סטטיסטיקה למתקדמים

איך עובדת בדיקת השערות — ארבעה שלבים קבועים

בדיקת השערות היא הדרך שבה מחליטים מתוך מדגם אם ממצא הוא אמיתי או מקרי. ארבעת השלבים קבועים: מנסחים השערת אפס (הנחה שאין הבדל), בוחרים מדד-מבחן, קובעים מראש את תחום הדחייה לפי רמת המובהקות, ובודקים אם הערך שחושב מהמדגם נופל בתוכו: אם כן — דוחים את השערת האפס; אם לא — אין מספיק ראיה לדחות אותה. כשסטיית התקן אינה ידועה — וזה המצב כמעט תמיד — ובמיוחד במדגם קטן, עוברים להתפלגות t ולטבלת ה-t.

חשוב להחזיק יחד את שני הכיוונים של טעות, כי הקטנת רמת המובהקות מפחיתה טעות מסוג ראשון ומגדילה טעות מסוג שני: דחייה של השערה נכונה (טעות מסוג ראשון) ואי-דחייה של השערה שגויה (טעות מסוג שני). הספר מלווה את ארבעת השלבים ואת שני סוגי הטעות בפרקים 6–7 ובנספח טבלת ה-t — כדי שתדעו לא רק לחשב את המספר, אלא גם להסביר מה הוא אומר.