יתרון יחסי
- כאשר מדינה מסוימת יכולה לייצר מוצר כלשהו במחיר יחסי זול יותר ממדינה אחרת, יש לה יתרון יחסי בייצור מוצר זה.
- ב"מחיר יחסי הזול יותר" הכוונה גם לאפשרות לייצר מוצר מסוים תוך ויתור על ייצור של פחות ממוצרים אחרים.
- אם קיימים שני מוצרים בלבד ולמדינה מסוימת יש יתרון יחסי בייצור מוצר א', אזי למדינה השניה יש יתרון יחסי בייצור מוצר ב'.
לצורך ההסבר נניח כי קיימות שתי מדינות: ישראל ויפן. (כפי שצויין בשאלה, 2 מוצרים: פוספטים וחיטה).
מעקומות התמורה ניתן להיווכח כי ניתן לייצר בישראל מקסימום של 100 טון פוספטים או מקסימום של 400 טון חיטה. למעשה, לצורך ייצור טון פוספט אחד בישראל יש לוותר על ייצור של 4 טון חיטה.
באופן דומה ניתן לראות כי מחיר 1 טון פוספט ביפן = 10 טון חיטה, ומחיר 1 טון חיטה = 1/10 טון פוספט.
לכן: בישראל זול יותר לייצר פוספטים – יש לה יתרון יחסי בייצור פוספטים ע"פ יפן, ואילו ליפן זול יותר לייצר חיטה – יש לה יתרון יחסי בייצור חיטה על פני ישראל.
בעקבות הסחר בין המדינות:
אם כל מדינה תתמקד בייצור המוצר בה יש לה יתרון יחסי, אזי לכל אחת מהמדינות תהיה אפשרות לצרוך יותר.
מדינת ישראל תתמקד רק בייצור פוספטים ויפן תתמקד רק בייצור חיטה, וכך מיוצרים בסה"כ 100 טון פוספטים (ע"י ישראל) ו-500 טון חיטה (ע"י יפן).
כעת, כל מדינה יכולה לסחור עם המדינה השנייה ולצרוך מעל לעקומת התמורה.
ישראל (שייצרה 100 טון פוספטים) יכולה למשל לצרוך מתוכם 50 טון ולייצא 50 טון. תמורת יצוא 50 טון פוספטים תקבל ישראל 250 טון חיטה (היבוא = 250 טון חיטה).
באופן דומה – יפן, שייצרה 500 טון חיטה, מייצאת לישראל 250 טון חיטה, תמורתם תקבל 50 טון פוספטים (היבוא של יפן = 50 טון פוספטים).