איגרות חוב מדדיות

איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד

בעבר נסחרו 3 משפחות של איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד (מדדיות): גליל שגיא כפיר כיום מנפיקה המדינה רק סוג אחד של איגרות חוב צמודות מדד הנקראות ממשלתית צמודה או בקיצור – ממצ"מ.בכולן, הן הקרן והן הריבית צמודות למדד.

גליל /ממצ"מ– הגרף התיאורטי

המאפיינים של 3 המשפחות:

שגיא

כפיר

ריבית

קבועה

קבועה

משתנה

ההבדלים בין המשפחות: גליל ושגיא נבדלו זו מזו רק באורך חיי הסידרה. בכפיר הריבית היתה משתנה. בגליל ובשגיא הריבית היתה קבועה. כפיר -חישוב השינוי בריבית הריבית השתנתה בכל תשלום קופון, ונשארה קבועה עד לקופון הבא. הריבית החדשה נקבעה עפ"י ממוצע משוקלל של תשואת איגרות החוב הממשלתיות, הצמודות למדד, שמועד פדיונן (במועד החישוב) נע בין 3-5 שנים.

השווי המתואם של איגרת חוב צמודה למדד

השווי המתואם של איגרת חוב צמודה למדד, במועד ב' כלשהו, כולל שני מרכיבים:

• סכום נומינלי.
• תוספת הצמדה למדד שמתווספת לסכום הנומינלי. הסכום הנומינלי הסכום הנומינלי כולל את הערך הנקוב של איגרת החוב ( 1 ש"ח) +הריבית שהצטברה עד למועד ב' כלשהו. תוספת לסכום הנומינלי לסכום הנומינלי מתווספת האינפלציה שנרשמה ממועד א' (מועד הנפקת איגרות החוב) עד למועד ב'. אם לדוגמא בין מועד א' למועד ב' נרשמה אינפלציה של 20% והריבית הנומינלית הצבורה במועד ב' היא 3 אגורות, הרי הסכום הנומינלי הוא 1.03 ש"ח, ובתוספת ההצמדה למדד ( )20%+שוויה של איגרת החוב במועד ב' יהיה 1.236 ש"ח (= 1.03 ש"ח.)20% Xלשווי זה קוראים השווי המתואם של איגרת החוב. שווי מתואם של איגרת מכונה גם בשם פארי. מחירן בבורסה של איגרות החוב הצמודות אינו זהה בד"כ לשוויון המתואם. מחירן בבורסה מושפע בסופו של דבר מהביקוש וההיצע, כאשר על הביקוש וההיצע משפיעים הרבה גורמים ובהם:
• שיעור הריבית במשק, והציפיות לשיעורו בעתיד.
• התקופה שנותרה עד לפדיון איגרת החוב (אם נותר יום או שנתיים).
• מחיריהן של ני"ע אחרים בבורסה.
• גורמים רבים נוספים. הערה: ההסבר בעמוד זה מתייחס לתרשים 3.1 המופיע בעמוד ממול. הגרף התיאורטי מבוסס על דוגמא שבה:
• הריבית השנתית על איגרת החוב היא 5% דהיינו 5 אג' לשנה לפני הצמדה.
• האינפלציה השנתית – 8% לשנה. בגליל הן הקרן והן הריבית צמודים למדד. הגרף התיאורטי הוא גרף ( Cהגרף העליון).הוא מתקבל מחיבור של שני גרפים:
• גרף – AMשמתבסס על גרף ( Aגרף הקרן = גרף הערך הנקוב( בתוספת הצמדה למדד )יוסבר מיד). אילו איגרת החוב הייתה ללא ריבית, גרף AMהיה הגרף התיאורטי.
• גרף – IMשמתבסס על גרף ( Iגרף הריונות הריבית( בתוספת הצמדה למדד )יוסבר מיד).אילו לא הייתה אינפלציה, הגרף התיאורטי היה מתקבל מחיבור של גרף + Aגרף. I זכרו שאנו מניחים שאין שינוי בנתונים הכלכליים במשק ואם האינפלציה בדוגמא היא בשיעור של 8% לשנה היא תישאר כך עד לפדיון איגרת החוב. גרף – AMהסבר גרף Aמציג את סכום הקרן (=הערך הנקוב( שהיא 1 ש"ח ללא הצמדה )דהיינו: במונחים נומינליים). גרף AMמבוסס על גרף Aבתוספת מרכיב ההצמדה למדד. שיפוע גרף, AMמותאם לשיעור האינפלציה. גרף – IMהסבר גרף Iהנו הגרף של "הריונות הריבית" ללא תוספת הצמדה. דהיינו ב"מונחים נומינליים". גרף IMמבוסס על גרף Iבתוספת מרכיב ההצמדה למדד. בתקופת הריבית הראשונה (שנה א'( מתווספת לגרף " Iרצועת הצמדה" אחת )צבע אפור).בסוף שנה א' מסתכם הקופון ב-5.4 אגורות, מתוכן 5 אגורות הן הריבית הנומינלית ו-0.4 אגורות הן מרכיב ההצמדה. בתקופת הריבית השנייה (שנה ב'( מתווספות לגרף Iשתי רצועות הצמדה )אחת לכל שנה).בסוף שנה ב' מסתכם הקופון ב-5.8 אגורות, מתוכן 5 אגורות הן הריבית הנומינלית ו-0.8 אגורות הן מרכיב ההצמדה. המונח "רצועת הצמדה" הוא ביטוי שאימצנו כאן, כדי להסביר את התרשים. המונח אינו מקובל בשום מקום אחר.

גליל – הגרף האמיתי

בתרשים 3.2 מוצג הגרף האמיתי של אג"ח גליל מסידרה 5426

השווי המתואם של הגליל (ללא ריבית)

השווי המתואם של הגליל במועד ב' מבטא את הסכום הכספי שהיינו מקבלים, אילו הגליל היה מגיע לפדיון במועד ב'. הסכום מורכב מ-1 ש"ח (= הערך הנקוב של הגליל( בתוספת עליית המחירים )האינפלציה) שנרשמה ממועד ההנפקה (מועד א') עד למועד ב'. לדוגמא, אם נרשמה עליית מחירים של 20% הרי השווי המתואם של הגליל יהיה 1.20 ש"ח. היות והמדד מחושב אחת לחודש ומתפרסם רק ב-15 לחודש שאחריו (המדד לחודש מאי מתפרסם ב 15- ביוני), הרי שלכאורה חישוב ההתאמה יכול להיעשות רק פעם בחודש במועד פרסום המדד. עם זאת בתקופה של אינפלציה חזקה המשקיעים מעריכים את שיעור האינפלציה החודשית ומתוכו מחשבים את האינפלציה היומית (מחלקים ב-30 יום( ומעדכנים לעצמם, מדי יום, את השווי המתואם )רובם נעזרים בתוכנה). למשל: אם להערכתם האינפלציה החודשית צפויה להגיע ל,4%-הם יוסיפו כל יום 4%( 0.13% חלקי 30 יום) לשווי המתואם.

כפיר – הגרף האמיתי

איגרות חוב קונצרניות

בתרשים 3.3 מוצג הגרף האמיתי של אג"ח כפיר מסידרה 1521

איגרות חוב קונצרניות הן איגרות חוב המונפקות על ידי חברות ולא ישירות על ידי הממשלה. חלק מהחברות המנפיקות איגרות חוב קונצרניות הן חברות בבעלות הממשלה, כגון: חברת החשמל אך מרבית האיגרות הן של חברות פרטיות או ציבוריות. ישנן עשרות סדרות של איגרות חוב קונצרניות מדדיות (צמודות למדד המחירים לצרכן( ושקליות )לא צמודות) וכן מספר איגרות חוב קונצרניות הצמודות למט"ח.

(באגורות)

תשואה ברוטו

דולר

דולר