ביקוש והיצע

עקומת ההיצע

כללי

המילה היצע נגזרת מהמילה להציע והכוונה היא לאספקת מוצרים לשווקים. עקומת ההיצע, כדוגמת זו המוצגת בתרשים 5.1 מציגה תמונת מצב לגבי הכמויות (ביחידות) שהיצרנים במדינה יהיו מוכנים לייצר ממוצר כלשהו, בכל רמת מחיר שתיקבע בשוק. עקומת ההיצע בתרשים 5.1 מתייחסת להיצע של מכנסיים במדינה א'. בפסקה שכותרתה "כיצד לקרוא את העקומה" -בעמוד הבא, נלמד כיצד לקרוא ולהבין את תמונת המצב לגבי אספקת מכנסיים מצד היצרנים.אך כבר כאן נקדים ונאמר שבאופן כללי, ככל שמחיר המכנסיים בשוק יעלה, הם ייצרו יותר, ויעשו זאת בשמחה. בפועל, מחיר המכנסיים במדינה א' ייקבע בהתחשב בהתלהבות הצרכנים לקנות מכנסיים.בהמשך נראה שככל שההתלהבות תגבר, כך מחיר המכנסים יעלה, ובו זמנית היצרנים ייצרו יותר כדי לספק את הביקושים. ההקדמה הקצרה הזו מקפלת בתוכה את תמצית החוכמה של פרק זה. תרשים 5.1 עקומת ההיצע של ענף המכנסיים במדינה א'

מבנה העקומה

הצירים:

• ציר ה X -ים מתייחס לכמויות המוצר.
• ציר ה Y -ים מתייחס למחירי המוצר.

תוואי העקומה

העקומה עולה משמאל לימין.

סימולים

• סימול העקומה = Supply = ( S: היצע)
• סימול ציר ה X -ים = Quantity = ( Q: כמות)
• סימול ציר ה Y -ים = Price = ( P: מחיר)

הקשר בין נקודות העקומה לצירים

כל נקודה על העקומה משויכת לשני נתונים.נתון כמותי (מתחתיה) ונתון של מחיר (משמאלה).

כיצד לקרוא את העקומה

את ההסבר נציג בשני אופנים שהם שני צדדים של אותו המטבע. ההסברים מתייחסים לדוגמא בתרשים.5.1 נתחיל בנקודה: A

• גרסה:1 היצרנים בענף יהיו מוכנים לייצר מכנסיים בכמות של 300 זוגות רק אם מחיר המכנסיים בשוק יהיה 20 ש"ח.
• גרסה:2 אם המחיר למכנסיים יהיה 20 ש"ח, היצרנים יהיו מוכנים לייצר כמות של 300 זוגות ולא יותר.הם לא ירצו לייצר 301 זוגות מכנסיים שכן לייצר את הזוג ה-301 יעלה להם יותר מ-20 ש"ח. נקודה: B
• גרסה:1 היצרנים בענף יהיו מוכנים לייצר מכנסיים בכמות של 500 זוגות רק אם מחיר המכנסיים בשוק יהיה 30 ש"ח.
• גרסה:2 אם מחיר המכנסיים בשוק יהיה 30 ש"ח הם יהיו מוכנים לייצר רק כמות של 500 זוגות מכנסיים.הם לא ירצו לייצר 501 זוגות שכן לייצר את הזוג ה-501 יעלה להם יותר מ-30 ש"ח.

משמעות העקומה

מהעקומה אנו למדים שככל שמחירו של זוג מכנסיים עולה, היצרנים יוכלו וירצו לייצר ממנו כמות גדולה יותר(.זאת בשל תופעת התפוקה השולית הפוחתת -נושא שהוסבר בפרק.1) אם לדוגמא עלות הייצור של המכנס ה-25 תהיה 15 ש"ח, היצרנים יהיו מוכנים למכור תמורת 15 שקלים רק כמות של 25 זוגות מכנסיים )ייצור המכנס ה-25 עלה להם 15 ש"ח בדיוק וייצור כל אחד מ-24 המכנסיים הקודמים עלה להם פחות מ-15 ש"ח(. מנגד, עלות הייצור של המכנס ה-26 תהיה גבוהה מ-15 ש"ח ומכירתו תמורת 15 ש"ח תגרום להם הפסד.

מקור הנתונים לשרטוט עקומת ההיצע

כדי לשרטט את העקומה דרושים לנו הנתונים של עלויות הייצור של זוג מכנסיים בודד, שכזכור הולכות ועולות מזוג לזוג.

עקומת היצע ענפית

עקומת היצע ענפית היא עקומת היצע המתייחסת לענף שלם, כלומר היא מהווה צירוף של כל הכמויות שכל היצרנים (=הפירמות) בענף מסוים מעוניינים למכור, בכל אחד מהמחירים. לדוגמא: בתרשים 5.2 ניתן לראות כי במחיר של 5 ש"ח:

• יצרן א' ירצה למכור 10 יחידות
• יצרן ב' ירצה למכור 20 יחידות
• ויצרן ג' ירצה למכור 5 יחידות על כן, בעקומת ההיצע הענפית, נסמן עבור מחיר של 5 ש"ח כמות של 35 יחידות סה"כ. תרשים 5.2 עקומות ההיצע של 3 היצרנים בענף כלשהו, ועקומת ההיצע הענפית של אותו ענף.

מאפייני עקומת ההיצע

העקומה עולה משמאל לימין ובמרבית המקרים היא קעורה..1 המרחק של העקומה מציר ה X -ים מושפע מהעלות הכרוכה בייצור המוצר..2 לעקומת ההיצע יש משמעות כאשר היא מתייחסת לענף שלם, כלומר לכל המפעלים.3 המייצרים את אותו המוצר.עקומת היצע כזו נקראת עקומת היצע ענפית )ולפעמים נקראת גם עקומת היצעִמְצָרפִ י(. הכמות הנקובה על ציר ה X -ים מתייחסת בדרך כלל לשנה שלמה )אך אפשרי שתתייחס.4 גם לתקופות אחרות(.

הקשר בין עקומת ההיצע לעקומת ההוצאות השוליות

עקומת היצע היא למעשה עקומת ההוצאות השוליות.או במילים אחרות כל עקומת הוצאות שוליות של מוצר כלשהו הופכת אוטומטית להיות עקומת ההיצע לאותו מוצר. משמע, כל נקודה על עקומת ההיצע מציגה את ההוצאה לייצור היחידה שתחתיה על ציר ה x-ים. לדוגמא: בתרשים 5.3 הנקודה A על עקומת ההיצע S0 מציינת שההוצאה השולית לייצור הכיסא ה-30 היא 100 ש"ח )זכור! ההוצאה השולית לייצור הכיסא ה-30 היא ההוצאה המתלווה לייצור הכיסא ה.(30 -הנקודה B מציינת שההוצאה השולית לייצור הכיסא ה 50-היא 120 ש"ח.אם היצרנים במדינה א' ימכרו 50 כיסאות תמורת 120 ש"ח לכיסא, אזי על הכיסא ה 50-הם אמנם לא ירוויחו כלום, אך על כל אחד מ-49 הכיסאות הראשונים הם ירוויחו, כשהרווח שלהם על כל כיסא נוסף בדרך לכיסא ה-50 הולך וקטן. מחיר הוצאות על הכיסא ה-10 הם מרוויחים 50 ש"ח ( = 70 ש"ח 120 -ש"ח). על הכיסא ה-20 הם מרוויחים 40 ש"ח ( = 80 ש"ח 120 -ש"ח). על הכיסא ה-30 הם מרוויחים 20 ש"ח ( = 100 ש"ח 120 -ש"ח). כמו כן מובן מאליו שתמורת 120 ש"ח לכיסא הם לא יהיו מוכנים למכור את הכיסא ה,51 -שכן ההוצאה לייצורו מגיעה ל-130 ש"ח (נקודה )C והמכירה תגרום להם הפסד של 10 ש"ח. לסיכום: עקומת ההיצע משקפת את הוצאות הייצור, מאחר שהמחיר שאותו ידרוש היצרן עבור הצורה של כמות מסויימת מהמצרך, צריך לאפשר את כיסוי הוצאות הייצור הכוללות רווח. לכן עקומת ההיצע מייצגת את המחירים המינימלים שבהם יסכימו היצרנים לייצר כמויות נתונות. תרשים 5.3 עקומת ההיצע לכיסאות במדינה א'

עקומת היצע אופקית מכונה גם: עקומת היצע גמישה לחלוטין

המשמעות של עקומת היצע גמישה לחלוטין היא שההוצאות לייצור מכנסיים אינן משתנות עם הגידול בכמות המיוצרת.בתרשים 5.4 עקומה S0 גמישה לחלוטין.ההוצאות לייצור המכנס הראשון הן 50 ש"ח וכך גם ההוצאות לייצור המכנס ה,10-המכנס ה 20-והמכנס ה 50.- תרשים 5.4 עקומת ההיצע למכנסיים אופקית במדינה א' -גמישה לחלוטין

סה"כ הוצאות היצרנים לייצור כמות מוצרים כלשהי

נתייחס לתרשים.5.5 סה"כ הוצאות היצרנים לייצור 10 כיסאות הוא סכום 10 הקווים האנכיים הממוספרים מ-1 עד הכלכלנים נוהגים לומר בדימוי ציורי שסה"כ הוצאות היצרנים לייצור כמות כלשהי של מוצרים משתקפות בשטח שמתחת לעקומת ההיצע S0 עד לנקודה המתאימה (בדוגמא שלנו נקודה, )A ואכן אילו היינו מציבים את נתוני ציר ה-x-ים צפוף צפוף, הקווים היו נצמדים אחד לשני ויוצרים משטח רציף. תרשים 5.5 עקומת היצע לכיסאות

פדיון

המונח פדיון מוגדר כסה"כ המכירות, במונחים כספיים, לתקופה כלשהי. דוגמאות לשימוש במונח:

• הפדיון החודשי של ענף הנעליים מסתכם ב 100-מיליון ש"ח.
• הפדיון השנתי של חברת "המרהט" הסתכם ב 50-מיליון ש"ח.
• הפדיון היומי של חברת "מיקרוסופט" מסתכם בכ-1 מיליארד דולר. הפדיון בנקודה A בתרשים 5.5 הפדיון בנקודה A מסתכם ב 300-ש"ח והוא מתקבל ממכפלת הכמות במחיר ליחידה = 10 כיסאות × 30 ש"ח(.) 300 ש"ח בלשון ציורית אומרים שהפדיון משתקף בשטח המלבן המודגש בתרשים,5.5 שקודקודיו הן הנקודות (.0),30, A,10

סה"כ רווח היצרנים לייצור כמות מוצרים כלשהי

נתייחס לתרשים 5.5 נקודה.A רווח היצרנים הוא סה"כ הפדיון פחות הוצאות היצרנים.בדימוי ציורי הרווח מוצג בכל שטח המלבן שמעל עקומת ההיצע ( S0 כל השטח הצבוע באפור).

תזוזה של עקומת ההיצע

אנו משתמשים במונח תזוזה של עקומה כאשר מסיבה כלשהי העקומה הקיימת S0 -אינה משקפת עוד את המצב (אינה רלוונטית) ועקומה חדשה S1 -או S2 מחליפה אותה. נתבונן בתרשים 5.6 המציג 3 עקומות היצע. תרשים 5.6

תזוזה של עקומת ההיצע

התייחסות למיקום העקומה החדשה ביחס לישנה

אנו משתמשים בשני מונחים לציין את המיקום של העקומה החדשה ביחס לישנה:

• מעל או מתחת לישנה
• משמאל או מימין לישנה כאשר התזוזה היא מ-S0 ל, S1 -אנו אומרים שהעקומה זזה ימינה או למטה. כאשר התזוזה היא מ-S0 ל, S2 -אנו אומרים שעקומה זזה שמאלה או למעלה.

גורמים המשפיעים על תזוזות העקומה

ישנם משתנים רבים הגורמים לתזוזה של עקומת ההיצע, ביניהם שינויים במחיר חומרי הגלם ושינויים בשכר.בשתי הדוגמאות הבאות נציג את תזוזת העקומה כתוצאה מהתייקרויות שחלו בגורמים הנ"ל.מובן שהוזלה בהם תביא לתזוזה בכיוון ההפוך. תזוזה בכיוון ההפוך תגרם גם מכניסת פירמות נוספות לייצור באותו ענף. דוגמא 1 התייקרות במחיר חומרי הגלם תרשים 5.7 מציג את עקומת ההיצע (הענפית) של ענף ייצור המכנסיים. התייקרות במחיר הבדים תגרום לתזוזה של העקומה למעלה. וההסבר: עקב העלאת מחיר הבדים עלות הייצור של כל מכנס התייקרה, בדוגמא המוצגת בתרשים ,5.7 ב-1 ש"ח.לאור זאת עקומה S0 תעלה לכל אורכה בגובה של 1 ש"ח, ובמקום עקומת ההיצע S0 נקבל עקומת היצע חדשה S1 הגבוהה ממנה ב-1 ש"ח.במילים אחרות: בכל כמות ייצור, מחיר המכנסיים החדש הוא מחירם הקודם בתוספת 1 ש"ח. המונח "העקומה תעלה ב-1 ש"ח" בא לציין שכל נקודה על העקומה S0 מתייקרת ב-1 ש"ח. במקום נקודה A יש לנו נקודה חדשה A1 על העקומה S1 הגבוהה ממנה ב-1 ש"ח. במקום נקודה B יש לנו נקודה חדשה B1 על העקומה S1 הגבוהה ממנה ב-1 ש"ח. תרשים 5.7 תזוזה למעלה של עקומת ההיצע למכנסיים בשל עלייה במחיר חומרי הגלם דוגמא 2 עלייה בשכר העובדים במשק תרשים 5.8 מציג את עקומת ההיצע (הענפית) של ענף ייצור הכיסאות. עלייה בשכר העובדים תגרום לתזוזה של העקומה למעלה. וההסבר: עקב העלאת שכר העבודה, עלות הייצור של כל כיסא התייקרה, בדוגמא המוצגת בתרשים,5.8 ב-2 ש"ח.לאור זאת עקומה S0 תעלה לכל אורכה בגובה של 2 ש"ח. במילים אחרות: עקומת ההיצע החדשה S1 גבוהה מעקומת ההיצע S0 ב-2 ש"ח, או לחילופין, בכל כמות ייצור מחיר המכנסיים החדש הוא מחירם הקודם בתוספת 2 ש"ח. במקום הנקודה A על עקומה S0 המשקפת עלות של 30 ש"ח לייצור כיסא, העלות לאחר העלאת השכר לייצור כיסא היא 32 ש"ח, ומשתקפת בנקודה A1 על עקומת ההיצע החדשה.S1

מקרא

עלות המוצר -סכום ההוצאות הכרוכות בייצור המוצר. מחיר המוצר -הסכום שהצרכן משלם עבור המוצר. תרשים 5.8 תזוזה למעלה של עקומת ההיצע לכיסאות בשל עלייה בשכר העובדים במשק

עקומת הביקוש

כללי

עקומת הביקוש מציגה תמונת מצב לגבי נכונות הצרכנים, במדינה כלשהי, לקנות מוצר כלשהו בכל רמת מחיר שתיקבע בשוק. עקומת הביקוש בתרשים 5.9 מתייחסת לביקוש למכנסיים במדינה א'. בפסקה שכותרתה "כיצד לקרוא את העקומה" בעמוד הבא, נלמד כיצד לקרוא ולהבין את תמונת המצב לגבי הביקוש למכנסיים מצד הצרכנים, אך כבר כאן נקדים ונאמר שבאופן כללי ככל שהמחיר בשוק יהיה גבוה יותר כך הצרכנים ירצו לקנות פחות מכנסיים וההיפך, ככל שהמחיר בשוק יוזל הצרכנים ירצו לקנות יותר. בפועל מחיר המכנסיים במדינה א' ייקבע בהתחשב בנכונות היצרנים לספק מכנסיים בכל רמת מחיר.או במילים אחרות בהתחשב בצורת עקומת ההיצע. תרשים 5.9 עקומת הביקוש למכנסיים של תושבי מדינה א'

מבנה העקומה

הצירים של עקומת הביקוש זהים לאלו של עקומת ההיצע:

• ציר ה X -ים מתייחס לכמויות מהמוצר.
• ציר ה Y -ים מתייחס למחירי המוצר.

תוואי העקומה

העקומה יורדת משמאל לימין

סימולים

• סימול העקומה = Demand =( D: ביקוש).
• סימול ציר ה X -ים = Quantity = ( Q: כמות)
• סימול ציר ה Y -ים = Price = ( P: מחיר)

כיצד לקרוא את העקומה

גרסה א' אם מחיר המכנסיים יהיה 55 ש"ח (נקודה )A תושבי המדינה ירצו לקנות 200 זוגות מכנסיים.1 במהלך השנה. אם מחיר המכנסים ירד ל-15 ש"ח (נקודה ) B תושבי המדינה ירצו לקנות 700 זוגות.2 מכנסיים במהלך השנה. גרסה ב' תושבי המדינה ירצו לקנות 200 זוגות מכנסיים רק אם מחירם יהיה 55 ש"ח לזוג (נקודה.)A.1 תושבי המדינה ירצו לקנות 700 זוגות מכנסיים רק אם מחירם יהיה 15 ש"ח (נקודה.) B.2 וכך, כל נקודה על העקומה מתייחסת לשני נתונים:

• מחיר זוג מכנסיים.
• כמות זוגות המכנסיים נרצה לקנות באותו מחיר.

מאפייני עקומת הביקוש

העקומה יורדת משמאל לימין ובמרבית המקרים היא קעורה.לקעירות העקומה יש.1 משמעות שתוסבר בהמשך. נתוני הכמויות במדינה מושפעים מהרגלי צריכה, דפוסי התנהגות, וגורמים נוספים.2 הקיימים במדינה במועד שרטוט עקומת הביקוש.כל שינוי באחד מהנתונים לעיל, גורם בדרך כלל לתזוזת העקומה למעלה או למטה (יוסבר בהמשך). לעקומת הביקוש יש משמעות כאשר היא מתייחסת לציבור שלם, כלומר לצירוף של הרבה.3 מאוד צרכנים.ביקוש כזה מכונה ביקושִמְצָרפִ י.הביקוש המצרפי מרכז את הביקושים של קבוצת צרכנים כמו למשל: כל תושבי המדינה או כל תושבי אזור מסוים. הכמות המבוקשת הנקובה על ציר ה X -ים מתייחסת בדרך כלל לשנה שלמה )אך אפשרי.4 שתתייחס גם לתקופות אחרות(.

תזוזה של עקומת הביקוש

אנו משתמשים במונח תזוזה של עקומה, כאשר מסיבה כלשהי העקומה הקיימת D0 -אינה משקפת עוד את המצב (אינה רלוונטית) ועקומה חדשה D1-או D2 מחליפה אותה.

התייחסות למיקום העקומה החדשה ביחס לישנה

אנו משתמשים בשני מונחים לציין את המיקום של העקומה החדשה ביחס לישנה.

• מעל או מתחת לישנה
• מימין או משמאל לישנה נתבונן בתרשים 5.10 המציג 3 עקומות ביקוש:
• כאשר התזוזה היא מ-D0 ל, D1 -אנו אומרים שהעקומה זזה ימינה או לחילופין זזה למעלה.
• כאשר התזוזה היא מ-D0 ל, D2 -אנו אומרים שעקומה זזה שמאלה או לחילופין זזה למטה. תרשים 5.10

תזוזה של עקומת הביקוש

משתנים המשפיעים על תזוזת העקומה

ישנם משתנים רבים הגורמים לתזוזה של העקומה, ביניהם: שינוי בשכר במשק ושינוי בטעמם של הצרכנים. הדוגמאות הבאות ממחישות את השפעת המשתנים הנ"ל על התזוזה של עקומת הביקוש. דוגמא 1 עלייה בשכר במשק העלאה בשכר גורמת לכך שאנשים ירצו לקנות יותר מכנסיים בכל מחיר ומחיר.אם לפני ההעלאה, במחיר של 20 ש"ח למכנס התושבים היו מוכנים לקנות כמות של 50 זוגות, בעקבות העלייה בשכר הם ירצו לקנות 80 זוגות, וכך בכל רמת מחיר התושבים ירצו לקנות כמות יותר גדולה של מכנסיים.המצב החדש מקבל ביטוי באמצעות תזוזת עקומת הביקוש למכנסיים ימינה )או למעלה(, כפי שמתואר בתרשים.5.11 במקום עקומת הביקוש, D0 תתקבל עקומת ביקוש חדשה .D1 תרשים 5.11 תזוזה בעקומת הביקוש דוגמא 2 שינוי בהעדפות של הצרכנים שינוי בהעדפות של הצרכנים יכול להביא הן לתזוזה ימינה והן לתזוזה שמאלה של עקומת הביקוש.אם לדוגמא התושבים יעדיפו מסיבה כלשהי ללכת במכנסיים קצרים ולא במכנסיים ארוכים אזי עקומת הביקוש למכנסיים קצרים תזוז למעלה ועקומת הביקוש למכנסיים ארוכים תזוז למטה.

מחיר שיווי המשקל בשוק

הגדרה מחיר שיווי משקל הוא המחיר שנקבע למוצר בשוק חופשי.שוק חופשי הוא שוק שבו קיימים הרבה יצרנים מחד, והרבה צרכנים מאידך )במילים אחרות: עקומת ההיצע ועקומת הביקוש הן עקומות מצרפיות(. המחיר של מוצר כלשהו נקבע במקום שבו עקומת הביקוש למוצר כלשהו חותכת את עקומת ההיצע של אותו מוצר. נקודת החיתוך נקראת": נקודת שיווי משקל". תרשים 5.12 מציג את עקומות הביקוש וההיצע למכנסיים במדינה ב'. המחיר לזוג מכנסיים בשוק יעמוד על 35 ש"ח (נקודה )E שהיא נקודת שיווי המשקל. תרשים 5.12 עקומות הביקוש וההיצע למכנסיים במדינה ב' וההסבר רק במחיר הנקוב בנקודת שיווי המשקל ( 35 ש"ח), הכמות שהיצרנים מוכנים לייצר משתווה לכמות שהצרכנים מוכנים לקנות (בקיצור נוהגים לומר: הביקוש שווה להיצע). בכל מחיר אחר קיים פער בין הביקוש להיצע. לדוגמא:

• במחיר 60 ש"ח היצרנים מוכנים לייצר 1000 זוגות מכנסיים (נקודה, )B אך הצרכנים מעוניינים לקנות רק 300 זוגות מכנסיים (נקודה.)A במחיר זה קיים עודף מכנסיים בכמות של 700 זוגות.ברור שהיצרנים לא ייצרו כמות של 1000 מכנסיים רק כדי לזרוק את חלקה לזבל.הם יקטינו את כמות הייצור של המכנסיים, במקביל לירידה במחיר, עד שלא יישארו עודפים.רק בנקודה E לא יישארו עודפים.
• מנגד, במחיר של 20 ש"ח לזוג מכנסיים, הצרכנים רוצים לקנות 900 זוגות מכנסיים )נקודה (C אך היצרנים מוכנים לייצר הרבה פחות -רק 300 זוגות (נקודה.)F במחיר זה, קיים עודף ביקוש למכנסיים, שמשמעותו מחסור של 600 זוגות מכנסיים.המחסור גורם ל"ריצה" של צרכנים אחר המכנסיים, שאותו מנצלים היצרנים להעלאת מחירים.תהליך זה יימשך כל עוד יהיה עודף ביקוש.העודף יימחק בנקודה.E ניתן לראות כי השם "נקודת שיווי משקל" הוא לא מקרי.רק במחיר ובכמות של נקודה זו, השוק נמצא במצב של מנוחה.אם מתבצעת הפרעה בשוק, לדוגמא – אחת העקומות זזה, שיווי המשקל מופר לתקופה מסוימת ומחיר וכמות המוצר משתנים לאורך זמן כתוצאה מהתנהגות צרכנים מחד ויצרנים מאידך, עד שבסופו של דבר, השוק מגיע לשיווי משקל חדש.

מחירים שאינם בנקודת שיווי משקל

ישנם מקרים בהם מחיר השוק של מוצר כלשהו אינו תוצאה של ביקוש והיצע.במצבים אלו לא קיים שוק חופשי במוצר.מצבים אלו נוצרים כאשר במוצר או בענף כלשהו פועלים גופים חזקים, בעלי יכולת לכפות נקודת שיווי משקל שמתאימה לרצונם )לנקודה זו נקרא נקודת שיווי משקל כפויה(.

3 סוגים של גורמים חזקים

1. מונופול

מונופול הוא כינוי ליצרן יחיד של מוצר כלשהו בשוק. לדוגמא: בישראל חברת החשמל היא מונופול, שכן היא היחידה שמספקת חשמל. יחודו של המונופול הוא בכך שהוא אינו קובע מחירים על פי עקומת הביקוש, שכן אין מולו חברה מתחרה -ועל כן אין לו סיבה להוזיל מחירים.המונופול יקבע בד"כ מחיר גבוה ממחיר שיווי המשקל.המונופוליסט יכול לקבוע את מחיר המוצר שלו ובהתאם לכך יקבע ע"י הביקוש בשוק הכמות שתימכר או – לקבוע את הכמות שהוא ימכור ע"י כך יקבע מחיר המצרך לפי תנאי הביקוש של השוק. בתרשים 5.13 מוצגות 2 עקומות: עקומת ההיצע של חברה יחידה בתחום הנפט המהווה מונופול.1 עקומת הביקוש לנפט.2 תרשים 5.13 עקומות הביקוש וההיצע לנפט במדינה א' הסבר: בתרשים 5.13 מוצגות עקומות הביקוש וההיצע לנפט D0 ו S0-במדינה א'.את הנפט מספק יצרן בודד שהוא מונופול בתחום הנפט.לנוחיות ההסבר אנו מניחים שעקומת ההיצע S0 אופקית לחלוטין, שמשמעותה היא שהעלות לייצור כל חבית נפט היא 20 ש"ח.אם המחיר לחבית נפט היה נקבע בתחרות חופשית על פי עקומות הביקוש וההיצע D0 ו, S0-הייתה נקודת שיווי המשקל בנקודה, A שבה המחיר לחבית נפט הוא 20 ש"ח והכמות המבוקשת 1,850 חביות. בנקודה A סה"כ הפדיון של ספק הנפט הוא 37,000 ש"ח (= 1850 חביות × 20 ש"ח), אך מנגד גם סה"כ ההוצאות לייצור הנפט הוא 37,000 ש"ח, כך שרווחיו הם.0 אך המונופול יכול "לצפצף" על נקודת שיווי המשקל A ולהחליט למכור חבית נפט תמורת 50 ש"ח (אין סַ פָ ק אחר שיכול להציע נפט במחיר יותר זול שכן הוא הספק היחיד במדינה). אם אכן הוא יחליט למכור חבית נפט תמורת 50 ש"ח, תמונת המצב לגביו תשתקף בנקודה.B במצב זה סך הפדיון מסתכם ב 50,000 -ש"ח (= 1000 חביות × 50 ש"ח), סך ההוצאות ב 20,000 – ש"ח (= 1000 חביות × 20 ש"ח) והרווח מסתכם ב 30,000 -ש"ח. אולם המונופול מבקש להגדיל את רווחיו עוד יותר והוא מחליט להעלות את המחיר ל-75 ש"ח לחבית (לא ניתן על פי החוקים במדינה להעלות את המחיר מעבר לכך).נקודה C משקפת את תמונת המצב החדשה, שבה סה"כ הפדיון מנפט מסתכם ב 60,000 -ש"ח, סך ההוצאות ב 16,000- ש"ח ורווחיו גדלים ל 44,000 -ש"ח. ברור שהמונופול יחליט "להתמקם" בנקודה.C ככלל, המונופול יעלה את המחיר כל עוד ההשפעה של עליית המחיר על רווחיו גדולה יותר מההשפעה של הקטנת התפוקה.

2. דואופול

דואופול הוא שתי חברות שביחד יש להן מונופול.שתי החברות מקיימות ביניהן הסכמים, ובפועל הן מתפקדות כמו מונופול.

3. קרטל

קרטל הוא התארגנות של יצרנים באותו ענף, לשם קביעת מחירים משותפים.הקרטל קובע מחירים על פי האינטרס של החברות, ולא על פי הביקוש וההיצע בשוק.בפועל הקרטל מתפקד כמו מונופול.הפירמות שקובעות מחירים משותפים חייבות כמובן גם להגיע להסכם על הקטנת התפוקה, דבר הכרוך בקשיים. בחלק ממדינות העולם חל איסור בחוק על הפעלת קרטלים.

קשר בין מוצרים

1. מוצרים תחליפיים

כאשר ניתן להשתמש במוצר א' כתחליף למוצר ב', אנו אומרים כי מוצרים א' ו-ב' תחליפיים. הכלכלנים נוהגים להציג את הקשר בין מוצרים תחליפיים כך: אם ירידה בביקוש למוצר א' גורמת לגידול בביקוש למוצר ב', וכן עלייה בביקוש למוצר א' גורמת לירידה בביקוש למוצר ב', מוצרים א' ו ב' הם תחליפיים. ובאופן כללי הניסוח הוא: אם שינוי בביקוש למוצר א' גורם לשינוי בכיוון הפוך בביקוש למוצר ב', אנו אומרים כי מוצרים א' ו -ב' הם מוצרים תחליפיים. לדוגמא: בשר ועוף הם מוצרים תחליפיים, עלייה בביקוש לבשר מקטינה את הביקוש לעוף וההפך, ירידה בביקוש לבשר מגדילה את הביקוש לעוף. זכור: במוצרים תחליפיים כיווני השינוי בביקוש של כל אחד מהמוצרים -הפוכים. כלומר, עלייה בביקוש למוצר א' גורמת לירידה בביקוש למוצר ב', ולהיפך. הגדרה נוספת: מוצר ב' הוא תחליף למוצר א' אם כאשר מעלים את מחירו של מוצר א', הצרכנים מגדילים את הביקוש למוצר ב'.

2. מוצרים משלימים

אם שינוי בביקוש למוצר א' גורם לשינוי באותו כיוון בביקוש למוצר ב', אנו אומרים כי מוצרים א' ו -ב' הם מוצרים משלימים.מוצרים משלימים הם שני מצרכים שנוהגים להשתמש בהם יחד. לדוגמא: גידול בביקוש למחשבים גורם לגידול בביקוש לתוכנות.קיטון בביקוש למחשבים גורם לירידה בביקוש לתוכנות.המסקנה: מחשבים ותוכנות הם מוצרים משלימים.

זכור: במוצרים משלימים כיווני השינוי בביקוש של כל אחד מהמוצרים -זהים.כלומר, עלייה בביקוש למוצר א' גורמת לעלייה בביקוש למוצר ב', ולהיפך.

3. מוצרים ניטרליים

מוצרים ניטרליים הם מוצרים שאין ביניהם קשר. לדוגמא: דירות ולחם.גידול בביקוש לדירות לא משפיע על הביקוש ללחם, ולהיפך.

גמישות עקומות ההיצע והביקוש

רקע כללי

המונח גמישות העקומה בא לאפיין את שיפוע העקומה.ככל שהעקומה אופקית יותר (שטוחה), היא יותר גמישה.מנגד כשהשיפוע הופך להיות תלול (אנכי) אזי מעבר לרמת תלילות כלשהי (שתוסבר בהמשך), אנו מתחילים לכנות את העקומה, עקומה קשיחה.ככל שהעקומה יותר תלולה היא יותר קשיחה. כאשר העקומה אופקית לחלוטין היא מכונה: עקומה גמישה לחלוטין. כאשר העקומה אנכית לחלוטין היא מכונה: עקומה קשיחה לחלוטין. בתרשים 5.14 מוצגות 5 עקומות ביקוש ובתרשים 5.15 מוצגות 5 עקומות היצע. תרשים 5.15 תרשים 5.14 עקומת הביקוש D1 יותר גמישה מעקומת הביקוש D2 ובוודאי יותר מעקומות הביקוש D3 ו.D4 –

עקומת ההיצע S1 יותר גמישה מעקומת ההיצע S2 ובוודאי יותר מעקומות ההיצע S3 ו S. –

דרגת הגמישות

עקומת הביקוש בתרשים 5.16 מוצגות 3 עקומות ביקוש לנעליים של 3 מדינות שונות:

• עקומת ביקוש D1 שייכת למדינה א'.
• עקומת ביקוש D2 שייכת למדינה ב'.
• עקומת ביקוש D3 שייכת למדינה ג'. תרשים 5.16 עקומות הביקוש לנעליים ב-3 מדינות לצורך ההסבר הנחנו שהנקודה A משותפת לכל העקומות. בנקודה A המחיר עומד על 100 ש"ח והכמות המבוקשת בכל אחת מהמדינות היא 80 יחידות. נעקוב אחר השינויים בכמות המבוקשת בכל אחת מהמדינות כאשר המחיר יורד ב 10%-ל 90 – ש"ח. במדינה א' הנקודה A1 נותנת ביטוי למצב החדש. דהיינו: כאשר המחיר יורד ב 10% -ל-90 ש"ח הכמות המבוקשת גדלה מ-80 ל.110 -דהיינו, גידול של.37.5% או במילים אחרות, על כל 1%של ירידה במחיר, הכמות המבוקשת גדלה ב 3..75%- במדינה ב' הנקודה A2 נותנת ביטוי למצב החדש. דהיינו: כאשר המחיר יורד ב 10% -ל-90 ש"ח הכמות המבוקשת גדלה מ-80 ל 88 -שהוא גידול של או במילים אחרות, על כל 1%ירידה במחיר, הכמות המבוקשת גדלה ב 1.%- במדינה ג' הנקודה A3 נותנת ביטוי למצב החדש. דהיינו: כאשר המחיר יורד ב 10% -ל-90 ש"ח הכמות המבוקשת גדלה מ-80 ל 84 -שהוא גידול של או במילים אחרות, על כל 1%ירידה במחיר, הכמות המבוקשת גדלה ב 0..5%-

ריכוז השינויים ב 3-עקומות הביקוש לנעליים

עקומה – D1 שינוי של 1%במחיר, הביא לשינוי של 3.75%בכמות המבוקשת. עקומה – D2 שינוי של 1%במחיר, הביא לשינוי של 1%בכמות המבוקשת. עקומה – D3 שינוי של 1%במחיר, הביא לשינוי של 0.5%בכמות המבוקשת.

מיון העקומות ל 3-קבוצות בהתאם לשיפוע

• כאשר שינוי של 1%במחיר מביאה לשינוי של יותר מ 1% -בכמות המבוקשת כדוגמת עקומה
• D1 אנו אומרים שהעקומה גמישה. או באופן כללי: כאשר %השינוי בכמות המבוקשת גדול מ %-השינוי במחיר -העקומה גמישה.
• כאשר שינוי של 1%במחיר מביאה לשינוי קטן מ 1% -בכמות המבוקשת כדוגמת עקומה D3 אנו אומרים שהעקומה קשיחה. או באופן כללי: כאשר %בשינוי בכמות המבוקשת קטן מ %-השינוי במחיר -העקומה קשיחה.
• כאשר שינוי של 1%במחיר מביאה לשינוי של 1%בכמות המבוקשת כדוגמת עקומה D2 אנו אומרים שהגמישות היא יחידתית. או באופן כללי: כאשר %בשינוי בכמות המבוקשת שווה ל %-השינוי במחיר -העקומה יחידתית.

מקצה שיפורים לדיוק

• גמישות נקודתית כאשר אנו בוחנים גמישות של עקומה יש להתייחס לנקודה מסוימת על העקומה, שכן הגמישות משתנה מנקודה לנקודה.במילים אחרות, גמישות הביקוש לאותו מצרך שונה במחירים שונים.למונח גמישות מבלי שהוא מתייחס לנקודה ספציפית כלשהי, אין משמעות.
• אין להתרשם משיפוע העקומה בלבד, על רמת הגמישות אמנם פתחנו והכרזנו שגמישות העקומה באה לאפיין את שיפוע העקומה, אך זו הייתה הכרזה שנועדה לעזור בהבנת הנושא על חשבון הדיוק. כדי להמחיש לכם שאותו שיפוע יכול להניב תוצאות שונות לגבי הגמישות נעזר בתרשים 5.17 שבו מותוות 2 עקומות ביקוש מקבילות (בעלות אותו שיפוע) D1 ו.D2- נחשב את הגמישות של עקומה D1 בנקודה ( A1 מחיר 100 ש"ח, כמות 2) ואת הגמישות של עקומה D2 בנקודה ( A2 מחיר 100 ש"ח, כמות.5) בכל אחת מהעקומות נוזיל את המחיר מ-100 ש"ח ל-90 ש"ח (.)-10%כתוצאה מכך הכמות המבוקשת בכל אחת מהעקומות גדלה כדלקמן:
• עקומה: D1 מ-2 ל.(+10%) 2.2 -הנקודה B1 מייצגת את המצב החדש.
• עקומה: D2 מ-5 ל.(+4%) 5.2 -הנקודה B2 מייצגת את המצב החדש. חישוב הגמישויות בכל אחת מהעקומות (שינוי בכמות) +10% = ( 1.0 גמישות יחידתית) עקומה: D1 (שינוי במחיר) -10% (שינוי בכמות) +4% = ( 0.4 גמישות קשיחה) עקומה: D2 (שינוי במחיר) -10% והמסקנה: למרות שהשיפוע של שתי העקומות זהה, הגמישות בשתי נקודות מקבילות ( A1 ו )A2 -אינה זהה. תרשים 5.17
• השיפוע כן קובע (במצבים מסוימים) כאשר שתי עקומות חותכות אחת את השנייה בנקודה כלשהי כדוגמת העקומות בתרשים 5.18 שבו עקומות D1 ו-D2 חותכות אחת את השנייה בנקודה, A אזי אפשר להגיד שבנקודה A הגמישות של עקומה D1 יותר גדולה מזו של עקומה, D2 שכן אם המחיר ירד ב 1% -אזי בעקומה, D2 הכמות המבוקשת תגדל ב( a% -למשל, 3)%ואילו בעקומה D1 הכמות המבוקשת תגדל ביותר מ.3% -לפיכך עקומה D1 יותר גמישה. תרשים 5.18

שימוש במילה שינוי במקום במילה ירידה או גידול

כדי להמחיש לכם את המשמעות של גמישות, פתחנו בדוגמא שבה בחנו את השפעת הירידה במחיר של מוצר על הגידול בכמות המבוקשת. אך למען הדיוק צריך להדגיש שהגמישות בוחנת את השינוי בכמות המבוקשת כתוצאה משינוי במחיר, ללא אבחנה אם המחיר עלה או ירד ואם הכמות המבוקשת גדלה או קטנה. ההגדרה המדויקת לפיכך היא: %שינוי בכמות מבוקשת %השינוי במחיר המצרך גמישות =

הקשר בין הגמישות לפדיון

בתרשים 5.19 מוצגות עקומות הביקוש וההיצע למכנסיים במדינה א' ( D ו.)S0-מחיר שיווי המשקל הוא בנקודה A שבה מחיר המכנסיים הוא 100 ש"ח והכמות הנמכרת היא 50 זוגות לשנה. סה"כ הצרכנים מוציאים במשך השנה על קניית מכנסיים 5,000 ש"ח ( 100 ש"ח × 50 זוגות). זהו גם סכום הכסף שעובר לידי היצרנים (בהנחה שאין פער תיווך בין הצרכן ליצרן). לסכום הכסף שמגיע לידי היצרנים קוראים פדיון או ליתר דיוק הפדיון ממכירת מכנסיים.הפדיון שלהם בנקודה A הוא 5,000 ש"ח. אם לאחר 3 חודשים מסיבה כלשהי, עקומת ההיצע S0 תזוז למטה ותיהפך ל, S1 -אזי סך הפדיון יגדל מ 5,000 -ש"ח ל 5,600 -ש"ח ( 80 ש"ח × 70 זוגות). תרשים 5.19 עקומות הביקוש וההיצע למכנסיים במדינה א'

הגדרה נוספת לגמישות עקומת הביקוש בנקודה כלשהי

• אם בעקבות ירידה במחיר, הפדיון במחיר החדש (נקודה )B גדל לעומת הפדיון במחיר הקודם (נקודה, )A אזי אנו אומרים שבנקודה A עקומת הביקוש גמישה (גמישות גדולה מ.1)-
• אילו הפדיון היה קטן כתוצאה מירידה במחיר, אזי היינו אומרים שבנקודה A עקומת הביקוש קשיחה (גמישות קטנה מ.1)-
• אילו הפדיון לא היה משתנה כתוצאה מירידה במחיר, היינו אומרים שבנקודה A גמישות עקומת הביקוש יחידתית (גמישות שווה ל.1)-

השפעת מהלכים ממשלתיים על מחירי השוק

כללי

הממשלות במרבית המדינות נוהגות להתערב בשוק הסחורות, בעיקר באמצעות 3 סוגי מהלכים:

הטלת מס קנייה.1

הענקת סובסידיות.2 קביעת מחירי מקסימום ומינימום למוצרים מסוימים.3

הטלת מס קנייה

מס קנייה הוא מס המוטל על מוצר מסוים.בד"כ מדינות מטילות מס קנייה על מוצרי יבוא ועל מוצרי מותרות. לדוגמא: הממשלה מטילה מס קנייה בסכום של 1 ש"ח על כל חפיסת סיגריות. את המס משלם בד"כ היצרן.היצרן לוקח בחשבון את הוצאות מס הקנייה, בדיוק כפי שהוא לוקח בחשבון את הוצאותיו על קניית טבק.מס הקנייה הופך להיות חלק מהעלויות של המוצר. המשמעות של המס היא תזוזה שמאלה של עקומת ההיצע. הסבר בכל כמות ייצור העלות השולית של כל מוצר תגדל בגובה המס.במילים אחרות, עלותו של כל מוצר תגדל בגובה המס.אם המס הוא בגובה של 1 ש"ח, אזי: מוצר שעלותו הייתה 15 ש"ח, עלותו תהיה 16 ש"ח. בתרשים 5.20 מוצגת עקומת ההיצע לפני הטלת המס -עקומה, S ועקומת ההיצע החדשה, בעקבות הטלת המס -עקומה.S1 תרשים 5.20 עקומת ההיצע לפני ואחרי הטלת מס קנייה תזוזה שמאלה של עקומת ההיצע גורמת לעליית המחיר בשוק.בתרשים המחיר יעלה מ-5 ש"ח (נקודה )A ל 5.5 -ש"ח (נקודה.)B מתוך מחיר זה, היצרנים צריכים להעביר שקל 1 לממשלה, והיתרה 4.5, ש"ח תישאר בידיהם.כך שהיצרנים מקבלים 4.5 ש"ח, לעומת 5 ש"ח לפני הטלת המס.הצרכנים משלמים 5.5 ש"ח לעומת 5 ש"ח לפני הטלת המס.ניתן לומר כי היצרנים והצרכנים סופגים כל אחד חצי מהמס, שכן כל אחד מהם מפסיד חצי שקל בעקבות הטלת המס.

הענקת סובסידיה ליצרן

במדינות רבות הממשלות מעניקות סובסידיות ליצרני הלחם, וכן למוצרים חקלאיים נוספים במטרה להוזיל את מחירם לצרכן. סובסידיה הינה תשלום סכום כסף כלשהו ליצרן, עבור כל מוצר).בדוגמא שלנו עבור כל כיכר לחם(.השפעת הסובסידיה על היצרן זהה לקבלת הנחה על מחיר הקמח או הנחה על מחיר החשמל. כלומר, הסובסידיה מוזילה ליצרן את עלות הייצור של כל כיכר לחם. בעקבות הסובסידיה עקומת ההיצע תזוז ימינה. הסבר בכל כמות ייצור, העלות השולית של כל מוצר תקטן בגובה הסובסידיה.בתרשים 5.21 מוצגת עקומת היצע לפני הענקת הסובסידיה -עקומה, S ועקומת ההיצע החדשה בעקבות סובסידיה בסך 2 ש"ח לכיכר לחם, עקומה.S1 תרשים 5.21 עקומת היצע לפני ואחרי הענקת סובסידיה ליצרן הסובסידיה גורמת לתזוזה ימינה של עקומת ההיצע.תזוזה זו גורמת לירידה במחירי הלחם. מחיר כיכר לחם ירד מ-5 ש"ח ל-4 ש"ח.היצרנים יקבלו סכום של 6 ש"ח לכיכר לחם, כאשר 4 ש"ח משולמים על ידי הצרכנים, ו-2 ש"ח ממומנים על ידי הממשלה.

קביעת מחיר מקסימום למוצר

יש מדינות שרוצות להגביל את מחירו של מוצר, במיוחד מוצרים בסיסיים שדרושים לקיום פיזי. בתרשים 5.22 מוצגות עקומות הביקוש וההיצע לחלב. תרשים 5.22 עקומות ביקוש והיצע לחלב מחיר השוק הוא 5 ש"ח לשקית חלב, והכמות 10 מיליון שקיות חלב.נניח שהממשלה החליטה שהמחיר המקסימלי לשקית חלב יעמוד על 4 ש"ח.במחיר זה הביקוש יגיע ל-12 מיליון שקיות (נקודה )D1 וההיצע ל-8 מיליון שקיות (נקודה, )S1 פער של 4 מיליון שקיות. את הפער הזה על הממשלה לספק ממקורותיה.למשל:

• להוציא חלב ממחסני החירום שלה ולמכור אותו תמורת 4 ש"ח לשקית.
• לקנות חלב בחו"ל ולמכור אותו בארץ במחיר של 4 ש"ח לשקית.
• להנהיג משטר של קיצוב ולחלק את המצרכים לפי תשלום בתלושי מזון או בכל שיטה אחרת. להזכירכם הממשלה יכולה להוזיל את מחירי החלב גם באמצעות מתן סובסידיה ליצרנים.השיקול אם להשתמש בסובסידיה או במחיר מקסימום מושפע מגורמים רבים שלא כאן המקום לנתחם.

קביעת מחיר מינימום

התערבות ממשלתית לקביעת מחיר מינימום מתרחשת בדרך כלל כאשר עקומת ההיצע היא קשיחה לחלוטין.עקומה קשיחה לחלוטין מאפיינת מוצרים חקלאיים בעלי משך חיים קצר.בתוך שבוע הם נרקבים.כך שהחקלאי חייב למכור אותם בכל מחיר. בתרשים 5.23 מוצגות עקומות הביקוש וההיצע לפרחים. תרשים 5.23 עקומות הביקוש וההיצע לפרחים כדי להגן על רווחיות מינימלית לחקלאים הממשלה מתערבת וקובעת מחיר מינימום לפרחים. לדוגמא 4: ש"ח לק"ג.במחיר זה הצרכנים רוצים לקנות רק 15 טון, בשעה שבידי החקלאים יש 20 טון.את העודף הממשלה קונה.אפשרות אחרת לגשר על הפער בין הכמות המוצעת לכמות המבוקשת למצרך היא ע"י הגבלת הייצור – קביעת מכסות ייצור לכל יצרן.

הגבלת הייצור

במוצרים חקלאיים רבים שבהם קיים חשש לעודפי ייצור שיגרמו לירידת מחירים והפסד כספי לחקלאים, הממשלה מתערבת ברמת התכנון ומגבילה את כמות הייצור באמצעות מכסות ייצור שהיא מעניקה לכל חקלאי בנפרד או לכל מושב או קיבוץ במרוכז.הגבלה כזו נעשית למשל בענף הביצים בישראל.חקלאים המגדלים יותר תרנגולות מהמותר נקנסים ונענשים.

ביקוש והיצע מול העולם הגדול

מחיר עולמי למוצר

ההנחה הבסיסית היא שלכל מוצר קיים מחיר עולמי אחיד.אף מדינה בודדת אינה יכולה להשפיע עליו.או במילים אחרות: המחיר העומד בפני כל מדינה הוא נתון קבוע, ללא קשר להיקף המכירות והקניות שהיא מבצעת במוצר.המדינה יכולה לקנות מחו"ל מעט או הרבה, היא תמיד תשלם אותו מחיר.ובאותה מידה, המדינה יכולה לייצא לחו"ל מעט או הרבה, היא תמיד תקבל אותו מחיר. בפועל ההנחה כי המחיר העולמי אינו תלוי בכמויות לא תמיד נכונה, אך אנו ניצמד להנחה.

יבוא מחו"ל

כאשר מדינה מתבססת במוצר כלשהו רק על יבוא מחו"ל, עקומת ההיצע למוצר תהיה כמו עקומה S0 בתרשים.5.24 תרשים 5.24 עקומת היצע של מוצר מיובא עקומה S0 היא עקומה אופקית המתחילה בציר ה Y -ים, נקודה,20 שהוא המחיר העולמי למוצר. הסבר במחיר של 20 ש"ח ליחידה, ניתן לייבא מחו"ל כל כמות נדרשת של המוצר. אם לדוגמא המחיר העולמי למכנסי ג'ינס היא 20 ש"ח לזוג, עקומת ההיצע היא עקומה אופקית בגובה 20 ש"ח.

יבוא חלקי

נניח עכשיו שהמדינה גם מייצרת בעצמה מאותו מוצר ועקומת ההיצע הפנים-מדינתית שלה היא ( S1 בתרשים.5.24) עקומת ההיצע הסופית (הקו המקווקו) תורכב מתוך שתי העקומות S0 ו, S1 – באופן הבא: עד לנקודה A תבוא לידי ביטוי עקומה ( S1 העקומה הפנים-מדינתית).מנקודה A וימינה, תבוא לידי ביטוי עקומה ( S0 העולמית). לפיכך, אם עקומת הביקוש הפנים-מדינתית היא, D0 מחיר שווי המשקל יהיה מתחת למחיר העולמי. אם עקומת הביקוש הפנים-מדינתית היא, D1 מחיר שווי המשקל יהיה שווה למחיר העולמי. המחיר במדינה לא יכול לעלות על המחיר העולמי.

יצוא לחו"ל

כאשר למוצר כלשהו אין ביקוש במדינה, והביקוש מתבסס רק על מדינות זרות, עקומת הביקוש למוצר תהיה D0 כפי שמוצג בתרשים.5.25 תרשים 5.25 עקומת ביקוש של מוצר המיועד ליצוא בלבד הסבר ניתן לייצא לחו"ל כל כמות רצויה, במחיר 30 ש"ח ליחידה. אם קיים ביקוש למוצר במדינה ועקומת הביקוש הפנים-מדינתית היא, D1 אזי עקומת הביקוש הסופית במדינה תהיה העקומה המקווקוות, המורכבת משתי העקומות D0 ו, D1 -באופן הבא: עד לנקודה A תבוא לידי ביטוי עקומה ( D1 הפנים-מדינתית), ומנקודה A תבוא לידי ביטוי עקומה ( D0 העולמית). המשמעות: בכל מחיר הגבוה מ-30 ש"ח (למשל נקודה, )B היצרנים ימכרו לתושבי המדינה.בכל מחיר הנמוך מ-30 ש"ח (למשל נקודה, )C היצרנים יעדיפו לייצא ב-30 ש"ח, ולא להתעסק עם הצרכנים תושבי המדינה. לפיכך, אם עקומת ההיצע הפנים-מדינתית היא, S0 מחיר שיווי המשקל יהיה גבוה מהמחיר העולמי.אם עקומת ההיצע הפנים מדינתית היא, S1 מחיר שווי המשקל יהיה שווה למחיר העולמי. המחיר במדינה לא יכול לרדת מהמחיר העולמי.

שאלות

שאלה א'

בתרשים 5.26 מופיעות עקומות ביקוש והיצע לנעליים במדינה א'.הציר האופקי מסומן ב Q – ונקובות עליו כמויות של נעליים.הציר האנכי מסומן ב-P ונקובים עליו מחירים של נעליים בש"ח. תרשים 5.26 קרא את הטענות הבאות וסמן לכל טענה האם היא נכונה או לא נכונה: נכון /לא נכון עקומת הביקוש לנעליים יורדת משמאל לימין..1 נכון /לא נכון עקומת ההיצע לנעליים עולה מימין לשמאל..2 עקומת הביקוש מייצגת את הביקוש הכולל של כל הצרכנים במשק.3 נכון /לא נכון לנעליים, ולכן היא נקראת גם עקומת ביקוש מצרפי. עקומת ההיצע מייצגת את ההיצע הכולל של כל יצרני הנעליים במשק, .4 נכון /לא נכון ולכן היא נקראת גם עקומת היצע מצרפי. הנקודה B מציינת שהיצרנים יהיו מוכנים למכור 5 זוגות נעליים רק.5 נכון /לא נכון אם מחיר הנעליים יהיה 5 ש"ח. הנקודה A מציינת שהיצרנים יהיו מוכנים למכור 5 זוגות נעליים רק.6 נכון /לא נכון אם מחיר הנעליים יהיה 15 ש"ח. הנקודה E מציינת כי הצרכנים יהיו מוכנים לקנות 20 זוגות נעליים.7 נכון /לא נכון במחיר של 5 ש"ח לזוג. מן העקומות ניתן להסיק שככל שמחיר הנעליים יעלה, הצרכנים ירצו.8 נכון /לא נכון לקנות פחות נעליים. נכון /לא נכון הנקודה C היא נקודת שיווי המשקל בענף הנעליים..9

שאלה ב'

בתרשים 5.27 מופיעות שתי עקומות ביקוש ועקומת היצע לשעונים במדינה ב'.הציר האופקי מסומן ב-Q ונקובות עליו כמויות של שעונים.הציר האנכי מסומן ב-P ונקובים עליו מחירים של שעונים בש"ח. תרשים 5.27 קרא את הטענות הבאות וסמן לכל טענה האם היא נכונה או לא נכונה: נתייחס ראשית לעקומות S0 ו-D0 בלבד. נכון /לא נכון בנקודת שיווי המשקל, מחירו של שעון הוא 60 ש"ח..1 נכון /לא נכון במחיר של 50 ש"ח לשעון, הצרכנים יהיו מוכנים לקנות 10 שעונים..2 נכון /לא נכון במחיר של 80 ש"ח לשעון, הצרכנים יהיו מוכנים לקנות 10 שעונים..3 נכון /לא נכון במחיר של 80 ש"ח לשעון, היצרנים יהיו מוכנים לייצר 10 שעונים..4 נכון /לא נכון במחיר של 50 ש"ח לשעון, היצרנים יהיו מוכנים לייצר 10 שעונים..5 בעקבות שינויים שחלו במשק, עקומת הביקוש D0 זזה ימינה ולמעלה, והעקומה החדשה מסומנת ב.D1 – סיבה אפשרית לתזוזה של עקומה D0 ל-D1 היא עלייה בשכר.6 נכון /לא נכון העבודה במשק. שינוי בטעמם של הצרכנים במשק אינו יכול להוות הסבר לתזוזה של.7 נכון /לא נכון עקומה D0 ל.D1 – לתזוזה של עקומה D0 ל-D1 אין השפעה על נקודת שיווי.8 נכון /לא נכון המשקל במשק. בעקבות התזוזה של עקומה D0 ל, D1 -נקודת שיווי המשקל החדשה.9 נכון /לא נכון היא נקודה.F

שאלה ג'

קרא את הטענות הבאות וסמן לכל טענה האם היא נכונה או לא נכונה: גמישות עקומת הביקוש מבטאת את שינוי הכמות המבוקשת באחוזים, .1 נכון /לא נכון בעקבות שינוי של 1%במחיר המוצר. אם שינוי של 1%במחיר מביא לשינוי של 1%בכמות, הגמישות נקראת.2 נכון /לא נכון גמישות יחידתית. נכון /לא נכון כאשר הגמישות שווה ל-1 היא נקראת גמישות יחידתית..3 נכון /לא נכון עקומה עם גמישות גדולה מיחידתית נקראת עקומה קשיחה..4 נכון /לא נכון עקומה עם גמישות קטנה מיחידתית נקראת עקומה גמישה..5 אם עלייה בביקוש לבננות גורמת לירידה בביקוש לתפוחים, אנו.6 נכון /לא נכון אומרים כי בננות ותפוחים הם מוצרים תחליפיים. אם עלייה בביקוש לבננות גורמת לירידה בביקוש לתפוחים, וירידה.7 בביקוש לבננות גורמת לעלייה בביקוש לתפוחים, אנו אומרים כי בננות נכון /לא נכון ותפוחים הם מוצרים תחליפיים. נכון /לא נכון עקומת ביקוש קשיחה לחלוטין מיוצגת על ידי קו אופקי..8 נכון /לא נכון עקומת ביקוש קשיחה לחלוטין מיוצגת על ידי קו אנכי..9

תשובות לתרגילים

שאלה ג' שאלה ב' שאלה א'

• נכון.1 נכון.1 נכון
• נכון.2 לא נכון.2 לא נכון
• נכון.3 נכון.3 נכון
• לא נכון.4 לא נכון.4 נכון
• לא נכון.5 נכון.5 נכון
• לא נכון.6 נכון.6 לא נכון
• נכון.7 לא נכון.7 נכון
• לא נכון.8 לא נכון.8 נכון
• נכון.9 נכון.9 נכון