רקע כללי

תפקיד הבורסה

ביצוע הלוואה באמצעות איגרת חוב

הבורסה היא שוק שבו קונים ומוכרים ניירות ערך (ני"ע).דהיינו: בבורסה סוחרים בני"ע. נייר ערך (ני"ע) הוא מסמך ששווה יותר מפיסת הנייר שעליו הוא כתוב. בבורסה נסחרים רק סוגים מסוימים של ני"ע. הסוגים העיקריים של ני"ע שנסחרים בבורסה הם: מניות, איגרות חוב תעודות סל ואופציות. במדריך זה נתמקד באיגרות חוב.

כאשר חברה פרטית או הממשלה מעוניינים לגייס הלוואה מהציבור הרחב, באמצעות הבורסה, הם בפועל מציעים למכירה אג"ח שבהן מפורטים תנאי ההחזר של הקרן, הריבית והביטחונות. בשפה בורסאית להצעות המכירה של האג"ח קוראים: הנפקה. מדוע הציבור ירצה לקנות את האג"ח נראה בהמשך.

איגרת חוב (אג"ח) -מהי

אג"ח היא כתב התחייבות של מקבל הלוואה לעמוד בתנאי ההלוואה. דהיינו: לשלם את הקרן והריבית במועדים הנקובים. בבורסה נהוג להשתמש במונח חוב במקום הלוואה. לנוחיות ההסבר, נשתמש פעם במונח חוב ופעם במונח הלוואה.

תנאי האג"ח

על גבי האג"ח מצוינים 6 נתונים עיקריים המפרטים את תנאי ההלוואה: 1.1 ערך נקוב (ע.נ). זהו סכום הקרן שיש לפרוע (המונח באנגלית.).Face Value F.V:

• מועד הפירעון של הקרן.
• הריבית השנתית שתשולם ( % הריבית מתייחס תמיד לע.נ.).
• מועדי תשלום הריבית. 5.5 הצמדות הנתון מפרט אם הקרן והריבית של איגרת החוב צמודים למדד כלשהו כגון: מדד המחירים לצרכן, דולר, ליש"ט וכד'. 6.6 ביטחונות הנתון מפרט אם החברה העמידה ביטחונות כלשהם להבטחת תשלומי הריבית והקרן. הביטחונות המקובלים הם: נכסי נדל"ן, מלאי, תקבולים שהחברה אמורה לקבל מלקוחותיה, פיקדונות בבנק, וכד'. כל האג"חים שנסחרים בבורסה הם בעלי ערך נקוב של 1 ש"ח (זכרו עובדה זו להמשך!). כאשר אתה מלווה 1,000 ש"ח אתה מקבל 1,000 איגרות חוב בנות 1 ש"ח ע.נ. כאשר אתה מלווה 2 מיליון ש"ח אתה מקבל 2 מיליון איגרות חוב בנות 1 ש"ח ע.נ. דוגמאות בסכומים ריאליים בדוגמאות בהמשך נניח שבכל עסקה אנו קונים או מוכרים 100 איגרות חוב מאותה סידרה ולא איגרת חוב אחת (המונח סידרה יוסבר בהמשך).לדוגמא, אם יצוין שקנינו אג"ח ב-95 ש"ח פירושו שקנינו 100 איגרות חוב שמחיר כל אחת הוא 95 אגורות. מי שעדיין הסכום קטן עליו, יכול להוסיף עוד כמה אפסים ולנהל עסקאות במיליונים. מי שמחליט בקרב הציבור לקנות אג"ח בהנפקה (שזה אקט של מתן הלוואה) מעביר למעשה כסף למנפיק ומקבל בתמורה איגרות חוב. מקבל האג"ח זכאי לקבל מהמנפיק את כל תשלומי הריבית והקרן כפי שמצוין באג"ח.

כדאיות קניית אג"ח

ההחלטה של משקיע מהציבור לקנות את האג"ח תלויה בתנאי האג"ח.כלומר: מהו הסכום שהוא נדרש להשקיע עכשיו, בהשוואה לסכומי הריבית שיקבל עד לפדיון איגרת החוב +סכום הפדיון. אם לדוגמא חברת אסם תנפיק אג"ח בעל ע.נ.של, ₪1 שתגיע לפירעון בעוד שנה, ותעניק ריבית של 20% לשנה, יימצאו הרבה מאוד קונים שיהיו מוכנים לשלם עבורה יותר מ, ₪1-שכן בסוף השנה יהיה בידיהם, ₪1.20 הרבה מעבר לאלטרנטיבה אחרת. אך אם אסם תעניק ריבית של 2% לשנה, קרוב לוודאי שלא ימצא קונה שיהיה מוכן לשלם עבורה.₪1.1 אך ב-90 אגורות יימצאו מן הסתם הרבה קונים, שכן הקונה אמור לקבל בסוף השנה.₪1.02 ( ₪1 ע.נ 2 +.אגורות ריבית(.זהו למעשה רווח של מעל 13% לשנה )זכרו שקנינו את האג"ח ב-90 אגורות). המחיר של איגרות החוב נקבע בסופו של דבר עפ"י הביקוש מצד אחד וההיצע (שהיא כמות האג"ח שתוצע להנפקה) מצד שני.

מיון האג"ח

מקובל למיין את איגרות החוב הנסחרות בבורסה ל-3 קבוצות עיקריות:

• אג"ח שקליות לא צמודות (שמן המקוצר: אג"ח לא צמודות).
• אג"ח שקליות צמודות למדד (שמן המקוצר: אג"ח מדדיות).
• אג"ח שקליות צמודות למט"ח (שמן המקוצר: אג"ח מט"חיות). כל קבוצה מחולקת ל-2 תת-קבוצות aו, b-בהתאם לגוף המנפיק: הממשלה באחת, וכל החברות הפרטיות בשנייה. הגוף המנפיק קבוצה 1 קבוצה 2 קבוצה 3 אג"ח שקליות לא צמודות אג"ח שקליות צמודות למדד אג"ח שקליות צמודות מט"ח ממשלתית שקלית (לשעבר שחר) a b הסדרות השייכות למשפחה כלשהי אינן זהות, אך הן בעלות מאפיינים דומים, כפי שנראה בהמשך. כל המשפחות הממשלתיות מונפקות ע"י האוצר למעט המק"מ (מלווה קצר מועד) המונפק ע"י בנק ישראל.

פדיון אג"ח

מיון איגרות החוב — שלוש הקבוצות

		קבוצה 1	קבוצה 2	קבוצה 3
	הגוף המנפיק סוגי האג"ח	לא צמודות אג"ח שקליות	צמודות למדד אג"ח שקליות	צמודות מט"ח אג"ח שקליות
a	ממשלתי	מק"מ (לשעבר גילון) ממשלתית משתנ ה (לשעבר שחר) ממשלתית שקלי ת	(לשעבר גליל/ שגיא) ממשלתית צמוד ה	(לשעבר גלבוע) ממשלתית מט" ח
b	חברות פרטיות	הרבה סדרות	הרבה מאוד סדרות	מעט סדרות, רובן צמודות ל-$

סוגי האג"ח

המספר הסידורי של האיגרת מלמד על חודש ושנת הפדיון שלה כאשר שני המספרים הראשונים מייצגים את חודש הפדיון ושני המספרים האחרונים את השנה בה תצא האיגרת לפדיון סופי (ראה הסבר בסעיף הבא). לדוגמא: ממשלתית שקלית 0118 תיפדה בסוף חודש ינואר,2018 אג"ח 0324 תיפדה בסוף חודש מרץ של שנת 2024

ממשלתית משתנה (לשעבר גילון)

ממשלתית צמודה (לשעבר גליל /שגיא)

כפי שראינו לכל אג"ח יש מועד פירעון שנקרא גם מועד פדיון. את התשלום מקבל מי שמחזיק באותו מועד את האג"ח.

ממשלתית מט"ח (לשעבר גלבוע)

מק"מ

סדרות

בכל אחת משלוש הקבוצות ישנן מספר רב של סדרות. סידרה היא קבוצה הומוגנית של איגרות חוב. דהיינו: כל איגרות החוב בסידרה הן בעלות נתונים זהים לחלוטין: אותה ריבית, אותם מועדי תשלום ריבית ופירעון הקרן, אותן הצמדות וביטחונות ואותו מנפיק. בהנפקות של חברות פרטיות, לכל סידרה יש שם שכולל בתוכו את שם החברה המנפיקה. בהנפקות הממשלתיות לכל סידרה ניתן מספר סידורי והסידרה משויכת למשפחה כלשהי: בקבוצה 1 ישנן 3 משפחות: ממשלתית שקלית, ממשלתית משתנה ומק"מ. בקבוצה 2 ישנה משפחה אחת: ממשלתית צמודה. בקבוצה 3 ישנה משפחה אחת: ממשלתית מט"ח.1 שמה של כל סידרה ממשלתית מורכב משם המשפחה ומספרה הסידורי. לדוגמא: ממשלתית שקלית מס' 0118 ממשלתית שקלית סידרה מס' 0519 ממשלתית שקלית סידרה מס' 0324

.1 נכון לשנת 2017 לא נסחרת בבורסה אג"ח מסוג זה.

קבלת תשלומי הריבית

את הריבית מקבל מי שמחזיק את האג"ח במועד שנקרא "יום ה-קום".היום הזה מתפרסם באופן רשמי ע"י הבורסה, בד"כ כשבועיים לפני יום התשלום של הריבית.

מכירה יד ראשונה

יחידת המחיר בבורסה

המכירה הראשונה של האג"ח ע"י המנפיק היא מכירה יד ראשונה. למכירה הראשונה קוראים הנפקה. במסגרת ההנפקה מוצעת לציבור "במכה אחת" כל כמות איגרות החוב שבכוונת המנפיק למכור (דהיינו: כל סכום ההלוואה שבדעתו לקבל).אם ברצונו לקבל הלוואה של כ-20 מיליון ש"ח הוא יציע למכירה סידרת איגרות חוב שתכלול 20 מיליון אג"ח (בעלות ע.נ.של 1 ש"ח כ"א).

בבורסה נהוגות שתי חלופות להצגת מחיר של נייר ערך (ני"ע).לדוגמא, נתייחס לאיגרת חוב ממשלתית שקלית מסידרה,0324 או בקיצור ממש"ק.0324 אפשר לומר": המחיר של ממש"ק 0324 הוא ( ₪1.05 שקל וחמש אגורות)". באותה מידה אפשר לומר": השער של ממש"ק 0324 הוא."105

מחיר האג"ח במועד ההנפקה (מכירה יד ראשונה)

בשתי החלופות נקוב אותו מספר (.)105 השוני הוא במיקום הנקודה העשרונית. למעשה, המספר הנקוב בשער (בדוגמא שלנו (105 זהה תמיד למחיר איגרת החוב באגורות ) 105 אגורות), אך הוא אינו אגורות אלא משהו שיובהר בהמשך. השימוש במונח "שער" פופולרי וזו השפה השולטת בבורסה.

בכל ההנפקות הממשלתיות, ובחלק מההנפקות הפרטיות נקבע המחיר באמצעות מכרז ונמכר למרבה במחיר (ישנם מספר סוגי מכרזים שלא נסביר את אופיים כאן).בכל שאר ההנפקות הפרטיות החברה המנפיקה קובעת את המחיר מראש (בד"כ 1 ש"ח), ומקיימת מכרז על שיעור הריבית השנתית. זוכים במכרז משקיעים שמסתפקים בריבית נמוכה יותר. יוצא אפוא שכל מכירה יד ראשונה מבוצעת במכרז. מרבית המכרזים מתייחסים למחיר ומקצתם לריבית השנתית.

מסחר יומי באג"ח לאחר ההנפקה

בכל סוגי האג"ח בבורסה מתקיים מסחר יומי. מחירן משתנה מרגע לרגע עפ"י ביקוש והיצע. בכל עסקה עוברת האג"ח מיד ליד. עסקאות קנייה ומכירה של איגרות חוב שאינן במועד ההנפקה, נקראות: עסקאות "יד שנייה".

מחיר סוף יום

המחיר, שנקבע בסוף יום המסחר, מתפרסם באתרים כלכליים בטבלה פשוטה שמיד נציג אותה. הטבלה היא למעשה מחירון. בכל איגרות החוב שנמכרו בהנפקה מתקיים לאחר מכן, עד למועד הפדיון, מסחר יומי בבורסה. אפשר לקנות אותן או למכור אותן כרצונכם. המחיר ייקבע עפ"י הביקוש וההיצע כמו כל נייר ערך אחר הנסחר בבורסה.

מעבר משער לאגורות (או לש"ח)

מעבר משער למחיר — דוגמאות

	שער	מחיר באגורות	מחיר בש"ח
דוגמא א'	104	104 אגורות	1.04 ש"ח
דוגמא ב'	1,085	1,085 אגורות	10.85 ש"ח
הסבר		הנקוב בשער. הוסף את המילה אגורות משמאל למספר	בשער ואת המילה ש"ח משמאלו. הצב נקודה משמאל לשתי הספרות האחרונות

שער

• ש"ח
• ש"ח הוסף את המילה אגורות משמאל למספר הנקוב בשער. הצב נקודה משמאל לשתי הספרות האחרונות בשער ואת המילה ש"ח משמאלו. הסבר

תרגל בעצמך את המעבר מאגורות לשער ומש"ח לשער. למעשה, השער מציג את היחס באחוזים, בין המחיר של נייר הערך ל-100 אגורות. או במילים אחרות: פי כמה, באחוזים, גדול מחיר נייר הערך מ 100- לדוגמא: אם המחיר של ני"ע כלשהו הוא 350 אגורות, הרי הוא גדול פי 350% מ-100 אגורות, ולפיכך השער שלו הוא 350 כפי שאתה רואה ההסבר קצת מסובך, אך בפועל, כפי שראינו בטבלה לעיל, המעבר משער למחיר וההיפך, פשוט מאוד. לנוחיותך: בכל מקום שנקוב שער, קרא אותו "אגורות". לדוגמא: כאשר השער הוא 1800 קרא אותו 1800 אגורות או 18.00 ש"ח.

מונחים שימושיים

קופון (=שובר תשלום) קופון הוא סכום הריבית שהמשקיע מקבל מאיגרת החוב שבבעלותו במועד תשלום הריבית. כאשר הריבית משולמת יותר מפעם בשנה, המשקיע מקבל מספר קופונים בשנה. סכום הקופון ידוע מראש והוא מתקבל מנתוני איגרת החוב. לדוגמא, אם:

• הריבית הנקובה על גבי איגרת החוב היא 7% לשנה.
• הריבית מחולקת פעמיים בשנה. אזי כל קופון יהיה בשווי של 3.5 אגורות.

המתווכים

כל פעולת קנייה או מכירה של נייר ערך הנסחר בבורסה יכולה להתבצע רק באמצעות מתווכים שהם במעמד של "חבר בורסה" ונקראים "ברוקרים".כל אחד מהבנקים הוא "ברוקר", אך בנוסף לבנקים ישנם גם ברוקרים פרטיים. מרבית העסקאות נעשות בין כותלי הבורסה, אך הבורסה מאפשרת לברוקרים לבצע עסקאות ישירות בינם לבין עצמם (אך עליהם לדווח על כך לבורסה והעסקה נרשמת בספרי הבורסה). לרישום בספרי הבורסה יש חשיבות, שכן היא נותנת ביטוי להיקף כלל העסקאות שנעשו בנייר ערך כלשהו, הן בבורסה והן מחוצה לה.

כאשר איגרת החוב צמודה למדד או לדולר, כל קופון מוצמד בהתאם. את תוספת ההצמדה אנו כמובן לא יכולים לדעת מראש היות ואיננו יודעים מראש מה יהיה שיעור האינפלציה ו/או שער הדולר.

שמירת ערך הכסף

בארץ ובכל העולם מתייקרים מחירי המוצרים מדי חודש. לתופעה זו קוראים אינפלציה. לדוגמא, בשנה מסוימת עלו המחירים של כלל המוצרים פי שניים, או ב.100%-אם מחירם של זוג מכנסיים בתחילת השנה היה 30 ש"ח, הרי בסוף השנה היה מחירם 60 ש"ח. נניח שבתחילת השנה ביקש נועם מחברו הלוואה של 30 ש"ח, כדי לקנות זוג מכנסיים. כמו כן הוסכם שנועם יחזיר לחברו את הכסף בסוף השנה ללא ריבית. בסוף השנה החזיר נועם לחברו 30 ש"ח, אבל הרגיש לא הוגן. חברו עשה לו טובה והלווה לו בתחילת השנה כסף ( 30 ש"ח) שהספיק לקניית זוג מכנסיים ובסוף השנה הוא מחזיר לו סכום שאינו מספיק אלא לחצי זוג מכנסיים. לכן החליט נועם להחזיר לחברו 60 ש"ח, סכום כסף שיספיק לקניית זוג מכנסיים, במקום 30 ש"ח שהתחייב להחזיר לו. במקרה זה אנו אומרים שנועם הצמיד את ההלוואה למחיר המכנסיים.

מדד המחירים לצרכן

הצמדה למדד

בדוגמא של נועם וחברו, הוצמדה ההלוואה למחירו של מוצר יחיד, המכנסיים. אבל בדרך כלל מקובל להצמיד את ההלוואה לעליית המחירים הממוצעת של סל-מוצרים מסוים, הידוע בשם ה"סל".הסל כולל רשימה של מוצרים ושירותים שמשפחה עירונית ממוצעת בישראל קונה במשך חודש. כמה פריטים מהסל מופיעים בטבלה 1.3 את רשימת הפריטים הכלולים בסל הכינה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על פי סקר מקיף שערכה (הכמויות בטבלה 1.3 אינן אמיתיות).

כאשר המלווה מצמיד את כספו לעליית המדד הוא בעצם מבטיח שיוכל לקנות בכסף שיקבל בחזרה את אותה כמות של "סלים", שיכול היה לקנות בשעה שהלווה את כספו. לדוגמא: בחודש ינואר (מועד א') נתן נועם הלוואה של ₪10,000 ללא ריבית למשך 4 חודשים. בחודש ינואר היה אפשר לרכוש תמורת " 4 ₪10,000 סלים"(, בחודש ינואר מחירו של "סל" היה.)₪2,500 נועם ירצה לקבל בחודש אפריל (מועד ב') סכום כסף שיספיק לקנייתם של " 4 סלים", במחירם החדש שהוא.₪10,800

הכמות

10 ק"ג

חשמל

השינוי החודשי במחיר הסל מתפרסם על ידי הלמ"ס בצורת מדד הידוע בשם "מדד המחירים לצרכן" או בקיצור "המדד".המדד של כל חודש (כלומר בכמה עלו או ירדו המחירים בחודש מסוים) מתפרסם ב 15- של החודש הבא. לדוגמא, מדד חודש אוקטובר יתפרסם ב-15 לנובמבר. הצגת הנתונים בצורת מדד מאופיינת בכך שהנתון הראשון הופך להיות 100 נקודות (או )100% והנתונים שלאחריו גדולים או קטנים ממנו, בהתאם לעלייה או לירידה המצטברת שהייתה בהם לעומת הנתון הראשון. בשעה שמתפרסם המדד האחרון מקובל לציין בכמה אחוזים הוא עלה או ירד ביחס למדד שלפניו. הנתון הראשון במדד הוא המועד הראשון שבו התחילו לחשב את מחירי הסל. בטבלה 1.4 מוצגת התפתחות מדד המחירים לצרכן החל בינואר,1950 ובמספר תאריכים נוספים. חודש

מחירי הסל (המחירים לא אמיתיים)

250 ש"ח

260 ש"ח

265 ש"ח

בפועל, הנתונים המתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם רק החודש והמדד בנקודות.

(סה"כ 10,800 ש"ח)

שווי מתואם למדד של סכום כלשהו (סכום )Aהנקוב בש"ח

חישוב מדד המחירים לצרכן — דוגמה

חודש	(המחירים לא אמיתיים) מחירי הסל	מדד בנקודות	הסברים
1/1950	250 ש"ח	100
2/1950	260 ש"ח	104	התייקרות של %4 לעומת התצפית הראשונה
3/1950	265 ש"ח	106	התייקרות של %6 לעומת התצפית הראשונה

לסכום Aנקרא הסכום הראשוני. השווי המתואם למדד הוא מונח הבא לנקוב בסכום כספי בשקלים הדרוש לנו במועד ב' על מנת שנוכל לקנות את אותה כמות "סלים" שיכולנו לקנות במועד א' תמורת סכום ( Aהסכום הראשוני). בדוגמא לעיל ( 10,800 במועד ב') הינו השווי המתואם למדד של ₪ 10,000 שהיה בידינו במועד א'. דוגמא נוספת במועד א' היו בידינו 5,000 ש"ח.המדד עלה ב 30%-עד למועד ב'.השווי המתואם למדד של 5,000 ש"ח הוא 6,500 ש"ח.אם יהיו בידינו 6,500 ש"ח נשמור על כוח הקנייה שלנו.

הצמדה לדולר

כאשר המלווה מצמיד את כספו לדולר הוא בעצם מבטיח שיוכל לקנות בכסף שיקבל בחזרה את אותה כמות של דולרים, שיכול היה לקנות בשעה שהלווה את כספו. מתי כדאי להצמיד את הכסף לדולר ולא למדד? התשובה לשאלה זו נגזרת מהעדפות וצרכים סובייקטיביים. לדוגמא, אם המלווה צריך בסוף התקופה לקנות דירה שמחירה נקוב בדולרים, הוא יעדיף להצמיד את ההלוואה לדולר. אם המלווה צריך בסוף התקופה לקנות מוצרים שונים בשוק המקומי בשקלים, הוא יעדיף להצמיד את כספו למדד המחירים לצרכן.

סל מוצרים לדוגמה (לחישוב מדד)

שם המוצר	הכמות
לחם אחיד	50 יחידות
עגבניות	10 ק"ג
חולצות	3 יחידות
חשמל	100 קילוואט (יחידת מידה לצריכת חשמל)

שווי מתואם לדולר של סכום כלשהו (סכום )Aהנקוב בש"ח

לסכום Aנקרא הסכום הראשוני. השווי המתואם לדולר הוא מונח הבא לנקוב בסכום כספי בשקלים הדרוש לנו במועד ב' על מנת שנוכל לקנות את אותה כמות דולרים שיכולנו לקנות במועד א' תמורת סכום ( Aהסכום הראשוני). לדוגמא: אם היו בידינו במועד א' ₪400 ושער הדולר עמד על, $1 = ₪4.0 הרי יכולנו לקנות במועד א'.$100 אם במועד ב' שער הדולר עלה ל, $1 = ₪ 4.5-הרי השווי המתואם לדולר של ₪400 הוא, ₪450 שכן תמורת סכום זה נוכל לקנות שוב.$100

תשואה בחישוב מדויק בחישוב התשואה בדוגמאות של חיים ושמעון התעלמנו במתכוון, לצורך נוחיות ההסבר, מנתון (קבלת ריבית תקופתית) שלמעשה אמור להגדיל בטיפה את התשואות שלהם. וההסבר: הנחנו שחיים יקבל כל חצי שנה 5 אגורות. התעלמנו מהאפשרות שהוא יכול להפקיד את התשלום הראשון בבנק לחצי שנה, ולקבל בגינו ריבית, כך שיהיה לו בסוף השנה טיפה יותר מ-10 אגורות. כנ"ל שמעון. את התשלומים החודשיים הוא יכול להפקיד בבנק ולקבל בגינם ריבית כך שבסוף השנה יהיו בידיו טיפה יותר מ-12 אגורות.

תשואה מצטברת עד לפדיון

תשואה מצטברת עד לפדיון היא סה"כ התשואה (= רווח( שתניב לנו איגרת חוב ממועד החישוב )מועד א') עד ליום פדיונה (מועד ב'). מקורות התשואה (= הרווח) התשואה שלנו עד לפדיון נובעת משני מקורות:

• הקופונים שנקבל -אלו תשלומי הריבית.
• רווח הון -זה ההפרש בין מחיר איגרת החוב במועד החישוב לבין הערך הנקוב (ע.נ (.שלה )= 1 ש"ח), שכן בעל איגרת החוב יקבל את הערך הנקוב שלה במועד הפדיון. דוגמאות לרווחי הון: אם מחיר האג"ח במועד החישוב יהיה 94 אגורות, רווח ההון הוא 6 אגורות. אם מחיר האג"ח במועד החישוב יהיה 92 אגורות, רווח ההון הוא 8 אגורות. בכל עת התשואה המצטברת לפדיון ידועה מראש

תשואה

תשואה היא מילה נרדפת לרווח שנתי (או יותר נכון לרווח על בסיס שנתי. יוסבר ויומחש מיד). דוגמא 1 משה קנה ב( 1.1.02-תחילת השנה) תמורת 95 אגורות איגרת חוב מסידרה 123 שמגיעה לפדיון ב 31.12.02- (סוף השנה(, ומניבה ריבית שנתית של 3) 3% אגורות) המשולמת בסוף השנה במועד הפדיון. בסוף השנה יהיו בידי משה 1.03 ש"ח ( 1 ש"ח מפדיון איגרת החוב 3 +אגורות ריבית).יוצא שמשה הרוויח 8 אגורות במשך שנה (=.)103-95 אנו אומרים שמי שקנה את איגרת החוב הזו בתחילת השנה זכה לתשואה של , (8/95 =) 8.14% שכן 8 אגורות הן 8.14% מ-95 אגורות. דוגמא 2 חיים קנה באמצע השנה ( )1.7.02 איגרת חוב מאותה סידרה תמורת 98 אגורות. בסוף השנה יהיו בידיו גם כן 103 אגורות (כמו למשה( והוא ירוויח 5 אגורות )=.)103-98 חיים הרוויח 5 אגורות בתוך חצי שנה והרווח שלו "על בסיס שנתי" הוא 10 אגורות. המונח על בסיס שנתי בא לציין שאם חיים ירוויח כל חצי שנה 5 אגורות הוא ירוויח בשנה 10 אגורות. התשואה שבה זוכה חיים היא.(10/98 =) 10.2% דוגמא 3 שמעון קנה איגרת חוב מאותה סידרה ב( 31.11.02-חודש לפני מועד הפדיון) תמורת 102 ש"ח.שמעון הרוויח 1 אגורה (= )102-103 בתוך חודש אחד, שהם 12 אגורות על בסיס שנתי. כלומר: אילו שמעון היה מרוויח 1 אגורה כל חודש היה מרוויח בשנה 12 אגורות על השקעה מקורית של 102 אגורות. התשואה של שמעון היא.(12/102 =) 11.8%

בכל עת התשואה המצטברת לפדיון ידועה מראש, שכן ידועים לנו הרווחים שנפיק מכל מקור:

• מספר הקופונים שנקבל, סכומם ומועד קבלתם.
• רווח ההון. לדוגמא: קנינו במועד א' תמורת 95 אגורות איגרת חוב שתבוא לפדיון בעוד 3 שנים. איגרת החוב משלמת ריבית של 8% לשנה, פעמיים בשנה (כל תשלום 4 אגורות).מקורות התשואה שלנו הם:
• קופונים חצי שנתיים, כל אחד בסך 4 אגורות.
• רווח הון בסך 5 אגורות.

ריכוז הנתונים לחישוב התשואה

פרסום התשואות באתרים כלכליים

את ההסבר נלווה בעזרת 3 המלבנים באיור 1.5 כדי לחשב את התשואה המצטברת עד לפדיון, אנו נרכז במלבן Aאת התקבולים הצפויים לנו עד לפדיון, ובמלבן Bאת ההוצאות. ההוצאות מסתכמות בנתון אחד שהוא מחיר איגרת החוב במועד החישוב. ההנחה היא שאתה קונה את איגרת החוב באותו מועד (אפילו אם היא כבר בידך). ההפרש בין שני המלבנים הוא סה"כ הרווח שלנו והוא מוצג במלבן. C

ישנם מספר אתרים כלכליים, כולל אתר הבורסה לניירות ערך, בהם מתפרסמת טבלת איגרות חוב, כשלצד כל איגרת חוב נקובה תשואה. חישוב התשואה מבוסס על המחיר שנקבע לאיגרת החוב במהלך ובסוף יום המסחר. בחלק מהאתרים התשואה מוצגת בזמן אמת והיא נכונה לשער המסחר הנוכחי של איגרת החוב. אם התשואה הנקובה היא,7% פירושו שבאותה איגרת חוב קצב הרווח השנתי, ממועד החישוב ועד לפדיונה הוא 7% אם השוק מציע לכם פיקדון שמניב 6% תשואה לשנה, תעדיפו את איגרת החוב. אך אם הוא מציע לכם 8% לשנה, תעדיפו אותו על פני איגרת החוב. בתרשים 1.6 מופיעה דוגמא של טבלת איגרות חוב המופיעה בעיתון.

איור 1.5

A–B=C

תנודתיות התשואה המצטברת

היות ומחיר איגרות החוב משתנה מרגע לרגע במהלך המסחר (מלבן, (Bרווח ההון )שהוא הפער בין מחיר האג"ח ל-1 ש"ח) משתנה בהתאם, וכפועל יוצא משתנה התשואה המצטברת לפדיון מרגע לרגע.

מעבר מתשואה מצטברת לפדיון, לתשואה שנתית

בדוגמא לעיל קנינו אג"ח ב-95 אגורות וקיבלנו בתום 3 שנים 126 אגורות. כדי לקבל את התשואה השנתית אנו שואלים את עצמנו את השאלה הבאה: איזה ריבית שנתית צריך לקבל מי שמשקיע היום 95 אגורות כדי שבתום שלוש שנים יהיו בידיו 126 אגורות. אם התשובה היא 9% אזי 9% היא התשואה השנתית. כלומר: מי שיפקיד בבנק 95 אגורות ויקבל 9% ריבית לשנה, יהיו בידיו בתום 3 שנים, גם כן 126, אגורות (כדי לקבל את התשובה נעזרנו במחשבון).

תשואה נומינלית

תשואה נומינלית נוקבת בשיעור שבו נגדיל את כמות הכסף שלנו במסגרת השקעה כלשהי. לדוגמא: אנו רוכשים במועד א' 100 איגרות חוב מסידרה 123 תמורת 100 ש"ח ( 1 ש"ח לאיגרת חוב).איגרות החוב .2 כאמור שמות איגרות החוב הממשלתיות מסוג שחר גילון וגליל שונו והינם כיום: ממשלתי שקלי /ממשלתי צמודה /ממשלתי משתנה

מגיעות לפדיון בעוד שנה (מועד ב') והן מניבות תשואה של.7% משמעות התשואה היא שאנו נגדיל ב 7%- את סכום הכסף שהשקענו בקניית איגרות החוב (במועד א').כלומר: יהיו בידינו בסוף השנה 107 ש"ח.מה אפשר יהיה לקנות אז ב-107 ש"ח זה כבר סיפור אחר.

גרף של איגרת חוב

גרף של איגרת חוב מציג את מחירה של האיגרת (כפי שנקבע במסחר בבורסה) לאורך תקופה כלשהי. בתרשים 1.7 מופיע גרף של איגרת חוב.

תשואה ריאלית

תשואה ריאלית נוקבת בשיעור שבו נגדיל את כוח הקנייה שלנו במסגרת השקעה כלשהי. נמשיך בדוגמא לעיל ונניח שמדד המחירים עלה במהלך השנה ב 5%-ומחירי הפרחים עלו באותו שיעור. מחירו של פרח במועד א' עמד על 1 ש"ח ומחירו במועד ב' עמד על 1.05 ש"ח.בתחילת השנה (מועד א') יכולנו לקנות 100 פרחים. בסוף השנה נוכל לקנות רק 102 פרחים (מעוגל), שכן יהיו בידינו 107 ש"ח אך מחירו של פרח עלה ל-1.05 ש"ח.כוח הקנייה שלנו גדל רק ב 2%-וזוהי התשואה הריאלית. כלומר: התשואה הריאלית מתחשבת בעליית המחירים במהלך התקופה.

תשואה דולרית

תשואה דולרית נוקבת בשיעור שבו נגדיל את כמות הדולרים שלנו במסגרת השקעה כלשהי. לדוגמא: אם השקענו $100 במועד א' והובטחה לנו תשואה דולרית של 7% הרי בסוף השנה יהיו בידינו.$107

רווח ריאלי מאיגרות חוב צמודות למדד

באיגרות חוב צמודות למדד כל הרווח הוא רווח ריאלי, שכן גם הקרן וגם הקופון צמודים למדד ולפיכך כוח הקנייה הן של הקרן והן של הריבית נשמר. משמעותו שכל 1% של תשואה מגדיל את כוח הקנייה שלנו ב.1%-לדוגמא, אם עפ"י תנאי איגרת חוב צמודה למדד הריבית היא,10% הרי שעם קבלת הריבית כוח הקנייה שלנו גדל ב.10%-

התשואה המובטחת

חישוב התשואה בכל עת מתבסס על ההנחה שנחזיק באיגרת החוב עד למועד פדיונה ונקבל את כל הקופונים +הערך הנקוב במועד הפדיון. אך אם נמכור את איגרת החוב לפני פדיונה הסופי אנו מוותרים על קבלת הערך הנקוב, ולפיכך אין כל ביטחון שנקבל את התשואה הנקובה (או "התשואה המובטחת") כפי שחושבה ביום קניית איגרות החוב. יהיו מקרים שנקבל יותר ויהיו מקרים שנקבל פחות, הכול עפ"י מחירי השוק של איגרת החוב במועד המכירה.

תשואה ותשואה לפדיון

אנו משתמשים במונח תשואה בעיקר באיגרות חוב שאורך החיים שלהם עד שנה וכן בהפקדות בנקאיות. באיגרות חוב שאורך החיים שלהן יותר משנה מקובל להשתמש במונח תשואה לפדיון.

גרף תיאורטי של איגרת חוב

הגרף התיאורטי מיועד למטרות של הסבר ולימוד. גרף תיאורטי הוא הגרף שהיינו מצפים לראות אילו הנתונים הכלכליים במשק היו קבועים לאורך חיי איגרת החוב. בכל איגרות החוב, למעט המק"מ, המחיר במועד ההנפקה בגרף התיאורטי עומד על 1 ש"ח.

עקום תשואה

כפי שהסברנו בפרקים הקודמים יש באפשרותנו בכל עת לחשב מהי התשואה של כל איגרת חוב עד למועד פירעונה (להזכירך התשואה היא הרווח השנתי הממוצע עד לפדיון). חישוב התשואה מתבסס על נתוני איגרת החוב (הריבית השנתית, מועדי הפדיון וכד') מחד, ומחיר איגרת החוב במועד החישוב מאידך. בד"כ, בכל קבוצה של איגרות חוב בעלת מאפיינים זהים, ככל שמועד הפדיון של איגרת החוב רחוק יותר, התשואה שנקבל תהייה גבוהה יותר. למשל: איגרת חוב שתגיע לפדיון בעוד שנה תניב תשואה של.3% איגרת חוב שתגיע לפדיון בעוד 5 שנים תניב תשואה של 4% לשנה. איגרת חוב שתגיע לפדיון בעוד 10 שנים תניב תשואה של 5% לשנה. איגרת חוב שתגיע לפדיון בעוד 30 שנים תניב תשואה של 6% לשנה.

הגידול בתשואה מוסבר בגידול הסיכון, שכן ככל שמועד הפדיון רחוק יותר גדל החשש מאי פירעונה של איגרת החוב והמשקיעים דורשים על כך פיצוי באמצעות תשואה גבוהה יותר. הדבר נכון גם לגבי איגרות חוב ממשלתיות. עקום התשואה מציג לנו בנקודת זמן כלשהי, כיצד משתנות התשואות של איגרות החוב ככל שמועד פדיונן מתרחק. איגרות החוב שאליהן מתייחס עקום התשואה צריכות להיות מאותו סוג (בעלות מאפיינים זהים) למשל: איגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד, או אג"ח ממשלתיות צמודות דולר. אין טעם לערבב יש ָמש". "מ ְ את שתי הקבוצות הנ"ל יחד, שכן נקבל ִ לצורך בניית עקום התשואה מחלקים את כל איגרות החוב בקבוצה כלשהי, לתת קבוצות בהתאם לאורך התקופה שנותרה עד לפדיון ובוחנים מהי התשואה בכל תת קבוצה.

בתרשים 1.9 מוצגים 2 עקומי תשואה של איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד:

• ל 31.12.00-
• ל 31.12.01- דוגמא: בתרשים 1.8 מוצג עקום תשואה של איגרות חוב ממשלתיות מסידרת שחר ליום 31.12.98 עקום התשואה מוצג כעקומה (קו לא ישר): ציר ה -Yים (הציר האנכי) מציג תשואות. ציר ה -Xים (הציר האופקי) מציג "שנים לפדיון"".שנים לפדיון" היא תקופת הזמן בשנים שנותרה מהמועד שבו שורטט "עקום התשואה" (מועד א'( ועד למועד הפדיון של איגרת החוב )מועד ב'). נקודה A1 על גבי העקום מציינת שאיגרות חוב שיגיעו לפדיון בעוד שנה מניבות תשואה של.8.2% נקודה A3 על גבי העקום מציינת שאיגרות חוב שיגיעו לפדיון בעוד 7 שנים מניבות תשואה של.9.2% במצב כלכלי נורמלי עקום התשואה עולה משמאל לימין (בד"כ לא בקו ישר) ומשמעותו שהתשואה הולכת וגדלה ככל שמספר השנים לפדיון גדול יותר. כאשר הגרף אינו עולה משמאל לימין, קיים בד"כ עיוות כלכלי נקודתי מסיבה כלשהי, שקרוב לוודאי יתוקן עם הזמן באמצעות "כוחות השוק" (בד"כ תוך מספר חודשים, אך לפעמים גם שנים).כאמור כל עקום תשואה מתייחס למועד כלשהו.