אופציות למתחילים · פרק 2 מ-10

קניית אופציית Call

קונה ה-Call יכול להפסיד רק את מה ששילם — ולהרוויח כמעט בלי גבול. זה כל הסיפור, וגם המלכודת שבו.

בקצרה

  • קניית Call — הצעד הראשון בעולם האופציות.
  • הפסד מקסימלי — הפרמיה ששילמת, וזה הכל.
  • רווח — ללא תקרה, ככל שנכס הבסיס עולה.
  • נקודת איזון — מחיר מימוש + פרמיה.

הפתיחה

בכל יום מסחר עוברים בשוק הנגזרים של הבורסה בתל אביב מיליארדי שקלים — סכום שגבוה משמעותית ממחזור המסחר במניות עצמן. חלק גדול מהפעילות הזו הוא הימור על כיוון: מישהו חושב שהשוק יעלה, ובמקום לקנות את המניות עצמן הוא קונה אופציית Call וזוכה לחשיפה גדולה תמורת סכום קטן. זה הפיתוי, וזה גם הרעיון של הפרק הזה.

קניית Call היא הצעד הראשון והאינטואיטיבי ביותר בעולם האופציות, והיא בנויה על אסימטריה אחת שכדאי לאהוב בזהירות: כשקונים Call, ההפסד חסום לחלוטין — לכל היותר מפסידים את הפרמיה — בעוד שהרווח, אם נכס הבסיס מזנק, יכול להמשיך ולגדול כמעט בלי תקרה. קונה ה-Call משלם על תקווה; הזמן, כפי שנראה בפרק על ערך-הזמן, גובה ממנו דמי-שכירות על התקווה הזו.

נלמד את זה בדיוק כמו במקור — על בית בעיר-נופש דמיונית, בשלושה תרחישים — ואז נצייר את גרף-הרווח שצורתו אחת התמונות הכי מזוהות בעולם האופציות.

הדוגמה: אופציה לקנות בית ביוני

נניח שאתם קונים אופציית Call על בית, מחיר מימוש מאה אלף דולר, פקיעה בחודש יוני. במילים פשוטות: קניתם את הזכות לקנות בית במאה אלף דולר במהלך יוני.

ביום קניית האופציה — נקרא לו מועד א' — מחיר הבתים בשוק עומד על תשעים וחמישה אלף דולר. על האופציה שילמתם פרמיה של עשרת אלפים דולר. עכשיו נשאל מה יקרה במועד ב' — מועד הפקיעה — בשלושה תרחישים שונים של מחיר הבית בשוק.

שלושה תרחישים

תרחיש 1 — מחיר הבית עולה למאה ועשרים אלף דולר. כאן כדאי לממש. אתם קונים בית דרך האופציה במאה אלף, מוכרים אותו בשוק במאה ועשרים — רווח של עשרים אלף דולר מהאופציה (זה הרווח הברוטו). מורידים את הפרמיה ששילמתם, עשרת אלפים, ונשאר רווח נטו של עשרת אלפים דולר. הרווחתם.

תרחיש 2 — מחיר הבית יורד לשמונים אלף דולר. כאן אין שום היגיון לממש: למה לקנות בית במאה אלף דרך האופציה כשבשוק הוא עולה שמונים אלף? פשוט לא מממשים, וזורקים את האופציה. הפסדתם את מלוא הפרמיה — עשרת אלפים דולר — ולא אגורה מעבר לכך.

תרחיש 3 — מחיר הבית עולה למאה וארבעה אלף דולר. מצב ביניים מעניין. כן כדאי לממש, כי מחיר השוק גבוה ממחיר המימוש: קונים במאה אלף, מוכרים במאה וארבעה, רווח ברוטו של ארבעת אלפים דולר. אבל הפרמיה הייתה עשרת אלפים, אז בסך הכל הפסדתם על העסקה ששת אלפים דולר. ובכל זאת — שווה לממש! כי אם לא תממשו, תפסידו את כל העשרת אלפים. המימוש מקטין את ההפסד מעשרת אלפים לששת אלפים.

התרחיש השלישי הוא השיעור החשוב: לפעמים מממשים אופציה לא כדי להרוויח, אלא כדי להפסיד פחות. כל עוד מחיר השוק מעל מחיר המימוש — שווה לממש, גם אם העסקה כולה עדיין בהפסד.

בפועל אינכם צריכים לרוץ לשוק לקנות ולמכור בתים. ההתחשבנות נעשית דרך הבורסה: אתם מעבירים לה את האופציה, והיא מעבירה לכם את הרווח שלכם מהאופציה. נכס הבסיס לא מחליף ידיים בפועל.

גרף-הרווח: התמונה שכדאי לזכור

עכשיו מציירים את כל התרחישים יחד בגרף אחד. הציר האופקי הוא מחיר הבית בשוק במועד הפקיעה; הציר האנכי הוא הרווח או ההפסד. שני קווים נמתחים עליו:

קו A — הרווח מהאופציה בלבד (ברוטו). הוא שטוח על האפס כל עוד מחיר הבית מתחת למחיר המימוש (כי אז לא מממשים, ועל אופציה שקיבלתם "חינם" אי-אפשר להפסיד), ומתחיל לטפס באלכסון ברגע שמחיר הבית עובר את מאה אלף.

קו B — הרווח מהעסקה (נטו). זה הקו שבאמת חשוב. הוא זהה לקו A בצורתו, אבל נמוך ממנו בדיוק בגובה הפרמיה — עשרת אלפים דולר. לכן הוא מתחיל באזור ההפסד: כל עוד מחיר הבית נמוך, אתם מפסידים את הפרמיה — אבל לא יותר ממנה. ההפסד שטוח וחסום משמאל. ככל שמחיר הבית עולה, קו B מטפס, חוצה את האפס בנקודה שנקראת נקודת האיזון (כאן מחיר הבית כיסה בדיוק את הפרמיה), וממשיך לעלות. מנקודת האיזון והלאה, כל עלייה של אלף דולר במחיר הבית מוסיפה לכם אלף דולר רווח.

[B — אינפוגרפיקת-מושג: גרף-רווח קניית-Call בשפת-הקיט — קו A (ברוטו) שטוח-אז-עולה, קו B (נטו) נמוך-בפרמיה, נקודת-איזון מסומנת, רצפת-הפסד חסומה משמאל. נכס-מופת קלאסי]

הצורה הזו — רצפה שטוחה משמאל ועלייה אלכסונית מימין — היא "מקל ההוקי" של קניית ה-Call. במבט אחד היא מספרת את כל הסיפור: למטה הסיכון חסום ושטוח, למעלה הרווח פתוח. זו בדיוק האסימטריה שמושכת קונים לאופציות.

שלושת המאפיינים של קניית Call

נסכם את מה שהגרף מראה בשלוש נקודות:

ראשית, השימוש הבסיסי ב-Call הוא כשמצפים שמחיר נכס הבסיס יעלה. שנית, על האופציה עצמה אפשר רק להרוויח — אם לא נרוויח, פשוט לא נממש. שלישית, ההפסד מהעסקה חסום לגובה הפרמיה בלבד; מעבר לתשלום הפרמיה אין שום הוצאה נוספת ואין שום חשיפה נוספת.

זה בדיוק ההפך מהמצב של מי שעומד בצד השני — כותב ה-Call — שאת הסיכון הבלתי-מוגבל שלו נפגוש בפרק החמישי. כרגע, מספיק להחזיק את התמונה: קונה ה-Call יודע מראש, ביום הראשון, מהו ההפסד הגרוע ביותר שלו.

מה זה אומר עבורכם. האסימטריה "הפסד חסום, רווח פתוח" נשמעת כמו עסקה חלומית — ובדיוק כאן טמונה המלכודת. הפרמיה אינה מתנה; היא משקפת הימור, ורוב האופציות פוקעות מחוץ-לכסף, כלומר חסרות ערך. במילים אחרות: ההפסד אמנם חסום, אבל הוא גם ההסתברות הסבירה ביותר. לפני שמדמיינים את הרווח הפתוח, שווה לשאול את השאלה ההפוכה — באיזו רמת מחיר האופציה הזו שווה אפס, וכמה סביר שהשוק יגיע לשם עד הפקיעה.

סיכום

קניית Call היא הזכות לקנות נכס בסיס במחיר מימוש קבוע. מממשים אותה כשמחיר השוק מעל מחיר המימוש — לפעמים כדי להרוויח, לפעמים רק כדי להפסיד פחות. ההפסד חסום לגובה הפרמיה; הרווח גדל כמעט בלי תקרה ככל שמחיר הבסיס עולה מעל נקודת האיזון. צורת "מקל ההוקי" של גרף-הרווח מספרת את כל הסיפור במבט אחד — אבל מאחורי האסימטריה היפה עומדת עובדה מפכחת: רוב האופציות הנקנות פוקעות חסרות ערך.

פרק זה הוא חינוך פיננסי — הסבר של מנגנון, לא ייעוץ השקעות. אופציות הן מכשיר ממנף ובעל סיכון; ההחלטה אם וכיצד להשתמש בהן היא שלכם.

גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.