה בהמשך, הלמ"ס דואגת לכך שסה"כ המקורות בדו"ח ישתוו לסה"כ השימושים.

המקורות העיקריים המניבים מט"ח למדינת ישראל

1. יצוא של מוצרים ושירותים.
2. קבלת מענקים, תרומות ופיצויים (אלו הן העברות חד צדדיות לטובתנו, שנקראות במאזן התשלומים: העברות שוטפות).
3. השקעות של זרים בחברות ישראליות.
4. קבלת הלוואות מחו"ל.
5. העברות כספיות של עולים חדשים.
6. שכר עבודה בדולרים שמקבלים עובדים ישראלים מגורמים בחו"ל.

השימושים העיקריים שעושה מדינת ישראל בדולרים

1. יבוא של מוצרים ושירותים.
2. תשלומי ריבית ודיבידנד למשקיעי חוץ.
3. תשלום משכורות לעובדים זרים.
4. השקעות של ישראלים בחברות בחו"ל.
5. מתן הלוואות לחו"ל.

להזכירך: מט"ח = מטבע חוץ

החלוקה הפנימית של מאזן התשלומים

מאזן התשלומים כולל שני חלקים ושורה תחתונה. כל חלק מציג תמונה של מקורות ושימושים דרך תנועות דולריות בתחום כלשהו:

1. חלק א' – נקרא החשבון השוטף. הוא מתייחס בעיקר לתנועות מט"ח בתחום המסחרי (יצוא ויבוא של סחורות ושירותים, גורמי ייצור והעברות שוטפות).
2. חלק ב' – נקרא חשבון ההון והחשבון הפיננסי. הוא מתייחס בעיקר להשקעות והלוואות במט"ח הן אלה שקיבלנו והן אלו שנתנו (כלומר לפעולות בתחום הפיננסי).

כל חלק מתפצל לסעיפים ותת סעיפים שיפורטו בהמשך.

לכל חלק שורה מסכמת

לכל אחד משני החלקים מתלווה שורה מסכמת הנוקבת בפער שבין המקורות (=סכום המט"ח שנכנס) והשימושים (=סכום המט"ח שיוצא) כאשר המקורות גדולים מהשימושים, השורה המסכמת מתחילה במילה יתרה ולאחריה שם החלק, למשל: יתרה בחשבון השוטף.

כאשר המקורות קטנים מהשימושים, המילה גרעון מחליפה את המילה יתרה, למשל: גרעון בחשבון השוטף.

נתון חיובי בשורה המסכמת מבטא כניסת מטבע חוץ (עודף מקורות).

נתון שלילי בשורה המסכמת מבטא יציאת מטבע חוץ (עודף שימושים).

השורה התחתונה

השורה התחתונה = נכסי הרזרבה

נכסי הרזרבה הם סכומי המט"ח שנמצאים בחזקתו של בנק ישראל.

שורת נכסי הרזרבה גורמת אוטומטית לאיזון בין סך המקורות לסך השימושים. וההסבר: כאשר סך המקורות (כניסת מט"ח) גדול מסך השימושים (יציאת מט"ח) הפער מופנה ל"מחסן" נכסי הרזרבות. המשמעות היא שמתווסף לנו שימוש נוסף שהוא הגדלת נכסי הרזרבות.

היות והשימוש הנוסף הוא בסכום הפער שבין סך המקורות לסך השימושים נסגר ביניהם הפער, ונוצר שיוויון בין סך המקורות לסך השימושים.

כאשר סך המקורות קטנים מסך השימושים אנו מגייסים את סכום הפער מתוך נכסי הרזרבות, המהווים בתרחיש זה מקור נוסף למט"ח. תוספת מקור בסכום הפער סוגרת את הפער ונוצר שיוויון בין סך המקורות לסך השימושים.

דוגמא לשימוש בשורה התחתונה

בטבלה 13.1 מופיעות 2 דוגמאות לשימוש בשורה התחתונה. הנתונים בטבלה הם במיליוני דולרים.

מאזן תשלומים במתכונת מקוצרת

מאזן התשלומים המוצג כאן הוא במתכונת מקוצרת. במאזן תשלומים, במתכונת מורחבת, מכל תת-סעיף מתפצלת שרשרת סעיפי משנה המזינה אותנו בים של אינפורמציה.

דוגמא

במאזן תשלומים מקוצר אנו מסתפקים בשורה:

במאזן תשלומים מורחב שורה זו יכולה להתחלק כך:

וכך הלאה (מוצרים אחרים)

ישנן מספר וריאציות של דו"חות מקוצרים. אל תתבלבלו אם תיתקלו בדו"ח שונה במקצת מזה המוצג כאן (הן מבחינת רמת הפירוט של הסעיפים והן בצורתו החיצונית).

השימוש בנכסי הרזרבה, הן כמקור והן כשימוש, משתקף באיור 13.1.

איור 13.1

החלוקה הפנימית של חלק א' – החשבון השוטף

החשבון השוטף כולל שני סעיפים:

1. חשבון הסחר
2. העברות שוטפות

ההרכב הפנימי של סעיפים אלו מוצג בטבלה 13.2.

החלוקה הפנימית של חלק ב' – חשבון ההון והחשבון הפיננסי

חלק ב' כולל שני סעיפים:

1. חשבון ההון
2. החשבון הפיננסי

הרכב סעיפים אלו מוצג בטבלה 13.4.

הפרשים סטטיסטים

הפער בין המציאות לתיאוריה משתקף בסעיף "הפרשים סטטיסטיים"

בפועל מרבית הנתונים במאזן התשלומים הם אומדנים המתבססים על מדגמים. בנוסף ישנן בד"כ גם טעויות שמתגלות, אם בכלל, במועד מאוחר יותר. לפיכך באופן מעשי רק אחת למיליון נקבל שיוויון בין המקורות לשימושים. את השיוויון אנו משיגים רק בצורה מלאכותית באמצעות תוספת שורה הנקראת הפרשים סטטיסטיים שהסכום הנקוב בה מחושב כך שיביא לאיזון.

בטבלה 13.6 סכום ההפרשים הסטטיסטיים מגיע ל- 1.4 מיליארד דולר.