American Depositary Receipts – ADR
\n
תעודות פיקדון אמריקאיות הן תחליף לרישום מניות בבורסה, המאפשר לחברות שאינן אמריקאיות לקיים מסחר במניותיהן בארה"ב.
\n
מטרתן של אותן חברות היא בדר"כ להגדיל ולגוון את אוכלוסיית מחזיקי המניות שלהן, תוך פזילה לעבר משקיעים מוסדיים גדולים.
\n
כאשר חברה אינה עומדת בתנאי הרישום של הבורסות בארה"ב, הנפקת תעודות פיקדון אמריקאיות היא הדרך היחידה להשיג גישה לשוק ההון האמריקאי.
\n
הנפקת תעודות פיקדון אמריקאיות מתבצעת באופן הבא:
\n
- \n
- החברה המעוניינת להנפיק תעודות פיקדון אמריקאיות פונה לבנק אמריקאי.
- הבנק האמריקאי רוכש מניות של החברה בבורסת האם שלה ומפקיד אותן למשמרת אצלו.
- כנגדן הוא מנפיק למשקיעים בארה"ב תעודות פיקדון שנרשמות למסחר בבורסה אמריקאית כלשהי. תעודות אלו מגובות ע"י המניות הנמצאות במשמרת בבנק.
\n
\n
\n
\n
את תעודות הפיקדון האמריקאיות מנפיקים בדר"כ ביחס של 1:1, כלומר ADR אחד כנגד מניה אחת הנמצאת במשמרת, אך אפשר להנפיקן בכל יחס אחר. לדוגמא, ADR אחד כנגד 5 מניות (יחס של 1:5). מחירו של כל ADR יהיה בהתאם, פי 5 ממחיר המניה.
\n
הסיבה העיקרית להנפקת ADR ביחס שאינו 1:1 היא התאמת מחיר ה- ADR לטווח המחירים המקובל בארה"ב. לדוגמא, אם מחיר מניה של חברה ישראלית הוא 1 דולר, מומלץ להנפיק ADR ביחס של 1:10 כך שכל ADR יימכר תמורת 10 דולר.
תעודות פיקדון אמריקאיות בפועל: השתמש ב-Stock Review כדי לראות נתונים פיננסיים חיים של חברות אמריקאיות (P/E, Market Cap, קונצנזוס אנליסטים).
הקודם: הפיקוח על המסחר במניות | הבא: מסחר "מעבר לדלפק" | תוכן עניינים — שוק ההון האמריקאי
