תמ"ג – השוואה בינלאומית
הקדמה
כאשר אזרח אמריקאי מבצע טיפול שורש הוא משלם לרופא השיניים 300$. בהנחה שכל החומרים הדרושים לטיפול הם מתוצרת אמריקאית, אזי כל ה-003$ מתווספים לתמ"ג בארה"ב. כאשר אזרח ישראלי מבצע טיפול שורש הוא משלם לרופא השיניים כ-052 ₪ שהם שווה ערך ל-65$. בהנחה שכל החומרים הדרושים לטיפול הם תוצרת ישראל, אזי כל ה-65$ מתווספים לתמ"ג בישראל. יוצא אפוא שעבור אותו שירות התמ"ג בארה"ב גדל ב-003$ ואילו בישראל רק ב-65$. כדי למנוע את העיוות שבו אותו שירות או מוצר תורם לתמ"ג של מדינות שונות סכומים לא זהים, האו"ם פיתח מודל שנקרא בקיצור PPP , שעל פיו עבודה זהה תתרום סכום זהה לתמ"ג של כל מדינה. על פי מודל PPP )ytiraP rewoP gnisahcruP( אנו מתיישרים על פי המחירים האמריקאים. לדוגמא: טיפול שורש יתרום לתמ"ג בכל המדינות סכום שהוא שווה ערך ל-003$. וכך נוהגים לגבי שירותים זהים ומוצרים זהים. במסגרת מודל PPP למעשה "מנפחים" לצורך ההשוואה, את התמ"ג של ישראל וכן את התמ"ג של כל המדינות שהמחירים הפנימיים בהן נמוכים יחסית למחירי אותם שירותים ומוצרים בארה"ב. בשתי השורות התחתונות, בתרשים 18 , ניתן לראות את ההבדל בין סך התמ"ג לנפש של ישראל כשהוא נקוב עפ"י מודל PPP )21.5 אלף $( וסכומו עפ"י מדידה רגילה )18.3 אלף $(
תמ"ג עסקי
כ-3/1 מהפעילויות המבוצעות בישראל נחשבות פעילויות לא עסקיות, ואלו הן: .1 תוצר שירותים ציבוריים , כולל את כל השירותים הניתנים לאזרחים על ידי המגזר ציבורי. .2 דיור. תרומת סעיף הדיור לתמ"ג. .3 הפעילות של חלק מהמלכ"רים. )מלכ"ר – זה ר"ת של מוסד ללא כוונת רווח(. המונח תמ"ג עסקי מתייחס לתמ"ג בניכוי הפעילויות שאינן עסקיות.
התמ"ג לנפש ב- 2002 , לפי מדינות
)מונחי שיויון כוח הקניה PPP ( אלפי $
תמ"ג עסקי לאורך השנים
)מחירי 2002 במיליארדי ש"ח( מקור : ל.מ.ס.
נטל המיסים בישראל
גביית המס מתבצעת במגוון אפיקים. 2 האפיקים המרכזיים הם: מס הכנסה ומע"מ )=מס ערך מוסף( אפיקים חשובים נוספים: ביטוח לאומי – גביית המס מיועדת לתשלומי קצבאות שונים. מס בריאות – מס הבריאות נגבה באמצעות הביטוח הלאומי. המס מיועד בעיקר לתשלום עבור שירותי קופות החולים. רשויות מקומיות – בעיקר מיסים עירוניים.
הסבר למספר סוגי מיסים –
מס קניה – המס מוטל על רשימת מוצרים ומשולם במועד הקניה. מדובר בעיקר ב"מוצרי מותרות" . מכס – המס מוטל על מוצרים מיובאים .
התפלגות המיסים ב- 2002
| סוג מס | סכום |
|---|---|
| סה"כ מיסים | 194.4 |
| מס הכנסה | 70.4 |
| משכר | 47.2 |
| מחברות | 12.0 |
| מעצמאיים | 6.3 |
| ניכויים במקור | 4.9 |
| מיסים על צריכה ויבוא | 74.3 |
| מע"מ | 51.0 |
| מס מעסיקים | 1.3 |
| מס קניה | 9.3 |
| מס טבק, בלו מלט ומס בולים | 1.8 |
| מס דלק | 6.7 |
| מיסי נדל"ן | 2.8 |
| מכס והטלים | 1.4 |
| ביטוח לאומי | 20.6 |
| מעובדים | 8.3 |
| ממעבידים | 10.6 |
| אחר | 1.7 |
| מס בריאות | 10.8 |
| רשויות המקומיות | 14.1 |
| אגרות והטלים | 4.2 |
מקור : ל.מ.ס.
הייטק – והשתקפותו בסטטיסטיקה
הל.מ.ס. נוהגת להשתמש בשני המונחים הבאים בהקשר של הייטק: .1 טכנולוגיה עילית . )= הייטק ,ללא ענפי הכימיה והפרמצבטיקה(. .2 טכנולוגיית המידע . )= טכנולוגיה עילית + תקשורת(. פירוט בטבלה .20
התפלגות ענפי טכנולוגיית המידע בתמ"ג
| ענף | 2002 | 2000 | 1995 |
|---|---|---|---|
| סך הכל | 52.2 | 58.7 | 23.9 |
| אחוז מהתמ"ג | 10.6 | 11.7 | 5.9 |
| תעשייה | 22.0 | 28.2 | 10.7 |
| רכיבים אלקטרוניים | 7.9 | 12.0 | 2.2 |
| ציוד תקשורת אלקטרוני | 6.4 | 9.0 | 3.7 |
| שירותים | 30.2 | 30.5 | 13.2 |
| תקשורת | 15.6 | 13.8 | 8.6 |
| שירותי מחשב, מחקר ופיתוח | 14.6 | 16.7 | 4.5 |
מקור : ל.מ.ס.
פירוט סעיפי השירותים בטבלה 20 :
תקשורת כוללת בעיקר את שירותי חברות הטלפון הקווי והסלולרי וכן טלוויזיה בכבלים. בפרק זה נתייחס להייטק בהקשר של טכנולוגיית המידע. כפי שמפורט בטבלה .20 שירותי מחשב כוללים: יעוץ בנושאי מחשב, שירותי תכנות, עיבוד נתונים, מאגרי מידע ופעולות הקשורות לתפעול מחשבים. מחקר ופיתוח כולל בעיקר: מחקרים הנערכים במוסדות מחקר ואוניברסיטאות, אינו כולל מחקרים המהווים חלק מהפעילות השוטפת של הפירמות )החברות(.
הכנסה חודשית ממוצעת של שכירים
בישראל קיים אי שוויון גדול בשכרם של השכירים. טבלה 21 נותנת ביטוי לאי השוויון.
הסבר לטבלה
.1 הכנסה ברוטו – הכנסה לפני תשלום מס. .2 הכנסה פנויה – הכנסה לאחר תשלומי מס הכנסה, ביטוח לאומי ותשלומים לעיריות )=ארנונה( .3 עשירונים – כל אוכלוסיית השכירים מחולקת ל-01 קבוצות שוות )בכל קבוצה %10 מהשכירים(. כל קבוצה נקראת עשירון. עשירון ראשון – בקבוצה זו נכללים בעלי השכר הנמוך ביותר. עשירון עשירי – בקבוצה זו נכללים בעלי השכר הגבוה ביותר. ככל שעולים בסולם העשירונים , גדל שכרם של הנכללים בו. .4 שורה ראשונה. בשורה זו מוצג השכר הממוצע של העשירון הראשון )"העני"(. בשנת 2002 הסתכם שכרו ברוטו ב-945,1 ₪ )טור 2( ושכרו נטו ב-853,1 )טור 4(. )לחודש!( .5 שורה אחרונה. בשורה זו מוצג השכר הממוצע של העשירון העשירי )"העשיר"(. ב-2002 הסתכם שכרו ברוטו ב-889,63 ₪ ושכרו נטו ב-877,32 ₪. .6 טורים 3 ו-5. בטורים אלו מוצג פי כמה גדול שכרו הממוצע של כל שכיר בעשירון כלשהו משכרו הממוצע של שכיר בעשירון הראשון. לדוגמא, משכורת הברוטו של השכירים בעשירון ה-01 גדולה פי 24 מזו של השכירים בעשירון ה-1 ומשכורת הנטו גדולה פי .18 משכורת הברוטו של השכירים בעשירון ה-5 גדולה פי 5 מזו של השכירים בעשירון ה-1 וכך גם משכורת הנטו שלהם.
טבלה 21 – הכנסה חודשית ממוצעת של משקי הבית לפי עשירונים
שנת 2002 בשקלים ברוטו הכנסה פנויה הכנסה עשירונים סה"כ היחס לעומת סה"כ היחס לעומת עשירון ראשון )מעוגל( עשירון ראשו) מעוגל( 1 2 3 4 5
| עשירונים | הכנסה ברוטו | ברוטו — יחס לעשירון 1 | הכנסה פנויה | פנויה — יחס לעשירון 1 |
|---|---|---|---|---|
| עשירון ראשון )התחתון( | 1,549 | 1 | 1,358 | 1 |
| עשירון שני | 3,141 | 2 | 2,925 | 2 |
| עשירון שלישי | 4,387 | 3 | 4,048 | 3 |
| עשירון רביעי | 5,818 | 4 | 5,217 | 4 |
| עשירון חמישי | 7,357 | 5 | 6,468 | 5 |
| עשירון שישי | 9,178 | 6 | 7,863 | 6 |
| עשירון שביעי | 11,467 | 7 | 9,475 | 7 |
| עשירון שמיני | 14,563 | 9 | 11,585 | 9 |
| עשירון תשיעי | 19,411 | 13 | 14,610 | 11 |
| עשירון עשירי )העליון( | 36,988 | 24 | 23,778 | 18 |
60 מקור : ל.מ.ס.
תפוקה ומועסקים
התפלגות התפוקה והמועסקים לפי ענפי המשק – 2002
)מיליארדי ₪( )נתונים מעוגלים( בסקטור הפרטי התפוקה משקפת את סך הפדיון )= סה"כ המכירות( של ענפי המשק. בסקטור הציבורי התפוקה משקפת את סך ההוצאה הכרוכה במתן השירותים השונים. ענף תפוקה מועסקים מיליארדי ₪ אחוזים אלפים אחוזים
| ענף | תפוקה | % מהתפוקה | מועסקים | % מהמועסקים |
|---|---|---|---|---|
| סה"כ | 911 | %100 | 2284 | %100 |
| חקלאות | 18 | %2 | 45 | %2 |
| תעשיה | 240 | %26 | 380 | %17 |
| חשמל ומים | 18 | %2 | 19 | %1 |
| בינוי | 54 | %6 | 120 | %5 |
| מסחר ותיקונים | 67 | %7 | 314 | %14 |
| מלונאות ושירותי אוכל | 12 | %1 | 94 | %4 |
| תחבורה אחסנה ותקשורת | 68 | %8 | 148 | %6 |
| בנקאות ביטוח ופיננסים | 48 | %5 | 77 | %3 |
| שירותים עסקיים | 160 | %18 | 278 | %12 |
| מנהל ציבורי | 81 | %9 | 136 | %6 |
| חינוך | 56 | %6 | 290 | %13 |
| בריאות | 68 | %7 | 236 | %10 |
| שירותים אישיים ואחרים | 21 | %2 | 147 | %6 |
מקור : ל.מ.ס.
חשבונאות לאומית – סיכום
רקע
תרשים 20 , שהוא פרי פיתוח שלנו, מציג בצורה מרוכזת את מכלול הפעילות הכלכלית שהתרחשה בישראל במהלך שנת .2002 ראוי להדגיש 2 עובדות ביחס לאיור. .1 הנתונים מבוססים על אומדנים שבחלקם גסים מאוד. .2 הנתונים נקובים במיליארדי דולר ומעוגלים למיליארדים שלמים. השימוש בדולרים מעוגלים מאפשר להרחיב את "שולי העיגול". כפי שהדגשנו בהקדמה, העיגול מאפשר להתמקד בעיקר, על חשבון פרטים , שלקורא מהשורה אינם משמעותיים. מקרא: נקווה שעם הזמן נוכל לשפר את רמת הדיוק. מוצרים: כולל גם שירותים מ.פ – מגזר פרטי תרשים 20 מחולק ל-3 חלקים. מ.צ.– מגזר ציבורי מד' – מיליארד ת – תמ"ג י – יבוא חלק I – מוצרים שמקורם ביבוא מ – מקורות חלק I מציג את המוצרים המיובאים לישראל תוך מיונם ל-5 קבוצות עיקריות. כל פריטי היבוא, זורמים לפירמות המקומיות ולמגזר הציבורי ונטמעים בתוך המוצרים והשירותים שהם מפיקים. סה"כ היבוא הסתכם ב 49 מד' $.
חלק II – סה"כ המקורות
חלק II נותן ביטוי לסה"כ המוצרים )כולל שירותים( שהופקו בישראל. מרבית המוצרים הם פרי ייצור עצמי המשלבים בתוכם מרכיבים ופריטים מיבוא. ומקצתם כוללים מוצרי צריכה )גמורים( שמקורם ביבוא, כשהתוספת הישראלית )"המרכיב הישראלי"( מתבטאת בפעילות המסחרית הכרוכה ביבוא ושיווק המוצרים. "המרכיב הישראלי" נע בד"כ בין %20-%10 ממחיר המוצר לצרכן. במסגרת חלק II ישנה הבחנה בין 2 קבוצות של מוצרים. .1 מוצרים שהופקו במגזר הפרטי )מ.פ( ) 131 מד' $( .2 מוצרים שמקורם במגזר הציבורי )מ.צ( ) 22 מד' $( במסגרת כל מגזר מפורטים הענפים הכלולים בו ותרומת כל אחד מהם למקורות. )כל מלבן מייצג ענף(. במלבן מפורט התמ"ג של הענף והיבוא אליו. הסיכום של השניים משקף את סך המקורות שהענף תרם. במרבית ענפי המגזר הציבורי אין יבוא. מקורות בהיקף של 10 מד' $ שמקורם במ.פ. , הופנו למ.צ.
חלק III – השימוש במקורות
חלק III מפרט כיצד השתמשנו במקורות )=המוצרים שהופקו במדינה(. ניתן לראות שהמקורות מופנים לשימושם של 3 קבוצות. .1 משקי הבית – אליהם מופנים כל מוצרי הצריכה והשירותים. .2 מגזר עסקי – שאליו מופנים כל מוצרי ההשקעה. .3 יצוא –שאליו מופנים מוצרים מכל תחומי הפעילות )מוצרי צריכה,מוצרי השקעה ושירותים(
ישראל 2002 – מקורות ושימושים
(מחירים שוטפים במיליארדי דולרים)
