הכוחות שפועלים לקביעת נקודת שיווי משקל בז"א

הקדמה

• במודל קיינס המשק נמצא בנקודות שיווי משקל כאשר E=y.
• כאשר E=y_P המשחק נמצא גם בנקודת שיווי משקל וגם בתעסוקה מלאה.
• נקודת שיווי משקל זו שנקרא לה: נקודת שיווי משקל אופטימלית היא זו שהמשק אמור להימצא בה בטווח הארוך.

תרשים 800

• בתרשים 800, עקומה E שמתייחסת ל- P=100, מניבה את נקודת שיווי המשקל הפוטנציאלית.
• עקומה E יכולה להתייחס לכל רמת מחיר ולאו דווקא ל- P=100.

מקרא לסימולים

• E_1 – עקומת הוצאות מצרפיות
• E_(1-0) – נקודת החיתוך שלה עם ציר ה-y.
• E – עקומת הוצאות מצרפיות
• E_0 – נקודת החיתוך שלה עם ציר ה-y.
• באופן כללי תוספת אפס (עם או בלי מקף) מציין את נקודת החיתוך של העקומה עם ציר ה-y.

נקודת שיווי משקל זמנית

• נתייחס באמצעות דוגמה ובהתבסס על נותני תרשים 800 ל- 2 תרחישים בזמן הקצר שבהן נקודות שיווי המשקל אינן בתפוקה הפוטנציאלית שעומדת על 800 מ'$.
• בתרחיש I התפוקה היא מתחת לתפוקה הפוטנציאלית (700 מ'$).
• בתרחיש II התפוקה היא מעל לתפוקה הפוטנציאלית (700 מ'$).
• לתרחיש I נקרא: פער דיפלציוני ולתרחיש II: פער אינפלציוני.
• מקור השמות יובהר בהמשך.

תרחיש I – פער דיפלציוני (בליווי תרשימים 801 ו- 802)

• בתרשים 801, עקומת ההוצאה המצרפית מניבה את נקודת שיווי המשקל הזמנית המסומנת ב-b, התפוקה בה 700 מ'$.
• לפער שבין התפוקה הפוטנציאלית -800 מ'$ ל-700 מ'$ קוראים: פער התפוקות.
• לפער האנכי שבין E ל- E_1 מעל לנקודה b קוראים: פער דפלציוני.
• אם נגדיל את E_(1-0) בסכום הפער הדפלציוני התפוקה תגדל מ- 700 מ'$ ל-800 מ'$, ופער התפוקות ייסגר.

תרשים 801 – מודל קיינס

תרשים 802 – מודל ביקוש והיצע

בתרשים 802:

1. הנקודות 'a ו-'b על עקומת הביקוש המצרפי D_a בתרשים 802 תאומות לנקודת a ו-b בתרשים 801 (הן בעלות אותן פרמטרים של רמת מחירים ותפוקה).
2. עקומת ההיצע המצרפית S_a היא אנכית בתפוקה הפוטנציאלית (800$) ולפיכך נקודה 'a היא נקודת שיווי משקל לז"א.

כאשר המשק נמצא מסיבה כלשהי בנקודה b במודל קיינס (תרשים 801), הוא פועל בתפוקת חסר, שמשמעותה, אי ניצול של גורמי הייצור. במצב זה קיימת אבלה ומופעל לחץ מצד היצרנים להוריד מחירים. הורדת המחירים מניעה שרשרת של תגובות בסדר הבא, שמסתיימת בתזוזה כלפי מעלה של E_1 עד להתלכדותה עם E.

שרשרת התגובות

1. ירידה בביקוש לכסף
2. ירידה בריבית
3. עלייה בהשקעות
4. תזוזה של E_1 כלפי מעלה.

הלחץ להורדת מחירים ייפסק כאשר E_1 תתלכד עם E_0 ונקודת שיווי המשקל תהיה בתפוקה מלאה (נקודה a).

במהלך ההתקרבות של E_1 ל-E נקודה 'b על עקומת הביקוש מתקרבת לנקודה 'a עד שהיא מתלכדת בתוכה. המונח פער דפלציוני בא לציין שכאשר המשק לא פועל בתפוקה מלאה קיים לחץ לירידת מחירים.

תרחיש II – פער אינפלציוני (בליווי תרשים 901 ו-902)

בתרשים 901 עקומת ההוצאות המצרפיות E_1 שמתייחסת ל- P=80, מניבה נקודת שיווי משקל זמנית (נקודה c) היות והיא חורגת מהתפוקה הפוטנציאלית. לפער שבין התפוקה הפוטנציאלית 800 מ'$, ל-900 מ'$ קוראים: פער התפוקות. לפער האנכי שבין E_1 ל-E מתחת לנקודת שיווי המשקל c, קוראים פער אינפלציוני. אם נקטין את E_(1-0) בסכום הפער האינפלציוני התפוקה תקטן מ-900 מ'$ ל- 800 מ'$ ופער התפוקות יימחק.

תרשים 902

1. נקודות 'a ו- 'c על עקומת הביקוש המצרפית D_a, תואמות לנקודות a ו- c במודל קיינס בתרשים 901. (הן בעלות אותם פרמטרים של רמת מחירים ותפוקה).
2. עקומת ההיצע המצרפית S_a היא אנכית בתפוקה הפוטנציאלית (800 מ'$) ולפיכך נקודה 'a היא נקודת שיווי משקל לז"א.

כאשר המשק נמצא מסיבה כלשהי בנקודה c במודל קיינס (תרשים 901) Y_P הוא מייצר מעל התפוקה הפוטנציאלית, שמשמעותו, ניצול יתר של גורמי הייצור. במצב זה קיים לחץ מצד היצרנים להעלות מחירים. העלאת המחירים מניעה שרשרת של תגובות (בסדר הבא), שמסתיימת בתזוזה פנימה של E_1 עד להתלכדותה עם E.

שרשרת התגובות

1. עלייה בביקוש לכסף
2. עלייה בריבית
3. ירידה בהשקעות
4. תזוזה פנימה של E_1

הלחץ להעלאת המחירים ייפסק כאשר E_1 תתלכד עם E_0 ונקודת שיווי המשקל תהיה בתפוקה מלאה (נקודה a).

במהלך ההתקרבות של E_1 ל-E, נקודה 'c על עקומת הביקוש מתקרבת לנקודה 'a עד עדי התלכדות לתוכה. המונח פער אינפלציוני בא לציין שכאשר המשק פועל מעבר לתפוקה מלאה, קיים לחץ להעלאת מחירים.