צריכה
- המונח צריכה מתייחס למוצרים ושירותים המשמשים לצריכה, כגון: מזון, בגדים, טלוויזיה, ייעוץ משפטי וכד'.
- הצריכה הוא נתון שמרכז את סה"כ הקניות של מוצרים ושירותים המבוצעים על ידי משקי הבית במדינה, לרבות תושבים ארעיים, פועלים זרים ותיירים.
- חלק מהשירותים הכלולים בצריכה ניתנים על ידי המדינה ללא תשלום (חינוך, בריאות וכד').
- תקופת המדידה של הצריכה – בדרך כלל מתייחסת לשנה שלמה, אך גם לתקופות אחרות.
- מיון נתוני הצריכה – את מוצרי הצריכה והשירותים מקובל למיין ל-2 תת קבוצות וכל תת קבוצה לסעיפי משנה נוספים.
- מיון ראשוני – 2 תת הקבוצות הראשיות הן: צריכה פרטית וצריכה ציבורית.
צריכה פרטית
- המונח צריכה פרטית מתייחס לשוויים של מכלול המוצרים והשירותים שנקנו על ידי משקי הבית במחירי השוק (דהיינו: במחיר מלא).
- המקור העיקרי לאותם מוצרים ושירותים הוא המגזר הפרטי ומכאן גם המילה "פרטית" במונח צריכה פרטית.
צריכה ציבורית
- המונח צריכה ציבורית מתייחס לשווים של מכלול השירותים (ומעט מוצרים) שמשקי הבית קיבלו ללא תמורה או בתמורה חלקית.
- המקור לאותם שירותים הוא המגזר הציבורי (ישירות או בעקיפין) ומכאן גם המילה "ציבורית" בשם צריכה ציבורית.
- היות והשירותים הממשלתיים ניתנים ללא תמורה או בתמורה חלקית, מקובל לחשב את השווי הכספי של הצריכה הציבורית על פי ההוצאה הכרוכה באספקתם, דהיינו: משכורות לעובדי המדינה, קניות של מוצרים על-ידי המדינה וכד'.
תרשימים
- תרשים 11: צריכה ציבורית וצריכה פרטית בשנים נבחרות, מיליארדי ש"ח, מחירי 2002.
- תרשים 12: סה"כ הצריכה (מיליארדי ש"ח), וחלקה בתמ"ג (אחוזים), מחירי 2002.
