בנקים מסחריים והבנק המרכזי

בנקים מסחריים

כללי

לבנקים המסחריים נועדו שני תפקידים מרכזיים: תיווך בכספים -מפגש בין בעלי כסף למבקשי הלוואות.1 הפעלת מערכת לתשלומי צ'קים ותשלומים בכרטיסי אשראי, באמצעות חשבונות עו"ש.2

תיווך בכספים

לדוגמא: למר אברהמי יש 100,000 ש"ח פנויים.הבנק לווה ממר אברהמי 100,000 ש"ח ומלווה אותם לחברת המרהט. תמורת השימוש בכסף משלמת חברת המרהט לבנק ריבית בשיעור של 10,000( 10%ש"ח לשנה), ומנגד הבנק משלם למר אברהמי ריבית בשיעור של 6,000( 6%ש"ח לשנה). בידי הבנק נשארים 4,000 ש"ח.חלקם מיועדים לכיסוי הוצאות וחלקם הוא רווח. המלווים יקבלו בד"כ ריבית נמוכה יותר מזו שהבנק גובה מהלווים.מההפרש הבנק חי.

הפעלת מערכת לתשלומי צ'קים באמצעות חשבונות עו"ש

מרבית הציבור מקבל מדי חודש משכורת.את רובה הוא מפקיד בבנק במסגרת חשבון הנקרא "חשבון עובר ושב" או בקיצור "חשבון עו"ש". את יתרת המשכורת הוא מחזיק בשטרות ומטבעות המונחים בארנקו. כאשר אדם רוצה לקנות מוצר כלשהו, בחלק מהמקרים הוא משלם בצ'ק או בכרטיס אשראי ואינו נזקק למזומנים.

המשמעות של הפקדת כסף בחשבון עו"ש עובר ושב

כאשר אנו מפקידים כסף בחשבון עו"ש אנו למעשה מלווים כסף לבנק.הכסף שלנו מגיע לקופת הבנק.במקביל הבנק מנהל דו"ח מעקב שנקרא: חשבון עובר ושב לגבי כל מי שמפקיד אצלו כסף. הדו"ח של מר אברהמי נקרא: אברהמי -חשבון עובר ושב, או בקיצור: אברהמי -חשבון עו"ש.

בדו"ח נרשמות כל הפקדות הכספים של אברהמי מחד ומשיכות הכספים מאידך, ולצידן היתרה. באיור 7.1 מוצג חשבון העו"ש של אברהמי. באיורים בהמשך הפרק, קופת הבנק מוצגת בצורת כספת. איור 7.1 חשבון העו"ש של אברהמי

• כאשר היתרה חיובית אנו אומרים שאברהמי ביתרת זכות.למעשה הבנק חייב לאברהמי את סכום היתרה (או במילים אחרות: לאברהמי זכות לקבל מהבנק את סכום היתרה).
• כאשר היתרה היא שלילית אנו אומרים שאברהמי ביתרת חובה.למעשה אברהמי חייב לבנק את סכום היתרה.כאשר הסכום ביתרת חובה, אנו מסמנים לצידו את הסימן( -: מינוס), או ח' (קיצור של המילה חובה), למשל:
• ח' 500 ש"ח
• או – 500: ש"ח.

כאשר אברהמי מפקיד ב 1,000 1.1.2002 -ש"ח בחשבון עו"ש בבנק, תמונת המצב מוצגת באיור איור 7.2 אם אברהמי מבקש מהבנק ב 500 15.1.02 -ש"ח (או ימשוך בכספומט סכום זה), תמונת המצב מוצגת באיור.7.3 איור 7.3

אם אברהמי יקנה ב-100 ש"ח מכנסיים, וישלם בצ'ק לפקודת "מכנסי לוי" המשמעות היא שאברהמי מבקש להעביר מחשבונו בבנק לטובת "מכנסי לוי" סך של 100 ש"ח. הצ'ק מוצג באיור.7.4 איור 7.4 מקופת הבנק יצאו 100 ש"ח (למכנסי לוי) ובמקביל יתרת הסכום של אברהמי בחשבון העו"ש שלו תקטן ב-100 ש"ח.תמונת המצב מוצגת באיור.7.5 איור 7.5

אם בהמשך ( 1.3).02 אברהמי יקנה מחברת "המרהט" שולחן ב 1,000 -ש"ח וישלם בצ'ק, מקופת הבנק יצאו 1,000 ש"ח, ואז כבר אברהמי יהיה חייב לבנק 600 ש"ח. תמונת המצב מוצגת באיור.7.6 איור 7.6 למצב שבו אנו חייבים לבנק כסף קוראים "אוברדרפט" או "משיכת יתר".

כסף מהו

כללי

המילה כסף שגורה בפיהם של רבים ומשמעותה לכאורה מובנת לכל.אך קיים בלבול רב לאור העובדה שאנו משתמשים בחיי היומיום במילה כסף כקיצור לשלושה מונחים בעלי משמעות שונה. ולפיכך כשאומרים כסף סתם, אף אחד לא יודע למה בדיוק הכוונה, אם כי במרבית המקרים ניתן להבין את המשמעות מתוכן המשפט. שתי המשמעויות המקובלות למילה כסף הן: מתכת הכסף -מונח שאין לו שימוש בספרנו..1 שטרות כסף (כולל מטבעות) -מזומן היא מילה נרדפת לשטרות כסף ובה נשתמש הרבה.2 בהמשך. אמצעי תשלום (= כסף) כסף = מזומן +חשבונות עו"ש אמצעי תשלום כוללים שני מרכיבים: מזומן (= שטרות כסף שבידי הציבור).1 היתרה בחשבון עו"ש (פקדונות עו"ש שבידי הציבור).2 )מזומן בקופת הבנק אינו נכלל באמצעי התשלום.הוא ייכלל רק כאשר יעבור מקופת הבנק לידי הציבור(. סכום אמצעי התשלום (=סכום הכסף) שבידי כל אחד מאיתנו כולל את הסכום של שני מרכיבים אלו.לדוגמא:

• אם למשה יש 100 ש"ח במזומן ועוד 500 ש"ח בחשבון עו"ש, סה"כ אמצעי התשלום שברשותו מסתכמים ב-600 ש"ח ובמילים אחרות: סה"כ הכסף שברשותו מסתכם ב 600 – ש"ח (בהמשך: כסף = אמצעי תשלום).
• אם לדוד יש 10,000 ש"ח במזומן ועוד 20,000 ש"ח בחשבון עו"ש, סה"כ הכסף שברשותו מסתכם ב 30,000 -ש"ח.
• אם ליצחק יש 1,000 ש"ח במזומן והוא באוברדרפט של 600 ש"ח בחשבון העו"ש, סה"כ הכסף שברשותו מסתכם ב-400 ש"ח.

כמות הכסף שיש במדינה במועד כלשהו מסתכם בסה"כ המזומן שהתושבים מחזיקים +שווי כל חשבונות העו"ש שיש להם בכל הבנקים. למעשה כאשר אנו מפקידים מזומן בחשבון עו"ש בבנק (למשל 1,000 ש"ח) אזי אותם 1,000 ש"ח השייכים לנו, משנים את מיקומם ועוברים מהכיס שלנו לחשבון העו"ש שלנו בבנק.

פיקדונות עו"ש

השם הבנקאי המקובל לחשבונות עו"ש הוא פיקדונות עו"ש או בקיצור "פיקדונות". בהמשך נשתמש לסירוגין בכל אחד מהשמות.

הערה

עד כה הסברנו שמקור הכסף שמגיע לקופת הבנק הם הפקדות בחשבונות עו"ש.ואכן זה המקור העיקרי.אך ישנם מקורות נוספים שלא נדון בהם כאן, אך חשוב שתדעו על קיומם. המקורות העיקריים הם: השקעות כספים מצד בעלי הבנק במועד ייסוד הבנק ובשלבים שונים אח"כ..1 הנפקת מניות ואיגרות חוב של הבנק..2 לחלק מכם 2 השורות לעיל אינן ברורות ובצדק, שכן הן דורשות הסבר כלשהו, שלא כאן המקום לפרט.

גלגול הכסף במדינה

על מנת להסביר את התהליך של גלגול הכסף במדינה ניעזר בדוגמא של מדינה א' שבה קיים רק מפעל אחד והוא מאפייה. במאפייה מועסקים 10 פועלים שכל אחד מהם משתכר 1,000 ש"ח לחודש.הפועלים במדינה א' קונים בכל כספם רק לחם. בהמשך נבחין בין 2 מצבים: מצב – I כל כספי התושבים מופקדים בחשבונות עו"ש והם משלמים רק בצ'קים )או בכרטיסי.1 אשראי(. מצב – II בכל עת 50%מכספי התושבים מוחזק במזומן ו 50% -בחשבונות עו"ש..2 ההבחנה בין שני המצבים חשובה ומעניינת, שכן בהמשך(, בנושא "מתן הלוואות על ידי הבנקים") תיווכחו עד כמה הפוטנציאל העיסקי של הבנקים גדל, ככל שהתושבים מחליטים להקטין את סכום המזומן שבידיהם לטובת הפקדתו בחשבון עו"ש.

גלגול הכסף במצב I כל העיסקאות מבוצעות בצ'קים

ב-1 לכל חודש כל אחד מהפועלים מקבל את משכורתו, בסך 1,000 ש"ח, ומפקיד את כולה בחשבון עו"ש.סה"כ המשכורת של כולם יחד מסתכמת ב 10,000 -ש"ח. במהלך החודש, הפועלים קונים לחמים ומשלמים עבורם בצ'קים.בעל המאפייה שמקבל מהם את הכסף (בצ'קים) מפקיד אותו בחשבון העו"ש שלו. וכך הכסף עובר בהדרגה במהלך החודש מחשבון העו"ש של הפועלים לחשבון העו"ש של בעל המאפייה. בסוף החודש כל הכסף עבר מהפועלים לבעל המאפייה.חשבון העו"ש של כל אחד מהפועלים ירד =אפס(, ואילו חשבון העו"ש של בעל המאפייה עומד על 10,000 ש"ח. לאפס )יתרה בתחילת החודש הבא משולמת לפועלים שוב משכורת כוללת בסך 10,000 ש"ח )הכסף יוצא מחשבונו של בעל המאפייה(. במהלך החודש הפועלים קונים לחם, משלמים בצ'קים ובסוף החודש חשבון העו"ש של כל אחד מהפועלים שוב יורד לאפס ובמקביל בחשבון העו"ש של בעל המאפייה מצטברים 10,000 ש"ח. וכך חוזר חלילה.מדי חודש בחודשו מתגלגלים להם 10,000 ש"ח מיד ליד.

הבהרה: כאשר הפועלים משלמים בצ'ק עבור הלחמים, בעל המאפייה אינו פורט את הצ'ק למזומן ומפקיד את המזומן בחשבון העו"ש שלו.הפעולה שמתבצעת היא זו: הבנק מקטין בסכום הצ'ק את יתרת העו"ש של בעל הצ'ק ובמקביל מגדיל את יתרת העו"ש של בעל המאפייה באותו סכום.

גלגול הכסף במצב ( II התושבים מחזיקים 50%מכספם במזומן ו 50% -בחשבונות עו"ש) ב-1 לכל חודש כל אחד מהפועלים מקבל משכורת בסך 1,000 ש"ח, ובסה"כ 10,000 ש"ח. 5,000 ש"ח הם משאירים בידיהם במזומן ו 5,000 -ש"ח הם מפקידים בחשבונות עו"ש. במהלך החודש הם קונים לחמים ומשלמים עבורם 50%במזומן ו 50% -בצ'קים.וכך הכסף עובר בהדרגה במהלך החודש מהפועלים לבעל המאפייה. בסוף החודש בידי בעל המאפייה מצטברים 5,000 ש"ח במזומן ו 5,000 -ש"ח בחשבון העו"ש, ואילו בידי הפועלים לא נותר כלום -לא שטרות כסף ולא יתרות בחשבון העו"ש. גם במצב, II מתגלגל במדינה אותו סכום כסף ( 10,000 ש"ח), אלא שבמצב זה מחציתו במזומן ומחציתו בחשבונות עו"ש, בעוד שבמצב I כולו היה בחשבונות עו"ש.

קיצור מספרים

כדי לחסוך בכתיבת אפסים נעזרים באות.K K הינה קיצור של = Kilo אלף.לדוגמא: קילוגרם = 1000 גרם, קילומטר = 1000 מטר. הוספת K מצד ימין של נתון מספרי, באה לציין שהנתון המספרי הנכון גדול פי 1000 מהנתון הנקוב.לדוגמא:

• 5K ש"ח הוא קיצור של 5,000 ש"ח
• $ 0.5K הוא קיצור של $ 500
• 300K ככרות לחם הוא קיצור של 300,000 ככרות לחם

מתן הלוואות ע"י הבנק

הקדמה

בפרק זה נציג בפניכם תופעה מאוד מעניינת והיא שסה"כ חשבונות העו"ש שבידי הציבור יכול להיות יותר גדול מסכום הכסף שנמצא בקופת הבנק. יותר מזה, ככל שהבנק מעניק יותר הלוואות, כך סה"כ חשבונות העו"ש שבידי הציבור הולך וגדל, ומנגד סכום הכסף שבקופת הבנק נשאר קבוע )כאשר התושבים מחזיקים את כספם רק בחשבונות עו"ש( או אפילו קטן (כאשר התושבים מחזיקים חלק מכספם גם במזומן). לחלק מכם יהיה קושי כלשהו "לתפוס" כיצד יתכן שסה"כ שווי חשבונות העו"ש שבידי הציבור יכול להיות יותר גדול מסה"כ שטרות הכסף שבקופת הבנק.והקושי בהחלט מובן. להקלת ההסבר נעזר באיורים רבים שבהם תיווכחו שמקור ה"פלא" הן ההלוואות שהבנק מעניק לציבור.אך נקדים ונפתח בדוגמא שבה אברהם מפקיד בבנק 1 ש"ח (שנקרא לו: שקל הפלא). בעקבות זאת יתרת העו"ש שלו בבנק היא 1 ש"ח. אם את השקל שהפקיד אברהם, הבנק ילווה לברוך, וברוך מיד יפקידו גם כן בבנק הרי גם יתרת העו"ש של ברוך תהיה בסכום של 1 ש"ח. לנוחיות ההסבר בהמשך נניח 2 הנחות:

• לאברהם, ברוך וכל שאר לקוחות הבנק בסיפור שלנו, אין יתרות עו"ש קודמות.
• הבנק פותח קופה חדשה שרק בה יופקדו כספי הלקוחות שבסיפור. לאחר שברוך הפקיד את השקל בבנק, הבנק יכול להמשיך ולהלוות את אותו שקל לפי התור לגדעון, דינה והלנה.כל אחד בתורו יפקיד בחזרה את השקל בבנק ובמקביל יתרת העו"ש שלו תהיה בת 1 ש"ח. אותו שקל יחיד (שקל הפלא) הופך להיות המקור לחשבונות העו"ש של כל אחד מחמשת הלקוחות בסיפור שלנו. סה"כ יתרת העו"ש של כל חמשת הלקוחות מסתכמת ב-5 ש"ח, בעוד שבקופת הבנק נמצא שקל אחד (שקל הפלא). בתרחישים בהמשך לוקחים חלק 3 אלמנטים:
• שטרות כסף.
• חשבונות עו"ש שנקראים גם פיקדונות עו"ש.
• הלוואות.

תהליך מתן ההלוואות

נעקוב אחר תהליך של מתן הלוואות ע"י בנק, באמצעות תצפית על הבנק במדינה א' הנמצאת במצב, I דהיינו: התושבים משלמים רק בצ'קים.להזכירכם, בשלב זה כמות הכסף )= אמצעי התשלום( במדינה א' מסתכמת ב 10,000 -ש"ח. נתייחס למצב של טרם מתן ההלוואות כמצב פתיחה ולנקודת הזמן מועד א'.תמונת המצב במועד א' מתוארת באיור.7.7 כלל התושבים שהיו במדינה במועד א' מוצגים כאישיות אחת שתקרא": כלל הציבור".כל מי שיקבל בהמשך הלוואה, יוצג בנפרד מ" -כלל הציבור". איור 7.7 הסבר לאיור 7.7 עקבו אחר המספור באיור:7.7 הסברים מספור כללי: האזור התחום במלבן המקווקו מייצג את שטח הבנק.  כלל הציבור מפקיד 10k ש"ח בקופת הבנק (המוצגת ככספת).במקביל, הפעולה ,  נרשמת בחשבון העו"ש של כלל הציבור. כלל הציבור מקבל לידיו את חשבון העו"ש שלו ומציג לנו אותו.היתרה בחשבון היא ,  10k ש"ח.

מתן הלוואות ע"י הבנק כאשר המדינה במצב I

הלוואה ראשונה גב' ליאונורה, עולה חדשה, מעוניינת להקים מפעל שולחנות.לשם כך היא מבקשת הלוואה בסך 1,000 ש"ח מהבנק.הבנק נעתר לבקשתה ומעביר לה 1,000 ש"ח במזומן.גב' ליאונורה, כמנהג המדינה, מפקידה את כל כספה בחשבון עו"ש. תמונת המצב לאחר 2 המהלכים (.1 קבלת ההלוואה 2., הפקדתה בחשבון עו"ש בבנק) מוצגת באיור 7.8 איור 7.8 כמות הכסף שבידי הציבור מסתכמת עכשיו ב 11,000 -ש"ח, כולה רק בחשבונות עו"ש. הסבר לאיור 7.8 עקבו אחר המספור באיור:7.8 הסברים מספור כללי: האזור התחום במלבן המקווקו מייצג את שטח הבנק.  מצב פתיחה: בקופת הבנק (המוצגת ככספת) יש 10k ש"ח.  ליאונורה מקבלת מהבנק הלוואה של 1k ש"ח במזומן).רישום ההלוואה מתבצע  בכרטיס שאינו מוצג באיור(. ליאונורה מפקידה בבנק 1k ש"ח במזומן.במקביל, ההפקדה נרשמת בחשבון העו"ש ,  שלה. ליאונורה מקבלת לידיה את חשבון העו"ש שלה ומציגה לנו אותו.היתרה בחשבון ,  היא 1k ש"ח. לאחר ביצוע פעולות 3 ו-4 היתרה החדשה בקופת הבנק היא 10k ש"ח (ללא שינוי).  הלוואה שנייה ריטה, עולה חדשה מארגנטינה, מעוניינת ללוות 2,000 ש"ח להקמת מפעל חמוצים.הבנק נעתר לבקשתה, ומעניק לה 2,000 ש"ח במזומן.גב' ריטה, כמנהג המקום, מפקידה את כל כספה בחשבון עו"ש בבנק.תמונת המצב לאחר ההפקדה בחשבון העו"ש מוצגת באיור.7.9 איור 7.9 כמות הכסף בידי הציבור מסתכמת עכשיו ב 13,000 -ש"ח, כולה רק בחשבונות עו"ש.בקופת הבנק נשארים 10,000 ש"ח. הלוואה שלישית חברת "מלונות זהב" מעוניינת להתרחב, ומבקשת מהבנק הלוואה בסף 7,000 ש"ח.הבנק נעתר לבקשתה, ומעניק לה 7,000 ש"ח במזומן.כמנהג המקום, חברת מלונות זהב מפקידה את המזומן בחשבון העו"ש שלה. תמונת המצב לאחר ההפקדה בחשבון העו"ש מוצגת באיור.7.10 איור 7.10 שימו לב: סך שטרות הכסף בקופת הבנק לא משתנה ונשאר על 10,000 ש"ח, בעוד שיתרות העו"ש של הציבור הולכות וגדלות בכל סכום ההלוואות.

הערה

התהליך שבו הבנק מגדיל את אמצעי התשלום במדינה יכול ליצור רושם אצל קוראים רבים שיש כאן "תהליך קסום" שבו אנשים הולכים ומתעשרים, ולא היא. כל אחד מהלווים – ליאונורה, ריטה וחברת מלונות זהב, התברכו אמנם בתוספת פיקדונות עו"ש ומזומן, אך הם, בשלב זה, אינם עשירים יותר. כנגד כל שקל שהתווסף להם, בין בחשבון העו"ש ובין במזומן, הם חייבים שקל לבנק. אשליית העושר נובעת מכך שאנו מתמקדים בפרק זה בספירת הכסף ומזניחים את ספירת החובות. למעשה אנו בוחנים בפרק זה עד כמה הבנק יכול להגדיל את אמצעי התשלום במדינה באמצעות

מתן הלוואות. לפי ההנחות שלנו, פעולת ההלוואה של הבנק אינה משנה בסיכומו של דבר את הרזרבות שלו.היא מגדילה רק את הלוואותיו ופקדונותיו בסכום ההלוואה.

סכום ההלוואות המקסימלי

האם הבנק יכול להמשיך להלוות עד אין סוף? התשובה היא לא.כפי שנראה מיד הוא מוגבל בסכום. הבנק יכול להלוות כל עוד הוא לא יורד מתחת לסף שנמדד באמצעות יחס שנקרא "יחס הרזרבה", שמשמעותו תוסבר מיד.יחס הרזרבה נקבע בכל מדינה ע"י הבנק המרכזי.

יחס הרזרבה

הגדרה סה"כ המזומן בקופת הבנק יחס הרזרבה = סה"כ חשבונות עו"ש דוגמא בבנק של מדינה א', לאחר מתן ההלוואה השלישית לחברת מלונות זהב (איור, 7.10) יחס הרזרבה עומד על ½, עפ"י החישוב הבא: 10,000 = 1 ש"ח (סה"כ המזומן בקופת הבנק) 20,000 ש"ח (סה"כ חשבונות עו"ש7)k +2k +1k + 10k: 2 במילים אחרות אפשר לומר שעל כל 1 ש"ח המופקדים בחשבון עו"ש הבנק מחזיק בקופתו כרזרבה ½, ש"ח, ואת השאר הוא מלווה.

קביעת יחס הרזרבה

בכל מדינה קיים גוף שנקרא הבנק המרכזי (יוסבר בהמשך), והוא זה שקובע את יחס הרזרבה המינימלי שעל הבנק להחזיק בקופתו.יחס הרזרבה המינימלי בא לקבוע איזה סכום כסף על הבנק לשמור בקופתו ( +פקדונותיו בבנק המרכזי) בגין כל 1 ש"ח חשבונות עו"ש שברשותו )ואת השאר הוא יכול להלוות אם ירצה(.מדובר בסכום המינימלי שעליו לשמור בקופתו.כמובן שהבנק יכול, אם ירצה, לשמור סכומים גדולים יותר. אם הבנק המרכזי קבע שעל הבנק לשמור על יחס רזרבה של ½, אזי על הבנק להחזיק בקופתו ½ ש"ח בגין כל 1 ש"ח המופקדים אצלו בחשבונות עו"ש. אם בבנק ישנם חשבונות עו"ש בסך 1 מיליון ש"ח, עליו לשמור בקופתו לפחות ½ מיליון ש"ח. אם במדינה א' יחס הרזרבה היה נקבע על ¼ ( 0.25) אזי הבנק היה יכול להמשיך לתת הלוואות עד שסך חשבונות העו"ש שברשותו יגיעו ל 40,000 -ש"ח.רק אז הבנק יגיע ליחס רזרבה של ¼: מזומן בקופה 10,000: ש"ח ¼ = = 0.25 חשבונות עו"ש 40,000: ש"ח

מתן הלוואות על ידי הבנק כאשר המדינה במצב II

נתייחס עכשיו למצב, II שבו תושבי המדינה מחזיקים 50%מכספם במזומן ו 50% -בחשבונות עו"ש.כלומר, כלל תושבי המדינה מחזיקים 5,000 ש"ח במזומן ו 5,000 -ש"ח בחשבונות העו"ש בבנק. נניח שיחס הרזרבה הוא ¼.מצב הפתיחה, במועד א', מוצג באיור.7.11 איור 7.11 הלוואה ראשונה גב' ליאונרה מקבלת הלוואה בסך 1,000 ש"ח.היא מחזיקה, כמנהג המקום 50%, במזומן ו 50% – מפקידה בחשבון עו"ש.תמונת המצב המעודכנת מוצגת באיור.7.12 איור 7.12 הסבר ליאונורה מקבלת 1,000 ש"ח במזומן (הכסף יוצא מקופת הבנק).מתוכם היא מפקידה בחשבון עו"ש 500 ש"ח (סכום זה מוחזר לקופת הבנק), והיתרה מוחזקת בידיה.סה"כ אמצעי התשלום גדלים עכשיו ל 11,000 -ש"ח, והם כוללים: יתרות עו"ש + 5.5K מזומן ) 5.5K המזומן באיור בולט מהכיסים(. מזומן בקופה 4,500: ש"ח יחס הרזרבה בפועל עומד על = 0.82: חשבונות עו"ש 5,500: ש"ח הלוואה שנייה גב' ריטה מקבלת הלוואה בסך 2,000 ש"ח.כמנהג המקום, היא מחזיקה 1,000 ש"ח במזומן ו 1,000 -ש"ח מפקידה בחשבון עו"ש. תמונת המצב בשלב זה מוצגת באיור.7.13 איור 7.13 סה"כ אמצעי התשלום גדלו ל 13,000 -ש"ח. יחס הרזרבה בפועל עומד על = 0.54: מזומן בקופה 3,500: ש"ח חשבונות עו"ש 6,500: ש"ח במילים אחרות: יש בקופת הבנק 54 אגורות על כל 1 ש"ח של חשבונות עו"ש.

זהירות -אפשרות לפשיטת רגל

במצב הנוכחי, אם תושבי המדינה יחליטו להחזיק את כל כספם במזומן הם יבואו לקופת הבנק, ירשמו צ'קים על סך 6,500 ש"ח (זהו הסכום שיש להם בחשבונות עו"ש) וימתינו שהפקידה תביא את הכסף מהכספת.אבל למרבה הצער בכספת יש רק 3,500 ש"ח -לא מספיק לכולם. הבנק הופך להיות "חדל פירעון" ובמילים אחרות "פושט רגל". כפי שנראה בהמשך, הסיכוי להגיע למצב כזה הוא אפסי. הלוואה שלישית חברת "מלונות זהב" מבקשת הלוואה בסך 7,000 ש"ח, אך למרבה הצער הבנק לא יכול להיענות לבקשתה, אלא רק בצורה חלקית ביותר, משתי סיבות: לבנק נשארו רק 3,500 ש"ח.1 אם הבנק ילווה לחברה 3,500 ש"ח, הוא יחרוג מיחס הרזרבה של ¼.2 במקרה של הלוואה בסך 3,500 ש"ח, תמונת המצב תהיה זו המוצגת באיור.7.14 איור 7.14 ש"ח (, כלומר: הבנק יחזיק רזרבה של 21 מזומן בקופה 1,750: במצב זה יחס הרזרבה הוא =) 0.21: חשבונות עו"ש 8,250: ש"ח אגורות על כל 1 ש"ח פיקדונות, בשעה שהוא מחויב להחזיק לפחות 25 אגורות על כל 1 ש"ח פיקדונות (יחס הרזרבה ¼).לכן, סכום ההלוואה המקסימלי שהבנק יכול להעניק למלונות זהב הוא 3,000 ש"ח. במקרה זה תמונת המצב תהיה כמתואר באיור.7.15 איור 7.15 מזומן בקופה 2,000: ש"ח יחס הרזרבה יעמוד על ¼ ( = חשבונות עו"ש 8,000: ש"ח ).

גידול בהיקף חשבונות עו"ש מאפשר גידול בכמות הכסף

כדי לעקוב אחר התהליך נחזור לדוגמא של מדינה א', מצב ( II התושבים מחזיקים 50%במזומן). נניח שהבנק הגיע ליחס הרזרבה המינימלי, שעומד על ¼.במצב זה, הבנק לא יכול עוד להעניק הלוואות. והנה, תושב בשם משה קיבל מקרובו בחו"ל מתנה בסך 8,000 ש"ח.כמנהג המקום, משה משאיר 4,000 ש"ח בידיו, ומפקיד 4,000 ש"ח בחשבון העו"ש שלו. תמונת המצב לאחר הפקדת הכסף של משה בבנק מוצגת באיור.7.16 איור 7.16 תמונת המצב מתייחסת רק להתפתחויות הכספיות הנובעות מהמתנה שקיבל משה.כל שאר הנתונים הכספיים שהיו לפני שמשה קיבל את המתנה אינם משתנים, והם: סה"כ יתרת העו"ש של הציבור הייתה ונשארה 8,000: ש"ח.1 סה"כ המזומן שבידי הציבור היה ונשאר 8,000: ש"ח.2 סה"כ שטרות הכסף בקופת הבנק היה ונשאר 2,000: ש"ח.3 המתנה שקיבל משה מגדילה את כמות הכסף במשק ב 8,000 -ש"ח.כפי שנראה מיד, בעקבות ההלוואות שהבנק יעניק לציבור, כמות הכסף במדינה א' תמשיך ותגדל. הלוואה ראשונה עולה חדשה בשם אולגה מעוניינת להקים מפעל רהיטים, ומבקשת הלוואה של 1,000 ש"ח.הבנק נענה לבקשתה, ומעביר לה 1,000 ש"ח במזומן. גברת אולגה, כמנהג המקום, משאירה בידיה 500 ש"ח, ובמקביל מפקידה בחשבון העו"ש שלה 500 ש"ח. תמונת המצב בשלב זה מוצגת באיור.7.17 איור 7.17

• בקופת הבנק נשארו 3,500 ש"ח ( 1,000 ש"ח יצאו ו-500 ש"ח חזרו)
• כמות הכסף במדינה גדלה ב 1,000 -ש"ח. 3500 ש"ח יחס הרזרבה בפועל, עומד על 4500= 0.74 ש"ח כלומר הבנק מחזיק 74 אגורות על כל 1 ש"ח בפיקדון עו"ש.
• הבנק רשאי להמשיך להלוות. הלוואה שניה עולה חדשה נוספת בשם זרובבלה, מעוניינת להקים מפעל למכנסיים ומבקשת הלוואה של 3,000 ש"ח.הבנק נעתר לבקשה, וזרובבלה, כמנהג המקום, מחזיקה 1,500 ש"ח במזומן, ואת היתרה מפקידה בחשבון עו"ש. תמונת המצב בשלב זה מוצגת באיור.7.18 איור 7.18
• בקופת הבנק נשארו 2,000 ש"ח. כמות הכסף במדינה גדלה בעוד 3,000 ש"ח. •
• יחס הרזרבה בפועל עומד על ⅓ = 2,000 ש"ח 6,000 ש"ח לאור זאת הבנק רשאי להמשיך להלוות. הלוואה שלישית עולה חדשה נוספת, בשם סווטלנה, מבקשת להקים מפעל לחמוצים.היא מבקשת ומקבלת הלוואה בסך 800 ש"ח.תמונת המצב בשלב זה מוצגת באיור.7.19 איור 7.19
• בקופת הבנק נשארו 1,600 ש"ח.
• כמות הכסף במדינה גדלה בעוד 800 ש"ח.
• יחס הרזרבה עומד על ¼ = 1,600 ש"ח 6,400 ש"ח בשלב זה הבנק אינו יכול להמשיך להלוות. התוצאה הסופית הלוואה בסך 8,000 ש"ח, כמתנה למשה מחו"ל, הגדילה את כמות הכסף במדינה בעוד 12,800 ש"ח. הגידול נרשם אצל 4 אנשים כדלקמן: מזה: סה"כ גידול חשבונות עו"ש במזומן בכמות הכסף 4,000 ש"ח 4,000 ש"ח 8,000 ש"ח משה 500 ש"ח 500 ש"ח 1,000 ש"ח אולגה 1,500 ש"ח 1,500 ש"ח 3,000 ש"ח זרובבלה 400 ש"ח 400 ש"ח 800 ש"ח סווטלנה 6,400 ש"ח 6,400 ש"ח 12,800 ש"ח סה"כ

השפעת יחס הרזרבה על השינוי בכמות הכסף

אם יחס הרזרבה במדינה א', היה נקבע על,1/5 כלומר: היה על הבנק לשמור 20 אגורות מול כל 1 ש"ח בחשבונות עו"ש, הבנק היה יכול להמשיך להלוות עוד כ-533 ש"ח )שמחציתם היו מופקדים בחשבונות עו"ש וחוזרים לקופת הבנק(. יחס הרזרבה היה עומד אז על 1,333 = 1/5 ש"ח 6,667 ש"ח מנגד, אם יחס הרזרבה במדינה א' היה נקבע על ½, הבנק היה צריך להקטין את היקף ההלוואות שכבר העניק לציבור.סה"כ ההלוואות לציבור היו יכולות להסתכם רק ב 2,666 -ש"ח.תמונת המצב במקרה זה מוצגת באיור.7.20 איור 7.20

התפתחות המתנה של משה בתרחיש נוסף

לתרחיש זה התייחסו כתרגיל. עליכם להשלים את המספרים באיורים במקומות המסומנים בעיגולים. התרחיש: הציבור מחזיק 75%מכספו בחשבונות עו"ש ו 25% -במזומן. בתת הפרק הקודם תיארנו כיצד מתנה בסך 8,000 ש"ח שמשה קיבל מחו"ל, הביאה לגידול במרכיבים הכספיים. הגידול הנ"ל התייחס למדינה שתושביה מחזיקים 50%מכספם בחשבונות עו"ש ו 50% -במזומן. אילו תושבי המדינה היו מחזיקים 75%מכספם בחשבונות עו"ש ו 25% -במזומן, הגידול בכל אחד מהמרכיבים הכספיים הנ"ל היה שונה, כפי שנציג כעת. פתיחה משה מקבל מתנה של 8,000 ש"ח מחו"ל.הוא מפקיד 75%מזה בחשבון עו"ש ( 6,000 ש"ח), ו 25% – ( 2,000 ש"ח) הוא מחזיק במזומן. תמונת המצב מוצגת באיור.7.21 איור 7.21 סה"כ כמות הכסף במדינה גדלה ב 8,000 -ש"ח. 6,000 ש"ח יחס הרזרבה עומד על 6,000 = 1 ש"ח הלוואה ראשונה עולה חדשה בשם אולגה מעוניינת להקים מפעל רהיטים, ומבקשת הלוואה של 4,000 ש"ח. הבנק נענה לבקשתה, ומעביר לה 4,000 ש"ח במזומן. גברת אולגה, כמנהג המקום, משאירה בידיה 1,000 ש"ח, ובמקביל מפקידה בחשבון העו"ש שלה 3,000 ש"ח. תמונת המצב מוצגת באיור.7.22 איור 7.22

• בקופת הבנק נשארו 5,000 ש"ח.
• סה"כ כמות הכסף במדינה גדלה ב 12,000 -ש"ח. יחס הרזרבה בפועל, עומד על 5,000 = 5/9 ש"ח 9,000 ש"ח
• הבנק רשאי להמשיך להלוות. הלוואה שנייה עולה חדשה נוספת בשם זרובבלה, מעוניינת להקים מפעל למכנסיים ומבקשת הלוואה של 2,000 ש"ח.הבנק נעתר לבקשה, וזרובבלה, כמנהג המקום, מחזיקה 500 ש"ח במזומן, ואת היתרה מפקידה בחשבון עו"ש. תמונת המצב בשלב זה מוצגת באיור.7.23 איור 7.23
• בקופת הבנק נשארו 4,500 ש"ח.
• סה"כ כמות הכסף במדינה גדלה ב 14,000 -ש"ח. יחס הרזרבה בפועל, עומד על 4,500 = 0.43 ש"ח 10,500 ש"ח
• הבנק רשאי להמשיך להלוות. הלוואה שלישית עולה חדשה נוספת, בשם סווטלנה, מבקשת להקים מפעל לחמוצים.היא מבקשת ומקבלת הלוואה בסך 3,000 ש"ח.תמונת המצב בשלב זה מוצגת באיור.7.24 איור 7.24
• בקופת הבנק נשארו 3,750 ש"ח.
• סה"כ כמות הכסף במדינה גדלה ב 17,000 -ש"ח. יחס הרזרבה, בפועל, עומד על 3,750 = 0.29 ש"ח 12,750 ש"ח
• הבנק רשאי להמשיך להלוות. כדי לקבל יחס רזרבה של ¼ ( 0.25) אנו נדרשים להשתמש בהמשך במספרים לא עגולים. אנו נעשה עבורכם את החישוב תוך עיגול מספרים, כך שהתוצאה הסופית תהיה מקורבת אך לא מדויקת לחלוטין. הלוואה רביעית חברת "מלונות זהב" מבקשת ומקבלת הלוואה בסך 1,400 ש"ח.כמנהג המקום, חברת "מלונות זהב" מחזיקה 350 ש"ח במזומן, ואת היתרה ( 1,050 ש"ח) מפקידה בחשבון עו"ש. תמונת המצב מוצגת באיור.7.25 איור 7.25
• בקופת הבנק נשארו 3,400 ש"ח.
• סה"כ כמות הכסף במדינה גדלה ב 18,400 -ש"ח. יחס הרזרבה בפועל, עומד על ¼ = 3,400 ש"ח 13,800 ש"ח
• הבנק אינו רשאי להמשיך להלוות. סיכום בטבלה 7.1 מוצג הגידול בכל אחד מהמרכיבים הכספיים בעקבות קבלת המתנה של משה, בשני התרחישים שהוצגו. טבלה 7.1 13,800 ש"ח 6,400 ש"ח גידול בפיקדונות עו"ש 4,600 ש"ח 6,400 ש"ח גידול במזומן המוחזק ע"י התושבים 18,400 ש"ח 12,800 ש"ח גידול בסה"כ כמות הכסף 10,400 ש"ח 4,800 ש"ח גידול בהלוואות

כיצד נראה מאזן של בנק

בהמשך הפרק נסביר כיצד נראה מאזן של בנק.מי שמעוניין בהסבר בסיסי אודות מאזן של חברה מופנה לנספח א' בסוף פרק זה, המציג באופן מסודר דין וחשבון כספי של פירמה.

מאזן של בנק זהה למאזן של חברה רגילה. המאזן מוצג בשתי עמודות: בעמודה הימנית מפורטים כל הנכסים של הבנק..1 בעמודה השמאלית מפורטות כל ההתחייבויות של הבנק.בעמודה השמאלית כלול גם ההון.2 העצמי של הבנק. סה"כ העמודה הימנית חייב להשתוות לסה"כ העמודה השמאלית. בבנק, ההון העצמי תמיד חיובי.כאשר הוא שלילי, בנק ישראל סוגר את הבנק. לצורך פשטות וחידוד ההסבר, נניח 3 הנחות: נכסי הבנק (העמודה הימנית) כוללים 2 סעיפים: .1

• מזומן
• הלוואות התחייבויות הבנק (העמודה השמאלית) כוללות גם 2 סעיפים: .2
• פיקדונות עו"ש (=חשבונות עו"ש)
• הון עצמי. ההון העצמי, לצורך הפשטות, יעמוד על.0.3

הלוואות הן נכס של הבנק, שכן המלווים חייב להחזיר את סכום ההלוואה לבנק. פיקדונות הן התחייבות של הבנק -הבנק חייב אותם לאלו שהפקידו אצלו את כספם.

בטבלה 7.2 מוצג המאזן של בנק א' -הבנק היחיד במדינה א' שבה יחס הרזרבה הוא.(1/2) 50% טבלה 7.2 המאזן של בנק א' התחייבויות נכסים 1,000 ש"ח חשבונות עו"ש 500 ש"ח מזומן 0 ש"ח הון עצמי 500 ש"ח הלוואות 1,000 ש"ח סה"כ 1,000 ש"ח סה"כ בטבלה 7.3 מוצג המאזן של בנק ב', שהוא הבנק היחיד במדינה ב' שבה יחס הרזרבה.(1/5) 20% טבלה 7.3 המאזן של בנק ב' התחייבויות נכסים 1,000 ש"ח חשבונות עו"ש 200 ש"ח מזומן 0 ש"ח הון עצמי 800 ש"ח הלוואות 1,000 ש"ח סה"כ 1,000 ש"ח סה"כ בשתי המדינות סה"כ הפיקדונות בבנק (= חשבונות עו"ש) מסתכם ב 1,000 -ש"ח.אך בשל השוני ביחס הרזרבה, בנק א' מחויב להחזיק 50%מהפיקדונות במזומן ואת היתרה הוא רשאי להלוות, בעוד שבנק ב' מחויב להחזיק רק 20%מהפיקדונות במזומן, ואת היתרה הוא רשאי להלוות.

יחס הרזרבה מוצג פעם נוספת

יחס הרזרבה הוא נתון הקובע איזה סכום כספי על הבנק להחזיק בקופתו בגין כל 1 ש"ח פיקדונות שברשותו.

• אם יחס הרזרבה הוא,50%עליו להחזיק 0.5 ש"ח בקופה בגין כל 1 ש"ח פיקדונות. אם בבעלות הבנק פיקדונות בסך מיליון ש"ח, עליו להחזיק בקופה 0.5 מיליון ש"ח.
• אם יחס הרזרבה הוא,20%על הבנק להחזיק 0.2 ש"ח בגין כל שקל פיקדונות. אם בבעלותו פיקדונות בסך מיליון ש"ח, עליו להחזיק בקופה 0.2 מיליון ש"ח.

מכפיל פיקדונות

מכפיל פיקדונות הוא נתון הקובע עד לאיזה סכום פיקדונות הבנק יכול להגיע בגין כל 1 ש"ח המופקד בקופתו.אם מכפיל הפיקדונות הוא,4 הרי בגין כל 1 ש"ח בקופה, הבנק יכול להחזיק פיקדונות בהיקף של 4 ש"ח.

הקשר בין יחס הרזרבה ומכפיל הפיקדונות

האחד הוא היפוכו של השני.כפי שאפשר לראות בטבלאות 7.2 ו 7.3 -לעיל:

• בטבלה 7.2 מכפיל הפיקדונות הוא 2 ויחס הרזרבה ½
• בטבלה 7.3 מכפיל הפיקדונות הוא 5 ויחס הרזרבה 1/5

מכפיל הלוואות

מכפיל הלוואות קובע את היקף ההלוואות שהבנק יכול להעניק בגין כל 1 ש"ח שבקופתו. אם מכפיל ההלוואות הוא,3 פירושו שהבנק יכול להעניק הלוואות בהיקף של 3 ש"ח בגין כל 1 ש"ח שבקופתו.אם יש לבנק בקופה 2,000 ש"ח, הבנק יכול להעניק הלוואות עד לסכום של 6,000 ש"ח.

הקשר בין מכפיל הלוואות למכפיל הפיקדונות או יחס הרזרבה

נבחן את הקשר באמצעות דוגמא שבה מכפיל הפיקדונות בבנק א' הוא ( 4 או יחס הרזרבה= ¼). בדוגמא זו מאזן בנק א' נראה כך(: בכוונה בחרנו מספרים קטנים) התחייבויות נכסים 4 ש"ח חשבונות עו"ש 1 ש"ח מזומן 0 ש"ח הון עצמי 3 ש"ח הלוואות 4 ש"ח סה"כ 4 ש"ח סה"כ ניתן לראות שמכפיל ההלוואות הוא 1( 3 פחות ממכפיל הפיקדונות).ההסבר: כדי להגיע להיקף פיקדונות של 4 ש"ח על הבנק להלוות 3 ש"ח.

אילו מכפיל הפיקדונות בבנק א' היה,10 מאזנו היה נראה כך: התחייבויות נכסים 10 ש"ח חשבונות עו"ש 1 ש"ח מזומן 0 ש"ח הון עצמי 9 ש"ח הלוואות 10 ש"ח סה"כ 10 ש"ח סה"כ מי שמעוניין בדוגמא עם מספרים גדולים יוסיף 6 אפסים לכל מספר.

יחס הרזרבה והשפעתו על רמת הסיכון

כאשר יחס הרזרבה הוא למשל,1/10 פירוש הדבר שאם כל המפקידים ירצו באותו מועד לקבל את כספם בחזרה, הם יוכלו לקבל רק 1/10 ממנו (= יחס הרזרבה).על כל 1 ש"ח בקופת הבנק הם הפקידו 10 ש"ח. ככל שיחס הרזרבה קטן יותר (או: מכפיל פיקדונות יותר גדול), כך עולה רמת הסיכון.

בסיס הכסף

בסיס הכסף הוא מונח פשוט אבל חשוב. בסיס הכסף = סה"כ שווי שטרות הכסף שיש במדינה. בדרך כלל, השטרות נמצאים בחלקם בידי הציבור ובחלקם בקופות הבנקים )אין שטרות במקום אחר(.כאשר הציבור מחליט להפקיד את כל כספו בחשבונות עו"ש, כל שטרות הכסף נמצאים בקופות הבנק. כאשר הציבור מחליט להחזיק את כל כספו במזומן, כל שטרות הכסף נמצאים בידיו, ובקופות הבנק אין מאומה. ניתן לזכור את המונח במתכונת של נוסחא: בסיס הכסף = שטרות בידי הציבור +שטרות בקופת הבנק

הבנק המרכזי

הגדרה

"הבנק המרכזי" הוא בעל הבית של שטרות הכסף במדינה. את שטרות הכסף שבידינו הנפיק בנק ישראל, שהוא הגוף היחיד המוסמך על פי החוק להנפיק שטרות כסף.שטרות כסף כוללים גם מטבעות.

מגבלות על היקף הנפקת שטרות הכסף

לכאורה, בנק ישראל הוא מכונת כסף.אך לצערו הוא מוגבל מאד בכמות השטרות שהוא יכול להנפיק.בנק ישראל יכול להנפיק שטרות כסף רק בתמורה לרכישה של רשימת נכסים מצומצמת. נתייחס כאן רק לנכס אחד כזה, והוא: מטבע חוץ, לדוגמא: דולרים.

שטרות כסף הם רכוש או התחייבות ?

לפני שנסביר נציין 2 עובדות:

• שטרות כסף הם רכוש לגבי כל אחד מאיתנו, ואנו רוצים ומקווים שנזכה לקבל ממנו כמה שיותר.
• היחיד שלגביו שטרות הכסף הן התחייבות הוא בנק ישראל.אך אל תדאגו לו, הוא לא פראייר.

בנק ישראל מנפיק שטרות כסף תמורת דולרים

כאשר תייר מגיע לישראל ורוצה להחליף, $1000 הוא ניגש לבנק ישראל, מוסר לו $1000 ומקבל תמורתם שקלים חדשים, בהתאם לשער החליפין באותו מועד. לדוגמא: אם שער הדולר יעמוד על 4.5 ש"ח, התייר יקבל 4,500 ש"ח.במקרה זה כמות השקלים במדינה גדלה ב-4500 ש"ח. בפועל, התייר לא פונה ישירות לבנק ישראל.הוא מבצע את הפעולה באמצעות כל סניף בנק, וסניף הבנק מעביר את הדולרים לבנק ישראל.

שטרות הכסף הם כתב התחייבות של בנק ישראל

שטרות הכסף הם למעשה כתב התחייבות של בנק ישראל בסכום הנקוב עליהם. על כל שטר כזה (= כתב התחייבות) מתנוססת חתימת הנגיד, שמעידה על המחויבות של הבנק.

לדוגמא: שטר בן 100 ש"ח הוא כתב התחייבות על סך 100 ש"ח.על פי כתב התחייבות זה, בנק ישראל מתחייב למסור דולרים למי שייתן לו את כתב ההתחייבות הזה (= שטרות הכסף). כמה דולרים? תלוי בשער הדולר במועד מסירת כתב ההתחייבות. אם שער הדולר יעמוד על 4 ש"ח לדולר, ותמסור לבנק ישראל שטר (= כתב התחייבות) ע"ס 100 ש"ח, תקבל 25 דולר.

הנפקת השטרות

כאשר תייר אמריקאי מגיע ארצה וזקוק לשקלים הוא פונה לבנק ישראל, מוסר לו דולרים ובתמורה מקבל כתב התחייבות (= שטרות), בהתאם לשער הדולר באותו מועד. לדוגמא: אם במועד הגעת התייר (מועד א') שער הדולר עומד על 4 ש"ח, והתייר מוסר לבנק ישראל , $1,000 הוא יקבל שטרות בשווי 4,000 ש"ח (כמות השקלים במדינה גדלה ב 4,000 -ש"ח). אם בתום ביקורו של התייר (מועד ב'), יישארו לו 2,000 ש"ח, ושער הדולר יעמוד על 5 ש"ח, התייר ימסור את השטרות לבנק ישראל, ויקבל תמורתם.$ 400 בנק ישראל מחויב למסור דולרים, מתוקף כתב ההתחייבות (= השטרות) שעליו הוא חתום. כאשר התייר מוסר לבנק ישראל 2,000 ש"ח, כמות השקלים במדינה קטנה ב 2,000 -ש"ח. לפעולה של החלפת הדולרים בשטרות, וההיפך, קוראים במילים פשוטות "קניית דולרים" או "מכירת דולרים", לפי העניין, ולא "החלפה" או "מסירה", כפי שהשתמשנו לעיל כשהתאמצנו להסביר את הנושא.

הנפקת שטרות חדשים וקבלתם חזרה

למעשה, בכל פעם שבנק ישראל מקבל לידיו דולרים, הוא צריך להנפיק שטרות כסף חדשים, וכמות השטרות במדינה גדלה בהתאם.בכל פעם שבנק ישראל מקבל לידיו שטרות כסף )תמורת מסירת דולרים( הוא היה צריך להשמידם, כך שכמות השטרות במדינה תקטן בהתאם. מובן, שחבל להשמיד את השטרות שבנק ישראל מקבל מצד אחד, ולהנפיק שטרות חדשים בכל פעם שהבנק נדרש, מצד שני. בפועל, שטרות שמתקבלים בבנק ישראל מועברים לכספת ומתייחסים אליהם "כאילו" שהושמדו, והם אינם נספרים כחלק מהשטרות במדינה. בשעה שהבנק מקבל דולרים, הוא מוציא שטרות מהכספת (במקום להנפיק חדשים) והם הופכים לחלק מהשטרות במדינה.

כתב התחייבות פרטי שלך

למעשה, לכל אחד מכם מותר לקנות מהתייר דולרים, ולהנפיק לו בתמורה "כתב התחייבות" פרטי שלכם. נניח ששער הדולר עומד על 4 ש"ח.התייר מוסר לכם $ 1,000 ואתם בתמורה מנפיקים לו כתב התחייבות בסך 4,000 ש"ח שיהיה כתוב עליו כך: כתב התחייבות ע"ס 4,000 ש"ח אני הח"מ מתחייב למסור בכל עת דולרים בשווי של 4,000 ש"ח, בהתאם לשער הדולר באותה עת, כנגד מסירת כתב ההתחייבות הזה. לדוגמא: אם באותה עת, שער הדולר יעמוד על 5 ש"ח, אני אמסור ) $ 800 אקבל בתמורה את כתב ההתחייבות ואזרוק אותו לפח(. על החתום אברהם נ.ב. ניתן להעביר את כתב ההתחייבות הזה מאחד לשני (כמו צ'ק). ההתחייבות שלי תהיה בתוקף לכל מי שיציג לי את כתב ההתחייבות הזה. למעשה, קל יותר לזכות בפיס, מאשר למצוא תייר כזה, היות ועם כתב ההתחייבות שלכם יהיה קשה לתייר לקנות במכולת או לשלם במלון.שטרות הכסף שבנק ישראל מנפיק הם גם כתבי התחייבות, אך ההבדל הגדול הוא שהתייר יכול לקנות איתם במכולת או לשלם במלון.

כתבי ההתחייבות של בנק ישראל (כלומר, שטרות הכסף), קיבלו את הסטטוס של "הכסף החוקי של המדינה" וכל אחד חייב על פי החוק לקבל אותם כאמצעי תשלום. אילו בכל זאת הייתם מוצאים תייר כזה, הרי למאזן האישי שלכם היו מתווספות שתי שורות. שורה בצד הנכסים ושורה בצד ההתחייבות.כל שורה בסכום של 4,000 ש"ח, כדלקמן: מאזן אברהם אברהמי ליום 1.1.01 התחייבויות נכסים 4,000 ש"ח ("כתב התחייבות") 4,000 ש"ח )($1000 )כתב ההתחייבות הוא בחזקת חוב, ובעתיד (אלו הדולרים שקיבלתם) תידרשו לפרוע אותו, ולהחזיר את הדולרים שברשותכם, כאילו שקיבלתם הלוואה לרכישת דולרים(. הפעולה של קבלת הדולרים כנגד כתב ההתחייבות לא העשירה אתכם, אפילו באגורה אחת. לא מרוויחים ולא מפסידים מפעולה זו. כאשר התייר מוכר דולרים לבנק ישראל תמורת שטרות כסף, הפעולה הזו נרשמת במאזן הבנק כך: תוספת למאזן בנק ישראל התחייבויות נכסים שטרות כסף 4,500 ש"ח + דולרים ( 4,500 ש"ח) +

הערה

פעולה זו, מתווספת לשאר הנכסים וההתחייבויות של בנק ישראל, שאינם כתובים כאן.אנו מציגים רק את התוספת לנכסים ולהתחייבויות. הסבר מצד אחד, יש תוספת של $1000 לנכסי הבנק ששווים ביום הקנייה 4500 ש"ח. מצד שני, להתחייבויות הבנק נוספו 4500 ש"ח. בנק ישראל לא מרוויח ולא מפסיד מפעולה זו.

כאשר התייר יקנה דולרים מבנק ישראל (ויחליף את השקלים שברשותו לדולרים) הפעולה תירשם במאזן בנק ישראל כך: תוספת למאזן בנק ישראל התחייבויות נכסים שטרות כסף 4,500 ש"ח – דולרים ( 4,500 ש"ח) –

מצד אחד ייגרעו 4,500 ש"ח מנכסי בנק ישראל, ומצד שני התחייבויות בנק ישראל ייקטנו ב 4,500 – ש"ח.הבנק לא ירוויח ולא יפסיד מפעולה זו.

מכירת דולרים ישירות לאדם פרטי או פירמה

אם תייר ימכור ישירות לתושב המדינה את הדולרים שלו, כמות שטרות הכסף במדינה לא תגדל. בסה"כ יעברו שטרות מיד ליד.מה שישתנה זה כמות הדולרים שיהיו בידי תושבי המדינה )ייתוספו הדולרים שמכר התייר(.

הנכסים שבנק ישראל רשאי לקנות תמורת שטרות כסף

למעשה, ישנו מספר מצומצם של נכסים כאלו.העיקריים הם:

דולרים.1 איגרות חוב ממשלתיות.2 זהב.3

כל נכס שבנק ישראל קונה תמורת שטרות כסף הוא גם מוכר תמורת קבלת שטרות כסף.

עירוי חיצוני

כל שינוי בכמות המזומנים (שטרות הכסף) במדינה נקרא עירוי חיצוני.

רק בנק ישראל יכול לשנות את כמות המזומנים במדינה.

המזומנים נמצאים בחלקם בידי הציבור ובחלקם בקופות הבנקים.

• עירוי חיצוני חיובי = גידול בכמות המזומנים במדינה )בעקבותיו נרשם גידול בכמות הכסף(.
• עירוי חיצוני שלילי = קיטון בכמות המזומנים במדינה )בעקבותיו נרשם קיטון בכמות הכסף(.

עירוי פנימי

כל שינוי בכמות הכסף במדינה (= מזומנים בידי הציבור +חשבונות עו"ש) שמקורו לא בבנק ישראל נקרא עירוי פנימי. עירוי פנימי נגרם כתוצאה משינוי בכמות המזומנים שהציבור רוצה להחזיק ברשותו מתוך כלל כספו.

• עירוי פנימי חיובי המשמעות של עירוי פנימי חיובי היא גידול בכמות הכסף שבידי הציבור. התרחיש קורה כאשר הציבור מחליט להחזיק פחות מזומנים לטובת הגדלת חשבונות העו"ש.לבנקים מתווספים פיקדונות שמתוכם הוא יכול לתת הלוואות בהתאם למכפיל ההלוואות.
• עירוי פנימי שלילי המשמעות של עירוי פנימי שלילי היא קיטון בכמות הכסף שבידי הציבור. התרחיש קורה כאשר הציבור מחליט להחזיק בידיו יותר מזומנים על חשבון הקטנת חשבונות העו"ש.מהבנקים נגרעים פיקדונות ועליו להקטין את היקף ההלוואות שהוא מעניק, בהתאם למכפיל ההלוואות.

הייחודיות של שוק הכסף

בכל השווקים, כאשר אנו מעוניינים במוצר כלשהו, אנו קונים אותו.לכל מוצר יש קונים ומוכרים. בשוק הכסף אין קונים ומוכרים, יש לווים ומלווים:

• אם יש לך מחסור בכסף אתה יכול ללוות כסף.
• אם יש לך עודף בכסף אתה יכול להלוות כסף. סה"כ הכסף שעובר מיד הלווה ליד המלווה נקרא "קרן". תמורת ההלוואה המלווה דורש מהלווה ריבית. לריבית ולהשלכותיה נקדיש פרק נפרד, אך כאן נציין שהריבית היא תשלום עבור השימוש בכסף. כאשר הריבית היא,0%אנשים רבים ירצו ללוות.כאשר הריבית היא בשמיים, מעט אנשים ירצו ללוות.

הערה

המילה "ריבית" גורמת מדי פעם לבלבול, שכן היא משמשת כקיצור לשני מונחים:

• שיעור הריבית
• סכום הריבית
• שיעור הריבית: נוקב באחוזים מהקרן שיש לשלם מדי שנה תמורת השימוש בכסף.
• סכום הריבית: נוקב בסכום הכספי שיש לשלם מדי שנה תמורת השימוש בכסף. בפרק זה המילה ריבית מתייחסת לשיעור הריבית, ואנו נקפיד להשתמש במונח שיעור הריבית.

נספח א': דין וחשבון כספי של פירמה

פירמה היא שם כולל לכל המסגרות העיסקיות כגון: חברות, שותפויות, עצמאיים, בנקים וכד'. אחת לשנה כל פירמה עורכת דו"ח כספי. הדו"ח כולל שני מרכיבים עיקריים:

• מאזן

2. דו"ח רווח והפסד

כל אחד מהמרכיבים כולל שני חלקים ושורה תחתונה, כפי שמוצג בטבלה.7.4 השורה התחתונה היא ההפרש בין חלק א' וחלק ב'. טבלה 7.4 מרכיבי המאזן ודו"ח רווח והפסד דו"ח רווח והפסד מאזן סה"כ הכנסות סה"כ נכסים חלק א' סה"כ הוצאות סה"כ התחייבויות חלק ב' שורה תחתונה (סה"כ נכסים) פחות (סה"כ התחייבויות) (סה"כ הכנסות) פחות (סה"כ הוצאות)

המאזן

המאזן מציג תמונת מצב של נכסי הפירמה מצד אחר והתחייבויותיה מצד שני, כפי שהם קיימים ביום האחרון של השנה.המאזן מוצג בשתי עמודות, כפי שניתן לראות בטבלה.7.5 בעמודה הימנית מפורטים כל הנכסים של הפירמה ובעמודה השמאלית מפורטות כל ההתחייבויות. בעמודה השמאלית כלולה גם השורה התחתונה תחת השמות הבאים:

• אם ההפרש חיובי – "הון עצמי"
• אם ההפרש שלילי – "גירעון" תוספת השורה התחתונה לעמודה השמאלית גורמת לכך שסה"כ העמודה הימנית משתווה לסה"כ העמודה השמאלית, ומכאן גם נגזר השם "מאזן" (דהיינו: קיים איזון בין שתי העמודות). טבלה 7.5 מאזן חברת "המרהט" ליום,31.12.01 הנתונים בש"ח התחייבויות נכסים 250 הלוואה מבנק 100 בניינים 100 ספקים 200 ציוד 350 סה"כ התחייבויות 100 אשראי לקוחות 100 מלאי 200 הון עצמי 50 מזומנים 550 סה"כ 550 סה"כ

תמצית המאזן

כאשר אנו לא מפרטים את סעיפי הנכסים וההתחייבויות, או מפרטים רק באופן חלקי, אנו מכנים את המאזן בשם "תמצית מאזן", כפי שמוצג בטבלה.7.6 טבלה 7.6 תמצית מאזן חברת "המרהט" ליום,31.12.01 הנתונים בש"ח התחייבויות נכסים התחייבויות 350 550 נכסים 200 הון עצמי 550 סה"כ 550 סה"כ כדי למנוע בלבול במהלך ההסבר לעיל, כותרת העמודה השמאלית הייתה "התחייבויות", אך שמה המלא צריך להיות "התחייבויות +הון עצמי", כדלהלן: התחייבויות +הון עצמי נכסים

דו"ח רווח והפסד

דו"ח רווח והפסד מוצג בטור אחד כדוגמת טבלה.7.7 טבלה 7.7 דו"ח רווח והפסד של חברת "המרהט" לשנת,2001 הנתונים בש"ח 1,500 הכנסות 1,000 עלות המכר 500 רווח גולמי (שורת ביניים) 100 הוצאות הנהלה וכלליות 150 הוצאות מכירה ושיווק 250 רווח תפעולי (שורת ביניים) 50 הוצאות מימון 200 רווח לפני מס (שורת ביניים) 80 מס 120 רווח נקי הדו"ח מתייחס לפעילות הפירמה במהלך שנה אחת.הדו"ח מציג תחילה את כל ההכנסות שהיו לפירמה במהלך השנה ואח"כ את כל הוצאותיה במשך השנה.השורה התחתונה היא הרווח הנקי. השורה הראשונה נוקבת בסה"כ הכנסות הפירמה במהלך השנה. בשורות שלאחר מכן, מוצגים סעיפי ההוצאות השנתיות, ממוינים עפ"י אופיים. סעיפי ההוצאות המקובלים הם:

• עלות המכר כולל:
• חומרי גלם
• שכר עבודה לפועלי הייצור
• פחת (בלאי של מכונות, ציוד ומבנים)
• הוצאות הנהלה וכלליות
• הוצאות מכירה ושיווק
• הוצאות מימון (ריבית)
• מיסים שורות ההוצאות אינן מוצגות ברצף.כמעט לאחר כל שורת הוצאות מוצגת שורת ביניים שנוקבת בהפרש שבין סה"כ ההכנסות לבין סה"כ ההוצאות עד וכולל שורת ההוצאות שמעליה.לכל שורת ביניים יש שם קצר המתחיל במילה "רווח", לדוגמא: רווח תפעולי, רווח גולמי וכד'. השורה התחתונה נקראת רווח נקי.לפעמים, לצערנו, נקוב בה סכום שלילי, ואז גם שמה משתנה ל -הפסד נקי.

שאלות

שאלה א'

קרא את הטענות הבאות וסמן לכל טענה האם היא נכונה או לא נכונה: אמצעי התשלום במשק = המזומנים שבידי הציבור +פיקדונות העו"ש.1 נכון /לא נכון של כלל הציבור בבנקים. נכון /לא נכון הבנקים יוצרים כסף מבלי להדפיס כסף..2 אמצעי תשלום כגון שיקים וכרטיסי אשראי מגדילים את כמות.3 נכון /לא נכון המזומנים שבידי הציבור. ככל שיחס הרזרבה נמוך יותר, כך הבנקים צריכים להחזיק יותר כסף.4 נכון /לא נכון בכספות. נכון /לא נכון כאשר יחס הרזרבה הוא,20%מכפיל הפיקדונות הוא.5.5 נכון /לא נכון כאשר מכפיל הפיקדונות הוא,4 יחס הרזרבה הוא.0.4.6 נכון /לא נכון כאשר מכפיל הפיקדונות הוא,4 יחס הרזרבה הוא.25%.7 נכון /לא נכון כאשר מכפיל הפיקדונות הוא,4 יחס הרזרבה הוא ¼..8 נכון /לא נכון ככל שיחס הרזרבה נמוך יותר, מכפיל הפיקדונות נמוך יותר..9 נכון /לא נכון.10 ככל שמכפיל הפיקדונות גבוה יותר, יחס הרזרבה נמוך יותר.

• כאשר הציבור מפקיד 100,000 ש"ח בחשבונות העו"ש, מתבצע עירוי נכון /לא נכון פנימי חיובי. נכון /לא נכון.12 כאשר הבנק המרכזי מנפיק שטרות כסף, מתרחש עירוי חיצוני חיובי. נכון /לא נכון.13 עירוי חיצוני יכול להתרחש רק כתוצאה מפעולה של הבנק המרכזי.

שאלה ב'

במדינה קטנה שבה יש ביקוש ער להלוואות, הוחלט לפתוח לראשונה בנק מסחרי, שיקרא בנק איחוד.בבנק איחוד יחס הרזרבה יהיה.25%ביום פתיחת הבנק הפקידו בו התושבים 200,000 ש"ח, והבנק החל במתן הלוואות. בטבלה 7.8 מוצג מאזן בנק איחוד לאחר מתן ההלוואות. טבלה 7.8 מאזן בנק איחוד לאחר מתן ההלוואות (הנתונים באלפי ש"ח) התחייבויות נכסים 200 חשבונות עו"ש 50 מזומן 150 הלוואות 200 סה"כ 200 סה"כ השלם את הנתונים החסרים במשפטים הבאים: מכפיל הפיקדונות בבנק לאחר מתן ההלוואות הוא _______.1 יחס הרזרבה בבנק לאחר מתן ההלוואות הוא _______ 2. מכפיל ההלוואות בבנק לאחר מתן ההלוואות הוא _______.3 סך ההלוואות שנתן הבנק עומד על _______ ש"ח..4 הבנק המרכזי החליט לשנות את יחס הרזרבה הנדרש מבנק איחוד ל( 50% -במקום.25)%בטבלה 7.9 מוצג מאזן הבנק המעודכן לאור שינוי יחס הרזרבה. השלם את הנתונים החסרים במאזן המוצג בטבלה.7.9.5 טבלה 7.9 מאזן בנק איחוד לאחר שינוי יחס הרזרבה ל( 50% -במקום 25)% התחייבויות נכסים 200 חשבונות עו"ש ___ מזומן ___ הלוואות ___ סה"כ 200 סה"כ

שאלה ג'

במדינה א' הבנק המרכזי הנפיק סה"כ 3,000 מיליוני ש"ח.הבנק המרכזי קבע את יחס הרזרבה לבנקים מסחריים על.25% בטבלה 7.10 מופיע המאזן של הבנק המסחרי היחיד במדינה א'.ידוע כי הציבור הפקיד בבנק המסחרי 1,000 מיליוני ש"ח. בהנחה שהבנק המסחרי מעניק הלוואות עד לתקרת יחס הרזרבה, השלם את הנתונים.1 החסרים במאזן המוצג בטבלה.7.10 טבלה 7.10 מאזן הבנק המסחרי היחיד במדינה א', כאשר יחס הרזרבה במדינה עומד על.25%הנתונים במיליוני ש"ח. התחייבויות נכסים ___ חשבונות עו"ש 1,000 מזומן ___ הלוואות ___ סה"כ סה"כ השלם את המשפטים הבאים: .2 אמצעי התשלום במשק הם: מזומן בידי הציבור ______ מיליוני ש"ח. א. חשבונות עו"ש ______ מיליוני ש"ח. ב. סה"כ ______ מיליוני ש"ח. ג. במועד ב' ידוע כי הציבור הפקיד בבנק המסחרי בסה"כ 2,000 מיליוני ש"ח. בטבלה 7.11 מופיע המאזן של הבנק המסחרי במועד ב'. בהנחה שהבנק המסחרי מעניק הלוואות עד לתקרת יחס הרזרבה, השלם את הנתונים.3 החסרים במאזן המוצג בטבלה.7.11 טבלה 7.11 מאזן הבנק המסחרי במועד ב', כאשר יחס הרזרבה במדינה עומד על.25%הנתונים במיליוני ש"ח. התחייבויות נכסים ___ חשבונות עו"ש 2,000 מזומן ___ הלוואות ___ סה"כ סה"כ השלם את המשפטים הבאים: .4 במועד ב', אמצעי התשלום במשק הם: מזומן בידי הציבור ______ מיליוני ש"ח. א. חשבונות עו"ש ______ מיליוני ש"ח. ב. סה"כ ______ מיליוני ש"ח. ג. במועד ג' שינה הבנק המרכזי את יחס הרזרבה וקבע אותו על.50%טבלה 7.12 מציגה את המאזן של הבנק המסחרי במועד ג'.ידוע כי במועד ג' הציבור הפקיד בבנק המסחרי בסה"כ 1,000 מיליוני ש"ח. בהנחה שהבנק המסחרי מעניק הלוואות עד לתקרת יחס הרזרבה, השלם את הנתונים.5 החסרים במאזן המוצג בטבלה.7.12 טבלה 7.12 מאזן הבנק המסחרי במועד ג', כאשר יחס הרזרבה במדינה עומד על.50%הנתונים במיליוני ש"ח. התחייבויות נכסים ___ חשבונות עו"ש 1,000 מזומן ___ הלוואות ___ סה"כ סה"כ השלם את המשפטים הבאים: .6 במועד ג', אמצעי התשלום במשק הם: מזומן בידי הציבור ______ מיליוני ש"ח. א. חשבונות עו"ש ______ מיליוני ש"ח. ב. סה"כ ______ מיליוני ש"ח. ג.

תשובות לתרגילים

שאלה א'

• נכון
• נכון
• לא נכון
• לא נכון
• נכון
• לא נכון
• נכון
• נכון
• לא נכון
• נכון
• נכון
• נכון
• נכון

שאלה ב'

( ¼.2 או25)%: התחייבויות נכסים 200 חשבונות עו"ש 100 מזומן 100 הלוואות 200 סה"כ 200 סה"כ

שאלה ג'

התחייבויות נכסים 4,000 חשבונות עו"ש 1,000 מזומן 3,000 הלוואות 4,000 סה"כ 4,000 סה"כ

א 2,000..2 ב 4,000. ג 6,000. התחייבויות נכסים 8,000 חשבונות עו"ש 2,000 מזומן 6,000 הלוואות 8,000 סה"כ 8,000 סה"כ א 1,000..4 ב 8,000. ג 9,000. התחייבויות נכסים 2,000 חשבונות עו"ש 1,000 מזומן 1,000 הלוואות 2,000 סה"כ 2,000 סה"כ א 2,000..6 ב 2,000. ג 4,000.