משקי בית

משקי בית

הקדמה

משק בית היא מילה נרדפת למשפחה. משתמשים במונח משקי בית כאשר דנים בנושאים כלכליים של משפחות.משקי הבית פועלים, מבחינה כלכלית, כמו כל גוף כלכלי אחר: יש להם הכנסות מצד אחד והוצאות מצד שני.

צד ההכנסות

הכנסות המשפחה נובעות בעיקר משני מקורות: משכורות.1 הכנסה מרכוש (למשל: מהשכרת דירה או מפיקדון בבנק).2 את ההכנסות מרכוש נוהגים לחלק לשניים:

• ההכנסות מרכוש קבוע (= רכוש פיזי), כמו: בתים, מגרשים וכד'.להכנסה מרכוש קבוע קוראים גם רנטה.
• רווחים מניירות ערך ומפיקדונות בבנק כמו: ריבית, דיבידנד, רווח ממכירת מניות, וכד'. לרווח מניירות ערך קוראים גם תשואה.

צד ההוצאות

ההוצאות כוללות מספר סעיפים: הוצאות למוצרי צריכה (כולל תשלומי ריבית על הלוואות).1 הוצאות לרכישת דירה.2 תשלום מיסים.3

חיסכון מול גירעון

• אם סה"כ ההכנסות גדול מסך ההוצאות, המשפחה חוסכת.
• אם סה"כ ההכנסות קטן מסך ההוצאות, למשפחה יש גירעון, והיא נזקקת להלוואות, או שהיא משתמשת בחסכונות מהעבר.

אי-שוויון בהכנסות

כפי שכולנו יודעים, ההכנסות של משקי הבית אינן שוות:

• לאלה שהכנסתם גבוהה נקרא עשירים
• לאלה שהכנסתם נמוכה נקרא עניים

מדידת אי השוויון בהכנסות

הכלכלנים אימצו שני כלים למדידת רמת אי השוויון בהכנסות במדינה כלשהי:

עקומת לורנץ.1

מדד ג'יני.2

עקומת לורנץ

מטרת העקומה למדוד את רמת אי השוויון במדינה כלשהי ביחס למדינות אחרות.

היכרות ראשונה עם העקומה

בתרשים 6.1 מוצגות 5 עקומות לורנץ המתייחסות ל-5 מדינות שונות: עקומה A1 מתייחסת למדינה א', עקומה A2 למדינה ב', וכן הלאה. ככל שהעקומה קעורה יותר, כך אי השוויון באותה מדינה יותר גדול. לדוגמא:

• במדינה ב' אי השוויון גדול יותר מזה של מדינה א'
• במדינה ג' אי השוויון גדול יותר מזה של מדינה ב'
• במדינה א' קיים שוויון מלא בין משקי הבית (כאשר העקומה חופפת לאלכסונים)
• במדינה ה' קיים אי שוויון מוחלט בין משקי הבית )כאשר העקומה חופפת את הזוית הישרה(, שמשמעותו: משפחה אחת מקבלת את כל ההכנסות במדינה והכנסותיהן של כל שאר המשפחות מסתכמות ב 0. – תרשים 6.1 5 עקומות לורנץ של 5 מדינות שונות

תוואי העקומה

עקומת לורנץ היא עקומה קמורה המתחילה בנקודה O ומסתיימת בנקודה, A כפי שמוצג בתרשים תרשים 6.2

עקומת לורנץ

סימול העקומה

עקומת לורנץ מסומנת באות.L

כיצד משרטטים את עקומת לורנץ

נעקוב אחר דוגמא של מדינה שבה גרות 200 משפחות. שלב א' חלוקת המשפחות לעשירונים מכינים טבלה שבה רשומות כל המשפחות במדינה, ממויינות לפי גודל הכנסתן, מהגבוה לנמוך, כדוגמת טבלה,6.1 טורים 1 ו 2. – מחלקים את הרשימה ל-10 קבוצות שוות ( 20 משפחות בכל אחת).כל קבוצה כוללת 10% מהמשפחות במדינה. לקבוצה העליונה קוראים העשירון העליון והיא כוללת את המשפחות העשירות ביותר במדינה. לקבוצה התחתונה קוראים העשירון התחתון והיא כוללת את המשפחות העניות ביותר במדינה. ככל שעולים בעשירונים כך גדל העושר של המשפחות הכלולות בו. שלב ב' חלוקת הכנסות המדינה לפי עשירונים מסכמים את סה"כ ההכנסות של כל עשירון (טור 4 בטבלה, 6.1) ומחשבים את חלקו מכלל הכנסות המשפחות במדינה (טור 5 בטבלה.6.1) טבלה 6.1 חלוקת הכנסות המדינה עפ"י עשירונים אחוז הכנסות חלוקה אחוז הכנסות סך הכנסות הכנסה משפחות עשירונית מצטבר של העשירון מתוך העשירון למשפחה 400,000 ש"ח.1 לוי 300,000 ש"ח.2 ישראלי 100% 35% 1,750,000 ש"ח עשירון עשירי 390,000 ש"ח.3 פרידמן 65% 30% 1,500,000 ש"ח 21-40 עשירון תשיעי 35% 15% 750,000 ש"ח 41-60 עשירון שמיני 20% 10% 500,000 ש"ח 61-80 עשירון שביעי 10% 4% 200,000 ש"ח 81-100 עשירון שישי 6% 3% 150,000 ש"ח 101-120 עשירון חמישי 3% 1.5% 75,000 ש"ח 121-140 עשירון רביעי 1.5% 0.9% 45,000 ש"ח 141-160 עשירון שלישי 0.6% 0.5% 25,000 ש"ח 161-180 עשירון שני 0.1% 0.1% 5,000 ש"ח 181-200 עשירון ראשון

כיצד קוראים את טבלה 6.1

נתחיל בשורת העשירון החמישי. ההכנסה של כל המשפחות בעשירון החמישי מסתכמת ב 150,000 -ש"ח (טור, 4) המהווים 3%מסך ההכנסות במדינה (טור.5) עשירון זה יחד עם כל העשירונים שמתחתיו (דהיינו, כל חמשת העשירונים הראשונים), משתכרים יחד 6%מסך ההכנסות של כלל תושבי המדינה (טור.6)

שרטוט עקומת לורנץ

הצירים

• ציר ה X -ים מציג עשירונים בסדר עולה משמאל לימין.עשירון מס' 1 הוא העשירון העני ביותר.עשירון מס' 10 הוא העשירון העשיר ביותר.
• ציר ה Y -ים מציג אחוזי הכנסות (האחוזים הם מכלל ההכנסות של תושבי המדינה). האחוזים עולים מלמטה למעלה: מ 0% -ל,100% -במרווחים של 10%מקו לקו. כל נקודה על העקומה משויכת לשני נתונים (שמקורם בטבלה כדוגמת טבלה.6.1) תרשים 6.3 מציג את עקומת לורנץ ששורטטה על בסיס טבלה.6.1 תרשים 6.3

עקומת לורנץ

הסבר לעקומה

• נקודה D מציינת כי 4 העשירונים התחתונים במדינה מרוויחים, ביחד 3%, מכלל ההכנסות במדינה(.כפי שמופיע בטבלה,6.1 בשורה של העשירון הרביעי, בטור.6) כל שאר העשירונים מרוויחים את השאר, דהיינו 97%מההכנסות.
• באופן דומה, נקודה F מציינת כי 6 העשירונים התחתונים במדינה מרוויחים, ביחד 10%, מכלל ההכנסות במדינה.כל 4 העשירונים האחרים מרוויחים את השאר, דהיינו 90% מההכנסות.
• נקודה G מציינת כי 9 העשירונים התחתונים במדינה מרוויחים, ביחד 65%, מכלל ההכנסות במדינה.העשירון העשירי מרוויח את השאר, דהיינו 35%מההכנסות.
• לבסוף, נקודה K מציינת כי 10 העשירונים (כלומר, כלל אזרחי המדינה) מרוויחים, ביחד, 100%מכלל ההכנסות במדינה (כלומר, כל ההכנסות במדינה).

מדד ג'יני

כללי מדד ג'יני הינו אחד המדדים המקובלים והמוכרים ביותר למדידת אי-שוויון בהכנסות. מדד ג'יני מתרגם את עקומת לורנץ למספרים שנעים בין 0 ל:1 –

• כאשר מדד ג'ני עומד על 0 פירוש הדבר שיש 0 אי שוויון, או לחילופין, יש שוויון מלא.
• ככל שמתרחקים מ,0 -אי השוויון הולך וגדל: כאשר מדד ג'יני עומד על,1 פירוש הדבר שאי השוויון הוא בדרגה הגבוהה ביותר )כלומר, משפחה אחת זוכה בכל ההכנסות

כיצד מחושב מדד ג'יני

נתייחס לעקומת לורנץ המופיעה בתרשים.6.4 חישוב מדד ג'יני הוא פשוט, ומתבצע באופן הבא: שטח L השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לקו האלכסון (קו )AB ג'יניני == שטח המשולש הכלוא מתחת לאלכסון (משולש = )ABC מדד ג'י מדד שטח המשולש ABC תרשים 6.4 עקומת לורנץ כבסיס לחישוב מדד ג'יני שימו לב:

• שטח המשולש, ABC הכלוא מתחת לאלכסון, הוא גודל קבוע ואינו משתנה.
• שטח L תמיד קטן משטח המשולש, למעט מקרה בודד שבו אי השוויון הוא קיצוני )כלומר: משפחה אחת זוכה בכל ההכנסות(.במקרה קיצוני זה, ערכו של מדד ג'יני הוא.1
• ככל שעקומת לורנץ שוויונית יותר, שטח L קטן יותר, ובמקביל מדד ג'יני קטן יותר.
• במצב של שוויון מלא, עקומת לורנץ היא למעשה האלכסון.במקרה זה, שטח L שווה,0 ומדד ג'יני כולו שווה.0

הקטנת אי השוויון במדינה

אחת הדרכים המקובלות להקטנת אי השוויון במדינה, היא באמצעות הטלת מס על העשירים והעברת התמורה לעניים.הכספים המועברים לעניים נקראים "תשלומי העברה".

מיסים

ישנם שני מסלולים לגביית מיסים: מיסים המוטלים על הכנסות ( "מיסי הכנסה").1 מיסים המוטלים על הוצאות ("מיסי הוצאה").2

מיסי הכנסה

אלו מיסים המוטלים על משכורות ורווחי חברות.

מיסי הוצאה

אלו מיסים המוטלים כאשר אנו קונים מוצר או שרות כלשהם. מיסי ההוצאה העיקריים הם: מע"מ (= מס ערך מוסף, הסבר מפורט בהמשך).1 מכס -מס המוטל על יבוא.2 מס קנייה -מס המוטל על מוצרים מסוימים מיבוא ומייצור מקומי.3 מס דלק -מס המוטל על כל קניית דלק.4 מס סיגריות -מס המוטל על כל חפיסת סיגריות.5 מס ערך מוסף = מע"מ בישראל, בגין כל מוצר שאנו קונים אנו נדרשים לשלם מע"מ בשיעור של.16% את המס גובה המוכר ועליו להעבירו לשלטונות המס. לדוגמא, אם קנינו מכנסיים בשווי של 58 ש"ח המחיר למעשה כולל גם מע"מ בשווי של 8 ש"ח.המחיר לפני מע"מ הוא 50 ש"ח, והמע"מ הוא בשיעור 16%מ-50 ש"ח, דהיינו: 8 ש"ח.כאשר רוצים לחשב מהו מחיר המוצר לפני תשלום המע"מ, יש לחלק את מחירו של המוצר ב.1.16 -למשל: ההפרש (במקרה זה 8: ש"ח) הוא סכום המע"מ.

• חשוב להדגיש כי שיעור המע"מ מתעדכן מעת לעת.

הבחנה בין מס פרוגרסיבי, מס רגרסיבי ומס אחיד

מס פרוגרסיבי

מס פרוגרסיבי הוא מס ששיעורו הולך וגדל ככל שההכנסה גדלה.בדוגמא הבאה נתייחס להכנסה המתקבלת ממשכורת: כאשר משכורתנו היא 2,000 ש"ח אין כלל מס, כלומר מוטל מס בשיעור של 0%.1 על כל שקל נוסף מעבר ל 2,000 -ש"ח ועד 3,000 ש"ח, מוטל מס בשיעור של 10%.2

• על כל שקל נוסף מעבר ל 3,000 -ש"ח ועד 4,000 ש"ח, מוטל מס בשיעור של,20%וכדומה. לכל אחד משיעורי המס קוראים מדרגת מס. לכל פלח משכורת המתייחס למדרגת מס כלשהי קוראים מדרגה. דוגמא אם מר אברהמי משתכר 3500 ש"ח בחודש, הוא ישלם מס בסכום של 200 ש"ח לפי החישוב הבא: סך המס מדרגות המס חלוקת המשכורת לפי מדרגות מס 0 ש"ח ( 0%מדרגה ראשונה) 2,000 ש"ח הראשונים 100 ש"ח ( 10%מדרגה שנייה) 1,000 ש"ח נוספים 100 ש"ח ( 20%מדרגה שלישית) 500 ש"ח נוספים סה"כ מס 200: ש"ח סה"כ משכורת 3,500: ש"ח במרבית המדינות בעולם מס ההכנסה הוא פרוגרסיבי.מס הכנסה פרוגרסיבי מקטין את אי השוויון, ולכן גם את ערכו של מדד ג'ני.

מס רגרסיבי

מס רגרסיבי הוא מס ששיעורו הולך וקטן ככל שההכנסה גדלה )כלומר: מדרגות המס הולכות וקטנות(.

מס אחיד

מס אחיד הוא מס בשיעור אחיד בכל רמת הכנסה (כלומר: מדרגת מס אחת, שווה לכולם).

מס גולגולת

מס גולגולת הוא מס בסכום קבוע המוטל באופן שוויוני על כל אזרחי המדינה.מס זה משולם גם על ידי מי שאין לו הכנסה כלל.מס זה היה מקובל בעולם העתיק.

הכנסה פנויה

ההכנסה הפנויה של משפחה היא הסכום שנשאר לה לאחר תשלום מס הכנסה.

ההכנסה הפנויה ושימושיה

בהכנסה הפנויה המשפחה משתמשת רק לשתי מטרות:

• צריכה
• חיסכון בדרך כלל, ככל שההכנסה הפנויה גדלה, הסכום המופנה לצריכה מכל שקל נוסף הולך וקטן, וכפועל יוצא, הסכום המופנה לחיסכון הולך וגדל. דוגמא להלן השימושים שמשפחת אברהמי עושה בהכנסה הפנויה שלה: השקל הראשון בהכנסה הולך כולו לצריכה, ולפיכך החיסכון הוא.0.1 השקל האלף בהכנסה מתחלק באופן הבא 70: אגורות לצריכה ו-30 אגורות לחיסכון..2 השקל האלפיים בהכנסה מתחלק באופן הבא 60: אגורות לצריכה ו-40 אגורות לחיסכון..3 השקל ה 3,000 -בהכנסה מתחלק באופן הבא 50: אגורות לצריכה ו-50 אגורות לחיסכון..4 השקל ה 15,000 -בהכנסה מתחלק באופן הבא 20: אגורות לצריכה ו-80 אגורות לחיסכון..5 השקל ה 20,000 -הולך כולו לחיסכון..6

עקומת תצרוכת

את התחלקות ההכנסה הפנויה לצריכה וחיסכון אפשר להציג בעקומה הנקראת עקומת תצרוכת. תרשים 6.5 מציג עקומת תצרוכת לדוגמא. מבנה העקומה ציר ה X -ים: ההכנסה הפנויה ציר ה Y -ים: סכומי הכסף המופנים לתצרוכת (כלומר: לצריכה). קווי העקומה אלכסון העולה מנקודת ה-0 בשיפוע של 45ºומשמש כקו עזר.1 עקומה, בד"כ קמורה, המתחילה מציר ה Y -ים בסכום הגבוה מ.0 -סימולה הוא ) C קיצור.2 של = CONSUMPTION תצרוכת( תרשים 6.5

עקומת תצרוכת

כיצד לקרוא את העקומה

תרשים 6.6 מציג את עקומת התצרוכת של משפחת מזרחי. תרשים 6.6 עקומת התצרוכת של משפחת מזרחי כל נקודה על העקומה קשורה לשני נתונים:

• ההכנסה הפנויה (הנקודה שמתחתיה)
• סכום התצרוכת (משמאלה, על ציר ה Y -ים)
• נקודה E מציינת שאם ההכנסה הפנויה היא 4,000 ש"ח, המשפחה תצרוך ממנה בסכום של 2,800 ש"ח, והשאר ( 1,200 ש"ח) יופנה לחיסכון.
• נקודה D מציינת שאם ההכנסה הפנויה תקטן ל 3,000 -ש"ח, המשפחה תצרוך ממנה בסכום של 2,400 ש"ח, והשאר ( 600 ש"ח) יופנה לחיסכון.
• נקודה C מציינת שאם ההכנסה הפנויה תהיה 2,000 ש"ח, משפחת מזרחי תצרוך את כולה.
• נקודה B יותר מעניינת.היא מציינת שלמרות שההכנסה הפנויה מסתכמת ב 1,000 -ש"ח, משפחת מזרחי תצרוך ב 1,400 -ש"ח.את התוספת המשפחה תשיג באחת משתי אפשרויות:
• שבירת חיסכון
• קבלת הלוואה
• נקודה A מציינת שגם אם לא תהיה למשפחה כל הכנסה פנויה, עדיין היא תצרוך בסכום של-600 ש"ח, והסיבה: אנו חייבים לאכול גם אם אין לנו הכנסה פנויה.

השימוש באלכסון ששיפועו 45ºכקו עזר

לקו העזר ששיפועו 45°יש תכונה גיאומטרית שכל נקודה עליו נמצאת במרחק שווה משני הצירים. כל נקודה על האלכסון קשורה גם כן לשני נתונים:

1. הכנסה פנויה

• סכום התצרוכת למעשה, האלכסון מציג לנו עקומת תצרוכת תיאורטית שבה אנו תמיד צורכים את כל ההכנסה הפנויה שלנו.או במילים אחרות: בכל נקודה על האלכסון, התצרוכת שווה בדיוק להכנסה הפנויה.

משמעות המרחק שבין עקומת התצרוכת לאלכסון

בכל רמת הכנסה פנויה, המרחק בין עקומה C לאלכסון, מציין את החיסכון שלנו. לדוגמא: בנקודה D ההכנסה הפנויה של משפחת מזרחי היא 3,000 ש"ח, מתוכה המשפחה צורכת בסכום של 2,400 ש"ח, וחוסכת בסכום של 600 ש"ח. הסבר: אילו המשפחה הייתה צורכת את כל ההכנסה הפנויה, היא הייתה צריכה להיות בנקודה .D1 אך היא נמצאת רק בנקודה.D את כל מה שהמשפחה לא צרכה, היא חסכה.

חיסכון שלילי

כאשר המשפחה מוציאה יותר מהכנסתה הפנויה אנו אומרים שיש לה חיסכון שלילי.היא נדרשת להלוואות או לשבירת חסכונות על מנת לצרוך.נקודות A ו-B משקפות מצב של חיסכון שלילי.

טבלת תצרוכת חיסכון

את נתוני עקומת התצרוכת ניתן לרכז בטבלה כדוגמת טבלה.6.2 במקרים רבים מכינים תחילה טבלה, ואח"כ מתוכה משרטטים את עקומת התצרוכת. טבלה 6.2 טבלת תצרוכת חיסכון של משפחת מזרחי חיסכון תצרוכת הכנסה -600 ש"ח 600 ש"ח 0 ש"ח -400 ש"ח 1,400 ש"ח 1,000 ש"ח 0 ש"ח 2,000 ש"ח 2,000 ש"ח 600 ש"ח 2,400 ש"ח 3,000 ש"ח 1,200 ש"ח 2,800 ש"ח 4,000 ש"ח 2,000 ש"ח 3,000 ש"ח 5,000 ש"ח

תזוזה לאורך עקומת התצרוכת קדימה ואחורה

בכל עת שהכנסתנו הפנויה משתנה, אנו מתמקמים על נקודה חדשה על גבי העקומה הקיימת. שינויים בהכנסה נגרמים כתוצאה ממספר גורמים, ובהם:

• עלייה במשכורת
• זכייה בלוטו
• קבלת ירושה
• עלייה או ירידה במיסוי, וכדומה.

תזוזה של עקומת התצרוכת

כאשר אנו מחליטים לשנות את התייחסותנו לצריכה וחיסכון (עקב הגורמים הנ"ל), העקומה הקיימת אינה רלוונטית עוד עבורנו, ואנו עוברים לעקומה חדשה. תרשים 6.7 מציג את תזוזת עקומת התצרוכת. תרשים 6.7

תזוזה של עקומת התצרוכת

• אם אנו מחליטים לצרוך יותר בכל מצב, העקומה החדשה (, )C1 תהיה מעל העקומה המקורית (.)C0
• אם נחליט לחסוך יותר בכל מצב, העקומה החדשה (, )C2 תהיה מתחת לעקומה המקורית (.)C0

שאלות

שאלה א'

בתרשים 6.8 מופיעות עקומות לורנץ של 3 מדינות: מדינה א', מדינה ב' ומדינה ג'. תרשים 6.8 קרא את הטענות הבאות וסמן לכל טענה האם היא נכונה או לא נכונה: נכון /לא נכון עקומת לורנץ מודדת את פערי ההכנסות בין המעמדות בחברה..1 נכון /לא נכון במדינה א' קיים שוויון מלא בין ההכנסות של המעמדות בחברה..2 נכון /לא נכון במדינה ב', כל ההכנסות מרוכזות בידי העשירון העליון..3 נכון /לא נכון במדינה ב', אי השוויון בהכנסות גדול מזה שבמדינה א'..4 ככל שעקומת לורנץ קעורה יותר, כך השוויון בהכנסות במדינה.5 נכון /לא נכון גדול יותר. במדינה ב' חמשת העשירונים התחתונים מרוויחים ביחד 30%מכלל.6 נכון /לא נכון ההכנסות במדינה. במדינה א' חמשת העשירונים התחתונים מרוויחים ביחד 30%מכלל.7 נכון /לא נכון ההכנסות במדינה. במדינה ג' שלושת העשירונים התחתונים מרוויחים ביחד 90%מכלל.8 נכון /לא נכון ההכנסות במדינה. במדינה א', ככל שנעלה בעשירונים, תגדלנה ההכנסות של המשפחות.9 נכון /לא נכון בעשירון. במדינה ב', ככל שנעלה בעשירונים, תגדלנה ההכנסות של המשפחות.10 נכון /לא נכון בעשירון. נכון /לא נכון מדד ג'ני מתרגם את עקומת לורנץ למספרים שנעים בין 0 ל 1. -.11 נכון /לא נכון מדד ג'ני של מדינה א' יהיה.0.12 נכון /לא נכון כאשר מדד ג'ני עומד על,0 יש שוויון מוחלט בהכנסות במדינה..13 נכון /לא נכון מדד ג'ני של מדינה ג' יהיה.1.14

שאלה ב'

בתרשים 6.9 מופיעה עקומת התצרוכת של משפחת כהן. תרשים 6.9 קרא את הטענות הבאות וסמן לכל טענה האם היא נכונה או לא נכונה: נכון /לא נכון בנקודה A החיסכון של משפחת כהן שווה ל-700 ש"ח..1 נכון /לא נכון בנקודה B הצריכה של משפחת כהן שווה ל 1,000 -ש"ח..2 כאשר ההכנסה הפנויה של משפחת כהן היא 2,000 ש"ח, המשפחה.3 נכון /לא נכון אינה חוסכת אפילו שקל אחד. תרשים ( 6.9 משוכפל לנוחיותכם) כאשר ההכנסה הפנויה של משפחת כהן היא,0 המשפחה אינה.4 נכון /לא נכון צורכת כלל. כאשר ההכנסה הפנויה של משפחת כהן היא,0 המשפחה צורכת.5 נכון /לא נכון בסכום כולל של 700 ש"ח. נכון /לא נכון כאשר משפחת כהן נמצאת בנקודה, F היא חוסכת 3,000 ש"ח..6 נכון /לא נכון כאשר משפחת כהן נמצאת בנקודה, F היא חוסכת 500 ש"ח..7 כאשר משפחת כהן נמצאת בנקודה, D הכנסות המשפחה גדולות.8 נכון /לא נכון מההוצאות. כאשר משפחת כהן נמצאת בנקודה, F הכנסות המשפחה גדולות.9 נכון /לא נכון מההוצאות.

תשובות לתרגילים

שאלה ב' שאלה א'

• לא נכון.1 נכון
• נכון.2 נכון
• נכון.3 לא נכון
• לא נכון.4 נכון
• נכון.5 לא נכון
• לא נכון.6 נכון
• נכון.7 לא נכון
• לא נכון.8 לא נכון
• נכון.9 לא נכון
• נכון
• נכון
• נכון
• נכון
• לא נכון