מניות

מניות

המייסדים בדוגמא שלפנינו בחרו להנפיק 600 מניות 1, מניה עבור כל 1 ש"ח של השקעה, אולם אין כל מניעה שהחברה תנפיק עבור אותו סכום השקעה של 600 ש"ח 1,200 מניות דהיינו 1, מניה עבור כל 1/2 ש"ח השקעה ( 400 מניות לכל מייסד(.כמו כן אפשר שהחברה תנפיק רק 3 מניות 1 -מניה עבור כל 200 ש"ח השקעה ( 1 מניה לכל מייסד).מספר המניות שהחברה תנפיק נתון לשיקול דעתם של המייסדים ולנוחיותם בלבד.הוא לא ישפיע על חלוקת הבעלות שהיא ביחס של 1/3:1/3:1/3 טבלה 2 מתארת שתי אפשרויות של הנפקת מניות.אפשרות א': החברה מנפיקה 1,200 מניות ואפשרות ב': החברה מנפיקה 3 מניות.

ערך נקוב של מניה (ע.נ). על כל מניה רשום מספר המציין את הערך הנקוב שלה, כמו בשטרות כסף.מניה שרשום עליה " 1 ערך נקוב", או בקיצור " 1 ע.נ, ".היא "מניה בסיסית".מניה שרשום עליה " 5 ערך נקוב", או בקיצור " 5 ע.נ, ".שווה ל-5 מניות בסיסיות" כפי ששטר כסף בן 5 ש"ח שווה ל 5-שטרות בני 1 ש"ח.השוויון במניות הוא לגבי הזכויות בבעלות ולא בזכויות ההצבעה.נדון על כך בהמשך. כיום מאשרת הבורסה להנפיק רק מניות מסוג אחד, ובמקביל היא עודדה חברות ותיקות בעלות שני סוגי מניות ויותר לאחדם לסוג אחד.לכן כיום נסחרות בבורסה רק מניות של " 1 ע.נ.". למרות זאת, בספר זה החלטנו להשאיר את ההסבר על שני סוגי המניות היות ועדיין נהוג במספר מדינות בעולם, לרבות ארה"ב, להנפיק 2 סוגי מניות. בת מניה בת מניה ע“נ ע“נ

מחיר המניה נחזור למייסדי חברת "א-ב מחשבים", שהשקיעו 200 ש"ח כל אחד תמורת 200 מניות בנות 1 ע.נ. כל אחת. אם לאחר חודש של פעילות ייאלץ מייסד ג' לפרוש מסיבה זו או אחרת ויציע לשותף חדש לקנות ממנו את מניותיו, קרוב לוודאי שיקבל בסביבות 1 ש"ח לכל מניה (בת 1 ע.נ ).ובסה"כ כ 200-ש"ח.אבל אם מתחת למחסן החלפים של החברה תתגלה באר נפט גדולה, משקיעים חדשים יהיו מוכנים לשלם עבור המניה גם שמונה או עשרה ש"ח ואפילו מיליון ש"ח.הדבר תלוי ברווח הצפוי מתפוקת הנפט הצפויה של הבאר. אולם אם יתברר שהחברה עומדת לפשוט רגל, ייתכן שלא יימצא קונה שיסכים לשלם אפילו אגורה עבור המניה. מכאן ברור שאין קשר בין מחיר המניה לערך הנקוב שרשום עליה. מתי מרוויחים או מפסידים במניות מרוויחים: אם קנית מניה של "א-ב מחשבים" ב 1-ש"ח, וכעבור יומיים נודע שהחברה קיבלה חוזה "שמן" מארה"ב, או נודע שהחברה פיתחה תוכנה ייחודית ומעניינת ומחירה קופץ ל 2-ש"ח. מפסידים: אם קנית מניה של "א-ב מחשבים" ב 1-ש"ח, וכעבור יומיים נודע שבוטל לחברה חוזה, או שמתפתחת תחרות חריפה עם חברה מתחרה וכתוצאה מכך מחיר המניה "צונח" ל 0.5-ש"ח. הגורמים המשפיעים על מחיר המניה

הזכות לקבלת הרכוש בעת פירוק החברה חלקו של כל משקיע בקבלת רכוש החברה בעת פירוקה שווה לחלקו ברווחים.אם חלקו בעת חלוקת רווחי החברה מגיע ל 40%-גם חלקו בקבלת רכוש בעת פירוקה יהיה 40%. זכויות הצבעה הבעלות על מניה מקנה גם את הזכות להצביע בנושאים שונים הנוגעים לחברה כמו שמצביעים בכנסת או בוועד הבית.ברוב המקרים מעניקים לכל מניה "קול" אחד או "יד" אחת להצבעות באסיפה הכללית של החברה.השימוש ב"-יד" יקל עלינו את ההסבר בהמשך. לבעלים של מניה בת 1 ע.נ. יש קול אחד או "יד" אחת בהצבעה. גם לבעלים של מניה בת 5 ע.נ. יש קול אחד או "יד" אחת, אף-על-פי שיש במניה זו 5 ע.נ. שהן שוות ערך ל" 5-מניות בסיסיות" ולפיכך היא מקופחת מבחינת זכויות ההצבעה. במקרה של מניה בת 5 ע.נ. אפשר להגיד שעבור כל 1 ע.נ. שבה, או עבור כל "מניה בסיסית" שבה, היא מקבלת רק "אצבע" ודרושות חמש "אצבעות" ל"-יד" שלמה אחת, או לקול אחד. מכאן אנו למדים שמבחינת זכויות ההצבעה, כל ע.נ. במניה בת 5 ע.נ. נחות ביחס לכל ע.נ. במניה בת 1 ע.נ. ואומנם כאשר לחברה יש שני סוגי מניות, מניות בנות 1 ע.נ. ומניות בנות 5 ע.נ. נחשבות המניות בנות 5 ע.נ. "מניות נחותות". טבלה 5 מחשבת את מספר הקולות שמקבל כל מייסד בחברת "מזון לתינוקות". למייסד א' יש 100 מניות בנות 1 ע.נ. (טור (2 המקנות לו 100 קולות )טור, )4 וכן יש לו 300 מניות בנות 5 ע.נ. (טור )3 המקנות לו 300 קולות (טור, )5 ובסה"כ יש לו 400 קולות (טור, (6 מתוך 1,200 הקולות שיש לשלושת המייסדים של חברת "מזון לתינוקות" )טור 6 שורת הסה"כ).

ה מ חלוקת רווחים

גיוס כסף להרחבת החברה שלושה משקיעים ייסדו והקימו את חברת "א-ב מחשבים".הם הקימו חברה קטנה כי לא היה להם הרבה כסף.אבל הם היו חרוצים והקפידו לייצר תוכנות באיכות גבוהה, ואומנם לאחר כמה חודשים חל גידול רב בביקוש לתוכנות של החברה. כדי לספק את הביקוש, צריכה החברה לקנות עוד מחשבים ולשכור עוד עובדים, לשם כך דרושים להם עוד 600 ש"ח ואין בידיהם של המייסדים את כל הכסף הדרוש. בידיהם שתי אפשרויות:

• ללוות כסף מהבנק.
• לצרף משקיעים נוספים שישקיעו בחברה 600 ש"ח ובתמורה יקבלו חלק מהבעלות בחברה באמצעות מניות חדשות שהחברה תנפיק (תוציא) להם. היכן מוצאים משקיעים חדשים? אפשר לפנות לבני משפחה, לחברים או לסתם בעלי אמצעים ולשכנע אותם להשקיע בחברה. נניח שכל אחד מן המייסדים שכנע את בן-דודו להצטרף כמשקיע, בתנאי שכל בן-דוד ישקיע 200 ש"ח ובתמורה יקבל מהחברה 200 מניות חדשות או 1 מניה לכל 1 ש"ח השקעה. המצב עכשיו הוא כזה שיש שישה משקיעים בחברה: שלושת המייסדים ושלושה משקיעים חדשים -לכל אחד מהם יש 200 מניות בחברה.לאברי היה, לפני הצטרפות בני הדודים 1/3, מן הבעלות בחברה (200 מניות מתוך 600 מניות( ואילו עכשיו יש לו רק 1/6 מן הבעלות בחברה ( 200 מניות מתוך, )1,200 אך כיום החברה גדולה פי-שניים.האם הורע מצבו? בכלל לא! כפי שאתה לא תקופח אם במקום 1/3 מחפיסת שוקולד בת 100 גרם תקבל 1/6 מחפיסת שוקולד בת 200 גרם. ייתכן אף שמצב כל אחד מן המייסדים ישתפר.שכן, אם חברת המחשבים קנתה לה מוניטין ויש ביקוש למוצריה, יבקשו המשקיעים -מייסדים מן המשקיעים החדשים עבור כל מניה מחיר גבוה יותר מן המחיר ששילמו הם עבור מניה בשעה שהקימו את החברה וסיכויי הצלחתה לא היו ברורים.נניח שהמשקיעים- מייסדים יבקשו מכל בן-דוד 2 ש"ח עבור כל מניה חדשה ואז יקבל כל בן-דוד רק 100 מניות עבור כל 200 ש"ח שהוא נדרש להשקיע. סה"כ המניות שהחברה הנפיקה מסתכם ב 600( 900 -מניות בבעלות המייסדים ו 300-בבעלות בני הדודים( כל משקיע-מייסד יהיה בעל 2/9 מהחברה ( 200 מניות מתוך (900 ואילו כל בן-דוד יהיה בעל 100) 1/9 מניות מתוך.)900

האסיפה הכללית ובחירת המנהלים פעם בשנה מקיימים בעלי המניות אסיפה כללית, שבה בוחרים את מועצת המנהלים של החברה (דירקטוריון).חברי הדירקטוריון אינם בהכרח בעלי מניות בחברה בעצמם אלא נציגים של בעלי המניות. מועצת המנהלים אינה מנהלת את החברה באופן יומיומי, אלא קובעת כיווני פעולה כלליים ("אסטרטגיה") ומקבלת החלטות בנושאים בעלי משמעות מיוחדת לחברה. למשל, מועצת המנהלים יכולה להחליט:

• שחברת המחשבים תפעל להגדלה של היקף יצוא התוכנה לארה"ב.
• שהחברה לא תקנה מחשבים חדשים השנה.
• שהחברה תיכנס לשותפות עם חברה מתחרה. את ההחלטות היומיומיות ("טקטיקה"( מקבלת קבוצה הנקראת "ההנהלה הפעילה" המורכבת מן המנהל הכללי )מנכ"ל(, מנהלי המחלקות )כוח-אדם, כספים) ואחרים. למשל, אם מדובר בייצוא לארה"ב, ההנהלה הפעילה היא שתחליט לאילו חברות בארה"ב כדאי לייצא, באילו תערוכות להציג, באילו תנאי תשלום תסכים למכור (מזומן או אשראי) וכיוצ"ב. מועצת המנהלים רשאית לפטר את המנכ"ל ולבחור אחר תחתיו.המנכ"ל ממנה בדרך-כלל את שאר אנשי ההנהלה. ההחלטות באסיפה הכללית מתקבלות באופן דמוקרטי, כלומר ברוב קולות ("ידיים"(. משקיע שיש לו רוב קולות בחברה )יותר מ 50%-מהמניות) יכול למנות את מרבית חברי מועצת המנהלים כרצונו וע"י כך לדאוג שמועצת המנהלים תמנה הנהלה מצומצמת שתפעל בצורה אוהדת כלפיו. המשקיע הזה יכול למשל, להציע לאסיפה, שהחברה תקנה חומרי גלם רק מחברות שבבעלותו, שמועצת המנהלים תמנה את אשתו למנכ"ל החברה במשכורת של 50,000 ש"ח לחודש, או שהחברה תשלם לו "דמי יעוץ" של 10,000 דולר בחודש, אם כי החלטה מסוג זה ( החלטה שקשורה לבעל עניין בחברה) דורשת רוב מיוחד מבין המחזיקים שאינם מקורבים למחזיק העיקרי. עדיין ברור מכאן, כי ערכן של מניות בעלות זכויות הצבעה מועדפות הוא גבוה יותר מערכן של מניות בעלות זכויות הצבעה נחותות, למרות שמבחינת חלוקת הרווחים אין ביניהן הבדל.

יחידות הכמות ויחידות המחיר למסחר במניות כשבשוק הירקות והפירות הרוכל מכריז "אפרסקים בשניים וחצי", כל אחד יודע שהמחיר מתייחס ל 1- ק"ג של אפרסקים ולא לכל הארגז שהאפרסקים מונחים בו וכן שהמחיר הינו 2.5 ש"ח ולא 2.5 אגורות או דולרים. בבורסה, יחידת המסחר היא 1 מניה והמחיר ננקב באגורות ומתייחס תמיד ל 1-מניה, ללא תלות בערך הנקוב שלה. לדוגמא, כאשר פקיד הבנק אומר ליוסי": קניתי לך 3,000 לאומי, "1200 -המשמעות היא שנקנו לך 3,000 מניות של בנק לאומי במחיר של 12 ש"ח למניה, כלומר סה"כ שילמת 36,000 ש"ח. אם היו נסחרות מניות של 5 ע.נ (סוג ב'( בהן זכויות ההצבעה שוות לזכויות ההצבעה של מניות בנות 1 ע.נ. )סוג א'), היה מחירה של מניית 5 ע.נ. גדול פי 5 בדיוק ממחירה של מנית 1 ע.נ. אבל מאחר שמניות בנות 5 ע.נ. (סוג ב') הן "נחותות" יחסית, כפי שראינו בפרק הקודם, וכל 1 ע.נ. בהן זוכה רק ל"-אצבע" אחת ואילו כל 1 ע.נ. במניות בנות 1 ע.נ. (סוג א') מקבל "יד" שלמה, הרי מחירו של 1 ע.נ. מסוג ב' צריך להיות נמוך ממחירו של 1 ע.נ. מסוג א'. ואמנם ביום ה 17.11.98 מחירה בבורסה של מניית "החברה לישראל "1 היה ₪290 ואילו מחירה של מניית "החברה לישראל "5 היה, ₪1,360 כלומר כל 1 ע.נ עלה רק 1,360( ₪272 לחלק לחמש) לעומת.₪290 משקיעים המעוניינים בקבלת רווחים יותר מאשר בזכויות הצבעה, יעדיפו לקנות מניות בנות 5 ע.נ. היות שמחיר כל 1 ע.נ. מהן זול יותר מאשר במניות בנות 1 ע.נ. והן מקנות את אותה הזכות לרווחים. ה נ י ״נ ע מ מני ה בס יס מ יה נ יה מנ יס בס ית מנ בס יה ית מנ יס בס יה ית יס ב ית סי

המסחר במניות החל מסוף 1997 הבורסה החלה להפעיל מתכונת מסחר חדשה הידועה בשם "רצף". במתכונת החדשה, המסחר מתנהל באמצעות רשת המורכבת מהמחשב המרכזי בבורסה וממחשבי קצה הממוקמים אצל חברי הבורסה השונים. מרבית חברי הבורסה הם בנקים ומקצתם הם ברוקרים פרטיים. השם "רצף" ניתן לשיטה, היות ולאורך כל שעות היום המסחר מתנהל ברשת המחשבים בצורה רציפה.

ממוצע של 5.00 ש"ח למניה אומרים שהמחזור היומי במניית "בזק" הסתכם ב 500-ש"ח. 6.6 שער הבסיס -המחיר שבו מתחיל המסחר במניה ביום כלשהו. שער הנעילה ביום כלשהו, הופך להיות שער הבסיס ביום שלאחריו. 7.7 שער מניה = מחיר המניה.המחיר נקוב באגורות. 8.8 שער הנעילה -המחיר שנקבע למניה בסוף יום המסחר. "9. ספר הפקודות" -ספר הפקודות הוא מעין "מחסן" במחשב הבורסה בו נרשמות כל הפקודות המועברות מהבנקים והברוקרים.

פקודות קנייה ומכירה של מניות המסחר בבורסה מתנהל באמצעות הוראות (פקודות) לקנייה ו/או מכירה של מניות, אותן מעבירים המשקיעים באמצעות פקידי הבנק והברוקרים. שלושת המרכיבים החשובים בכל פקודה הם:

• סוג הפעולה -קנייה או מכירה.
• מחיר -דהיינו, מחיר המניה שבו אנו רוצים לבצע את העסקה. שני המרכיבים הראשונים הם פשוטים ואחידים לכל הפקודות.לגבי המחיר ישנם מספר סוגי פקודות. סוגי הפקודות ביחס למחיר העסקה
• פקודות "שער למסחר הפתיחה“.(Limit At Opening) LMO
• פקודות בהגבלת מחיר "( LIMIT לימיט") או בקיצור.LMT –
• פקודות שוק "( MARKET מארקט") או בקיצור MKT
• פקודת מייד והכל (Fill) Or Kill או בקיצור FOK
• פקודת מייד או בטל (Immediate) Or Cancel או בקיצור IOC
• פקודה מותנית שער (Stop) Limit או בקיצור STL
• פקודת קרחון ICEBERG
• פקודת "שער למסחר הפתיחה" ((Lmo – Limit At Opening מי שנותן פקודה מסוג זה יקנה או ימכור (לפי העניין) במחיר הפתיחה שייקבע בתום שלב הפתיחה, אם העביר פקודת מכירה בשער הנמוך משער זה או פקודת קניה במחיר הגבוה משער זה.יתכן כי למרות שהוראתו עומדת בהתניה הנ"ל היא לא תתבצע בשל מתן עדיפות לביצוע הפקודות (ראה הסבר בפרק על מסחר הפתיחה) אם שער הפתיחה זהה לשער שבו הועברה ההוראה תינתן עדיפות בביצוע ההקצאה לפי זמן קבלת הפקודה במחשב (פקודה שהגיעה בשעה מוקדמת יותר תקבל עדיפות).פקודת LMO שלא בוצעה בשלב הזה או שבוצעה באופן חלקי אינה עוברת לשלב המסחר הרציף והיא מתבטלת.

• פקודת "שוק" (מארקט (MKT – פקודת שוק היא פקודה המועברת ללא הגבלת שער. פקודת קנייה ) )MKT תבוצע מול פקודות המכירה הנמצאות בספר הפקודות באותו מועד.הפקודה תבוצע מול הפקודה בשער המכירה הנמוך ביותר הקיים עד להשלמת הכמות המבוקשת כך שיתכן שפקודה אחת תבוצע במספר שערים שאינו זהה. פקודת מכירה MKT תבוצע מול פקודות הקניה הנמצאות בספר הפקודות בעת העברתה.הפקודה תבוצע מול הביקוש עם השער הגבוה ביותר ותמשיך הלאה עד להשלמת הכמות המבוקשת. כדי להגן על המשקיע, נקבע כי הפקודה תבוצע עד סטיית מחיר של 12%במניות ו 3%באג"ח ובמק"מ משער העיסקה האחרונה שבוצעה טרם קבלת הוראת ה"שוק". אבי העביר בקשה לקניית 1,100 ע.נ מניות בזק בפקודה ללא הגבלת שער (MKT) בעת העברת הפקודה ההיצע בספר הפקודות היה כדלקמן: לימיט מכירה כמות 500 ע.נ 500 ע.נ 100 ע.נ. 500 ע.נ יירכשו במחיר של 502 אג' 500, ע.נ נוספים יירכשו במחיר של 507 אג, ויתרת 100 ע.נ תירכש בשער של 510 אג'.
• פקודת מייד והכל (Fill) Or Kill – FOK פקודת שער המועברת לביצוע מלא ומיידי לאותו הרגע ומאפשרת למשקיע להתנות את ביצוע העיסקה בכך שירכוש או ימכור בשער הנתון את מלוא הערך הנקוב הרצוי.במידה והפקודה אינה יכולה להתבצע במלואה היא לא תבוצע כלל ותתבטל.לדוגמא, אבי מעוניין לרכוש 800 ערך נקוב של מניית בזק במחיר 500 אג'.בספר הפקודות נמצאת הוראת מכירה אחת של 700 ע.נ. במקרה זה הפקודה של אבי לא תבוצע ואף לא תירשם בספר הפקודות.
• פקודת מייד או בטל (Immediate) Or Cancel – IOC זוהי פקודת "שער" לביצוע מיידי אף אם הוא חלקי בלבד.החלק שאינו מתבצע מייד מתבטל ואינו מועבר לספר הפקודות.במקרה שבסעיף הקודם עם העברת הפקודה ירכוש אבי 700 ע.נ של מניית בזק ויתרת ה 100-ע.נ. יתבטלו ולא יעברו לספר המסחר.

שלבי המסחר בבורסה:

מחיר תיאורטי שדרך חישובו תוסבר בהמשך. במחיר התיאורטי לא מתבצעות עסקאות והוא משמש כאינדיקציה למגמת מחיר המניה ( עלייה או ירידה). השער התיאורטי שנקבע בשעה 9:45 הופך להיות שער הפתיחה שבו מתבצעות כל העסקאות של שלב הפתיחה. הבורסה אינה מאפשרת לשער הפתיחה לסטות ביותר מ 35%-משער הבסיס (גם אם על פי נתוני הביקוש וההיצע מתבקשת עלייה/ירידה יותר גדולה).באג"ח ובמק"מ שער הפתיחה מוגבל לתנודה של עד 6%.

חישוב השער התיאורטי

השער התיאורטי מתקבל במקום שבו קיים איזון בין הביקוש להיצע (כמו בכל מוצר אחר) או במילים אחרות: במקום שבו נפגשות עקומות הביקוש וההיצע למניה ושבו מחזור המסחר הוא הגדול ביותר.אם יוצא שהמחזור הגדול ביותר מתקבל ביותר משער אחד, יקבעו את השער כשער שקרוב ביותר לשער הבסיס של אותו היום. תיבה 1 מתארת את טכניקת בניית עקומות הביקוש וההיצע. אלו מכם שאינם רוצים להתעמק בטכניקה זו יכולים לדלג על ההסבר.לא ייגרע מאומה מהבנתכם את החומר בהמשך. להמחשת הטכניקה נעזר בדוגמא המתייחסת למניית "אורמת", שלגביה מתקבלות פקודות משני בנקים: בנק הפועלים (בנה"פ( ובנק לאומי )בל"ל), תוך הנחה שאלו כל הפקודות שהתקבלו למניה מכל השוק. מחיר הבסיס הינו 2,250 אג'. פקודות שהתקבלו מבנה"פ(: לא לדאוג, אין צורך לזכור את הפקודות בע"פ).

מתחילים למלא בשורה 4. כל שורה בטור 2 מסכמת את פקודות הקנייה שנרשמו (בטור 1) באותה שורה ובשורות שמתחתיה, כולל הביקוש שנרשם בשורת המרתף. לדוגמא, הביקוש המצטבר בשורה ( 1 מחיר 2),240 מסתכם ב 3,200-מניות. ההיגיון בסכום המצטבר הוא שכל מי שהיה מוכן לקנות במחיר גבוה מ 2,240-בוודאי יהיה מוכן לקנות גם במחיר 2,240. כלומר: במחיר 2,240 מוכנים לקנות 2,400 מניות (שורות 4(-1 ואליהם מצטרפים נותני פקודות ה"-שוק" ו) ATO-שורת המרתף) המוכנים לקנות בכל מחיר שייקבע. אנו מרכזים בכל שורה את הפקודות שהתקבלו למניה משני הבנקים במחיר הנקוב בטור 3 של אותה שורה (בדומה להסבר בטור 1). בשורת ה"מרתף" נרשמות פקודות ה"שוק" ו.LMO-

800 MKT+LMO 800 5 (שורת מרתף) החיצים בטבלה באים להראות את סדר בניית הטור, כפי שהוסבר בעמוד הקודם.

תרשים: #2 מניית ברום

עקומת היצע 2260 A ה 3- המחיר התיאורטי שהבורסה תקבע יהיה המחיר שמעליו ( 2,260 אג'( או המחיר שמתחתיו ) 2,250 אג'), בהתאם למחיר שבו המחזור במניות יהיה גדול יותר. בדוגמא שבתרשים 2 השער התיאורטי יהיה 2,250 אג' והמחזור יסתכם ב 1,500-מניות. במחיר זה לא קיים איזון בין הביקוש וההיצע, ישנם יותר קונים מאשר מוכרים. הקונים שביקשו לקנות 2,000 מניות יקבלו לידיהם רק 1,500 מניות, אותן יצטרכו לחלק ביניהם ע"פ הקריטריונים שיפורטו בהמשך.

שלב ג': שלב הרצף (ב'-ה' 09:45-17:15. ביום א' המסחר מסתיים ב 16):15 לאחר פרסום שער הפתיחה בשעה 9:45 מתחיל המסחר בשלב ג'.שלב זה מתאפיין ב 6 דברים: המסחר מתבצע בין קונה אנונימי יחיד כלשהו למוכר אנונימי יחיד כלשהו.לגבי כל עסקה מתנהל מו"מ נפרד לגבי מחיר העסקה (במידה ואין הסכמה לגבי המחיר, העסקה לא מבוצעת).העסקה שלאחריה יכולה להסתיים במחיר שונה. בכל ני"ע שלגביו יש קונה ומוכר -מתנהל מסחר.בו זמנית יכולות להיסחר מאות מניות. משקיעים יכולים להזרים פקודות בכל שעות המסחר.בשלב זה יכול המשקיע להגיב מיידית לשינוי השערים המתרחש במהלך שעות המסחר. מינימום שווי פקודה בגין ני"ע כלשהו הוא היום כ 2,000-ש"ח (במניות מעו"ף (ת"א 35) כ 5,000-ש"ח).השווי המינימלי נקרא גם"מנה". בנוסף לקבלת פקודות חדשות )אותם אפשר להעביר לכל אורך השלב) מתווספות כל פקודות ה"לימיט" ופקודות ה"-מארקט" שלא התבצעו ב"-שלב הפתיחה". אין הגבלות לשינוי במחירי המניות. על מסך המחשב (כמו בסניף הבנק) מתפרסמים בכל עת נתונים המתייחסים למסחר בכל מניה. הבורסה מפרסמת בכל עת את שלוש העסקאות האחרונות שבוצעו במניה.כמו כן, מתפרסמים שעריהן של שלוש פקודות הקנייה בהגבלות השער הקרובות ביותר לשער העסקה האחרונה (אם ישנן), וכן שלוש פקודות המכירה בהגבלת השער הקרובות ביותר לשער העסקה האחרונה. שערי הפקודות בהגבלת שער נלקחים מספר הפקודות. דוגמא למסחר בשלב הרצף במניית "בזק" ששערה האחרון:500 אם בשעה 10:30 מעביר יוני פקודה לסניף הבנק שלו למכור 100 מניות "בזק" בשער של,500 הפקודה מועברת לבורסה ונרשמת במחשב (ב"ספר הפקודות"(.אם מאותו זמן ועד ) 17:14 זמן הסיום של שלב הרצף) יבקש משקיע כלשהו לקנות 100 מניות "בזק" בשער של,500 אז תבוצע העסקה. העסקה תבוצע גם אם תהיה פקודה לקנייה של 100 מניות "בזק" במחיר של יותר מ,500-לדוגמא (,550 אם הוא מוכן לקנות במחיר של,550 בוודאי יהיה מוכן לקנות במחיר של 500 בלבד). עם תום שלב המסחר הרציף כל הפקודות שלא בוצעו בשלב זה מועברות לשלב טרום הנעילה.

בעמודים הבאים יופיעו 4 דוגמאות שונות למסחר בשלב הרצף:

( (16:24-16:25) )17:24-17:25 שלב ה': שלב הנעילה שלב זה מתחיל עם סיום שלב הרצף.מתקיים בו מסחר דו-צדדי, סימולטני ורציף.בשלב הנעילה כל העסקאות נעשות רק בשער הנעילה ואין הגבלה על גודל הפקודה המינימלית.

סיכום שלבי המסחר

הטבלה מתוך אתר הבורסה לנ"יע

במניות קבוצה א' -נכללות מניות הנמצאות ב"מאגר תמר",3 תעודות סל ויחידות השתתפות בקרנות נאמנות סגורות.מניות קבוצה ב' -מניות שאינן כלולות בתמר וניירות ערך המירים למניות.

לדוגמא, לני"ע שמחיר הבסיס שלו הוא 3,000 אגורות ניתן להגיש פקודות במדרגות של 1 אג' (2,991,3,011 וכו'). 3 מאגר "תמר" – מאגר הכולל למעלה מ 300-מניות הנכללות במדדי ההשקעה שקבעה הבורסה לני"ע.רשימת המניות במאגר זה מתעדכנת אחת לחצי שנה.

הון עצמי אם חברה תמכור את כל רכושה (הקבוע והשוטף), תחזיר את כל חובותיה )הלוואות לזמן ארוך והתחייבויות שוטפות) ויישאר לה עודף, לעודף הזה אנו קוראים ה"הון העצמי" של החברה או "הרכוש נטו" שלה. אם הכסף ממכירת הרכוש לא יספיק כדי לשלם את כל חובות החברה, יהיה לה חסר.לחסר הזה אנו קוראים "הון עצמי שלילי".

מניות הטבה זוהי צורה של חלוקת מתנות כביכול לבעלי המניות. למעשה השם "מניות הטבה" מטעה, משום שהמשקיע לא מקבל שום הטבה של ממש.

אופן חלוקת מניות הטבה

לדוגמא, הנהלת חברה בורסאית מכריזה שהיא מעניקה לכל מי שמחזיק ב 100-ממניות החברה עוד 100 מאותן מניות ללא תשלום.במקרה זה אנו אומרים שהחברה חילקה "מניות הטבה" בשיעור של 100%. (אילו החברה העניקה 40 מניות לכל מי שמחזיק ב 100-מניות היינו אומרים שהיא חילקה "מניות הטבה" בשיעור של.)40%

ירידת מחיר המניות

אולם כאשר המשקיעים הצוהלים שקיבלו 100%מניות הטבה ירוצו לבורסה למכור את מניותיהם, יגלו שמחיר המניות של החברה ירד לחצי. למשקיע יש אומנם כמות כפולה של מניות, אך מחיר כל מניה ירד בחצי, וכך יוצא שהוא לא הרוויח מאומה. אילו היה אפשר להרוויח דבר-מה ממשי, מעצם ההכרזה על חלוקת "מניות הטבה", אין ספק שזו הייתה ה"המצאה" של כל הזמנים. כאשר מחלקים מניות הטבה בשיעור של, X%מחיר המניה ה"מתוקן" הינו: מחיר מניה = מחיר מתוקן X100 100%+X% לדוגמא: כאשר המחיר של מניה כלשהי הוא 2.25 ש"ח ומחלקים מניות הטבה בשיעור של ( 50%כלומר מניה אחת על כל 2 מניות שבידי המשקיע) -מחיר המניה יורד ל 1.5-ש"ח. = 1.5 ש"ח X100

שני מבחנים מקובלים אצל המשקיעים להערכת מניות:

1. מבחן המכפיל.

• מבחן היחס שבין שווי השוק של החברה להון העצמי שלה: שווי השוק של החברה הון עצמי את הנתונים הדרושים ניתן למצוא בדו"חות הכספיים של החברה אותם ניתן למצוא במערכת האינטרנט להודעות חברות (מאי"ה) בתוך האתר של הבורסה לני"ע בכתובת http: //maya.tase.co.il:

מבחן המכפיל

במבחן המכפיל אנו בודקים, בתוך כמה שנים מחזיר לעצמו המשקיע את השקעתו באמצעות הרווח השנתי של החברה.אם השקעת במניה 10 ש"ח, והמניה מעניקה רווח של 1 ש"ח בכל שנה, אזי בתוך 10 שנים תחזיר לעצמך את ההשקעה במניה. ( 10 סך ההשקעה במניה( המכפיל= 10: ) 1 הרווח השנתי למניה) הכל בהנחה שהרווח השנתי ימשיך להיות 1 ש"ח למניה גם בשנים הבאות. את המכפיל של חברות בורסאיות ניתן לחשב באמצעות חלוקת שווי השוק של החברה ברווח הנקי שלה: סה"כ שווי השוק של החברה הרווח לשנה את הנתון על שווי השוק של החברה מקבלים באמצעות הכפלת כמות מניות החברה במחירן בבורסה.את הנתון על הרווח הנקי מקבלים ממאזן החברה המתפרסם מדי 3 חודשים. למשל: המכפיל של חברת "גולף" היה 7.9 ב 31.12.12 382.1 מ' ( ₪שווי השוק של "גולף") 48 מ' ש"ח פירושו של דבר הוא שמי שירכוש את מניית "גולף" ב 382-מ' ש"ח יקבל את השקעתו חזרה בתוך 7.9 שנים. בכל שנה יקבל בחזרה 48 מ' ₪שהוא הרווח השנתי.הכל בהנחה שהרווח יישאר קבוע בסכום של כ 48-מ' ₪ לשנה, גם בשנים הבאות. להלכה, ככל שהמכפיל נמוך יותר, כך ההשקעה כדאית יותר, היות ואנו אמורים לקבל בחזרה את כספי השקעתנו בתקופה קצרה יותר. אנו רואים שהמכפיל מביא בחשבון שני גורמים חשובים: את "טיב החברה" -המתבטא ברווח השנתי שלה, ואת מחיר המניות שלה -המתבטא בשווי השוק של החברה.

מדדים מדד המעו"ף "מדד המעו"ף" מציג את התפתחות שוויו הכספי של "סל" המורכב מ 35-המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת ת"א.המניות הכלולות בסל נקראות: מניות המעו"ף. המדידה החלה ביום ( 1/1/92 מועד ההתחלה נקרא "מועד הבסיס"(. הצגת נתונים בצורת מדד מאופיינת בכך שהנתון הראשון הוא בן 100 נקודות (= 100)%והנתונים שלאחריו גדולים או קטנים ממנו בהתאם לעלייה או ירידה המצטברת שהיתה בשווי הסל. אם לדוגמא (שאינה נכונה) שווי סל מניות המעו"ף היה במועד הבסיס 25 מיליארד ש"ח = 100 נקודות. כאשר הסל יעלה ב 20%-ויעמוד על 30 מיליארד ש"ח, המדד יעמוד על 120 נקודות (100 נקודות + 20%). ככל ששווי השוק של חברה בודדת גדול יותר, משקלה בסל גדול יותר והשפעתה על השינויים במדד גדולה

4 לאחרונה עידכנה הבורסה את הרכב המדדים כך שמדד המעו"ף כולל 35 מניות

גרף מדד המעו"ף ומדד הנאסד"ק

• גרף המעו"ף (צבע כחול)
• גרף הנאסד"ק (צבע כתום)

הטבלה שלהלן הינה דוגמא לטבלה הכוללת את כל ניירות הערך (מתוך אתר הבורסה לני"ע.)www.tase.co.il:

הטבלה מספקת מידע על נתוני המסחר ביום הרלוונטי כאשר הנתונים מעודכנים כמעט בזמן אמיתי (ישנה השהיה של מספר דקות) בטור ":1 שם" – מופיעה שם נייר הערך. בטור ":2 סימול" – מופיעה שם מקוצר לנייר הכולל גם קיצור לסוג הנייר (ק' – אג"ח, א' – אופציה, ה' – אג"ח להמרה) טור ":3 מספר ני"ע" – לכל נייר ערך הנסחר בבורסה ישנו מספר המהווה מעין "תעודת זהות" של נייר הערך. כאשר מבקשים להעביר הוראת קניה או מכירה בנייר מסויים יש להעביר את מספר נייר הערך ולא את שמו. טור ":4 סוג הנייר" – מהו סוג נייר הערך, האם מדובר במניה, איגרת חוב, אופציה וכו'.