הנפקת מניות היא הצעד הראשון בחייה של כל חברה ציבורית. ברגע שמייסדים מקבלים החלטה להפוך את העסק שלהם לחברה — בעצם הם מחלקים את הבעלות עליה לחלקים קטנים, שכל אחד מהם נקרא מניה. החלוקה הזאת לא חייבת להיות שווה, ולא חייבת להיות יחסית להשקעה הכספית של כל מייסד. בפסקאות הבאות נראה שלוש דוגמאות שמראות עד כמה גמישה החלוקה הזאת.
הדוגמה לאורך כל הפוסט היא חברת "א-ב מחשבים" עם שלושה מייסדים: אברי, בני וגלעד. הם מחליטים יחד להקים את החברה, וההון הנדרש להקמה הוא 600 ש"ח.
חלוקה שווה — כל אחד 1/3
השלושה מחליטים להשקיע סכום שווה — 200 ש"ח כל אחד — ולהיות כל אחד בעלים של 1/3 מהחברה. החברה מנפיקה 600 מניות, מניה אחת עבור כל 1 ש"ח של השקעה, ומחלקת לכל אחד מהם 200 מניות.
טבלה 1: חלוקת הבעלות והמניות בין המייסדים
| מייסד | השקעה (ש"ח) | מניות | בעלות |
|---|---|---|---|
| אברי | 200 | 200 | 1/3 |
| בני | 200 | 200 | 1/3 |
| גלעד | 200 | 200 | 1/3 |
| סה"כ | 600 | 600 | 1 |
כל מייסד מחזיק ב-200 מניות מתוך 600 — ולכן הוא בעלים של 1/3 מהחברה. אם אברי ירכוש מבני וגלעד את מניותיהם, הוא יחזיק בכל 600 המניות ויהפוך לבעלים הבלעדי של החברה.
מספר המניות שרירותי — אותה בעלות, מינויים שונים
השאלה כמה מניות להנפיק היא שאלה של נוחות, לא של עיקרון. עבור אותה השקעה כוללת של 600 ש"ח, החברה יכולה להנפיק מספר מניות שונה — וחלוקת הבעלות תישאר זהה.
טבלה 2: שלוש אפשרויות למספר מניות, אותה חלוקת בעלות
| תרחיש | סה"כ מניות | מחיר ע"נ למניה | מניות לכל מייסד | בעלות יחסית |
|---|---|---|---|---|
| א | 600 | 1 ש"ח | 200 | 1/3 |
| ב | 1,200 | 0.5 ש"ח | 400 | 1/3 |
| ג | 3 | 200 ש"ח | 1 | 1/3 |
בכל שלוש האפשרויות הבעלות נשארת 1/3:1/3:1/3. ההבדל היחיד הוא הגרנולריות — באפשרות א' המייסדים יכולים למכור יחידה אחת מתוך 200, ובאפשרות ג' אם מישהו רוצה למכור הוא יכול רק מניה שלמה (= מהלך גדול).
חלוקה לא שווה — כשהון אינו הגורם היחיד
בעולם האמיתי, מייסדים לא תמיד תורמים לחברה רק כסף. אברי הוא מתכנת מומחה, לבני יש קשרים עסקיים עם מפיצי תוכנה, וגלעד אמנם זכה בלוטו ויש לו הון אבל אין לו ניסיון בתחום. במצב כזה, סביר שהשלושה יסכימו על חלוקה שאינה תואמת להשקעה הכספית.
טבלה 3: חלוקה לא שווה — תרומת ידע מול תרומת הון
| מייסד | תרומה עיקרית | השקעה (ש"ח) | בעלות |
|---|---|---|---|
| אברי | פיתוח טכנולוגי | 100 | 50% |
| בני | קשרים מסחריים | 100 | 30% |
| גלעד | הון | 400 | 20% |
| סה"כ | — | 600 | 100% |
האם גלעד מקופח? לא בהכרח. בעלות נמוכה יותר באחוזים מתורגמת לסיכון נמוך יותר במקרה של כישלון, וגם לכך שאם החברה תצליח — ההצלחה תהיה תוצר של מומחיות אברי וקשרי בני, ולא רק של ההון. גם אם החברה תרוויח 1,000 ש"ח בשנתה הראשונה, גלעד יקבל 200 ש"ח (20%) — סכום גבוה משמעותית מהריבית שהיה מקבל על אותו 400 ש"ח בפיקדון בנקאי באותה תקופה.
ההיגיון הזה — שבעלות בחברה נקבעת על-ידי משא ומתן בין הצדדים ולא על-ידי נוסחה כספית טהורה — שווה לכל הנפקה: גם להנפקה ראשונית בבורסה (IPO), שבה החברה מציעה אחוז מהבעלות שלה לציבור הרחב כנגד הון. המנגנון של בורסה מאפשר לאחר ההנפקה למניות עצמן לעבור מיד ליד בלי לפגוע בחברה.
איך נראית מניה של חברה ציבורית אמיתית? אחרי שהבנת איך הנפקת מניות עובדת, השתמש ב-Stock Review כדי לראות נתונים חיים על חברות מובילות. נסה למשל את הסימבול AAPL (Apple) ובדוק כמה מניות הונפקו, מה ה-Market Cap, ומה אנליסטים אומרים.
חזרה לתוכן עניינים — הבורסה למתחילים | סקירת הראשי תיבות בבורסה.
