עקומת התמורה

עקומת התמורה

תופעת המחסור

עקומת התמורה נותנת ביטוי לאילוצים הנובעים מ"מחסור".בכל מדינה בעולם קיים "מחסור". המחסור נובע מכך שבמסגרת אמצעי הייצור הקיימים במדינה, ניתן לייצר רק כמות מוגבלת של מוצרים (ושירותים) שאין בהם די כדי לספק את כל אשר תושביה חפצים. על רקע המחסור נדרשים תושבי המדינה להחליט באילו מוצרים הם מעוניינים.המוצרים שהם יבחרו באים על חשבון מוצרים אחרים שעליהם הם נדרשים לוותר.לכל מוצר שנבחר יש מחיר, המסתכם בכמות המוצרים שעליהם ויתרנו על מנת לקבל אותו (עוד נרחיב בנושא המחיר).

דוגמאות למחסור

• דוגמא א' משה קונה בכל משכורתו שני סוגי מוצרים:
• מוצרי מזון
• בגדים אם משה ירצה לקנות יותר בגדים הוא יצטרך לוותר על כמות כלשהי ממוצרי המזון.
• דוגמא ב' מדינה א' מייצרת בשנה כלשהי בו-זמנית רק שני סוגי מוצרים:
• מוצרי מזון
• מוצרי לחימה אם תרצה להגדיל את היקף הייצור של מוצרי המזון היא תיאלץ לוותר על כמות כלשהי ממוצרי הלחימה. לצורך פשטות ההסבר בהמשך, נניח שמדינה א' מייצרת שני סוגי מוצרים בלבד:
• לחם
• אקדחים ב-2 הדוגמאות לעיל (וגם במסגרת עקומת התמורה) אנו מניחים לצורך הפשטות שהמדינה יכולה לייצר רק 2 מוצרים, וזאת מ-2 סיבות: 2.1 מוצרים מספיקים כדי להסביר את הנושא כהלכה.
• בתרשים של עקומת התמורה יש מקום רק ל-2 מוצרים.

בהמשך הפרק נתייחס בְּמקום ל-2 מוצרים, ל-2 קבוצות מוצרים כגון: מוצרים אזרחיים ומוצרים צבאיים או מוצרי צריכה ומוצרי השקעה וכד'.

"סל המוצרים" של המדינה

לשני המוצרים שהמדינה מייצרת נקרא "סל המוצרים" של המדינה.

מגוון האפשרויות להרכב "סל המוצרים"

ההרכב הפנימי של "סל המוצרים" יכול להשתנות לפי בחירת המדינה.ברצותה תגדיל את כמות הלחם על חשבון האקדחים, וברצותה תגדיל את כמות האקדחים על חשבון הלחם.

הסבת גורמי היצור

אם המדינה תרצה לייצר יותר ככרות לחם, היא תצטרך להסב גורמי יצור מענף האקדחים לענף הלחם, ואם היא תרצה לייצר יותר אקדחים, היא תצטרך להסב גורמי ייצור מענף הלחם לענף האקדחים.

גורמי ייצור מהם?

גורמי ייצור הם הגורמים המאפשרים את ייצור המוצרים במדינה. גורמי הייצור העיקריים הם: כוח אדם: העובדים מהווים את גורם הייצור הראשון במעלה..1 ציוד ומכונות: מהווים את גורם הייצור השני במעלה..2 מבני תעשייה..3 קרקע: גורם ייצור חשוב בתחום החקלאי..4 הערה: כאשר מדינה מעוניינת לייצר שני מוצרים בלבד, לדוגמא: לחם ונעליים, עליה להקצות חלק מגורמי הייצור לייצור לחם וחלק לייצור נעליים.אם המדינה תרצה להגדיל את כמויות הלחם שברצונה לייצר, יהיה עליה להקצות יותר גורמי ייצור לענף הלחם וכתוצאה מכך להקטין את כמות גורמי הייצור שמופנים לענף הנעליים.אם בתקופה כלשהי המדינה תרצה לייצר רק לחם, אזי כל גורמי הייצור במדינה יועברו לענף הלחם ולא יישארו גורמי ייצור לענף הנעליים, והמדינה לא תייצר אפילו זוג נעליים אחד.

עקומת התמורה -רקע

עקומת התמורה מציגה לנו את כל מגוון הרכבי הסלים שהמדינה יכולה לייצר.כל נקודה על העקומה מציגה הרכב כלשהו שיש ביכולתה של המדינה לייצר. על המדינה רק להחליט על ההרכב המועדף עליה, או במילים אחרות: לבחור את הנקודה על עקומת התמורה שעליה היא מעוניינת להיות.

צורת עקומת התמורה

עקומת התמורה היא קו, בד"כ קמור, המתחיל בציר אחד ומסתיים בציר השני כדוגמת העקומה בתרשים.2.1 אנו נסמן את עקומת התמורה באותיות ( AD השם נגזר מהאותיות שבשתי קצותיה). נסמן ב-A את המפגש שלה עם ציר ה Y -ים, וב-D את המפגש שלה עם ציר ה X -ים. על כל אחד מהצירים נקוב סולם כמויות של מוצר כלשהו. עקומת התמורה מתייחסת תמיד לשני מוצרים, תוך הנחה שאלו שני המוצרים היחידים שהמדינה מייצרת.שמו של המוצר האחד רשום על ציר ה X -ים.שמו של המוצר השני רשום על ציר ה Y -ים. תרשים 2.1 עקומת תמורה

דוגמא

לצורך הכרת עקומת התמורה ותכונותיה אנו ניעזר בדוגמא הפשוטה המוצגת בתרשים.2.2 הדוגמא מתייחסת למדינה דמיונית בשם מדינה א' שהיא מדינה קטנה מאד, שמייצרים בה רק 2 מוצרים: לחם ואקדחים.

• על ציר ה X -ים מוצג סולם כמויות של אקדחים.
• על ציר ה Y -ים מוצג סולם כמויות של ככרות לחם. תרשים 2.2 עקומת התמורה של מדינה א'

כיצד קוראים ומבינים את עקומת התמורה

נתחיל בנקודה.B

• נקודה B מציינת שהמדינה יכולה לייצר בו זמנית 400 אקדחים ו 1,000 -ככרות לחם.
• נקודה C מציינת שהמדינה יכולה בו זמנית לייצר 700 אקדחים ו-400 ככרות לחם.
• נקודה D מציינת שהמדינה לא תוכל בשום מקרה לייצר יותר מ-800 אקדחים, גם אם תחליט לוותר כליל על יצור לחם.
• נקודה A מציינת שהמדינה לא תוכל בשום מקרה לייצר יותר מ 1,200 -ככרות לחם, גם אם תוותר כליל על יצור אקדחים.

לסיכום

עקומת התמורה משקפת את תופעת המחסור, שמשמעותה: כדי להשיג כמות רבה יותר של המוצר הראשון צריך לוותר על מוצר אחר. כדי לאפשר גידול בכמות הייצור במוצר כלשהו, צריך להסב לטובתו גורמי ייצור. כל נקודה על עקומת התמורה מציגה הרכב מסוים משני המוצרים, שאותו המדינה יכולה לייצר בו זמנית באמצעות גורמי הייצור הקיימים בה באותה עת. עקומת התמורה נקראת גם "גבול אפשרויות הייצור של המשק", מהסיבה הפשוטה שכל נקודה על גביה מייצגת הרכב ייצור כלשהו (למשל 400: ככרות לחם ו-700 אקדחים). המשק לא יכול לייצר מעבר להרכב המוצרים הזה.במילים אחרות, המשק לא יכול לייצר 401 ככרות לחם ו-700 אקדחים, או 400 ככרות לחם ו-701 אקדחים.

ניצול חלקי של גורמי הייצור

ישנם מצבים שהמדינה אינה מנצלת את מלוא יכולתה, והיא מייצרת בכמויות קטנות מאלו שהיא יכולה על פי עקומת התמורה שלה.לדוגמא: בתרשים ( 2.2 המוצג שוב בעמוד זה), כאשר מדינה א' נמצאת בנקודה, E היא מייצרת 300 אקדחים ו-900 ככרות לחם, בשעה שהיא יכולה לייצר יותר משני המוצרים באמצעות גורמי הייצור הקיימים בה )למשל, בנקודה B על העקומה, בה המדינה מייצרת 1,000 ככרות לחם ו-400 אקדחים(.מצב זה מעיד על כך שקיימת אבטלה של חלק מגורמי הייצור.ואכן המצב הזה נקרא אבטלה של חלק מגורמי הייצור. תרשים 2.2 עקומת התמורה של מדינה א'

מחיר אלטרנטיבי

כאשר המחיר אינו נקוב בכסף אלא במוצרים, נוהגים להשתמש במונח הוצאה אלטרנטיבית. נתבונן בעקומת התמורה של מדינה א' (תרשים,2.2 המוצג בעמוד זה).נניח שהמדינה בחרה להיות במועד א' בנקודה A וייצרה 1,200 לחמים ואף לא אקדח אחד. במועד ב' הוחלט לעבור לנקודה.B בהחלטה זו המדינה מוסיפה ל"סל המוצרים" 400 אקדחים, אך בו זמנית היא מוותרת על 200 ככרות לחם. 200 ככרות לחם הוא המחיר שהמדינה משלמת תמורת ייצור של 400 אקדחים.

אם המדינה תחליט במועד ג' לעבור לנקודה C היא תוסיף ל"סל המוצרים" עוד 300 אקדחים (תגדיל את הייצור מ-400 אקדחים ל-700 אקדחים) אך בו זמנית היא תוותר על 600 ככרות לחם. המחיר שהמדינה שילמה בגין 300 אקדחים הוא 600 ככרות לחם )ירידה מ 1,000-ככרות לחם ל- 400 ככרות לחם(. כפי שאנו רואים המחיר אינו נמדד בשקלים או בדולרים, אלא במוצרים.הוויתור על מוצר הוא התשלום.המדינה מוותרת (=משלמת) במוצר א' תמורת קבלת (= ייצור) מוצר ב', או במילים אחרות: קונה אקדחים ומשלמת בכיכרות לחם.

שלושה סוגי עלויות

עלויות היא מילה נרדפת להוצאות או למחיר שאנו נדרשים לשלם בקנייה של מוצרים או שירותים. אנו מבחינים בין 3 סוגי עלויות:

סה"כ עלות.1

עלות ממוצעת ליחידה.2

עלות שולית ליחידה.3 כל ההסברים בהמשך מתייחסים לעקומת התמורה של מדינה א' (תרשים.2.2)

סה"כ עלות

כאשר אנו עוברים מנקודה B לנקודה C אנו מוסיפים לסל 300 אקדחים ומשלמים תמורתם ב 600- ככרות לחם (.1),000-400=600 סה"כ העלות בעיסקה זו (עיסקה א') היא 600 ככרות לחם. כאשר אנו עוברים מנקודה C לנקודה D אנו מוסיפים לסל 100 אקדחים ומשלמים תמורתם ב 400- ככרות לחם (.400)-0=400 סה"כ העלות בעיסקה זו (עיסקה ב') היא 400 ככרות לחם.

עלות ממוצעת ליחידה

העלות הממוצעת לאקדח בעיסקה א' היא 2 ככרות לחם לאקדח (.600)/300= 2 העלות הממוצעת לאקדח בעיסקה ב' היא 4 ככרות לחם לאקדח (.400)/100= 4 אם כיכר לחם הייתה שווה שקל, אז המחיר הממוצע לאקדח בעיסקה א' היה 2 שקלים, ובעיסקה ב' 4 -שקלים. כדי לחוש את המשמעות של השימוש במחיר אלטרנטיבי, הניחו שהמוצר עליו אתם מוותרים נקרא שקל.אחרי שתסתדרו עם שקלים, שובו וקראו למוצר עליו ויתרתם אקדח או לחם, לפי העניין.

עלות שולית של לחם

כאשר אנו מייצרים סדרה של ככרות לחם, ההוצאה הכרוכה בייצור כיכר הלחם האחרון בסדרה, נקראת " העלות השולית". למעשה, כל נקודה על עקומת התמורה היא סדרת ייצור של לחמים.בתרשים,2.2 כאשר אנו נמצאים על נקודה, B אנו מייצרים סידרה של 1000 ככרות לחם, והמשמעות של המונח ": העלות השולית של לחם בנקודה "B היא העלות לייצור כיכר הלחם ה 1.,000 – כאשר אנו נמצאים בנקודה, C משמעות הביטוי": העלות השולית של לחם" היא עלות הייצור של ככר הלחם ה 400. –

עוד דוגמאות והסברים לעלות שולית

ההסבר ילווה בדוגמא של עקומת התמורה בתרשים,2.3 המתייחסת ללחם ונעליים.

• במועד א' אנו נמצאים בנקודה, A שבה המדינה מייצרת רק 6 זוגות נעליים ו-0 ככרות לחם.
• במועד ב' המדינה מעוניינת לייצר כיכר לחם אחת והיא עוברת לנקודה.B המחיר שהמדינה משלמת עבור לחם זה (הלחם הראשון) משתקף בקטע Y1 בקצה ציר ה Y -ים. הקטע Y1 מייצג 1/4 זוג נעליים.אנו אומרים במקרה זה שהעלות השולית לייצור הלחם הראשון, היא 1/4 זוג נעליים.

תרשים 2.3 עקומת תמורה

• במועד ג' המדינה מעוניינת לייצר עוד כיכר לחם ולשם כך היא עוברת לנקודה.B1 המחיר שהמדינה משלמת עבור הלחם השני משתקף בקטע ( Y2 מתחת ל.)Y1 -הקטע Y2 מייצג 1/3 זוג נעליים.אנו אומרים במקרה זה שהעלות השולית לייצור הלחם השני היא 1/3 זוג נעליים )קצת יותר מהעלות השולית לייצור הלחם הראשון(.
• במועד ד' המדינה דילגה לנקודה B4 שבה היא כבר ייצרה 5 לחמים.
• במועד ה' המדינה החליטה להוסיף עוד כיכר לחם, שהיא הכיכר השישית, ועברה לשם כך לנקודה.D המחיר שהמדינה משלמת עבור הלחם השישי משתקף בקטע Y6 המייצג 3 זוגות נעליים.אנו אומרים במקרה זה שהעלות השולית לייצור הלחם השישית היא 3 זוגות נעליים. כפי שראינו בדוגמא זו, העלות השולית עולה מלחם ללחם.

תזוזה בעקומת התמורה

עקומת התמורה בדוגמא של מדינה א' לעיל, מציגה את אפשרויות המדינה לייצר, בו זמנית, משני המוצרים.עקומת התמורה נגזרת מכושר הייצור הקיים במדינה א' באותו מועד.אך לאורך הזמן כושר הייצור של המדינה יכול להשתנות, הן לטובה והן לרעה.שינוי בכושר הייצור גורם לשינויים בכמויות שיש באפשרות המדינה לייצר, בו זמנית, משני המוצרים. כל שינוי בכושר הייצור מציב לנו למעשה עקומת תמורה חדשה לאותה המדינה. כאשר העקומה החדשה היא מעל העקומה הקיימת (זה קורה כאשר יש גידול בכושר הייצור), אנו אומרים שהעקומה הקיימת "פורצת קדימה".אם העקומה החדשה היא מתחת לעקומה הקיימת (זה קורה כאשר יש ירידה בכושר הייצור), אנו אומרים שהעקומה הקיימת "מתכווצת". נבחן את שני התרחישים האפשריים:

1. גידול בכושר הייצור.

2. ירידה בכושר הייצור.

גידול בכושר הייצור

אם כושר הייצור של מדינה יגדל מסיבה כלשהי, למשל כתוצאה מתוספת עובדים, אזי נוכל לייצר יותר מכל מוצר.המצב הזה משתקף בכך שלמדינה יש עקומת תמורה חדשה A1D1 הנמצאת מעל עקומת התמורה הקודמת, AD כפי שמתואר בתרשים.2.4

תרשים 2.4 תזוזה של עקומת התמורה

• הנקודה A1 על העקומה החדשה מציינת שכיום אפשר כבר לייצר 1,400 ככרות לחם לעומת 1,200 בעבר.
• הנקודה D1 מציינת כי כעת, אם נבחר לייצר רק אקדחים, נוכל לייצר 1,000 אקדחים לעומת 800 בעבר.
• הנקודה C1 מציינת שאנו יכולים כיום לייצר "סל" ובו 1,200 לחמים ו-700 אקדחים, לעומת "סל" ובו 1,000 לחמים ו 400-אקדחים בעבר (נקודה C על העקומה הקודמת).כלומר: יותר משני המוצרים. ההסבר: עם יותר עובדים אפשר לייצר גם יותר אקדחים וגם יותר לחמים.בין הנקודות A1 ו D1 – תעבור עקומת התמורה החדשה, שבה כל הרכב של "סל המוצרים" מכיל יותר מההרכב המקביל לו בעקומה.AD למשל: ההרכב המשתקף בנקודה C1 עדיף על זה המשתקף בנקודה, C שכן יש בו יותר משני המוצרים.

גידול כושר הייצור רק במוצר אחד

קיימת גם אפשרות שכושר הייצור של המדינה יגדל רק במוצר אחד.למשל: פותח תנור אפייה חדש שמאפשר למדינה לייצר 1,300 לחמים, אם לא תייצר כלל אקדחים.במקרה זה עקומת התמורה החדשה A1D תיראה כפי שמתואר בתרשים.2.5 גם כאן, למעט בנקודה D המצב השתפר. פיתוח תנור האפייה החדש מאפשר לייצר את אותה כמות ככרות לחם עם פחות עובדים. את העובדים המיותרים אפשר להסב לייצור אקדחים. תרשים 2.5

דברים המגדילים את כושר הייצור של מדינה רשימה חלקית

• תוספת עובדים.
• עלייה ברמה המקצועית.
• קבלת מתנות, מענקים והלוואות מגורמים בחו"ל.
• ייצור מוצרי השקעה שמגדילים בעתיד את כושר הייצור של המשק.
• השקעה במחקר ופיתוח.
• שיפורים טכנולוגיים.

ירידה בכושר הייצור

אם כושר הייצור של מדינה ירד מסיבה כלשהי, למשל כתוצאה משרפה של מכונות, אזי נוכל לייצר פחות מכל מוצר.המצב הזה משתקף בכך שלמדינה יש עקומת תמורה חדשה A2D2 הנמצאת מתחת לעקומת התמורה הקודמת ( AD כפי שמתואר בתרשים.2.6) תרשים 2.6

• הנקודה A2 על העקומה החדשה מציינת שכיום אפשר לייצר רק 1,000 ככרות לחם לעומת 1,200 בעבר.
• הנקודה D2 מציינת כי כעת, אם נבחר לייצר רק אקדחים, נוכל לייצר רק 600 אקדחים לעומת 800 בעבר.
• הנקודה C2 מציינת שאנו יכולים כיום לייצר 800 לחמים ו-300 אקדחים בלבד, לעומת 1,000 לחמים ו-400 אקדחים בעבר. ההסבר: עם פחות גורמי ייצור ניתן לייצר פחות אקדחים ופחות לחמים.בין הנקודות A2 ו D2 – תעבור עקומת התמורה החדשה, שבה כל הרכב של "סל המוצרים", המשתקף בנקודה מסוימת, מכיל פחות מוצרים מההרכב המשתקף בנקודה שמעליו בעקומה.AD למשל: נקודה C2 טובה פחות מנקודה C שכן יש בה פחות משני המוצרים.

ירידה בכושר הייצור רק במוצר אחד

קיימת גם אפשרות שכושר הייצור של המדינה יקטן רק במוצר אחד.למשל: נגרמה שריפה באחד ממפעלי הלחם.במקרה זה עקומת התמורה החדשה A2D תיראה כפי שמתואר בתרשים.2.7 גם כאן, למעט בנקודה D מצבנו הורע. תרשים 2.7

דברים המקטינים את כושר הייצור של מדינה

• ירידה במספר העובדים (לדוגמא, עקב הגירה לחו"ל).
• פגיעה בכושר הייצור של המשק עקב אסון טבע (מגפה, רעידת אדמה וכדומה).
• ירידה בייצור מוצרי השקעה".מוצרי השקעה" הוא מונח נרדף למונח גורמי ייצור, שכוללים בעיקר: מכונות, ציוד ומבנים.אם תירשם בהם ירידה, כושר הייצור במדינה יפחת בשנים הבאות.

התפוקה השולית הפוחתת

התפוקה השולית הפוחתת היא מונח פופולרי בכלכלה. נסביר תחילה מהי בכלל "תפוקה".תפוקה היא כמות המוצרים המיוצרים במשך תקופה מסוימת (לדוגמא -בשעה).למשל: אם ייצרנו 2 כיסאות בשעה, נאמר שהתפוקה שלנו היא 2 כיסאות לשעה. אם ייצרנו 6 כיסאות בשעתיים, וברצוננו לבטא את התפוקה לשעה, נאמר שהתפוקה שלנו לשעה =.(6:2 הינה בממוצע 3 כיסאות 3) המונח "תפוקה שולית פוחתת" מגדיר תופעה שאותה נציג בשתי גרסאות, שהן שני צדדים של אותו מטבע:

• התפוקה פוחתת לאורך הזמן (מרגע לרגע, או משעה לשעה).
• לוקח יותר זמן לייצר כל מוצר נוסף. והקשר בין הגרסאות: אם בתחילת היום ייצרנו כיסא במשך שעה והתפוקה שלנו פוחתת במהלך היום בחצי, אז ברור שבסוף היום ייקח לנו שעתיים לייצר כיסא.לנוחיות ההסברים בהמשך נשתמש פעם בגרסה,1 ופעם בגרסה.2 בהמשך ניווכח שהכלכלנים מניחים כי תופעת התפוקה השולית הפוחתת קיימת במרבית מפעלי התעשייה וכן בענפי חקלאות רבים. כלומר: הזמן הדרוש לייצור כל מוצר נוסף הולך ועולה, ומאחר ואנו משלמים שכר קבוע לשעה, גדלות ההוצאות הכרוכות בייצור כל מוצר נוסף.

דוגמא לתפוקה שולית פוחתת

מגיעה עונת מסיק הזיתים ומר דוידי מגייס משפחה שלמה ( 4 נפשות) לעבודת הקטיף.המשפחה משתכרת יחד 2 ש"ח לכל דקת עבודה.היות והעובדים מתעייפים מדקה לדקה )תפוקה שולית פוחתת( לוקח להם יותר זמן לקטוף כל טון זיתים נוסף )הם גם זקוקים למנוחות שהולכות ומתארכות(. טבלה 2.1 מציגה את ההוצאות של מר דוידי לקטיף זיתים בהתאם לכמויות הקטיף. טבלה 2.1 ההוצאה לקטיף זיתים במטע של מר דוידי הוצאה שולית הוצאה ממוצעת סה"כ הוצאה סה"כ זמן כמות מצטברת לטון לטון כספית עבודה מצטבר בטונות טור 5 טור 4 טור 3 טור 2 טור 1 120 ש"ח 120 ש"ח 120 ש"ח 60 דקות 1 טון 140 ש"ח 130 ש"ח 260 ש"ח 130 דקות 2 טון 160 ש"ח 140 ש"ח 420 ש"ח 210 דקות 3 טון 180 ש"ח 150 ש"ח 600 ש"ח 300 דקות 4 טון 200 ש"ח 160 ש"ח 800 ש"ח 400 דקות 5 טון 220 ש"ח 170 ש"ח 1,020 ש"ח 510 דקות 6 טון

כיצד לקרוא את טבלה 2.1

נקפוץ לשורה מס' 3 בטבלה (מסומנת ב ←). לקטיף של 3 טון (טור 1) נדרשות 210 דקות (טור 2) שסה"כ ההוצאה בגינן מסתכמת ב-420 ש"ח (טור.3) ההוצאה הממוצעת לטון אחד (כאשר קוטפים 3 טון) היא 140 ש"ח )טור ( 4) התוצאה מתקבלת מחילוק הנתון מטור 3 בנתון מטור,1 דהיינו 420 ש"ח לחלק ל-3 טון(.

טור – 5 ההוצאה השולית

ההוצאה השולית היא ההוצאה הנדרשת לקטיף של הטון האחרון מתוך כלל הכמות שקטפנו. בדוגמא של 3 טון, ההוצאה השולית היא ההוצאה הדרושה לקטוף את הטון השלישי, והיא 160 ש"ח. את הסכום הזה אנו מקבלים כשמחסירים את המספרים שבאליפסה (טור.3) וההסבר: כאשר אנו עוברים מקטיף של 2 טון לקטיף של 3 טון (דהיינו קוטפים את הטון השלישי) ההוצאה גדלה מ-260 ש"ח ל-420 ש"ח (תוספת הוצאה של 160 ש"ח).

הסבר נוסף להוצאה השולית

כאשר אנו מייצרים סדרה של מוצרים, תוספת ההוצאה לייצור המוצר האחרון היא ההוצאה השולית.

המשמעות של עקומת תמורה קמורה

הקמירות נותנת ביטוי למצב שבו התפוקה השולית יורדת וכפועל יוצא העלות השולית עולה.

המשמעות של עקומת תמורה ישרה

כאשר עקומת התמורה ישרה, העלות השולית היא קבועה.אנו משלמים אותו מחיר לייצור היחידה הראשונה ולייצור היחידה האחרונה.כפי שהזכרנו כבר בהקדמה, גם לקו ישר קוראים בכלכלה עקומה.

עקומת התמורה -סיכום

הפרק בא להדגיש שבכל מדינה יכולת הייצור מוגבלת.עקומת התמורה נותנת ביטוי לגבולות הייצור. באיור 2.1 מוצגים גבולות הייצור של מדינה קטנה א' ב-6 תרחישים. במדינה א' ישנם 5 עובדים והיא מייצרת רק 2 סוגי מוצרים: לחם וחרבות. בכל אחד מהתרחישים משתנה כמות העובדים המועסקת בכל מוצר, ובמקביל משתנה היקף התפוקה המיוצרת בכל מוצר. גבולות הייצור בכל אחד מהתרחישים מוצגים באמצעות נקודה כלשהי על עקומת התמורה:

• נקודה A מתייחסת לתרחיש מס' 1
• נקודה – B לתרחיש מס' 2
• וכך הלאה. לכל אחד מהתרחישים מתלווה המידע הבא (מוצג בתוך עקומת התמורה):
• סידור עבודה: מציין את מספר העובדים המועסקים בייצור לחם בתרחיש, ומספר העובדים המועסקים בייצור חרבות.להזכירכם, סה"כ מס' העובדים במדינה הוא.5
• תפוקות: מציין את מספר ככרות הלחם ומספר החרבות שמיוצרים במדינה במסגרת התרחיש. הכמויות הנ"ל מקבלות ביטוי גם בסל המצרכים הנושק לנקודה על עקומת התמורה המתייחסת לתרחיש הרלוונטי.

מטרת התרחישים

מטרת התרחישים להציג בפניכם את תמונת המצב הכלכלית כפי שהיא קיימת במדינה א', לפיה, כשמעבירים עובד מענף א' לענף ב', התפוקה בענף א' יורדת בכמות כלשהי )הכמות החדשה מצוינת בתרחיש( ובמקביל התפוקה בענף ב' עולה (לכמות שמצוינת בתרחיש). תופעה דומה מתרחשת כאשר מעבירים עובדים מענף ב' לענף א'. אנו ממליצים לעיין בתרחישים בשני סיבובים: פעם בסדר עולה (מ-1 ל 6)-ופעם בסדר יורד (מ-6 ל.1) – איור 2.1 6 תרחישים במדינה א' שימו לב להבחנה בין נקודה הנמצאת בתוך השטח שמתחת לעקומת התמורה לבין הנקודה הנמצאת על גבי העקומה:

• נקודה בתוך השטח מציינת שבמדינה קיימת אבטלה של גורמי ייצור )גורמי הייצור העיקריים הם עובדים ומכונות(.הנקודה מציגה את התפוקות הקיימות שהן נמוכות מהפוטנציאל הקיים במדינה.
• נקודה על גבי העקומה מציינת שהמדינה ממצה את מלוא כושר הייצור שלה.לאור זאת עקומת התמורה נקראת גם "גבול אפשרויות הייצור של המדינה".המדינה אינה יכולה לייצר מעבר לגבולות הייצור הללו, או במילים אחרות, היא אינה יכולה להיות על נקודה שמחוץ לעקומה. כאשר אין אבטלה של גורמי ייצור, המדינה יכולה להיות לפי בחירתה בכל נקודה על עקומת התמורה.המעבר מנקודה לנקודה נעשה באמצעות הסבת גורמי ייצור (עובדים ומכונות) מענף לענף. בפרק הבא נראה שלמרות שלמדינה יש "גבולות ייצור", תושביה יכולים להגדיל את כמות המוצרים שתגיע לידיהם מעבר ל"גבולות הייצור"".פלא" זה נעשה באמצעות סחר עם מדינות אחרות. לדוגמא, בעקבות הסחר יכולים תושבי המדינה לצרוך (במובן של: לקנות לשימושם האישי) 100 חרבות למרות שעל פי עקומת התמורה שלה גם אם כל העובדים במדינה יוסבו למפעל החרבות הם לא יוכלו לייצר יותר מ-60 חרבות(.איור 2.1 בעמ' קודם) כיצד מתממש הפלא הזה נבין בפרק הבא, אך בשלב זה רק נציין שבמקום עקומת תמורה המציגה את גבולות הייצור, נציג בפרק הבא עקומה חדשה שנקראת "עקומת אפשריות התצרוכת", שנותנת ביטוי לכך שאם המדינה מקיימת סחר עם מדינות נוספות, תושביה יכולים לצרוך יותר מוצרים בהשוואה למצב שבו הם צרכו רק את מה שהם עצמם ייצרו )כפי שבא לביטוי בעקומת התמורה(.

שאלות

שאלה א'

בתרשים 2.8 מופיעה עקומת תמורה של מדינה המייצרת שני מוצרים בלבד: מכוניות ומחשבים. המדינה ממצה את כל כושר הייצור שלה. תרשים 2.8 קרא את הטענות הבאות וסמן לכל טענה האם היא נכונה או לא נכונה: נכון /לא נכון.1 בנקודה A המדינה מייצרת 10 מכוניות ו-0 מחשבים. נכון /לא נכון.2 בנקודה E המדינה אינה מייצרת מכוניות כלל. נכון /לא נכון.3 בנקודה B המדינה מייצרת 9 מכוניות ו-30 מחשבים. נכון /לא נכון.4 בנקודה B המדינה מייצרת 30 מכוניות ו-9 מחשבים. נכון /לא נכון.5 בנקודה F אין אבטלה של גורמי הייצור במדינה. נכון /לא נכון.6 העלות הכוללת לייצור 30 מחשבים (נקודה )B הינה מכונית אחת. נכון /לא נכון.7 העלות הכוללת לייצור 50 מחשבים (נקודה )C הינה 3 מכוניות. נכון /לא נכון.8 העלות הממוצעת לייצור 30 מחשבים (נקודה )B הינה מכונית אחת. נכון /לא נכון.9 העלות הממוצעת לייצור 30 מחשבים (נקודה )B הינה 1/30 מכונית. נכון /לא נכון.10 העלות השולית לייצור המכונית העשירית (נקודה )A הינה 30 מחשבים. בתרשים 2.9 מופיעה בשנית עקומת התמורה של המדינה הנ"ל (עקומה, )AE ולצידה 3 עקומות תמורה נוספות (עקומות A1E1, AE2 ו.)A2E3 – תרשים 2.9 בעקבות שיפורים טכנולוגיים בייצור מחשבים ובייצור מכוניות, עקומת התמורה החדשה.11 נכון /לא נכון של המדינה תהיה עקומה.A1E1 בעקבות רעידת אדמה שפגעה במפעלי המחשבים בלבד, עקומת התמורה החדשה של.12 נכון /לא נכון המדינה תהיה עקומה.AE2 בעקבות רעידת אדמה שפגעה בכל המפעלים במדינה, עקומת התמורה החדשה תהיה.13 נכון /לא נכון עקומה.A2E3

שאלה ב'

בטבלה 2.2 מופיעים נתונים אודות מדינה המייצרת שעונים ועפרונות. טבלה 2.2 נקודה על עקומת התמורה כמות ייצור של שעונים כמות ייצורשל עפרונות

80 0 A 70 2 B 60 3 C 30 5 D 0 6 E בתרשים 2.10 מוצגת מערכת צירים ריקה (ובה קווי עזר אופקיים ואנכיים).צייר בתוך.14 מערכת הצירים את עקומת התמורה של המדינה על פי הנתונים המופיעים בטבלה.2.2 הצב תחילה את הנקודות D, C, B, A ו E-והעבר דרכן את עקומת התמורה. תרשים 2.10

• חשב את העלות הכוללת לייצור 2 שעונים (רמז: התשובה אינה בש"ח אלא בעפרונות).
• חשב את העלות הכוללת לייצור 60 עפרונות (רמז: התשובה אינה בש"ח אלא בשעונים).
• חשב את העלות השולית לייצור השעון השישי. נכון /לא נכון.18 עקומת התמורה של המדינה היא עקומה קמורה.

תשובות לתרגילים

שאלה א'

• נכון
• נכון
• נכון (הטענה הנכונה 9: מכוניות ו-30 מחשבים).4 לא נכון )הטענה הנכונה: נקודה F נמצאת מתחת לעקומת התמורה ומסמלת מצב של.5 לא נכון אבטלה של גורמי הייצור במדינה(
• נכון (הטענה הנכונה: העלות הכוללת לייצור 50 מחשבים הינה 4 מכוניות).7 לא נכון (הטענה הנכונה: מכונית אחת היא העלות הכוללת לייצור 30 מחשבים).8 לא נכון
• נכון
• נכון
• נכון
• נכון
• נכון

שאלה ב'

• להלן עקומת התמורה של המדינה בהתאם לנתונים המופיעים בטבלה:2.2
• העלות הכוללת לייצור 2 שעונים היא 10 עפרונות (נקודה.)B
• העלות הכוללת לייצור 60 עפרונות היא 3 שעונים (נקודה.)C
• העלות השולית לייצור השעון השישי היא 30 עפרונות.
• נכון