הפער שאף אחד לא מסביר

כשישראלי חוזר מחופשה באירופה, התחושה הראשונה בסופרמרקט מוכרת מדי: "למה הכל כאן יקר יותר?" התשובה, לפי הנתונים העדכניים ביותר, היא שזו לא תחושה — זו עובדה מדידה. לפי דו"ח קרן המטבע הבין-לאומית (IMF) לשנת 2026, מחירי הצריכה הפרטית בישראל גבוהים ב-13% בממוצע ממדינות אירופיות ברמת פיתוח דומה.

הפער הזה אינו אחיד. בתחום הבריאות, הצרכן הישראלי משלם כ-40% יותר מהממוצע ב-OECD — הן בגלל מחירי תרופות גבוהים והן בגלל שירותי בריאות פרטיים שהפכו לנורמה. בדיור, המחירים גבוהים ב-20% מהממוצע, תוצאה ישירה של מחסור כרוני בהיצע קרקעות ותהליכי תכנון ורישוי איטיים שנמשכים שנים.

אבל הגורם שמעניין במיוחד חוקרים ועיתונאים הוא שוק המזון. כאן הבעיה אינה רק של מחיר — היא של מבנה. שוק שבו מספר קטן של שחקנים שולט ברוב הפעילות הוא שוק שבו למנגנון התחרות אין כמעט מה לעשות.

כמה עולה סל מזון בסיסי?

כדי לתת מבט מספרי ברור, השווינו את עלות סל מזון בסיסי (45 מוצרי יסוד כולל לחם, חלב, ביצים, פירות וירקות, בשר ודגנים) ב-11 מדינות. המדד מנורמל כך שגרמניה = 100. התוצאה מדברת בעד עצמה: ישראל נמצאת במקום השני, אחרי שווייץ בלבד.

ישראל מדורגת עם ציון 130 — כלומר סל המזון הבסיסי עולה 30% יותר מגרמניה. רק שווייץ (140) יקרה יותר, אבל שווייץ נהנית מרמת שכר שגבוהה משמעותית. כשמביאים בחשבון יחס מחירי-מזון-לשכר-חציוני, ישראל היא מהמדינות היקרות ביותר בעולם המפותח לקניית מזון.

ריכוזיות שוק — הנתון שמסביר הכל

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2026 הקדיש פרק מיוחד לריכוזיות בשוק המזון. הממצאים חד-משמעיים: 10 חברות בלבד שולטות בכ-70% ממכירות המזון הקמעונאי בישראל. ב-20 קטגוריות מזון מרכזיות (חלב, לחם, שימורים, משקאות ועוד), שלוש החברות המובילות שולטות ב-85% ומעלה מהמכירות.

הריכוזיות אינה מוגבלת למזון. בענף הבירה, שלושה שחקנים שולטים ב-95% מהשוק. בתעשיית החלב — 90%. גם בבנקאות ובסלולר, רמת הריכוזיות גבוהה בהשוואה בין-לאומית. ככל שפחות שחקנים מתחרים, כך יש פחות תמריץ להוריד מחירים.

רשות התחרות פרסמה ב-2025 מספר המלצות לפתיחת השוק, כולל הקלה בייבוא מקביל והסרת חסמי כניסה לשחקנים חדשים. חלק מההמלצות הפכו לחקיקה, אך השפעתן על המחירים עדיין מוגבלת. בינתיים, הצרכן הישראלי ממשיך לשלם פרמיה משמעותית — לא בגלל שהמוצרים טובים יותר, אלא בגלל שאין מספיק תחרות.

מדד המחירים לצרכן — אפריל 2026

נתוני הלמ"ס לאפריל 2026 מציגים עלייה שנתית של כ-3.2% במדד המחירים לצרכן, מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל (1%–3%). סעיף הדיור עלה ב-4.1%, המזון ב-3.8%, והבריאות ב-2.9%. הנתונים מצביעים על כך שלחצי המחירים נמשכים, במיוחד בסעיפים שבהם הריכוזיות גבוהה.

חשוב לציין: מדד המחירים לצרכן מודד שינוי לאורך זמן, לא רמת מחירים מוחלטת. גם אם האינפלציה "מתמתנת" — המחירים כבר גבוהים. משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה כ-42% מהכנסתה הפנויה על דיור ומזון — שיעור גבוה משמעותית מהממוצע ב-OECD (כ-33%).

מה זה אומר — תובנות לעיתונאים