מקור: Yahoo Finance · ייתכן עיכוב קל · דולר ארה"ב · אינו ייעוץ השקעות
הישראלי כבר חשוף למדד — גם בלי לגעת בחוזה
בינואר 2025 חצה היקף החיסכון הישראלי שעוקב אחרי מדד S&P 500 את רף 190 מיליארד שקל. לפי בדיקה של רשות שוק ההון שפורסמה בכלכליסט, זה מתחלק לשלושה מקומות: יותר מ-50 מיליארד שקל בקרנות פנסיה, 70.5 מיליארד בקופות גמל וקרנות השתלמות, וכמעט 70 מיליארד בקרנות נאמנות. לפני חמש שנים המספר הזה היה מיליארדים בודדים.
כלומר, אם יש לך קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה, סביר מאוד שאתה כבר בפוזיציה על מדד אמריקאי — רק שמישהו אחר מנהל אותה בשבילך, לפי לוח זמנים שאתה לא קובע. חוזה עתידי על מדד הוא הצד השני של אותו מטבע: אותה חשיפה, אבל בידיים שלך, בשעה שאתה בוחר, ובמינוף שאתה קובע. וזה בדיוק מה שהופך אותו גם למכשיר יעיל וגם למכשיר שמוחק חשבונות.
חיסכון ישראלי עוקב S&P 500
190 מיליארד
שקל · פנסיה, גמל וקרנות נאמנות · ינואר 2025
חוזה מיקרו — שווי נקודה
5$
מול 50 דולר בחוזה הרגיל
מסחר מחוץ לשעות ארה"ב
20%
ממחזור חוזי המיקרו · נתוני CME, 2023
מה זה בעצם חוזה עתידי על מדד
חוזה עתידי על מדד הוא התחייבות הדדית להתחשבן על הפרש, בתאריך עתידי מוגדר, לפי שער המדד באותו יום. אין מניות שעוברות ידיים, אין דיבידנד שנכנס לחשבון, ואין נייר שאתה "מחזיק". יש רק שני צדדים, מספר אחד שמחליט מי צודק, ובורסה שמבטיחה שהצד המפסיד ישלם.
ההבטחה הזאת היא הלב של העניין. בבורסה כמו CME, אתה לא מסתמך על הצד השני אלא על מסלקה מרכזית: היא נכנסת בין הקונה למוכר, גובה ביטחונות משניהם, ומסמנת את החשבון לשוק בכל יום מסחר. הרווח או ההפסד שלך לא "מצטבר על הנייר" — הוא נכנס ויוצא מהחשבון בכל יום, במזומן. זה מה שנקרא סימון לשוק (mark to market), וזה גם מה שמוציא אנשים מהמשחק לפני שהתחזית שלהם התבררה כנכונה.
המדד עצמו הוא מספר, לא נכס. אי אפשר "לקנות" את S&P 500. כל דרך להיחשף אליו — קרן, תעודה, חוזה עתידי או חוזה הפרשים — היא עטיפה שמישהו בנה סביב המספר, וכל עטיפה גובה משהו בדרך. הבסיס עצמו מוסבר בהרחבה במדריך המבוא לחוזים עתידיים.
מפרט החוזים — מה בדיוק אתה קונה
"חוזה על נאסד"ק" זו לא הגדרה. יש ארבעה חוזים שונים על נאסד"ק, והם נבדלים בגורם אחד שקובע הכל: המכפיל — כמה דולר שווה נקודת מדד אחת. זה המספר היחיד שצריך לדעת בעל פה לפני שלוחצים קנייה.
| חוזה | סימול | מדד הבסיס | שווי נקודה | גודל טיק | שווי טיק |
|---|---|---|---|---|---|
| E-mini S&P 500 | ES | S&P 500 | 50 $ | 0.25 נקודה | 12.50 $ |
| Micro E-mini S&P 500 | MES | S&P 500 | 5 $ | 0.25 נקודה | 1.25 $ |
| E-mini Nasdaq 100 | NQ | Nasdaq 100 | 20 $ | 0.25 נקודה | 5.00 $ |
| Micro E-mini Nasdaq 100 | MNQ | Nasdaq 100 | 2 $ | 0.25 נקודה | 0.50 $ |
| E-mini Dow | YM | Dow Jones 30 | 5 $ | 1 נקודה | 5.00 $ |
| Micro E-mini Dow | MYM | Dow Jones 30 | 0.50 $ | 1 נקודה | 0.50 $ |
| E-mini Russell 2000 | RTY | Russell 2000 | 50 $ | 0.10 נקודה | 5.00 $ |
| Micro E-mini Russell 2000 | M2K | Russell 2000 | 5 $ | 0.10 נקודה | 0.50 $ |
שים לב לשורה של ראסל: הטיק הוא 0.10 נקודה, לא 0.25. פרט קטן שמשנה את החישוב של כל פקודת עצירה שתגדיר. וגם: כל החוזים האלה נפקעים ארבע פעמים בשנה — מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר, ביום שישי השלישי של החודש. מי שרוצה להחזיק חשיפה לאורך שנה יגלגל את הפוזיציה ארבע פעמים, וישלם על כל גלגול.
החישוב שאף אחד לא עושה לפניך
בוא נעשה אותו יחד. נניח מדד S&P 500 בשער עגול של 6,000 נקודות — מספר להדגמה, לא מחיר של היום.
מה החשיפה האמיתית שלך
חוזה מיקרו: 5 דולר × 6,000 = 30,000 דולר. חוזה רגיל: 50 × 6,000 = 300,000 דולר. זה הסכום שהשוק זז עליו, לא הסכום שהפקדת.
מה שווה תנועה יומית רגילה
1% זו תנועה שגרתית לחלוטין ב-S&P 500. במדד 6,000 היא שווה 60 נקודות — כלומר 300 דולר בחוזה מיקרו, ו-3,000 דולר בחוזה רגיל. ביום.
ומה זה עושה לביטחונות
נניח שהברוקר דורש 2,000 דולר ביטחונות לחוזה מיקרו (הדגמה). אז 1% במדד = 15% מהביטחונות שלך. תנועה של 6.7% מוחקת את כל הסכום — ולא צריך בשביל זה יום דרמטי אחד, מספיקים שני ימי ירידות רצופים.
זו כל התורה של המינוף, בשלוש שורות. המינוף לא מגדיל את הסיכוי שצדקת; הוא מקצר את הזמן שיש לך להיות צודק. הרוב המכריע של מי שנשרף בחוזים לא טעה בכיוון — הוא פשוט לא שרד עד שהכיוון התברר.
המינוף לא מגדיל את הסיכוי שצדקת. הוא מקצר את הזמן שיש לך להיות צודק.
שעות המסחר בשעון ישראל
חוזי המדדים ב-CME נסחרים כמעט 24 שעות, חמישה ימים בשבוע, עם הפסקה יומית אחת של שעה. ההפרש בין שעון ניו יורק לשעון ישראל הוא בדרך כלל שבע שעות — למעט השבועות שבהם שעון הקיץ מתחלף בהפרש בין המדינות, ואז הוא שש. המשמעות הפרקטית: המסחר החי שאתה רואה בבוקר בישראל הוא לא אותו שוק שאתה רואה בערב.
ולמה זה חשוב בכיס: 20% ממחזור חוזי המיקרו מתבצע מחוץ לשעות המסחר של ארה"ב — כך דיווחה CME עצמה, ואת הנתון הזה היא פרסמה ב-2023. יש שם שוק — אבל הוא דליל יותר, המרווחים רחבים יותר, ופקודת עצירה שנראתה סבירה ב-17:00 יכולה להתממש רחוק מהמחיר שביקשת ב-04:00.
| חלון שעות (שעון ישראל) | עוצמת מסחר | מה קורה שם |
|---|---|---|
| 01:00–09:00 | דליל | מסחר אסיה, מרווחים רחבים |
| 09:00–10:30 | דליל | פתיחת הבורסה בתל אביב |
| 10:30–15:30 | בינוני | אירופה פתוחה |
| 15:30–16:30 | מתגבר | שעה לפני הפעמון בניו יורק |
| 16:30–17:30 | שיא | חצי השעה הראשונה של וול סטריט |
| 17:30–22:00 | גבוה | גוף יום המסחר האמריקאי |
| 22:00–23:00 | שיא | שעת הסגירה והאיזון |
| 23:00–00:00 | בינוני | אחרי הסגירה, נזילות מתדלדלת |
| 00:00–01:00 | סגור | הפסקת התחזוקה היומית |
ולמי שמסתכל פנימה: הבורסה בתל אביב נסחרת בימים ב'–ה' בין 9:59 ל-17:14, ובימי שישי עד 13:34. נגזרי מדד ת"א-35 — האופציות והחוזים העתידיים — נסלקים במסלקת מעו"ף, חברה־בת של הבורסה. הם קיימים, הם בשקלים, והם פוטרים אותך מחשיפה לדולר; אבל עומק השוק שם קטן בסדרי גודל מזה של CME, וזה מרגישים ברגע שרוצים לצאת בכמות.
חוזה עתידי מול חוזה הפרשים מול קרן מחקה
שלושת המכשירים האלה נראים כמעט זהים על הגרף, וזו בדיוק הבעיה. הם נבדלים במי הצד השני שלך, במה שאתה משלם, ובמה שקורה כשמשהו נשבר.
| קריטריון | חוזה עתידי | חוזה הפרשים (CFD) | קרן מחקה / קרן סל |
|---|---|---|---|
| מי הצד השני שלך | מסלקה מרכזית של הבורסה | הזירה עצמה | מנהל הקרן, בפיקוח |
| איפה זה נסחר | בורסה מפוקחת, מחיר אחד לכולם | מול הזירה, מחיר שהיא מציגה | בורסה או שער יומי |
| איך משלמים | עמלה + עלות גלגול + ריבית מגולמת | מרווח + עמלת מינוף יומית | דמי ניהול שנתיים |
| מינוף | מובנה, גבוה | מובנה, גבוה מאוד | אין |
| תוקף | פקיעה 4 פעמים בשנה | אין פקיעה, יש עלות יומית | אין |
| מתאים ל | גידור וטווח קצר | ספקולציה קצרה | החזקה לטווח ארוך |
| ניכוי מס במקור | לא, אצל ברוקר זר | תלוי בזירה | כן, בבנק או בבית השקעות ישראלי |
נקודה שכדאי לעצור עליה: בישראל פועלות ארבע זירות סוחר מורשות בלבד — Plus500IL, ATRADE, Colmex ו-FXCM (נכון ל-2026). הרישיון של רשות ניירות ערך הוא רישיון להפעיל זירה, ולא יותר מזה. וזאת לא פרשנות שלנו: הרגולטור עצמו מחייב כל זירה לפרסם את האזהרה הזאת מילה במילה, בכל פרסום שמזכיר אותו — "אין באישור שנותנת רשות ניירות ערך לניהול הזירה אישור לטיב המסחר בזירה או במכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, או אישור כי מדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ".
ידעתם?
גם בצד ה"פאסיבי" ההבדל בין עטיפות עולה כסף אמיתי. לפי בדיקת רשות שוק ההון, דמי הניהול הממוצעים בקרן סל על S&P 500 הם 0.5%, מול 0.1% בקרן מחקה — ובכל זאת חוסכים פרטיים החזיקו 18 מיליארד שקל בקרנות הסל היקרות מול 8 מיליארד בלבד במחקות הזולות. ההפרש: כ-72 מיליון שקל בשנה, מכיס החוסכים.
המיסוי בישראל — 25% ומה שמסתתר מאחוריהם
מס רווח הון על ניירות ערך בישראל, ליחיד, עומד על 25% מהרווח הריאלי — כלומר אחרי נטרול האינפלציה. עד כאן החלק שכולם יודעים. החלק שפחות יודעים נוגע דווקא לנייר הנקוב בדולר, וזה בדיוק המקרה של חוזה על מדד אמריקאי.
כאן צריך להיזהר, כי בנקודה הזאת רוב ההסברים ברשת מטעים. בנייר ערך שנקוב במטבע חוץ — מניה אמריקאית, למשל — שער החליפין אכן תופס את מקומו של מדד המחירים, וההתחזקות של הדולר אינה נחשבת רווח לצורכי מס. אבל חוזה עתידי על מדד אינו נייר כזה. הוא עסקה עתידית שמתחשבנת במזומן, והתקנות קובעות במפורש שהרווח בה מחושב כתמורה שקיבלת בניכוי הסכומים ששילמת — בלי ניכוי אינפלציה ובלי הגנת שער חליפין. כלומר בחוזה עתידי הרווח כולו ריאלי וכולו חייב במס, וגולש שיסמוך על ההגנה הדולרית ידווח בחסר.
ברוקר זר לא מנכה לך מס במקור. זה לא פטור — זו העברת האחריות אליך: הדיווח והתשלום הם עליך, בדוח השנתי. מי שסחר דרך ברוקר בחו"ל וחשב שהמס "טופל" מגלה את זה בדרך כלל באיחור. הפסדים מניירות ערך כן ניתנים לקיזוז מול רווחי הון — אבל רק אם דיווחת עליהם.
נכון ליולי 2026. זה תיאור של הכללים, לא ייעוץ מס — לפני שאתה מדווח, שווה לבדוק את המקרה הספציפי שלך עם מי שמוסמך לכך.
מתי זה נשבר — ארבע נקודות שבהן החוזה מטעה
כל מכשיר פיננסי עובד עד גבול מסוים, ואז מפסיק. אלה ארבעת הגבולות של חוזה עתידי על מדד — לא באזהרות כלליות, אלא במקומות שבהם הכסף באמת נעלם.
פער פתיחה שמדלג על פקודת העצירה
פקודת עצירה היא הוראה להיכנס לשוק במחיר מסוים — לא הבטחה לקבל אותו. כשהשוק חוזר מהפסקה או מגיב לחדשות בשעה דלילה, המחיר יכול לקפוץ מעל הרמה שהגדרת ולהתממש רחוק ממנה. במינוף, "רחוק" זה לא אי-נוחות; זה יכול להיות יותר מהסכום שהפקדת.
הריבית שמגולמת במחיר החוזה
מחיר החוזה העתידי אינו שער המדד. הוא כולל את מה שעולה להחזיק את המדד עד הפקיעה — הריבית חסרת הסיכון פחות הדיבידנד הצפוי. בסביבת ריבית גבוהה זה אומר שהחוזה נסחר מעל המדד, ומי שמגלגל פוזיציה ארוכה ארבע פעמים בשנה משלם את הפער הזה שוב ושוב. אין על זה שורת עמלה בדוח.
המדד אינו הכלכלה, והוא בטח לא הכלכלה שלך
S&P 500 הוא ממוצע משוקלל לפי שווי שוק, ולכן הוא מרוכז מאוד: עשר החברות הגדולות בו הן כ-36% מהמדד כולו (נתוני S&P Dow Jones Indices, יולי 2026), ורובן חברות טכנולוגיה. "חשיפה לשוק כולו" זו קיצור דרך שיווקי: בפועל קנית הימור על קבוצה מסוימת של חברות. אם קרן ההשתלמות שלך במסלול S&P 500, החוזה שאתה פותח אינו גיוון — הוא הכפלה של אותה חשיפה.
הביטחונות אינם קבועים
דרישת הביטחונות עולה כשהתנודתיות עולה — כלומר בדיוק ביום שבו הפוזיציה שלך במינוס. אנשים מגלים את זה יחד: קריאה להפקדה נוספת, בשעה הכי גרועה, כשהשוק דליל. תכנון ביטחונות לפי מה שהיה בחודש רגוע הוא הטעות הנפוצה ביותר בחוזים.
חמש אסטרטגיות — ואיפה כל אחת נכשלת
אסטרטגיה שמוצגת בלי תנאי הכישלון שלה היא פרסומת. לכן כאן כל אחת מגיעה עם השורה שאף אחד לא אוהב לכתוב.
גידור תיק קיים
מי שמחזיק תיק מנייתי גדול ואינו רוצה למכור — מסיבות מס, למשל — יכול לפתוח פוזיציית מכירה בחוזה מדד ולנטרל חלק מהחשיפה. זה השימוש המקורי של המכשיר, והשימוש שבו הוא הכי הגיוני. איפה זה נכשל: אם התיק שלך לא נראה כמו המדד, הגידור לא מגן — הוא מוסיף הימור שני. גידור תיק ישראלי בחוזה על נאסד"ק זה לא ביטוח, זה עסקה נפרדת.
מסחר לפי מגמה
כניסה בכיוון המגמה הראשית עם פקודת עצירה נגררת. עובד כשהשוק נע במסלול אחד לאורך שבועות. איפה זה נכשל: שוק שנע בטווח צר מייצר סדרת אותות כזב, וכל אחד מהם עולה עמלה ומרווח. מגמות מזוהות בביטחון בעיקר בדיעבד.
מסחר סביב אירוע
החלטת ריבית, נתון אינפלציה, דוחות של חברה גדולה במדד. התנודתיות שם אמיתית ומהירה. איפה זה נכשל: ברגע ההודעה המרווחים נפתחים והנזילות נעלמת לשניות. הכיוון יכול להיות נכון והביצוע גרוע — וזה מספיק כדי להפסיד בעסקה שצדקת בה.
מסחר בטווח מחירים
קנייה בתחתית טווח מזוהה, מכירה בראשו. איפה זה נכשל: טווחים נשברים, וכשהם נשברים זה קורה בחדות. אסטרטגיה שמניחה שהטווח יימשך צריכה עצירה שמניחה שלא — אחרת פוזיציה אחת מוחקת עשר מוצלחות.
מסחר בין־זמנים
שימוש בפער בין החוזה לשער המדד או בין שני מועדי פקיעה. איפה זה נכשל: הפערים האלה קטנים, וגופים עם עלויות מסחר נמוכות מאוד סוגרים אותם ראשונים. עמלה של לקוח פרטי בדרך כלל גדולה מהפער שהוא מנסה ללכוד.
לפני העסקה הראשונה, כתוב על דף שלוש שורות: מה החשיפה בדולרים (מכפיל × שער המדד), מה הסכום שאתה מוכן לאבד בעסקה הזאת, וכמה נקודות מדד זה בדיוק. אם השלישית קטנה מהתנודה היומית הרגילה של המדד — הפוזיציה גדולה מדי, לא השוק תנודתי מדי.
מה זה אומר עליך
אם אתה חוסך לטווח ארוך
חוזה עתידי כמעט בטוח אינו הכלי שלך. אתה כבר חשוף למדד דרך הפנסיה, הגמל או ההשתלמות. השיפור הזמין לך לא נמצא בחוזה אלא בשורת דמי הניהול: הפער בין 0.5% ל-0.1% על אותה חשיפה בדיוק. בדוק אותה החודש.
אם אתה מחזיק תיק מנייתי גדול
כאן לחוזה יש היגיון אמיתי, כגידור. הצעד המעשי: חשב את שווי החשיפה המנייתית שלך בדולרים, חלק במכפיל של החוזה, וראה כמה חוזים מכסים חצי מהתיק. אם המספר יוצא שבר קטן — חוזה המיקרו הוא מה שמתאים לגודל שלך, לא הרגיל.
אם אתה רוצה לסחור
התחל בחוזה מיקרו אחד, ורק אחרי שרשמת עשרים עסקאות עם הסכום שאתה מוכן לאבד מוגדר מראש. וקבע פגישה עם עצמך בסוף כל חודש כדי לחשב את התוצאה נטו — אחרי עמלות, מרווחים וגלגולים. הפער בין "הרווחתי" לבין "הרווחתי נטו" הוא כל הסיפור.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין חוזה עתידי על מדד לקרן שעוקבת אחרי אותו מדד?
הצד השני. בקרן אתה מחזיק יחידות שמנהל קרן מפוקח מנהל בשבילך, בלי מינוף ובלי תוקף. בחוזה אתה צד בעסקה מול מסלקה, עם מינוף מובנה, סימון לשוק בכל יום ופקיעה ארבע פעמים בשנה. אותו מדד, שני מכשירים שונים לגמרי.
כמה כסף צריך כדי לפתוח חוזה על מדד?
פחות ממה שרובם חושבים, וזו הבעיה. חוזה מיקרו דורש ביטחונות של אלפי דולרים בודדים, אבל החשיפה שהוא נושא היא עשרות אלפי דולרים. השאלה הנכונה היא לא "מה המינימום להיכנס" אלא "מה הסכום שאני מוכן לאבד" — ומזה גוזרים את גודל הפוזיציה.
מה קורה כשהחוזה נפקע ואני עוד בפוזיציה?
חוזי מדדים מתחשבנים במזומן, לא במניות. בפקיעה הפוזיציה נסגרת לפי שער החישוב ואין לך מה "לקבל". מי שרוצה להמשיך צריך לפתוח פוזיציה בחוזה של המועד הבא — וזה הגלגול, שעולה עמלה ומרווח בכל פעם.
עדיף חוזה על מדד ת"א-35 או על מדד אמריקאי?
תלוי במה שאתה מנסה לעשות. נגזרי ת"א-35 הם בשקלים, בשעות ישראל, ובלי חשיפה לדולר — יתרון אמיתי למי שמגדר תיק ישראלי. מנגד, עומק השוק בחוזי המדדים האמריקאיים גדול בסדרי גודל, ובכמויות זה מתבטא במרווח ובאיכות הביצוע.
איך מדווחים על רווח מחוזה עתידי בברוקר זר?
בדוח השנתי, ביוזמתך. ברוקר זר אינו מנכה מס במקור, ולכן החובה עוברת אליך במלואה — כולל הצורך לתעד את העסקאות ולחשב את הרווח הריאלי. הפסדים ניתנים לקיזוז מול רווחי הון, בתנאי שדיווחת עליהם.
חוזה הפרשים אצל זירה ישראלית זה אותו דבר?
לא. בחוזה הפרשים הצד השני שלך הוא הזירה עצמה, המחיר הוא המחיר שהיא מציגה, והעלות מגולמת במרווח ובעמלת מינוף יומית ולא בעמלת מסחר. זו סביבה מפוקחת ברישוי רשות ניירות ערך, אבל הרישיון מתייחס להפעלת הזירה — לא לאיכות המכשיר, וזאת בדיוק האזהרה שהרגולטור מחייב כל זירה לפרסם.
מכשירים חיים — מדדים למסחר
להתמצאות מהירה במדדים המרכזיים ובשערים הנוכחיים:
מקורות
- CME Group — Micro E-mini S&P 500 Index Futures, Contract Specifications (יולי 2026)
- CME Group — E-mini S&P 500, Nasdaq 100, Dow ו-Russell 2000, מפרטי חוזים ולוחות פקיעה
- CME Group — הודעה לעיתונות, מרץ 2023: מחזור חוזי המיקרו, ו-20% מהמסחר מחוץ לשעות ארה"ב
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון — בדיקת היקף הנכסים במסלולים עוקבי S&P 500 ודמי הניהול (פורסם בכלכליסט, 21.2.2025)
- פקודת מס הכנסה — שיעור 25% ליחיד על רווח הון ריאלי · ותקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון בעסקה עתידית), תשס"ג-2002, תקנה 3: הרווח בעסקה עתידית מחושב כתמורה בניכוי הסכומים ששולמו
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב — שוק הנגזרים, מסלקת מעו"ף ושעות המסחר
- תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), תשע"ה-2014, תקנה 42 — נוסח האזהרה שכל זירה מחויבת לפרסם · ופלוס 500 ישראל בע"מ, תקנון מסחר לפי סעיף 44יח לחוק ניירות ערך
כתבות קשורות — חוזים עתידיים לפי מדד
- המדריך לחוזי S&P 500
- המדריך לחוזי נאסדק
- המדריך לחוזי דאו
- השוואת NQ מול ES מול YM
- המדריך לחוזי זהב
- המדריך לחוזי נפט