בקצרה
- הפער בין העיר היקרה (הרצליה — 20 שנות שכר) לזולה (דימונה — 6.3 שנים): פי 3.2
- רק 4 ערים מתוך 25 מתחת ל-8 שנות שכר — כולן בפריפריה הרחוקה
- גוש דן כולו מעל 14 שנות שכר — "מדבר נגישות" למשפחות צעירות
- הפריפריה הופכת ליעד הריאלי היחיד, אך עם פערי שכר של 40% מול המרכז
מה המפה מראה
מרכז מול פריפריה — פער שהולך ונפתח. גוש דן כולו (תל אביב, רמת גן, גבעתיים, הרצליה, רעננה, הוד השרון) צבוע באדום כהה — מעל 16 שנות שכר ברוטו לרכישת דירה ממוצעת. זה לא מפתיע, אבל הנתון שכן מפתיע: גם ערי הטבעת השנייה — פתח תקוה, ראשון לציון, חולון, נתניה — דורשות 14-15 שנות שכר. "הבריחה" ממרכז תל אביב כבר לא מספיקה.
מדבר הנגישות. מתוך 25 הערים הגדולות שנבדקו, ב-17 מהן נדרשות יותר מ-12 שנות שכר — הסף שבנק ישראל מגדיר כ"חוסר נגישות חמור". רק 4 ערים (דימונה, ערד, נצרת, כרמיאל) מציעות יחס שמתחת ל-9 — אבל שם גם השכר הממוצע נמוך ב-35-45% מהמרכז. משפחה צעירה שעוברת לפריפריה מגלה שהדירה אמנם זולה יותר, אבל גם ההכנסה קטנה משמעותית.
איפה עדיין אפשר? עבור משפחה שמחפשת איזון סביר בין נגישות דיור לרמת שכר, חיפה (10.9 שנים) ובאר שבע (10.0) בולטות כאפשרויות הטובות יחסית — ערים גדולות עם תשתיות, תעסוקה, ושוק דיור שעדיין לא התנתק לחלוטין מההכנסה המקומית. קריית גת (9.1) ואשקלון (11.3) גם נמצאות בטווח הסביר, במיוחד עם הפיתוח המואץ של השנים האחרונות.
מתודולוגיה
מחיר דירה ממוצע: נתוני עסקאות למ"ס, רבעון 4/2025, דירות 3-4 חדרים. שכר ממוצע: נתוני ביטוח לאומי לפי יישוב, ממוצע שנתי 2025 (ברוטו). יחס מחיר-להכנסה: מחיר דירה חלקי (שכר חודשי × 12). אין התחשבות בהון עצמי, ריבית משכנתא, או הכנסה מבן/בת זוג — המדד מייצג את מצב הנגישות הבסיסי ביותר עבור שכיר יחיד.
לניתוח מעמיק של המגמות לאורך זמן — מחקר: כמה שנות שכר עולה דירה בישראל?
מקורות
- עסקאות דירות לפי יישוב, רבעון 4/2025 — הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), 2025
- שכר ממוצע לפי יישוב, שנתי 2025 — המוסד לביטוח לאומי, 2025
- סקירת שוק הדיור, מרץ 2026 — בנק ישראל, 2026
- דוח מגמות דיור שנתי 2025 — משרד הבינוי והשיכון, 2025