מאזן התשלומים

מאזן התשלומים

כללי

מאזן התשלומים הוא דו"ח שמכינה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ומסכם את כל העסקאות הבינלאומיות של ישראל. הדו"ח מציג תמונה מרוכזת על כניסת מטבע חוץ לישראל ויציאתו ממנה (תנועות מטבע חוץ), ומתייחס לתקופה כלשהי — בדרך כלל שנה. בעת הכנת הדו"ח הלמ"ס מתרגמת את כל מטבעות החוץ לדולרים, והדו"ח מוצג בדולרים בלבד.

מאזן תשלומים הוא למעשה דו"ח מקורות ושימושים

מאזן התשלומים הוא למעשה "דו"ח מקורות ושימושים": מצד אחד הוא מציג את המקורות שהניבו למדינת ישראל מטבע חוץ (ובאיזה סכום), ומצד שני לאילו מטרות השתמשה ישראל במטבע חוץ (ובאיזה סכום). כפי שנראה בהמשך, הלמ"ס דואגת לכך שסך המקורות בדו"ח ישתווה לסך השימושים.

המקורות העיקריים המניבים מט"ח למדינת ישראל

• יצוא של מוצרים ושירותים.
• קבלת מענקים, תרומות ופיצויים (העברות חד-צדדיות לטובתנו, שנקראות במאזן התשלומים "העברות שוטפות").
• השקעות של זרים בחברות ישראליות.
• קבלת הלוואות מחו"ל.
• העברות כספיות של עולים חדשים.
• שכר עבודה בדולרים שמקבלים עובדים ישראלים מגורמים בחו"ל.

השימושים העיקריים שעושה מדינת ישראל בדולרים

• יבוא של מוצרים ושירותים.
• תשלומי ריבית ודיבידנד למשקיעי חוץ.
• תשלום משכורות לעובדים זרים.
• השקעות של ישראלים בחברות בחו"ל.
• מתן הלוואות לחו"ל.

תזכורת: מט"ח = מטבע חוץ.

החלוקה הפנימית של מאזן התשלומים

מאזן התשלומים כולל שני חלקים ושורה תחתונה. כל חלק מציג תמונה של מקורות ושימושים דרך תנועות דולריות בתחום כלשהו:

• חלק א' — החשבון השוטף: מתייחס בעיקר לתנועות מט"ח בתחום המסחרי (יצוא ויבוא של סחורות ושירותים, גורמי ייצור והעברות שוטפות).
• חלק ב' — חשבון ההון והחשבון הפיננסי: מתייחס בעיקר להשקעות והלוואות במט"ח, הן אלה שקיבלנו והן אלה שנתנו (פעולות בתחום הפיננסי).

כל חלק מתפצל לסעיפים ותת-סעיפים שיפורטו בהמשך.

לכל חלק שורה מסכמת

לכל אחד משני החלקים מתלווה שורה מסכמת הנוקבת בפער שבין המקורות (סכום המט"ח שנכנס) לשימושים (סכום המט"ח שיצא). כאשר המקורות גדולים מהשימושים, השורה המסכמת מתחילה במילה "יתרה" ולאחריה שם החלק (למשל: יתרה בחשבון השוטף). כאשר המקורות קטנים מהשימושים, המילה "גירעון" מחליפה את "יתרה" (למשל: גירעון בחשבון השוטף). נתון חיובי בשורה המסכמת מבטא כניסת מטבע חוץ (עודף מקורות); נתון שלילי מבטא יציאת מטבע חוץ (עודף שימושים).

השורה התחתונה — נכסי הרזרבה

נכסי הרזרבה הם סכומי המט"ח שנמצאים בחזקת בנק ישראל. שורת נכסי הרזרבה גורמת אוטומטית לאיזון בין סך המקורות לסך השימושים. כאשר סך המקורות (כניסת מט"ח) גדול מסך השימושים, הפער מופנה ל"מחסן" נכסי הרזרבות — כלומר מתווסף שימוש נוסף (הגדלת נכסי הרזרבות) בסכום הפער, וכך נסגר הפער ונוצר שוויון. כאשר סך המקורות קטן מסך השימושים, מגייסים את סכום הפער מתוך נכסי הרזרבות, המהווים מקור נוסף למט"ח, ושוב נסגר הפער.

דוגמה לשימוש בשורה התחתונה

בטבלה 13.1 מופיעות שתי דוגמאות לשימוש בשורה התחתונה (הנתונים במיליוני דולרים).

תזכורת: נתון חיובי בשורה המסכמת מבטא עודף מקורות (גידול במטבע חוץ); נתון שלילי מבטא עודף שימושים (קיטון במטבע חוץ).

מאזן תשלומים במתכונת מקוצרת

מאזן התשלומים המוצג כאן הוא במתכונת מקוצרת. במתכונת מורחבת, מכל תת-סעיף מתפצלת שרשרת סעיפי משנה. לדוגמה, במאזן תשלומים מקוצר אנו מסתפקים בשורה אחת ("יצוא / יבוא / יתרה" לסך המוצרים), בעוד שבמאזן מורחב שורה זו יכולה להתחלק לפי סוגי מוצרים (טקסטיל, אלקטרוניקה, מתכת וכד'). ישנן מספר וריאציות של דו"חות מקוצרים, ואין להתבלבל אם נתקלים בדו"ח שונה במקצת. השימוש בנכסי הרזרבה, הן כמקור והן כשימוש, משתקף באיור 13.1.

החלוקה הפנימית של חלק א' — החשבון השוטף

החשבון השוטף כולל שני סעיפים, שהרכבם הפנימי מוצג בטבלה 13.2:

• III. חשבון הסחר — מורכב משלושה תת-סעיפים:
  • a. מוצרים (יצוא ויבוא של מוצרים).
  • b. שירותים (יצוא ויבוא של שירותים, כגון תיירות, ביטוח, הובלת מטענים ושירותי מטען).
  • c. גורמי ייצור (יצוא: קבלת ריבית ודיבידנד על השקעות בחו"ל וכן משכורות שמקבלים עובדים ישראלים מחו"ל; יבוא: תשלומי ריבית ודיבידנד לחו"ל וכן תשלום לעובדים זרים בישראל).
• IV. העברות שוטפות — מורכב משני תת-סעיפים:
  • d. מענקים.
  • e. תרומות.

תרשים 13.3 מתאר את החלוקה הפנימית של החשבון השוטף, עם נתונים ממאזן התשלומים של מדינת ישראל לשנת 2000 (מיליארדי דולרים, מעוגלים):

• א. החשבון השוטף: סה"כ −1 (גירעון)
  • I. חשבון הסחר: סה"כ −8
    • a. מוצרים: יצוא 31, יבוא −34, סה"כ −3
    • b. שירותים: יצוא 14, יבוא −12, סה"כ 2
    • c. גורמי ייצור: יצוא 3, יבוא −10, סה"כ −7
  • II. העברות שוטפות: סה"כ 7
    • d. מענקים: סה"כ 4
    • e. תרומות: סה"כ 3

החלוקה הפנימית של חלק ב' — חשבון ההון והחשבון הפיננסי

חלק ב' כולל שני סעיפים, שהרכבם מוצג בטבלה 13.4:

• III. חשבון ההון — מורכב משני תת-סעיפים:
  • f. עולים (העברת כספים של עולים חדשים).
  • g. ממשלה (בעיקר תרומות שהתקבלו באמצעות המוסדות הלאומיים, כגון הסוכנות היהודית, קק"ל וקרן היסוד).
• IV. החשבון הפיננסי — מורכב משלושה תת-סעיפים:
  • h. השקעות ישירות.
  • i. השקעות פיננסיות.
  • j. השקעות אחרות (בעיקר פיקדונות).

תרשים 13.5 מתאר את החלוקה הפנימית של חשבון ההון והחשבון הפיננסי, עם נתונים לשנת 2000 (מיליארדי דולרים, מעוגלים):

• ב. חשבון ההון והחשבון הפיננסי: סה"כ 4
  • III. חשבון ההון: סה"כ 1
    • f. עולים: סה"כ 2
    • g. ממשלה: סה"כ −1
  • IV. החשבון הפיננסי: סה"כ 3
    • h. השקעות ישירות: סה"כ 2
    • i. השקעות פיננסיות: סה"כ 2
    • j. השקעות אחרות: סה"כ −1

הסבר לתת-הסעיפים בחשבון הפיננסי

השקעות ישירות: נכלל כאן כל סכום השקעה המתייחס לאחת משתי הקטגוריות הבאות — השקעה בחברה בורסאית כאשר למשקיע יש בה בעלות של יותר מ-10%; או כל השקעה בחברה לא-בורסאית ו/או כל עסק אחר, לרבות נדל"ן (ללא קשר לאחוז הבעלות). השקעות כוללות גם הלוואות. הערה: נדל"ן (נכסי דלא ניידי) הוא שם כולל לקרקעות ומבנים מכל סוג.

השקעות פיננסיות: סעיף זה כולל רק השקעות בחברות בורסאיות שבעלות המשקיע בהן קטנה מ-10%; כל השקעה אחרת נרשמת בסעיף השקעות ישירות.

השקעות אחרות: כולל בעיקר פיקדונות כספיים של ישראלים בחו"ל (שימושים) ופיקדונות של תושבי חוץ בישראל (מקורות).

מבנה מאזן התשלומים — הסבר נוסף

מאזן התשלומים המלא כולל שורה ארוכה של סעיפים במתכונת של פירמידה: בתחתית הפירמידה ישנם סעיפים קטנים (המתייחסים לנתונים בודדים), וככל שעולים בשלביה מתבצעת שרשרת של פעולות ריכוז — סעיפים מאותו שלב מתחברים לסעיף מרכז בשלב שמעליהם. המאזן המקוצר (טבלה 13.6) מתייחס לשלושת השלבים הסופיים בפירמידה.

הפרשים סטטיסטיים

בפועל, מרבית הנתונים במאזן התשלומים הם אומדנים המתבססים על מדגמים, ובנוסף ישנן בדרך כלל טעויות שמתגלות (אם בכלל) במועד מאוחר יותר. לפיכך, באופן מעשי, רק לעיתים רחוקות נקבל שוויון בין המקורות לשימושים. את השוויון משיגים בצורה מלאכותית באמצעות תוספת שורה הנקראת "הפרשים סטטיסטיים", שהסכום הנקוב בה מחושב כך שיביא לאיזון. בטבלה 13.6 סכום ההפרשים הסטטיסטיים מגיע ל-1.4 מיליארד דולר.

הערה: במבחנים בדרך כלל לא תופיע שורת הפרשים סטטיסטיים. אם תרצו, הניחו שהפרשים סטטיסטיים = 0, והמשמעות היא שסך המקורות משתווה לסך השימושים.