נטל המס לפי עשירונים: מי באמת משלם?

הסיפור שמספרים לנו — ולמה הוא חלקי

כשמדברים על מיסוי בישראל, המשפט הראשון שעולה הוא: "יש לנו מערכת מס פרוגרסיבית". ואכן, מדרגות מס ההכנסה נעות בין 10% ל-50%. מי שמרוויח יותר — משלם שיעור גבוה יותר. זה נכון, עד כאן.

אבל מס הכנסה הוא רק חלק מהתמונה. כשמוסיפים את כל הגבייה הממשלתית — מע"מ (18%), מס בריאות, ביטוח לאומי, ארנונה, בלו על דלק, מס רכישה, אגרות ומכס — מתגלה תמונה שונה לחלוטין.

מע"מ: המס שלא מכיר עשירונים

מע"מ הוא מס "עיוור". הוא גובה 18% ממחיר כל מוצר ושירות, בלי לשאול מי הקונה. משפחה בעשירון התחתון מוציאה כ-85% מהכנסתה על צריכה. משפחה בעשירון העליון מוציאה כ-45%. לכן, המע"מ כשיעור מההכנסה הוא רגרסיבי בצורה חריפה.

לפי סקר ההוצאות של הלמ"ס (2024), העשירון התחתון משלם כ-25% מהכנסתו הפנויה כמע"מ, בעוד העשירון העליון משלם רק 4%. זהו פער של פי ~6 — ב"מס" שאמור להיות "ניטרלי".

ביטוח לאומי: הרגרסיביות המוסדית

ביטוח לאומי נראה פרוגרסיבי על פניו: עד 7,703 ש"ח (2026) השיעור הוא 3.5%, ומעל — 12%. אבל יש תקרה: מעל 51,910 ש"ח לחודש, אין תשלום נוסף. מי שמרוויח 100,000 ש"ח משלם שיעור אפקטיבי נמוך יותר ממי שמרוויח 51,910 ש"ח. מס בריאות פועל באותו עיקרון — מנגנון שנראה פרוגרסיבי הופך רגרסיבי ברמות ההכנסה הגבוהות.

התמונה המלאה: מ-3% ל-32%

העשירון התחתון משלם מס הכנסה אפקטיבי של ~3% בלבד. אבל כשמוסיפים מע"מ (~25%), ביטוח לאומי ומס בריאות (5%), בלו (6%), וארנונה (5%) — הנטל הכולל קופץ ל-~32%. העשירון העליון משלם מס הכנסה אפקטיבי של ~35%, אבל שאר הרכיבים מוסיפים רק 4 נקודות אחוז — ומגיעים ל-~39%.

המסקנה: מערכת שנראית פרוגרסיבית כשמסתכלים רק על מס הכנסה (פער של 32 נקודות) הופכת כמעט-שטוחה כשמסתכלים על הנטל הכולל (פער של 7 נקודות בלבד).

3 תובנות מרכזיות