פוליסות ביטוח נראות דומות יותר לספר קטן מאשר למסמך קומפקטי.
חשוב לזכור שהפוליסה היא חוזה בין חברת הביטוח למבוטח (זה אתה) ומה שכתוב בה מחייב לנצח ולא ניתן לשינוי באופן חד צדדי.
גם אם יישתנו בעתיד תעריפי הביטוח, חישובי לוחות תמותה או כל נתון אחר, הדבר לא ישפיע על הפוליסה הקיימת, והיא מחייבת כלשונה בעת עריכתה.
הפוליסות עמוסות בפרטי פרטים וסעיפיה מגדירים ומכסים עשרות פרטים ואפשרויות.
כמובן שאין בכוונתנו להסביר כאן כל סעיף וסעיף, אבל בכל זאת נתייחס לכמה תנאים עיקריים.
סוג הפוליסה: בפוליסה מצויינת דרך התשלומים: הונית: כסכום חד פעמי (אם הפקדת כספים לפני שנת 2008); קיצבה: כסכום חודשי קבוע החל מגיל פרישה.
החלוקה בין חיסכון לריסק, במידה והריסק נקנה דרך הפוליסה: כפי שכבר הוזכר, זהו נושא עיקרי וחשוב מאין כמוהו.
בגוף הפוליסה תצויין החלוקה שקבעת אתה לגבי היחס בין מרכיב החיסכון לריסק מהפרמיה. הסכום במקרה של קרות ארוע ריסק הינו קבוע (נניח, מיליון שקלים ) וכל חודש תיגבה מההפרשה עלות הפרמיה לכיסוי ריסק זה. יתרת ההפקדה תועבר לחסכון.
במקרה וחל גידול בשכר המבוטח, מופנה ההפרש בין השכר המבוטח שנקוב בפוליסה (שזה השכר שהיה בעת עריכת הפוליסה) לשכר הנוכחי, אוטומטית לחיסכון.
זאת, כל עוד לא הגדרת לסוכן הביטוח במפורש לנהוג אחרת, למשל לשלם חלק מסוים לריסק, או לא לבטח את החלק העודף בכלל.
פדיון וסילוק של הפוליסה: זהו נושא שדובר בו לעיל בקיצור, וכאן המקום להרחיב.
סילוק פוליסה: פוליסה מסולקת היא פוליסה שהפסיקו להפריש עבורה את הפרמיה החודשית.
אם כך קרה, ובתנאי שהפרמיות שולמו כסדרם במשך שנתיים לפחות, הפוליסה “מוקפאת” והכספים לא נמשכים ממנה. בפוליסה מצויינות הזכויות שנשמרות במקרה זה לטובת המבוטח, ווהיא ממשיכה לצבור רווחים על הכספים שהיו בפוליסה לפני ההקפאה/סילוק.
עם הפנים קדימה:
ענף הביטוח הפנסיוני עבר תקופה של שינויים רציניים הן מבחינת אפשרויות ההשקעה והן מבחינת שינויים במערך הניהול והשיווק שלו.
הפוליסות שהונפקו החל מיוני 2001 ועד ינואר 2008:, בתקופה זו היו שני סוגי פוליסות, קיצבה: המשלמת קיצבה חודשית, והונית: המשלמת סכום חד פעמי.
החל משנת 2008 פוליסות מסוג הוני כבר לא קיימות, וכל כספי החיסכון בפוליסה מיועדים לקיצבה בלבד.
בעבר ניתן היה למשוך בתנאים מסוימים (כגון במעבר בין עבודות) את כספי הפוליסה ללא קנסות או מיסוי. כיום כל משיכה של כספי הפוליסה לפני גיל פרישה מחוייבת במס של 35% על כל הסכום הצבור בפוליסה (ולא על הרווחים בלבד).
לגבי מקדמי הפוליסה: החל משנת 2014 כבר לא ניתן לדעת מהו המקדם שעל פיו תשולם לך הקיצבה החודשית והוא ייקבע עם הגיעך לגיל פרישה. במידה והתחלת להפקיד לפוליסת מנהלים לפני שנת 2013, המקדם שהיה בתוקף עם כניסתך לפוליסה יישאר קבוע עבורך בתנאי שהיה רצף תשלומים בפוליסה.
לוחות התמותה החדשים מציגים בעצם תוחלת חיים גבוהה יותר מהקודמים, וזה נכון כי אכן תוחלת חיינו עולה.
זה אומר שחברות הביטוח משלמות יותר קיצבאות: כי האדם פשוט חי יותר שנים, ממה ש”תוכנן” ע”פ לוחות התמותה הישנים.
הפוליסות החדשות, העובדות לפי הלוחות החדשים, “מתחשבות” בעובדה הזאת, ולכן הן מאפשרות לחברות הביטוח לשלם לנו קיצבה נמוכה יותר מאלו המשולמות בפוליסות הישנות. זאת, למרות שסך הסכום העומד לטובתנו בגיל 65 יהיה גבוה יותר (כמו בהוני), חברת הביטוח פשוט פורסת אותו ליותר מנות מאשר בעבר. המקדם על פיו מחשבות חברות הביטוח את התשלום הולך ועולה כך שעל כל סכום נתון מקבלים פחות ופחות קיצבה.
מי יושפע מצעד זה? מי שיושפע הואכל אדם שהצטרף לפוליסה בתאריך שמאוחר יותר מדצמבר 2012.
כל מי שבבעלותו פוליסת קיצבה שהונפקה לפני כן, לא יושפע מהמהלך והוא יקבל קיצבה על פי המקדם הידוע..
כזכור אמרנו לעיל שפוליסה היא חוזה ואי אפשר לשנותו רטרואקטיבית. אולם, בפוליסות החדשות שומרות לעצמן חברות הביטוח את הזכות לשנות במהלך חיי הפוליסה את סכומי הקיצבאות שאנו זכאים להם וזאת ע”י שינוי המקדמים! זו עוד מגרעה בפוליסות החדשות, כי כאשר ישונו חישובי לוחות התמותה, שוב ירדו סכומי הקיצבאות שלנו.
תוכניות “הפרופיל האישי”
כיום יש לך אפשרות כמבוטח בחברת הביטוח לבחור מתוך מגוון אפשרויות באילו מסלולים אתה מעוניין שיושקעו כספי החיסכון שלך. לא עוד תשלומים שוטפים לפרמיה מבלי שתדע בכלל מה עושים איתם.
בתוכניות “פרופיל אישי” אתה יכול, בדומה להשקעה בקרנות נאמנות, לבחור באיזה אפיקים אתה רוצה להיות מושקע, בהתאם לרמת הסיכון המתאימה לך. האם במסלול מוטה מניות, האם במסלול מעורב, האם במסלול שקלי ועוד.
