מושגי יסוד בכלכלה

מושגי יסוד בכלכלה

מילון מושגים, לפי סדר אלפביתי.

אבטלה

מצב שבו אנשים בוגרים (בגילאי 15–65) שרוצים ומסוגלים לעבוד תמורת שכר אינם מצליחים להשיג עבודה. אנשים אלה מכונים מובטלים או בלתי מועסקים. אנשים בוגרים שאינם מחפשים עבודה, כגון סטודנטים או חיילים, אינם נחשבים מובטלים. מקובל למיין את האבטלה לשלוש תת-קבוצות בהתאם לגורם האבטלה: אבטלה חיכוכית, אבטלה מבנית ואבטלה מחזורית.

אבטלה חיכוכית

מתייחסת לעובדים שפרשו או פוטרו ממקום עבודה אחד ומחפשים מקום עבודה חלופי, וכן לאנשים המחפשים עבודה בפעם הראשונה. משך האבטלה בקבוצה זו בדרך כלל קצר יחסית, ובכל עת נמצאים מובטלים המשתייכים אליה.

אבטלה טבעית

מונח המתייחס לסיכום של שתי תת-קבוצות של אבטלה — אבטלה חיכוכית ואבטלה מבנית. שיעור האבטלה הטבעית שונה ממדינה למדינה, ונע בדרך כלל בין 4% ל-6%.

אבטלה מבנית

אבטלה הנובעת מירידה קבועה בביקוש לעובדים בענף או בענפים כלשהם. אינה בעלת אופי זמני אלא נשארת קבועה לאורך זמן.

אבטלה מחזורית

מצב שבו אנשים מובטלים כתוצאה משפל כלכלי ברמה ארצית או עולמית.

אינפלציה

כינוי לתהליך נמשך של עליית מחירים. שיעור האינפלציה משקף את שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ושווה לו. כאשר מדד המחירים לצרכן עולה בשנה מסוימת ב-10%, מקובל לומר כי האינפלציה באותה שנה היא 10%.

אי-שוויון בהכנסות (משכר)

מצב שבו ההכנסות משכר במשק אינן שוויוניות: יש המשתכרים יותר ויש המשתכרים פחות. ככל שהפער בין הכנסות העשירים להכנסות העניים גדול יותר, כך אי-השוויון בהכנסות גדול יותר.

אמצעי תשלום

סך המזומן שבידי הציבור בתוספת סך פיקדונות העו"ש שבבעלותו.

ביקוש (למוצר)

רצון לרכוש מוצר כלשהו.

ביקוש מצרפי

סך הביקוש הקיים למוצר כלשהו. הביקוש המצרפי נובע הן מאנשים פרטיים (משקי בית) והן מפירמות, ומתקבל מצירוף כלל הביקושים בשוק.

בנק מרכזי

מוסד שאחראי על פעילותם השוטפת של הבנקים, לצד מטלות וסמכויות נוספות שהעיקריות שבהן: הרשות להדפיס כסף בתנאים מסוימים, הרשות לקבוע את גובה הריבית הבסיסית במדינה, והרשות לקבוע את היקף ההלוואות שהבנקים יכולים להעניק לציבור. הבנק המרכזי אמור לסייע לממשלה להשיג שלושה יעדים לאומיים: אינפלציה נמוכה, צמיחה כלכלית ותעסוקה מלאה. בנק ישראל הוא הבנק המרכזי בישראל.

בסיס הכסף

שווי שטרות הכסף שיש במדינה (שטרות בידי הציבור בתוספת שטרות בקופות הבנקים).

גורמי ייצור

ה"כלים" שבאמצעותם המדינה מפיקה מוצרים ושירותים. מקובל למיין את גורמי הייצור לארבע קבוצות: נכסי הון (מכונות וציוד, מבנים), קרקע, עובדים, והון אנושי.

גירעון תקציבי

מצב שבו סך ההוצאות של הממשלה גדול מסך הכנסותיה. כאשר קיים גירעון תקציבי (וזהו המצב בדרך כלל), הממשלה מממנת אותו באמצעות הלוואות או מכירת נכסים ממשלתיים (הפרטה).

גמישות

מבטאת עד כמה נתון כלשהו מושפע מגורם אחר. למשל: עד כמה כמות החולצות שנקנה מושפעת משינוי במחירן. הגמישות מבוטאת כמספר — ככל שהמספר גדול יותר, כך ההשפעה גדולה יותר. ההגדרה המדויקת: גמישות = אחוז השינוי בכמות חלקי שינוי של 1% במחיר.

דוגמה: נבחן את גמישות הביקוש לחולצות. בעמדת הפתיחה מחיר החולצות הוא 100 ש"ח והכמות המבוקשת היא 10,000 חולצות (נקודה A בתרשים 14). הוזלת המחיר ל-99 ש"ח (הוזלה של 1%) תעלה את הכמות המבוקשת ל-11,000 (גידול של 10%, נקודה B), כך שהגמישות בנקודה A היא 10. חשוב לזכור: הגמישות אינה אחידה לאורך עקומת הביקוש, ולכן כשמתייחסים אליה יש לציין את הנקודה שבה מתבצע החישוב.

דיפלציה

ההיפך מאינפלציה. כינוי לתהליך נמשך של ירידת מחירים.

דואופול

מצב שבו שתי חברות שולטות על ענף מסוים במשק. (כאשר בענף שולטת חברה אחת בלבד מדובר במונופול.) כאשר בענף שולטים מונופול או דואופול, בדרך כלל לא יכולה להתקיים בו תחרות חופשית, שכן הגורמים השולטים מווסתים את הכמויות והמחירים לטובתם.

הוצאה (כספית)

סכום כסף שמוציאים לקניית מוצרים, שירותים, מוצרי השקעה או לכל מטרה אחרת.

הוצאה ממשלתית

סכום הכסף שהממשלה מוציאה כדי להעניק את שירותיה. המרכיבים העיקריים: ביטחון, חינוך, בריאות, רווחה, קצבאות והחזר חובות.

הוצאה שולית

סך ההוצאה הכרוכה בייצור מוצר נוסף. אם, למשל, סך ההוצאה לייצור שני כיסאות הוא 100 ש"ח וסך ההוצאה לייצור שלושה כיסאות הוא 160 ש"ח, הרי שההוצאה השולית לייצור הכיסא השלישי היא 60 ש"ח. בדרך כלל ההוצאה השולית הולכת ועולה עם ייצור כל מוצר נוסף, בשל תופעת התפוקה השולית הפוחתת.

היצע (למוצר)

רצון או יכולת של יצרנים למכור מוצר או שירות כלשהו.

היצע מצרפי

סך ההיצע של כלל היצרנים במוצר כלשהו.

הכנסה

כסף המתקבל מכל מקור אפשרי, למשל: משכורת (לעובד), שכר דירה (למשכיר), ריבית (לבעל חיסכון), רווחים מעסק וכדומה.

הכנסה לאומית

סך ההכנסות שהיו לכל תושבי המדינה בתקופה מסוימת (בדרך כלל שנה). נובעת בעיקר משני מרכיבים: משכורות עובדים (כולל עצמאים) ורווחי הפירמות, בין שחולקו לבעליהן ובין שלא.

הכנסה ממשלתית

סך ההכנסות שהממשלה מקבלת מכל מקור (תושבים, פירמות, חו"ל וכו'). עיקר ההכנסה נובע ממיסים, ומקצתה ממענקים, מהכנסות של חברות ממשלתיות ועוד.

הכנסה פנויה

ההכנסה הפנויה (או: ההכנסה נטו) היא סכום הכסף שנשאר בידי המקבל לאחר ששולמו בגינה כל המיסים והאגרות.

הלוואה

מתן כסף שיוחזר בעתיד. כל הלוואה מלווה בתנאים, שעיקרם: מועד ההחזר, שיעור הריבית, סוג ההצמדה והביטחונות.

השקעה

הוצאה כספית שאינה מיועדת לצריכה שוטפת, כגון קניית מכונות, ציוד ומבנים, השקעה בפיתוח תשתיות (כבישים, רכבות וכדומה) ורכישת ניירות ערך. ההוצאה בפועל אינה חייבת להיות במזומן, אלא יכולה להתפרס על פני זמן.

השקעה גולמית (בהקשר של מדינה)

סך ההוצאה שנרשמה במדינה עבור רכישת מוצרי השקעה (בעיקר מכונות וציוד, מבנים וקרקעות).

השקעה נקייה (בהקשר של מדינה)

ההשקעה הגולמית במשק פחות הבלאי שנרשם על כל נכסי ההשקעה הקיימים במדינה.

התערבות ממשלתית

כל מהלך או פעולה של הממשלה שיש לה השפעה על הפעילות הכלכלית, כגון הטלת מיסים, פיקוח על מחירים ופיקוח על מונופולים. ההצדקה: מניעת עיוותים הנגרמים מכשלי שוק, השגת יעדים לאומיים כגון צמצום אי-שוויון בהכנסות, וייזום פרויקטים שכוחות השוק אינם יכולים ליזום בכוחות עצמם.

חוב לאומי

סך החוב של המדינה, הן לגורמים בארץ והן לגורמים בחו"ל.

חומר גלם

מוצר המשמש לייצור מוצר אחר. למשל: קמח ומים הם חומרי גלם בייצור לחם; עץ ומסמרים הם חומרי גלם בייצור שולחן.

חיסכון

ההפרש בין ההכנסה הפנויה לבין סך ההוצאה השוטפת בתקופה מסוימת.

חשבונאות לאומית

מבטאת, במונחים כספיים, את סך כל הפעילות העסקית (הכנסות והוצאות) שנרשמה במדינה. כדי להקל על ההבנה אפשר להניח שכל הפעילות במדינה מתרכזת בחטיבה יצרנית אחת המפיקה הן מוצרי צריכה והן מוצרי השקעה, ולקוחותיה הם שלוש קבוצות: משקי הבית בישראל, הפירמות בישראל (קוני מכונות) ותושבי חוץ (יצוא).

חשבון הון

מרכז את כל התנועות הכספיות, לתוך המדינה ומחוצה לה, הקשורות בהעברות כספיות — בעיקר של עולים חדשים. נכלל כתת-סעיף במאזן התשלומים.

חשבון עו"ש / פיקדון עו"ש

פיקדון כספי בבנק שבעליו יכול למשוך ממנו כסף בכל עת, הן במזומן והן באמצעות כתיבת שיק.

חשבון פיננסי (של המדינה)

מרכז את כל התנועות הכספיות, אל המדינה וממנה, שבאופיין הן השקעות כספיות. ההשקעות מחולקות לשלוש קבוצות: השקעות ישירות, השקעות פיננסיות והשקעות אחרות (בעיקר פיקדונות בבנקים).

חשבון שוטף

מרכז את כל התנועות הכספיות, לתוך המדינה וממנה, המתייחסות לפעילות המסחרית (יבוא, יצוא, תשלומי שכר עבודה וכו') ולהעברות שוטפות (מענקים, תרומות וכו'). מרכיב מרכזי במאזן התשלומים.

יבוא

סחורות ושירותים שמדינה קונה מחו"ל. סכום היבוא נמדד במונחים כספיים.

יחס רזרבה

היחס בין סך המזומנים שהבנקים מחזיקים בקופתם לבין היתרה המופקדת אצלם בחשבונות העו"ש. לדוגמה: כאשר הבנק מחזיק 50 אלף ש"ח ויתרת חשבונות העו"ש אצלו היא 100 אלף ש"ח, יחס הרזרבה הוא חצי. בנקים מחויבים לשמור על יחס רזרבה ברמה שנקבעת על ידי הבנק המרכזי; יחס הרזרבה מגביל את סך ההלוואות שהבנק יכול להעמיד ללקוחותיו.

ייצור

תהליך של הפקת מוצר כלשהו (רהיט, בגד, מוצר חשמלי וכו').

יצוא

מכירת סחורות ושירותים לחו"ל. סכום היצוא נמדד במונחים כספיים.

יתרון יחסי

יכולת לייצר מוצר מסוים בזול לעומת אחר; באותם אמצעים אפשר לייצר כמות גדולה יותר של מוצרים. כאשר כל מדינה מתמקדת בייצור מוצרים שבהם יש לה יתרון יחסי, סך התפוקה הכוללת בעולם גדל, ובאמצעות סחר בין מדינות לכל מדינה יהיה יותר מכל המוצרים.

כוח העבודה האזרחי

סך האנשים הבוגרים באוכלוסייה (בגילאי 15–65) המעוניינים ומסוגלים לעבוד. מורכב משתי קבוצות: מועסקים (עובדים בפועל) ובלתי מועסקים (מובטלים — בתהליך חיפוש עבודה). אינו כולל אנשים שאינם יכולים או אינם מעוניינים לעבוד, כגון סטודנטים, עקרות בית, חיילים, תלמידי ישיבה ופנסיונרים.

כלכלת שוק חופשי

מצב שבו המדינה אינה מתערבת בפעילות הכלכלית ואינה משפיעה על כוחות השוק. המצדדים בכך טוענים שכוחות השוק מנתבים את השוק למצב האופטימלי, וכל התערבות ממשלתית רק גורעת.

מאזן התשלומים

טבלה המרכזת את ההעברות הכספיות של מטבע חוץ (מט"ח) לתוך המדינה וממנה. ההעברות כוללות מט"ח שמקורו ביבוא, יצוא, השקעות של זרים בארץ, השקעות של ישראלים בחו"ל וכו'. מאזן התשלומים כולל שני מרכיבים — חשבון שוטף וחשבון הון ופיננסי — ושורה נוספת הנקראת נכסי הרזרבה (יתרות המט"ח של המדינה).

מאקרו-כלכלה

תחום המתמקד בנתונים ברמת ענפים שלמים או כלל המשק, בשונה ממיקרו-כלכלה המתמקדת בפירמה בודדת. עוסקת בין היתר בחישוב וניתוח התמ"ג על מרכיביו, התפתחות האשראי ותנועות מטבע חוץ.

מגזר פרטי

כולל את כל הפעילויות שמקורן בפירמות הפרטיות.

מגזר ציבורי / ממשלתי

כולל את כל הפעילויות שמקורן במשרדי הממשלה ובגורמים הכפופים אליהם.

מדד ג'יני

אחד המדדים המקובלים לבחינת פערי הכנסה (או שכר) בין קבוצות שונות במדינה. המדד נע בין 0 ל-1: במצב של שוויון מוחלט המדד יעמוד על 0, ובמצב של אי-שוויון מוחלט (לאזרח אחד יש הכול ולשאר אין כלום) המדד יעמוד על 1.

מדד המחירים לצרכן

המדד המוביל לבחינת השינויים ברמת המחירים במשק. מחשב באיזה שיעור עלה או ירד מחירו של "סל המוצרים" — סל הכולל את כל המוצרים והשירותים שמשפחה ממוצעת צורכת במהלך חודש. מתפרסם מדי חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעור השינוי השנתי במדד מייצג את שיעור האינפלציה השנתי במשק.

מהירות המחזור של הכסף

המהירות שבה הכסף "מתגלגל" בשוק — מספר הפעמים הממוצע שכל שקל עובר מיד ליד בתקופה. אם, למשל, סכום הכסף שקיים במדינה הוא 100 מיליון ש"ח וסך התשלומים במשק באותה תקופה הסתכמו ב-500 מיליון ש"ח, אזי כל שקל "התגלגל" בממוצע 5 פעמים, ומהירות המחזור היא 5.

מונופול

מצב שבו חברה אחת היא היצרנית הבלעדית של מוצר מסוים, בלי שיהיו לו תחליפים קרובים, והיא "שולטת" בשוק. השליטה מאפשרת למונופול לווסת את היקף התפוקה ואת המחירים לטובתו. מצב זה הפוך ל"תחרות מושלמת".

מועסקים

אנשים העובדים בפועל. המרכיב העיקרי בכוח העבודה.

מוצר

שם נרדף לסחורה.

מוצר ביניים (חומר גלם)

מוצר שאינו משמש לצריכה סופית אלא לייצור מוצר אחר, כגון זכוכית לייצור חלונות או עץ מעובד לייצור רהיטים.

מוצרי השקעה

שם כולל לגורמי ייצור.

מוצר סופי / מוגמר

מוצר שכל פעולות הייצור בו הושלמו.

מוצר צריכה

כל מוצר שאינו נכלל במוצרי השקעה.

מוצרים משלימים

מוצרים שנוהגים להשתמש בהם יחד. שני מוצרים הם משלימים אם גידול בביקוש לאחד מהם מביא לגידול בביקוש לשני, ולהיפך. דוגמאות: רכבים ודלק, מחשבים ותוכנה.

מוצרים תחליפיים

מוצרים שכל אחד מהם יכול להחליף את השני. שני מוצרים הם תחליפיים אם גידול בביקוש לאחד מביא לקיטון בביקוש לשני, ולהיפך. דוגמאות: קוקה-קולה ופפסי-קולה.

מזומן

מטבעות ו/או שטרות כסף.

מחיר

התמורה הכספית הנדרשת לרכישת מוצר או שירות.

מחיר מינימום

"רצפה" שמתחתיה מחירו של מוצר אינו יכול לרדת. מקובל לקבוע מחירי מינימום למוצרים חקלאיים כדי לשמור על רווחיות לחקלאים. בדרך כלל הממשלה קובעת אותם.

מחיר מקסימום

"תקרה" שמעליה מחירו של מוצר אינו יכול לעלות. מקובל לקבוע מחירי מקסימום למוצרי יסוד (כמו חלב ולחם) כדי שגם עניים יוכלו לצרוך אותם. בדרך כלל הממשלה קובעת אותם.

מחיר שיווי משקל

המחיר שעליו "מסכימים" היצרנים והצרכנים. ה"הסכמה" מושגת באמצעות כוחות השוק, כאשר המחיר ליחידה שהצרכנים מוכנים לשלם שווה למחיר ליחידה שהיצרנים מוכנים לקבל. מתקבל בנקודת החיתוך של עקומת ההיצע ועקומת הביקוש.

מחסור

מצב שבו הכמות המבוקשת גדולה מהכמות המוצעת. מחסור במוצר צפוי להביא לעלייה במחירו.

מט"ח (מטבע חוץ)

כסף שמקורו במדינת חוץ כלשהי.

מיקרו-כלכלה

תחום בכלכלה העוסק ברמת הפירמה הבודדת או בקומץ קטן של פירמות.

מכפיל הלוואות

קובע את היקף ההלוואות שבנק יכול להעניק בגין כל 1 ש"ח מזומן שהופקד בקופתו. אם, למשל, מכפיל ההלוואות הוא 2 ולבנק 100 מיליון ש"ח מזומן בקופה, מקסימום ההלוואות הוא 200 מיליון ש"ח. מכפיל ההלוואות תמיד קטן ב-1 ממכפיל הפיקדונות.

מכפיל פיקדונות

דרך נוספת להסביר את יחס הרזרבה. קובע מהו היקף הפיקדונות המקסימלי שבנק יכול לאפשר ללקוחותיו להחזיק אצלו בגין כל 1 ש"ח מזומן שהופקד. אם המכפיל הוא 3 ולבנק 100 מיליון ש"ח מזומן, הבנק אינו יכול להחזיק פיקדונות ביותר מ-300 מיליון ש"ח. יחס הרזרבה הוא תמיד 1 חלקי מכפיל הפיקדונות.

מלכ"ר

ראשי תיבות של "מוסד ללא כוונת רווח" — ארגון שמטרותיו אינן עשיית רווח לבעליו. רווחים, אם ישנם, מיועדים רק להרחבת פעילותו. דוגמאות: עמותות לצדקה, סיוע לנזקקים, ותמיכה בתרבות ובאמנות.

מס

תשלום חובה שיש לשלם לגוף ציבורי ללא קבלת תמורה במישרין. המיסים הם המקור העיקרי למימון פעילות הממשלה.

מס ישיר

מס המוטל בגין קבלת הכנסה כלשהי. דוגמאות: מס הכנסה, מס על רווחים, מס עיזבון.

מס עקיף

מס המוטל בגין הוצאה כספית כלשהי. דוגמאות: מע"מ, מכס, מס קנייה, בלו על סיגריות ועל דלק. מי שלא קונה אינו משלם מיסים אלה.

מס פרוגרסיבי

מס ששיעורו הולך וגדל ככל שגדלה ההכנסה, למשל מס הכנסה. מס פרוגרסיבי מצמצם את פערי ההכנסות במשק.

מס רגרסיבי

מס ששיעורו הולך וקטן ככל שגדלה ההכנסה. לדוגמה: אגרת טלוויזיה בסכום קבוע (כ-600 ש"ח בשנה) מהווה 1% עבור מי שמרוויח 60,000 ש"ח בשנה, ו-0.1% עבור מי שמרוויח 600,000 ש"ח. מס רגרסיבי מרחיב את פערי ההכנסות במשק.

סובסידיה

תמיכה כספית שמיועדת להוזיל את מחיר המוצר. יכולה להינתן ישירות ליצרן בגין כל מוצר, או באמצעות הוזלת חומרי הגלם (כגון הוזלת מחיר המים לחקלאים או הקמח לאופים).

עודף

ההיפך ממחסור. מצב שבו הכמות המוצעת גדולה מהכמות המבוקשת. עודף במוצר צפוי להביא לירידה במחירו.

עוני

מצב שבו אין לאדם יכולת לספק לעצמו תנאי חיים נאותים ובסיסיים. בישראל ובמרבית המדינות המפותחות העוני נמדד באופן יחסי לרמת החיים הכללית במדינה, כך שעני במדינה מפותחת יכול להיחשב "עשיר" במדינה נחשלת.

עירוי חיצוני

כל שינוי בכמות הכסף במדינה שמקורו בבנק המרכזי (במישרין). עירוי חיובי משקף גידול בכמות המזומנים ועירוי שלילי משקף קיטון. הגורם העיקרי הוא כניסה ויציאה של מט"ח למדינה וממנה.

עירוי פנימי

כל שינוי בכמות הכסף שמקורו אינו בבנק המרכזי במישרין. הגורמים העיקריים: שינוי בהעדפת הציבור בין מזומן לפיקדונות, ושינויים ביחס הרזרבה של בנק ישראל (הקטנת יחס הרזרבה מגדילה את כמות הכסף, והגדלתו מקטינה).

עלות המוצר

מילה נרדפת להוצאה — סך ההוצאה הדרושה לייצור מוצר או שירות.

עלות ממוצעת (למוצר)

העלות הדרושה בממוצע לייצור יחידת מוצר אחת: סך עלויות הייצור חלקי כמות היחידות המיוצרות.

עלות שולית

ראו "הוצאה שולית".

עקומה

קו (בדרך כלל לא ישר) המתאר בצורה גרפית קשר בין שני סוגי נתונים.

עקומת אפשרויות התצרוכת

עקומה המתארת בצורה גרפית את כל אפשרויות התצרוכת של מדינה, בהנחה שצורכים בה רק שני מוצרים. מציגה את כל מגוון האפשרויות לצרוך בו-זמנית את שני המוצרים יחד.

עקומת ביקוש

עקומה המתארת את הקשר בין מחיר של מוצר לכמות המבוקשת ממנו. בדרך כלל יורדת משמאל לימין: ככל שהמחיר עולה, רוצים לקנות פחות.

עקומת היצע

עקומה המתארת את הקשר בין מחיר של מוצר לכמות המוצעת ממנו. בדרך כלל עולה משמאל לימין: ככל שהמחיר עולה, היצרנים רוצים לייצר יותר.

עקומת לורנץ

מתארת בצורה גרפית את רמת אי-השוויון בהכנסות של תושבי המדינה. כל נקודה על העקומה מתייחסת לשני נתונים: ההכנסות (על הציר האנכי, בסדר עולה, מ-10% עד 100% מכלל ההכנסות במדינה) וחלוקה עשירונית של התושבים (על הציר האופקי, מהעשירון העני ביותר לעשיר ביותר). כל נקודה מציגה את חלקם המצטבר בהכנסות של העשירון הנקוב מתחתיה יחד עם כל העשירונים העניים ממנו.

לדוגמה, נקודה C בתרשים 14.1 מציינת שהכנסתם המצטברת של חמשת העשירונים הראשונים מגיעה לקצת פחות מ-30% מכלל ההכנסות במדינה. באופן כללי, ככל שהעקומה מתרחקת מהקו האלכסוני 0A — אי-השוויון בהכנסות גדל; כאשר העקומה חופפת לקו האלכסוני, קיים שוויון מלא (כל עשירון מקבל בדיוק 10% מההכנסות). בתרשים 14.2 מוצגות עקומות לורנץ של שתי מדינות (a ו-b); במדינה b אי-השוויון גדול יותר.

עקומת תמורה

עקומה המתארת בצורה גרפית את מגוון אפשרויות הייצור של מדינה, בהנחה שהיא מייצרת שני מוצרים בלבד. כל נקודה על העקומה משקפת מצב שבו כל המשאבים במשק מנוצלים במלואם; כל נקודה משמאל לעקומה מתארת מצב שבו המשאבים אינם מנוצלים במלואם.

עקומת תצרוכת

עקומה המתארת את הקשר בין סך הצריכה הפרטית של משקי הבית לבין סך ההכנסה הפנויה במשק. עקומה זו מהווה חלק חשוב בתיאוריה הכלכלית של קיינס. היא עולה משמאל לימין ומשקפת את העובדה שכל עלייה בהכנסה הפנויה מביאה לעלייה בצריכה הפרטית.

פדיון

מילה נרדפת לתקבולים ממכירת מוצרים ו/או שירותים. מתייחס תמיד לתקופה כלשהי (יום, חודש, שנה).

פער אינפלציוני

מצב שבו רמת הביקושים במדינה גדולה מהתוצר שהמדינה יכולה לייצר בתעסוקה מלאה.

פער דפלציוני

מצב שבו רמת הביקושים במדינה נמוכה מהתוצר המקסימלי שהמדינה יכולה לייצר בתעסוקה מלאה. במצב זה קיימת אבטלה.

פיקדונות

כסף המופקד בבנק לתקופה כלשהי. פיקדון הוא למעשה הלוואה לבנק, שבגינה מקבלים בדרך כלל גם ריבית.

צמיחה

גידול ריאלי בתמ"ג של המדינה, הנמדד באחוזים. שיעור הצמיחה בתקופה כלשהי הוא שיעור הגידול בתמ"ג באותה תקופה. כאשר התמ"ג יורד, נהוג לומר כי זוהי "צמיחה שלילית".

צריכה

כוללת את כל המוצרים והשירותים (למעט מבני מגורים) שמשקי הבית קונים או מקבלים כשירות מהמדינה. (קניית מבני מגורים נחשבת השקעה ולא צריכה.) נהוג לחלק את הצריכה לשתיים: צריכה פרטית (קניית מוצרים ושירותים מהמגזר הפרטי) וצריכה ציבורית (קבלת מוצרים או שירותים מגופי הממשלה).

קיינס

אחד הכלכלנים הידועים והחשובים בכל הדורות (1883–1946). תרם להבנת היתרונות שמתלווים להתערבות ממשלתית במשק בתקופות שפל ואבטלה. על פי גישתו, התערבות ממשלתית במינון נכון אמורה להגדיל את רמת הביקושים, וכפועל יוצא לצמצם את האבטלה עד לתעסוקה מלאה.

קרטל

התארגנות של כמה חברות מאותו ענף במטרה לצמצם את התחרות בו לטובתן. במצבים קיצוניים הקרטל הופך בפועל למונופול. בישראל אסורה התאגדות במסגרת קרטל ללא היתר, והגוף המפקח הוא הממונה על ההגבלים העסקיים.

שיווי משקל

מצב אופטימלי שבו קיים איזון בין שני כוחות מנוגדים. למשל: כאשר הביקוש וההיצע נפגשים, נוצר מצב שבו במחיר מסוים הכמות המבוקשת והכמות המוצעת שווים. מחיר זה מכונה "מחיר שיווי משקל".

שיעור האבטלה

שיעור המובטלים מתוך כלל כוח העבודה (כוח העבודה = בוגרים מועסקים + בוגרים מובטלים). נאמד על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באמצעות סקר מדגמי, ומתפרסם מדי רבעון. מדד מרכזי לבחינת מצב שוק העבודה והמשק.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה

שיעור המשתייכים לכוח העבודה מכלל הבוגרים (המועסקים בפועל והמובטלים המחפשים עבודה, מתוך סך האוכלוסייה הבוגרת). ככל שהשיעור גבוה יותר, כך חלקם של המעוניינים לעבוד ולקחת חלק בפעילות הכלכלית גבוה יותר.

שכר

תשלום שמקבלים שכירים תמורת עבודתם. נהוג להבחין בין שכר ברוטו (השכר שהמעסיק משלם בפועל) לבין שכר נטו (השכר שנותר בידי העובד לאחר תשלום המס וההפרשות).

שכר מינימום

השכר המינימלי שמעסיק מחויב לשלם לעובדו על פי החוק. ההיגיון: להבטיח שעובדים יקבלו שכר הוגן מינימלי, מתוך הנחה שבמצב של אבטלה (היצע עובדים גדול מהביקוש) עלול להיווצר מצב של ניצול עובדים.

תוצר מקומי גולמי (תמ"ג)

הערך הכולל של התוצרת שיוצרה במדינה בתקופה מסוימת (בדרך כלל שנה), בניכוי מרכיב הייבוא שיש במוצרים. אחד המדדים המרכזיים לבחינת מצב המשק, מחושב ומתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי רבעון.

תמ"ג לנפש (תוצר לנפש)

מתקבל מחלוקת התמ"ג בתקופה מסוימת במספר התושבים באותה תקופה. עלייה בתוצר לנפש משקפת עלייה ברמת החיים הכללית במשק.

תוצר מקומי נקי

תוצר מקומי גולמי בניכוי הבלאי (הפחת) של גורמי הייצור (מכונות, ציוד, מבנים וכו').

תמיכות ממשלתיות

תשלומים שהמדינה מעבירה לנזקקים. מרבית כספי התמיכות מיועדים לתשלום קצבאות, ומועברים באמצעות המוסד לביטוח לאומי. הקצבאות נועדו לסייע למי שהכנסתו נמוכה או נפגעה. סוגי קצבאות: קצבאות ילדים, אבטלה, זקנה, הבטחת הכנסה, דמי לידה ועוד.

תפוקה

כמות המוצרים המיוצרת בתקופה מסוימת (למשל שעה או חודש), בין שנמכרו ובין שנשארו במלאי. נמדדת במונחים כמותיים.

תפוקה שולית

ניתן למדוד אותה במגוון מסלולים: לפי יחידת זמן (כמות המוצרים שיוצרה ביחידת הזמן האחרונה מתוך מקבץ רציף), לפי עובדים (תוספת התפוקה כתוצאה מהעסקת העובד האחרון, כאשר שאר גורמי הייצור אינם משתנים), או לפי מכונות (תוספת התפוקה מהפעלת המכונה האחרונה). בדרך כלל התפוקה השולית קטנה עם הזמן או עם כל תוספת עובדים ו/או מכונות — תופעה הנקראת תפוקה שולית פוחתת (למשל: מאפייה תייצר 150 פיתות בשעה הראשונה, 100 בשנייה ו-50 בשלישית).

תקציב המדינה

דו"ח שמכין משרד האוצר, ובו מפורטות ההכנסות הצפויות וההוצאות המותרות של הממשלה בשנה הקרובה. מורכב מתקציב רגיל (המרכיב העיקרי — הכנסות והוצאות שוטפות) ומתקציב פיתוח (הכנסות והוצאות בעלות אופי השקעתי, כגון פיתוח תשתיות בצד ההוצאות והלוואות בצד ההכנסות).

תשלומי העברה

תשלומים שהממשלה מעבירה למוסדות שונים המעניקים את שירותיהם לציבור, כגון בתי חולים, קופות חולים, אוניברסיטאות, בתי ספר, מוסדות סעד, בתי אבות, ישיבות, עיריות וביטוח לאומי.