תוצאות מחקרים בענף הדגים וענף החצילים
בכל ענף בוצעו 3 מחקרים זהים בידי 3 מדענים שונים.
- ענף הדגים – נבדק הקשר בין אורך הדגים (בס"מ) ומשקלם (בגרמים).
- ענף החצילים – נבדק הקשר בין כמות ההשקייה ותנובת החצילים.
1. ענף הדגים – היקף המחקר והתוצאות
חוקרים שונים ערכו את אותו מחקר. כל מחקר התבסס על מדגם של 1,000 דגים. לכל דג נרשמו אורכו במ"מ ומשקלו בגרמים. מהמדגם נאמד קו רגרסיה.
טבלה 2 מציגה את אומדני הפרמטרים של קו הרגרסיה שהתקבלו אצל כל אחד מ- 3 החוקרים.
| החוקרים | שיפוע הקו (גר' למ"מ) | נקודות החיתוך (גרמים) |
|---|---|---|
| חוקר א' | 5.70 | 300 |
| חוקר ב' | 6.04 | 303 |
| חוקר ג' | 5.65 | 298 |
מסקנות ממבט ראשון
ההבדלים באומדנים אינם גדולים. הסיבה לכך היא שגורם המקריות באוכלוסייה אינו גדול. בשפת הסטטיסטיקה אומרים שהשונות של u קטנה. ככל שהשונות של u קטנה, התצפיות תתקרבנה לקו הרגרסיה.
2. ענף החצילים – מסגרת המחקר והתוצאות
כל אחד מ- 3 החוקרים גידל חצילים ב- 21 ערוגות, שיח אחד בכל ערוגה. כל ערוגה הושקתה בכמות יומית שונה של מים:
- ערוגה 0 לא הושקתה כלל.
- ערוגה 1 הושקתה ב- 1 ליטר מים כל יום.
- ערוגה 2 הושקתה ב- 2 ליטר מים כל יום.
- ערוגה 3 הושקתה ב- 3 ליטר מים כל יום, וכך הלאה.
בתום תקופת הגידול נקטפו החצילים, ועבור כל ערוגה נרשם משקל החצילים שגדלו בה. לכל חוקר היו 21 תצפיות כאשר כל תצפית כללה משתנה מסביר (כמות המים היומית בליטרים) ומשתנה מוסבר (משקל החצילים בק"ג). עבור כל אחד משלושת המדגמים נאמד קו רגרסיה.
טבלה 3 מציגה את אומדני הפרמטרים של קו הרגרסיה שהתקבלו אצל כל אחד מ- 3 החוקרים.
| החוקרים | שיפוע הקו (ק"ג לליטר) | נקודות החיתוך (ק"ג) |
|---|---|---|
| חוקר א' | 2.49 | 15.74 |
| חוקר ב' | 2.95 | 5.36 |
| חוקר ג' | 3.19 | 3.16 |
מסקנות ממבט ראשון
קיימים הבדלים גדולים באומדנים, והסיבה לכך היא שבאוכלוסיית החצילים גורם המקריות גדול מאוד. בשפת הסטטיסטיקה, השונות של u גדולה.
אנו נשוב ונעזר בדוגמת החצילים. זכרו בהמשך!
