התועלת

התועלת שצרכן מפיק ממוצר כלשהו היא כמו אהבה, אי אפשר למדוד אותה בק"ג או בס"מ או בכל יחידת מידה אחרת.למעשה רמת התועלת היא ערך סובייקטיבי שמשתנה מאדם לאדם, ממוצר למוצר וגם לגבי אותו מוצר התועלת משתנה בהתאם לנסיבות המתקיימות במועד הצריכה. התועלת שאלכוהוליסט מפיק מכוס יין, גדולה מהתועלת שמפיק ממנה שחקן בייסבול. באותה מידה התועלת שאדם רעב מפיק מהסנדביץ' הראשון שהוא אוכל, גדולה מהתועלת שהוא מפיק מהסנדביץ' השלישי באותו רצף.

מדידת התועלת

כאמור, אין לנו יחידת מידה אובייקטיבית למדידת תועלת, אך נניח כי כל צרכן יכול לדרג באופן מספרי את התועלת שהוא מפיק, במועד כלשהו, מהמוצר. ככל שהתועלת גבוהה יותר, המספר המדרג את התועלת גבוה יותר וככל שהתועלת נמוכה יותר, הדרוג יתקרב ל 0. –

התועלת המצטברת בעקבות צריכה של מוצרים זהים

נניח שאנו אוכלים בארוחת צהרים 5 שניצלים ברצף.התועלת שאנו נייחס לכל שניצל תלך ותרד, כפי שמוצג בטבלה:2.1 טבלה 2.1 התועלת המצטברת התועלת ליחידה 70 70 שניצל ראשון 120 50 שניצל שני 150 30 שניצל שלישי 160 10 שניצל רביעי 162 2 שניצל חמישי את טור 3 בטבלה 2.1 מקובל להציג גם בצורה גראפית כפי שמפורט בתרשים:2.2 תרשים 2.2 הסבר לתרשים:2.2 הצירים: ציר ה – x-כמות השניצלים. ציר ה – y-התועלת המצטברת מהשניצלים. נקודה – A מציגה את התועלת המצטברת שנובעת מהשניצל הראשון. נקודה – B מציגה את התועלת המצטברת שנובעת מ 2-השניצלים הראשונים. נקודה -C מציגה את התועלת המצטברת שנובעת מ-3 השניצלים הראשונים. וכך הלאה בנקודות D ו E. – כאשר מחברים בקו את הנקודות, מקבלים עקום קעור ששיפועו הולך ויורד. לעקום נקרא קו התועלת המצטברת.

תועלת שולית

ההסבר מתייחס לטבלה.2.1 תועלת שולית היא התרומה לתועלת המצטברת, עקב צריכה של עוד יחידת שניצל אחת. התועלת ליחידה בטבלה מבטאת את התועלת השולית שמניב כל שניצל בסדרה.התועלת השולית שמניב השניצל השלישי היא 30 ושל החמישי היא.2 שיפוע קו התועלת מבטא את התועלת השולית. השיפוע בנקודה C הוא 30 ובנקודה E הוא.2

התועלת השולית שמניב כל מוצר נוסף בסדרה הולכת ופוחתת

במרבית המוצרים שאנו צורכים, התועלת השולית הולכת ופוחתת.

התועלת השולית הנובעת מסדרת קניות בשווי של 1 ש"ח

הצרכן כמובן מפיק תועלת מכל שקל שהוא משתמש לרכישת מוצר. מקובל על מרבית הכלכלנים שהתועלת שהצרכן מפיק מהמוצרים שרכש בכל שקל נוסף, הולכת וקטנה. ההיגיון מאחורי קביעה זו היא שהכסף הראשון מופנה לסיפוק צרכים בסיסיים והכרחיים, וככל שהכנסתו גדלה הוא רוכש מוצרי מותרות שתועלתם עבורו הולכת וקטנה.

סלים המניבים אותה תועלת

אם נשוב לקו מגבלת התקציב (תרשים 1.1) אנו יכולים לשאול את משה מהי התועלת שהוא מפיק מכל סל וסל על הקו. אנו בוודאי נגלה שיהיו סלים שיניבו תועלת גבוהה יותר מאחרים. אם, לדוגמה, משה לא אוהב במיוחד שניצלים ומנגד הוא "טורף" תפוזים, זה יקבל ביטוי ציון = סך התועלת המצטברת במונחי התועלת שהוא יפיק מכל סל וסל. אם נרכז את כל הסלים בעלי אותו ציון בקבוצה נפרדת אזי נוכל לומר שכל אחד מהסלים בקבוצה, תורם למשה באותה מידה. בשפת הכלכלנים אנו אומרים שמשה אדיש בין סלים בעלי אותו ציון. איור 2.3 מדגים מיון לקבוצות של 7 סלי קו מגבלת התקציב עפ"י הציון שלהם. איור – 2.3 מיון סלי קו מגבלת התקציב לקבוצות, עפ"י הציון שלהם רמת התועלת מהסל מתבטאת בציון שאנו מעניקים לו.כך לדוגמה, משה אדיש בין סל A לבין סל ( H אשר לשניהם ציון.80) בין סל C לבין סל ( F לשניהם ציון 100) וכן הלאה. כמובן שהצרכן מעדיף ציון גבוה על פני ציון נמוך ממנו.

עדיפות מוחלטת

כאשר קבוצת סלים מכילה את אותם מוצרים, עם אותה כמות יחידות מכל מוצר, למעט מוצר אחד שבו כמות היחידות שונה מסל לסל, אזי הצרכן הרציונאלי יעדיף את הסלים בהם מספר היחידות גדול יותר.שכן הוא מפיק מהם תועלת יותר גדולה. איור 3 – 2.4 סלי תצרוכת סל 1 סל 2 סל 3 לחם × 3 לחם × 3 לחם × 3 תפוזים × 4 תפוזים × 4 תפוזים × 4 שניצלים ×2 שניצלים × 3 שניצלים × 4 באיור 2.4 מוצגים 3 סלים.בכל סל 3 מוצרים: לחם, תפוזים ושניצלים. הכמויות של כל אחד משני המוצרים הראשונים (לחם ותפוזים) שוות בכל הסלים, ואילו בשניצלים, הכמויות שונות מסל לסל. במצב כזה לסל 3 יש עדיפות על סל 2 ולסל 2 יש עדיפות על סל.1

ביטוי עדיפות הסלים, בשפת הסימנים

הסימן משמש לאבחן בין סל מועדף לסל נחות ממנו.הסל שמימין לסימן, עדיף על הסל שמשמאלו. סל 1 סל 2 סל 3 לחם × 3 לחם × 3 לחם × 3 תפוזים × 4  תפוזים × 4  תפוזים × 4 שניצלים ×2 שניצלים × 3 שניצלים × 4

השוואה בין סלים

(מבחינת התועלת שמפיקים מהם)

השוואה בין 2 סלים

כאשר אנו משווים בין שני סלים, סל א' וסל ב', המכילים את אותם מוצרים, אזי, אם בסל א' במוצר אחד לפחות, הכמות גדולה מזו של המוצר בסל ב' ובכל שאר המוצרים הכמות זהה, אנו אומרים שסל א' עדיף על סל ב' עבור כל הצרכנים הרציונליים. איור – 2.5 שני סלי תצרוכת סל ב' סל א' לחם × 5 לחם × 5 יין × 3 יין × 4 תפוחים × 9  תפוחים × 10 עגבניות × 6 עגבניות × 6 כל אחד מהסלים באיור,2.5 מכיל 4 מוצרים: לחם, יין, תפוחים ועגבניות. בשני מוצרים (לחם ועגבניות) המינון בשני הסלים שווה וב-2 מוצרים (יין ותפוחים) המינון בסל א' גדול מזה של סל ב'.

השוואה בין קבוצת סלים

בתרשים 2.6 הנחנו בסדר מסוים (שיוסבר בהמשך) 7 סלים המסומנים מא' עד ז'. כל סל מכיל את אותם שני מוצרים, לחם ויין, אך במינון שונה. תרשים 2.6 מיד ניווכח שישנם סלים שאפשר לקבוע בוודאות מה סדר העדיפויות ביניהם וישנם סלים שלגביהם הדבר בלתי אפשרי.

סדר הסלים

חלק מהסלים מסודרים בשורה (שורה 1) וחלקם מסודרים בטור (טור.1) לכל הסלים בשורה,1 יש מכנה משותף אחד, והוא שכמות הלחם בהם שווה, בעוד שכמות היין הולכת וגדלה משמאל לימין.לכל הסלים בטור 1 יש מכנה משותף אחד והוא שכמות היין בהם שווה בעוד כמות הלחם הולכת וגדלה מלמטה למעלה.

עדיפויות

סל א' הוא הסל הנחות ביותר מבין שבעת הסלים.עדיפות הסלים מימינו (בשורה 1) הולכת וגדלה מסל לסל, וכך גם הסלים שמעליו בטור.1 אפשר לומר בוודאות שכל סל בשורה 1 עדיף על זה שמשמאלו ונחות מזה שלימינו. כמו כן, אפשר גם לומר בוודאות שכל סל בטור 1 עדיף על זה שמתחתיו ונחות מזה שמעליו. מנגד אנו לא יכולים להחליט בוודאות אם סל כלשהו בשורה 1 עדיף על סל כלשהו בטור.1 יהיו צרכנים רציונליים שיעדיפו למשל את סל ב' על סל ז'.ויהיו כאלה שיעדיפו את סל ז' על סל ב' ואפילו על סל ד'.

הצגת הסלים בתרשים 2.6 בתוך מערכת צירים

במקום לכתוב בתוך כל סל כמה בקבוקי יין וכמה ככרות לחם הוא מכיל, אפשר להפוך את תרשים 2.6 למערכת צירים כדוגמת תרשים,2.7 כאשר הרכב המוצרים בכל סל נקבע בהתאם למיקומו בין הצירים.כמו כן בתרשים 2.7 הוספנו עוד 9 סלים )יש לנו עכשיו סה"כ 16 סלים במסגרת 4 שורות ו-4 טורים(. תרשים 2.7 דוגמאות להרכב הסלים הסל האפור בשורה 2 טור 3 מכיל 3 לחמים ו-2 בקבוקי יין. הסל האפור בשורה 4 טור 2 מכיל 2 לחמים ו-4 בקבוקי יין.

השוואה פנימית בין הסלים

נתחיל בשורה שנייה כל סל בשורה השנייה עדיף על הסלים משמאלו באותה שורה ועל זה שמתחתיו בשורה הראשונה.הסל שמתחתיו בשורה הראשונה עדיף על כל הסלים שמשמאלו בשורה הראשונה. לאור זאת, הסל האפור בשורה השנייה ]המסומל ( [3),2 עדיף על כל הסלים שנמצאים במלבן שהוא הקודקוד שלו בקצה הימני העליון. נקפוץ לשורה 4 הסל בטור 4 המסומל ( 4),4 הוא הסל העדיף על פני כל הסלים בתרשים. וההסבר: הוא עדיף על כל סל שמשמאלו וזה שמתחתיו, וכל סל שמתחתיו עדיף על אלו שמשמאלו וזה שמתחתיו וכך הלאה. ובאופן כללי כאשר סלים מסודרים במתכונת של שורות וטורים כמו במערכת צירים, אזי כל סל בתורו עדיף על כל הסלים שנמצאים במלבן שהוא הקודקוד שלו בקצה הימני העליון.

סלים ללא יכולת השוואה

אם בסל מסוים יש יותר יחידות ממוצר אחד בהשוואה לסל אחר אבל פחות יחידות מהמוצר השני, אין לנו אפשרות לקבוע מי עדיף מביניהם, שכן עבור צרכן א' ייתכן ועדיף האחד ועבור צרכן ב' ייתכן ועדיף השני. לדוגמה: הסל הרביעי בשורה ( 1 מכיל 4 לחמים ובקבוק יין אחד) מחד גיסא והסל הרביעי בטור ( 1 מכיל לחם אחד ו 4 בקבוקי יין) מאידך גיסא.

סלים בעלי אותו ציון

לצורך ההסבר, נניח שכל הסלים מכילים רק 2 מוצרים.לחם ויין, אך במינון שונה. אם נציג במערכת צירים של לחם ויין את כל הסלים שמניבים אותה תועלת, לדוגמה, תועלת ברמה של =( 100 ציון, 100) הסלים יסתדרו ברוב המקרים בעקומה יורדת, כפי שמוצג בתרשים.2.8 בחלק זעיר מהמקרים הסלים יסתדרו בצורת עקומה ישרה, כפי שמוצג בתרשים.2.9 נניח שעקום A מתאים לאדם בשם משה ועקום B לאדם בשם זרובבל.עקומה המניבה תועלת של 100 מסומלת. U 100 תרשים – 2.8 עקומת האדישות U100 של משה תרשים – 2.9 עקומת האדישות U100 של זרובבל

עקומת האדישות

לעקומות מתרשימים 2.8 ו( 2.9 -שהן אוסף כל הסלים שמניבים לצרכן את אותה התועלת) קוראים "עקומות אדישות" )כי הצרכן אדיש בין כל אחד מהסלים שמשובצים על העקומה(. עקומות האדישות הן אישיות.הן נקבעות על פי הטעם האישי של כן צרכן וצרכן. עקומת אדישות 100 של צרכן א' אינה דומה בהכרח לעקומת אדישות 100 של צרכן ב' וכך לגבי שאר עקומות האדישות. צורת העקומה ומיקומה במרחב הצירים, משתנה מצרכן לצרכן, אך היא ברוב המקרים מאופיינת כעקומה קמורה היורדת משמאל לימין, ובמקצת המקרים, כקו ישר היורד משמאל לימין כפי שמוצג בתרשים.2.9

סימול עקומת אדישות

מקובל לסמל עקומת אדישות באות ( U קיצור של )Utility ולצידה לציין את רמת התועלת שהיא מניבה באמצעות מספר כלשהו. לדוגמה U 100, או. U 150

מפת עקומת אדישות

הסלים מורכבים מ 2-מוצרים בלבד. כל צרכן יכול (בתיאוריה) למיין לעצמו בקבוצות את כל אין סוף הסלים שהוא יכול לצרוך אילו לא היה לו מחסור בכסף.כל קבוצה תכיל את הסלים שמניבים לו אותה רמת תועלת. בתרשים 2.10 מוצגות 3 עקומות אדישות המתייחסות ל-3 רמות תועלת יומית:

• – U 100 מתייחסת לתועלת של.100
• – U 200 מתייחסת לתועלת של.200
• – U 300 מתייחסת לתועלת של.300 העקומות כלואות בתוך מערכת צירים. תרשים 2.10

מאפייני העקומות

מאפייני עקומת אדישות B

• הקו הישר (תרשים 2.9) נותן ביטוי לכך שרמת התועלת שזרובבל מפיק מכל אחד מהמוצרים קבועה, ואינה מושפעת מהכמות שיש כבר בידיו מהמוצר.זרובבל מוכן לשלם 2 ככרות לחם, הן עבור בקבוק היין הראשון והן עבור בקבוק היין החמישי. באותה מידה הוא מוכן לשלם 1/2 בקבוק יין הן עבור ככר הלחם הראשון והן עבור ככר הלחם ה 10. –
• אותו קו ישר נוגע גם בציר ה-x וגם בציר ה-y והמשמעות היא שזרובבל מוכן גם להישאר ללא יין או ללא לחם. מאפייני עקומת אדישות A התועלת השולית מכל מוצר הולכת ופוחתת. הקמירות של קו A נותנת ביטוי לתופעת השובע.שמשמעותה, התועלת שמשה מפיק מכל יחידה נוספת מהמוצר, הולכת ופוחתת.כלומר", התועלת השולית" הולכת ופוחתת. נמחיש זאת באמצעות תרשים.2.8 הביקוש ליין
• כאשר הצרכן נמצא בסל, a הוא צורך 10 לחמים וטיפת יין (נניח שהיא.0) עבור בקבוק היין הראשון, הצרכן מוכן לוותר על 5.5 כיכרות לחם (מעבר מסל a לסל.)b הפעולה שביצענו היא סחר חליפין שבמסגרתו קיבלנו 1 בקבוק יין תמורת ויתור (=תשלום) של 5.5 כיכרות לחם.במילים אחרות בקבוק היין הראשון הוא שווה תועלת ל 5.5 -כיכרות לחם.
• תמורת בקבוק יין נוסף (הבקבוק השני), המחיר יורד לכ 1 1 2 -כיכרות לחם )מעבר מסל b ל.( c1 במילים אחרות בקבוק היין השני הוא שווה תועלת רק ל 1.5 -כיכרות לחם.
• כאשר הצרכן בסל, e בו הוא כבר צורך 5 בקבוקי יין.תמורת בקבוק יין נוסף )הבקבוק השישי(, המחיר יורד ל 1 4 כיכר לחם בלבד (מעבר מסל e לסל.)f הביקוש ללחם
• כאשר הצרכן בסל נמצא בסל, f הוא צורך 6 בקבוקי יין, ומעט לחם (נניח 0 לחמים). תמורת הלחם הראשון הצרכן מוכן לוותר (=לשלם) על 2 בקבוקי יין )מעבר מסל f לסל.(d הלחם הראשון הוא שווה תועלת ל-2 בקבוקי יין.
• תמורת הלחם השני, המחיר יורד לבקבוק יין אחד (מעבר מסל d לסל.)c
• כאשר הצרכן בסל, b הוא צורך 4.5 לחמים ובקבוק יין אחד.תמורת 1.5 לחמים נוספים המחיר יורד ל 1 2 בקבוק יין.בלשון אחרת 1 2 בקבוק יין עבור 1.5 כיכרות לחם (מעבר מסל b לסל.) b1

התייחסות כללית למוצרי הסל

ככל שסל מכיל יותר ממוצר x ופחות ממוצר, y המחיר עבור יחידה נוספת מ-x הולך וקטן וזאת משתי סיבות:

• התועלת השולית מכל יחידה נוספת של x הולכת ופוחתת.
• התועלת השולית מהיחידות שנותרות ב-y הולכת וגדלה.

שיפוע העקומה

• השיפוע בכל סל על עקומת האדישות משקף את המחיר שאנו מוכנים לשלם עבור יחידה נוספת ממוצר =( x יין), על מנת להישאר באותה רמת תועלת. המחיר מתבטא בויתור על יחידות ממוצר =( y לחם).
• השיפוע לכל אורך העקומה הוא שלילי.הסימן השלילי מציין שעל כל תוספת ממוצר, x נדרש ויתור (תשלום) ממוצר.y לדוגמה, כאשר השיפוע הוא, -5 הצרכן מוכן לוותר על 5 כיכרות לחם תמורת בקבוק אחד של יין. וכאשר השיפוע הוא, – 1 2 הצרכן מוכן לוותר על 1 2 כיכר לחם תמורת עוד בקבוק אחד של יין.
• השיפועים הולכים ומתמתנים ככל שהסל מכיל יותר ממוצר, x עד שהשיפוע מתקרב מאוד ל-0 או אף מגיע אליו בפועל.המשמעות היא שתמורת יחידה נוספת ממוצר, x הצרכן מוכן לוותר רק על כמות מיקרוסקופית ממוצר.y כשהשיפוע מגיע ממש ל 0, – גם לא על זה (על הכמות המיקרוסקופית). המחיר עבור 1 יחידה ממוצר =( y לחם) המחיר מתבטא בויתור על יחידות מהמוצר השני, ויתור יותר גדול משמעו מחיר יותר גדול. מתוך השיפוע אנו יודעים גם מהו מחירה של יחידה ממוצר.x אם לדוגמה השיפוע הוא, -5 המשמעות היא ש: 1 בקבוק יין הוא שווה תועלת ל-5 כיכרות לחם. או 1 5 בקבוק יין היא שוות תועלת ל-1 כיכר לחם. אם השיפוע הוא, -10 המשמעות היא ש: 1 בקבוק יין הוא שווה תועלת ל-10 כיכרות לחם. או 1 10 בקבוק יין היא שוות תועלת ל-1 כיכר לחם. ככל שהשיפוע גדול יותר, המחיר עבור יין גדול יותר ואילו המחיר עבור לחם נמוך יותר.

עקומות האדישות הן מקבילות

• העקומות אינן יכולות להיפגש.כל עקומת אדישות מציינת רמת תועלת כלשהי לצרכן.שתי עקומות אדישות שונות מציינות שתי רמות שונות של תועלת.אם יהיה מפגש בין שתי העקומות, הרי שסל המוצרים בנקודת המפגש ייתן לצרכן שתי רמות תועלת שונות.מצב זה איננו אפשרי.
• ככל שעקומת האדישות נמצאת יותר למעלה וימינה, היא מייצגת ציון תועלת גבוה יותר, שכן מדובר בסלי מוצרים שמכילים כמות גדולה גם של המוצר על ציר ה x- ו/או של המוצר על ציר ה y.- "שיעור התחלופה השולי" = שיפוע עקומת האדישות השיפוע של עקומת האדישות מכונה "שיעור התחלופה השולי". (באנגלית)Marginal Rate of Substitution = MRS: תרשים – 2.12 עקומת אדישות של חיים תרשים – 2.11 עקומת אדישות של משה בתרשים 2.11 משורטטת עקומת האדישות של משה ובתרשים 2.12 עקומת האדישות של חיים. ניתן לראות בבירור שעקומת האדישות של משה יורדת באופן תלול יותר מזו של חיים. הטענה היא שהתועלת שמשה מפיק מהתפוזים גדולה מזו של חיים ואילו התועלת שמשה מפיק משניצלים קטנה מזו של חיים. המחיר שמשה מוכן לשלם עבור התפוז השני הוא 4 שניצלים (מעבר מסל ב' לסל א'), בעוד שחיים מוכן לשלם רק 1 שניצל (מעבר מסל ג' לסל א'). מנגד עבור השניצל השלישי חיים מוכן לשלם ב-1 תפוז (מעבר מסל א' לסל ג') ואילו משה מוכן לשלם בפחות מ 1 2 -תפוז (מעבר מסל א' לסל ג', תרשים.2.12)

פרשנות

תלילות העקומה נותנת ביטוי להעדפות הצרכן ביחס למוצרי הסל.ככל שהעקומה תלולה יותר, הצרכן מעדיף את מוצר x על פני מוצר.y

שאלות לפרק – 2 תועלת

• התועלת היא מונח סובייקטיבי שבא לציין את רמת ההנאה או החשיבות של סל המוצרים לצרכן.נכון/לא נכון
• ככל שהתועלת שמפיק הצרכן מסל המוצרים גבוהה יותר, כך הציון שינתן לסל גבוה יותר.נכון/לא נכון.
• התועלת השולית של הצרכן היא התועלת מיחידת המוצר האחרונה, שהוא צורך. נכון/לא נכון
• ישנו עיקרון כלכלי, שקובע שהתועלת השולית של הצרכן מכספו הולכת ופוחתת. נכון/לא נכון
• עקומת אדישות היא עקומה שכל הנקודות עליה מייצגות סלי מוצרים שנותנים לצרכן את אותה התועלת.נכון/לא נכון
• עקומת אדישות חייבת לרדת משמאל לימין.נכון/לא נכון
• עקומת אדישות חייבת לעלות משמאל לימין.נכון/לא נכון
• כאשר עקומת האדישות היא קו ישר היורד משמאל לימין, התועלת שמפיק הצרכן מכל יחידת מוצר זהה(.תועלת שולית קבועה) נכון/לא נכון
• כאשר עקומת האדישות יורדת באופן קעור משמאל לימין, התועלת שמפיק הצרכן מכל יחידת מוצר נוספת שהוא צורך הולכת ופוחתת(.תועלת שולית פוחתת)נכון/לא נכון ".10 שיעור התחלופה השולי" הוא. MRS נכון/לא נכון
• שיעור התחלופה השולי הוא על כמה יחידות מהמוצר על ציר ה – y יהיה מוכן הצרכן לוותר כדי לקבל עוד יחידת מוצר אחת שעל ציר ה –.x נכון/לא נכון
• ככל שעקומת האדישות יורדת באופן יותר תלול משמאל לימין, שיעור התחלופה השולי גבוה יותר.נכון/לא נכון
• ככל ש – MRS גבוה יותר, כך הצרכן מעדיף יותר את המוצר על ציר ה – x ביחס למוצר על ציר ה –.y נכון/לא נכון הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות 17 – 13 נתון התרשים הבא: עקומת אדישות "משה" מייצגת תועלת של 100 למשה.עקומת אדישות "חיים" מייצגת תועלת של 100 לחיים.
• אם משה מחזיק בסל המיוצג ע"י הנקודה ג', אזי הוא מוכן לוותר על 3 יחידות לחם כדי לצרוך את בקבוק היין השלישי (מעבר מנקודה ג' אל נקודה א') נכון/לא נכון
• אם חיים מחזיק בסל המיוצג ע"י הנקודה ב', אזי הוא מוכן לוותר על יחידת לחם אחת כדי לצרוך את בקבוק היין השלישי (מעבר מנקודה ב' אל נקודה א') נכון/לא נכון MRS.16 של משה בנקודה ג' גבוה מ – MRS של חיים בנקודה ב'.נכון/לא נכון MRS.17 של משה בנקודה ג' נמוך מ – MRS של חיים בנקודה ב'.נכון/לא נכון
• בנקודה ג' משה מפיק יותר תועלת מיין מאשר חיים בנקודה ב', כי הוא מוכן לוותר על יותר יחידות לחם כדי לצרוך את בקבוק היין השלישי.נכון/לא נכון
• עקומות אדישות מבטאות את סדרי העדיפויות של הצרכנים.נכון/לא נכון