החוב הלאומי: כמה ישראל משלמת על ריביות בשנה?

מה זה בכלל ״חוב לאומי״?

החוב הלאומי הוא הסכום המצטבר של כל ההלוואות שהממשלה לקחה לאורך השנים ועדיין לא החזירה. כשהממשלה מוציאה יותר ממה שהיא גובה במסים — ההפרש ממומן בהנפקת אגרות חוב. נכון לסוף 2025, החוב הממשלתי הכולל של ישראל עומד על כ-1.35 טריליון ש״ח.

מי מחזיק את החוב? 53% — גופים מוסדיים מקומיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קופות גמל). 27% — משקיעים זרים. 20% — בנק ישראל והציבור. ככל ששיעור ההחזקה הזרה גבוה יותר, כך ישראל רגישה יותר לשינויים בתפיסת הסיכון הגלובלית.

64.6 מיליארד ₪ — מה אפשר לקנות בזה?

64.6 מיליארד ש״ח הם יותר מכל תקציב התחבורה הלאומי (44 מיליארד). זה כ-72% מתקציב החינוך (90 מיליארד). זה כ-45% מתקציב הביטחון. לפני שהממשלה מתחילה לממן שירותים כלשהם — היא כבר "מחויבת" להעביר 64.6 מיליארד ש״ח למחזיקי האג״ח.

במונחים אישיים: כל אזרח ישראלי משלם כ-6,300 ש״ח בשנה רק על ריביות. משפחה ממוצעת של 4 נפשות — כ-25,400 ש״ח בשנה — לפני ששקל אחד הולך לבית ספר, בית חולים או כביש.

מסלול הריבית: למה התשלומים עולים?

בין 2015 ל-2021, ישראל נהנתה מסביבת ריבית אפסית. אבל אז הגיעה האינפלציה: ריבית בנק ישראל קפצה מ-0.1% ל-4.75% בין אפריל 2022 לינואר 2024. שלושה גורמים מכבידים: עליית הריבית הגלובלית, גיוסי חוב מאסיביים למימון המלחמה (2023-2025), והורדת דירוג האשראי מ-A+ ל-A — שמוסיפה פרמיית סיכון של 0.25-0.35% על כל גיוס חדש.

על חוב של 1.35 טריליון ש״ח, גם תוספת קטנה של 0.3% מתרגמת לכ-4 מיליארד ש״ח נוספים בשנה — כ-400 ש״ח לכל אזרח.

אפקט הדחיקה: כשהחוב דוחק את השירותים

ב-2019, תשלומי הריבית היוו כ-6% מהתקציב. ב-2026 — כ-8.5%. ההפרש שווה ערך ל-15 מיליארד ש״ח שנשלפו ממשרדי ממשלה אחרים. 15 מיליארד זה: 5,000 מיטות אשפוז חדשות, 200 בתי ספר חדשים, כפלת תחבורה ציבורית בפריפריה, או חיבור רכבת לכל עיר מעל 50,000 תושבים.

ישראל עברה מסע ארוך: מיחס חוב/תוצר של 95% בתחילת שנות ה-2000, ירידה ל-60% ערב הקורונה, וחזרה ל-68% ב-2026. בשלוש שנים נמחק עשור וחצי של מאמץ פיסקלי.