איגרות חוב ממשלתיות – מק"מ

ישנן 3 משפחות של איגרות חוב לא צמודות המונפקות על ידי גורמים ממשלתיים:

1. מק"מ – מלווה קצר מועד
2. ממש"ק – ממשלתית שקלית בריבית קבועה (לשעבר שחר)
3. מממ"ש – ממשלתית שקלית בריבית משתנה (לשעבר וגילון)

מק"מ (מלווה קצר מועד)

מאפייני המק"מ:

• המנפיק: המק"מ מונפק ע"י בנק ישראל.
• אורך חיי הסידרה: אורך החיים של כל סידרת מק"מ היא 12 חודשים.
• ריבית: המק"מ אינו מניב ריבית. כתחליף לריבית הוא מונפק במחיר הנמוך מערכו הנקוב. ההפרש הוא הרווח של המשקיעים.

הנפקת המק"מ ע"י בנק ישראל: כל חודש בנק ישראל מנפיק סידרה חדשה של מק"מ שמשך החיים שלה הוא 12 חודשים. כל סידרה מלווה במספר סידורי שנגזר ממועד הפדיון של הסידרה.

שתי הספרות הראשונות מציינות את חודש הפירעון, הספרה השלישית את השבוע בחודש והספרה הרביעית את השנה. דהיינו הסידרה תבוא לפירעון בשבוע הראשון של חודש דצמבר 2002.

הפדיון הוא תמיד ביום ד' של השבוע – כך החליט בנק ישראל.

טכניקת ההנפקה: בנק ישראל מנפיק מידי חודש סידרה חדשה. הסידרה נמכרת בחלקים במהלך אותו חודש. מדי כל יום ד' נמכר חלק שגודלו נקבע ע"י בנק ישראל. כל מכירה היא "יד ראשונה" ומחירה נקבע במכרז.

פדיון הסידרה: כל סדרת 1212 תבוא לפדיון בשבוע הראשון של דצמבר לרבות המנות שהונפקו בשבוע השני, השלישי והרביעי של 12/01, כך שלמעשה אורך החיים של רוב המנות קטן משנה.

מחיר המק"מ: בנק ישראל אינו משלם ריבית על המק"מ. כתחליף לקבלת ריבית אנו קונים אותו בזול ופודים ביוקר. תמיד נקנה את המק"מ במחיר זול מערכו הנקוב שהוא כאמור 1 ש"ח. מהו המחיר הזול שנהיה מוכנים לשלם עבורו? התשובה תלויה בריבית במשק באותו מועד.

מחירון המק"מ: בטבלה 2.1 מוצגת טבלת המחירים של המק"מ כפי שהיא מוצגת בדרך כלל. נלמד לקרוא אותה.

• טור 1: מציין את מספר הסידרה. ישנן 12 סדרות (סידרה לכל חודש). הסידרה הראשונה באה לפדיון בשבוע הראשון של חודש אפריל 2004. סידרה 115 תבוא לפדיון בינואר 2005.
• טור 2: מציין את מספר הימים שנותרו עד לפדיון הסידרה.
• טור 4: בטור זה נקובים מחירי האג"ח, במונחי שער, כפי שנקבעו בתום יום המסחר אתמול. לדוגמא: השער של סידרה 514 היה 99.49, שהוא כאמור 99.49 אגורות.
• טור 3: בטור זה העיתון מחשב לנו איזה תשואה נקבל (במונחים שנתיים) אם היינו קונים את המק"מ אתמול, בתום יום המסחר, ומחזיקים בו עד לפדיון.
• טור 6: חישוב התשואה בטור 6 לוקח בחשבון את תשלום העמלות לבנק, המתלוות לרכישת המק"מ. התשואה הנקובה בטור זה היא התשואה נטו (לפני מס).
• טור 7: טור 7 עוזר לנו להחליט איזה חלופה עדיפה עבורנו.

1. רכישת מק"מ.
2. הפקדה בפק"מ לתקופה זהה.

כדי להבין את המשמעות הפשוטה של טור 7 צריך להכיר תחילה את ההבדל בין ריבית נומינלית לריבית אפקטיבית. הנתון בכל שורה בטור 7 מחשב לנו איזו ריבית פק"מ הבנק צריך להציע לנו כדי להגיע בפועל לתשואה הנקובה באותה שורה בטור 6, שהיא התשואה נטו של המק"מ.

אם הבנק יציע לנו ריבית תעריפית נמוכה מזו הנקובה בטור 7, עדיף לקנות מק"מ. אם הבנק יציע לנו ריבית גבוהה מזו הנקובה בטור 7 עדיף לבחור במסלול הפק"מ.

הנפקה חוזרת של סידרה: 3 חודשים לפני מועד הפדיון של סידרה כלשהי, בנק ישראל מנפיק שוב מאותה סידרה ובאותה מתכונת של מנות שבועיות. דהיינו: מדי יום ג' במהלך אותו חודש.

• סידרה חדשה שאורך חייה כ- 12 חודשים.
• סידרה קיימת שאורך חייה כ- 3 חודשים.

עמלות לבנק הכרוכות בקנייה, מכירה ואחזקת מק"מ:

• עמלת קנייה: 0.1% (= פרומיל אחד).
• עמלת מכירה: 0.1% (= פרומיל אחד).
• עמלת פדיון: 0.1% (= פרומיל אחד).
• דמי משמרת: בד"כ בין 0.25% – 0.5% לשנה. התשלום מחושב לפי משך תקופת האחזקה.

כדאי לזכור שעל עמלות מותר להתווכח.

הסיבות לתנודתיות במחירי המק"מ

התנודתיות במחירי המק"מ נובעת, כמו כל מוצר אחר, משינויים בביקוש ובהיצע. אחד הגורמים החשובים המשפיעים על הביקוש וההיצע הוא התשואה שהבנקים מוכנים להעניק לנו על פיקדונות אצלם. אם לדוגמא אנו מחזיקים מק"מ שהתשואה בו היא 5% לשנה והבנק מציע לנו באותו מועד להפקיד את הכסף בפיקדון המניב תשואה של 7% לשנה, הפעולה המתבקשת היא למכור את המק"מ ולהפקיד את הכסף בבנק.

כך יעשו כמובן כל בעלי המק"מ, ובאופן טבעי מחירו ירד. כאשר המחיר יורד, גדל הרווח שניתן להפיק מהמק"מ עד לפדיונו. המשקיעים ימשיכו למכור מק"מ, ובכך לגרום למחירו להמשיך לרדת, עד שהתשואה על המק"מ תעלה ותשתווה לתשואה שהבנק מציע לנו על פיקדונות.

התשואה שהבנקים מציעים לנו על פיקדונות, מושפעת בד"כ מריבית בנק ישראל, שנקבעת מחדש מידי חודש. עלייה של הראשון גוררת עלייה של השני ולהיפך, ירידה של הראשון גוררת ירידה של השני.