במפעל “המכונית” מייצרים רק מודל אחד של מכוניות.
הייצור מתבצע באמצעות עובדים (בעלי אותו כושר ייצור) ומכונות (מאותו סוג).
מחירי השוק הם כדלקמן:
שכר עובד לשנה – 12,000 ש”ח.
עלות תפעול מכונה לשנה – 8,000 ש”ח.
מחיר מכונית- 48,000 ש”ח.
x – מסמל את כמות העובדים במפעל.
y – מסמל את כמות המכונות במפעל.
במפעל הופתעו לגלות שניתן לחזות את היקף הייצור השנתי (כמות המכוניות המיוצרות), על פי פונקציה שהם כינו: פונקציית הייצור, שצורתה וסימוליה הם:
`f(x,y) = sqrt(x) +sqrt(y)`
פונקציית הייצור הזו היא ייחודית למפעל המכונית.
כלכלן המפעל התבקש למצוא באיזה הרכב של עובדים ומכונות הרווח הוא מקסימלי.
מהלכי הפיתרון
א. בניית פונקציית הרווח
- את התשובה הכלכלן יוכל לקבל באמצעות פונקציית הרווח שנסמלה ` pi (x,y)` , שאותה עליו לבנות. הבנייה פשוטה `f(x,y) = sqrt(x) +sqrt(y)`
- פונקציית הרווח מתקבלת כהפרש בין 2 פונקציות משנה:
פונקציית הפדיון שנסמלה `R(x,y) ` ופונקציית ההוצאות שנסמלה `C(x,y)` .
דהיינו: `pi (x,y) = R(x,y)-C(x,y)` . - פונקציית הפדיון מתקבלת כמכפלה של פונקציית הייצור במחיר למכונית.
פונקציית הייצור
מרכיביה הם: `R(x,y)=48000 * [sqrt(x) +sqrt(y)] ` - פונקציית ההוצאות מתבססת על מחירי השוק של עבודה ותפעול מכונות.
מרכיביה הם: `C(x,y)=12000x+8000y]` - מרכיבי פונקציית הרווח עפ”י סעיפים 3 ו- 4 לעיל הם:
פוקנציית ההוצאות פונקציית ייצור
`pi(x,y)=48000*[sqrt(x)+sqrt(y)]-[12000x+8000y]`
חיפוש נקודת קיצון
- נגזור את פונקציית הרווח, פעם לפי x ופעם לפי y. לשם כך נכתוב את פונקציות הרווח
`pi(x,y)=48000*x^((1)/(2))+48000*y^((1)/(2))-12000x+8000y`
`pix(x,y) =(1)/(2)*48000*x^((-(1)/(2)))-12000 = (48,000)/(2sqrt(x)) -12000 ` (נגזרת לפי x)
`piy(x,y) = (1)/(2)*48000*y^((-(1)/(2))) – 8,000 = (48,000)/(2sqrt(y)) – 8,000` (נגזרת לפי y)
מפתרון המשוואות (בשיטות אלגבריות) מתקבל כי מצאנו בנקודת הציון (4,9) שתי הנגזרות משתוות ל-0 (נקודת הציון מייצגת הרכב של 4 פועלים ו 9 מכונות).
בשלב זה נקודת הציון (4,9) חשודה כנקודת קיצון. - נוודא אם אכן היא נקודת קיצון. נבדוק אם תנאי 2 מתקיים:
תנאי 2 הוא: `f_(xxx)(x,y)*f_(yy) (x,y) – [f_(xy( (x,y))) ]^2 >0`
לשם כך נחשב את תוצאות 3 הנגזרות השניות המתייחסות לתנאי 2, בנקודה (4,9):
` pi_(xxx) = 24,000* (-(1)/(2)) * x^(-(3)/(2)) = -(12,000)/((sqrt(x))^3)`
` `pi_(yy) = 24,000*(-(1)/(2))*y^(-(3)/(2)) =(-12,000)/(sqrt(y))^3` `
`pi_xy= 0` (גזירת הנגזרת הראשונה, לפי X, של פונקציית הרווח לפי משתנה Y ולהיפך)
התוצאות מוצגות בטבלה הבאה.
סימול הנגזרת |
צורת הנגזרת |
התוצאה בנקודת ציון (4,9) |
פרשנות |
1 |
2 |
3 |
4 |
`pi_(xxx) (x,y)` |
`(-12,000)/((sqrt(x))^3` |
` ``(-12,000)/((sqrt(4))^3) = -1,500` ` ` |
התוצאה אינה מושפעת מ- y. |
` pi_(yy) (x,y)` |
`(-12,000)/((sqrt(y))^3` |
`(-12,000)/((sqrt(9))^3 )= -444.44` |
התוצאה אינה מושפעת מ- x. |
`pi_(xy) (x,y)` |
`=0` |
`=0` |
התוצאה אינה מושפעת מ- x ו- y |
תנאי 2 מתקיים: `(-1500)*(-444.44)-0^2 gt 0`
והמסקנה
הנקודה (4,9), המייצגת סל שמכיל 4 עובדים ו- 9 מכונות, היא אכן נקודת קיצון.
כמו כן, מכיוון ש-` f_(xxx) (4,9) = -1500<0` מדובר בנקודת מקסימום.
נתוני הפעילות של הפירמה בנקודת הקיצון (4,9) מפורטים בטבלה הבאה
נתוני הפעילות של הפירמה |
|||
|
הפעילות |
התוצאה |
דרך החישוב |
1 |
כמות המכוניות |
5 |
`[sqrt(4)+sqrt(9)]` |
2 |
סך הפדיון |
240,000 ש”ח |
`[48,000*5=]` |
3 |
סך ההוצאות |
120,000 ש”ח |
`[12,000*4+8,000*9=]` |
4 |
סך הרווח |
120,000 ש”ח |
`[240,000-120,000=]` |