איגרות חוב

פרק 3 — איגרות חוב

הפתיחה

ב-2022–2023 ישראלים גילו מחדש דבר שרבים שכחו: ריבית יכולה לעלות. לאחר עשור של ריבית אפס-או-מינוס, בנק ישראל העלה את הריבית לכ-4.75% — ולפתע האג"ח חזרה להיות עניינית. מי שהחזיק אג"ח ישנות עם ריבית נמוכה ראה את ערכן צונח. מי שנכנס לאג"ח חדשות — קיבל תשואה שלא ראה שנים.

זה אינו קצה-פרשייה: אג"ח היא העוגן של כמעט כל תיק השקעות מגוון — וכדי להבין מדוע, צריך להבין מה היא בכלל.

מהי איגרת חוב?

איגרת חוב (אג"ח) היא מכשיר חוב. הגורם המנפיק (ממשלה, חברה) לווה כסף מהציבור ומתחייב:
– לשלם קופון (ריבית) בפרקי-זמן קבועים (בדרך כלל שנתי או חצי-שנתי)
– להחזיר את הקרן בתאריך-הפדיון

המנגנון הבסיסי: ממשלה מנפיקה אג"ח ל-10 שנים, ריבית 3%, קרן 1,000 שקל. הרוכש מקבל 30 שקל בשנה (3% × 1,000) ו-1,000 שקל בסוף. אם הריבית בשוק עולה ל-5%, מה שווה האג"ח הישנה הזו? פחות מ-1,000 שקל — כי מי ירצה לקבל 3% כשאפשר לקנות חדשה ולקבל 5%? זה המנגנון המרכזי: ריבית עולה → מחיר-אג"ח יורד, ולהפך.

מדד-המחירים-לצרכן והצמדה

ישראל מאוד מוכרת עם האינפלציה. שנות ה-70–80 שרפו לא מעט ישראלים שחסכו שקלים ישנים. לכן נולד מנגנון ההצמדה למדד-המחירים-לצרכן (מדד) — הקרן והקופון של האג"ח גדלים בהתאם לעליית-המחירים. אם האינפלציה השנתית היא 3%, האג"ח הצמודה "מתנפחת" ב-3% לפני שמחשבים ריבית.

מתי כדאי צמוד-מדד? כשמצפים שהאינפלציה תהיה גבוהה. מתי שקלי (לא-צמוד)? כשמצפים שהאינפלציה תרד — הריבית-השקלית גבוהה יותר (פיצוי-סיכון), ואם האינפלציה אכן תרד, הריאלית-בפועל תהיה מצוינת.

צמוד-דולר: אג"ח שצמודה לשער השקל/דולר. מגן מפני פיחות-שקל, מסוכן יותר מבחינת-חשיפה-מטבעית.

סוגי אג"ח ממשלתיות בישראל

שלושת הטיפוסים האלה עדיין פעילים ומוכרים בשמות הישנים לצד החדשים. מק"מ (מלווה קצר-מועד): אג"ח ממשלתי לטווח-קצר (עד שנה). המקבילה הישראלית ל-T-Bill האמריקאי. נסחר בהנחה ממחיר-הפדיון — ההפרש הוא התשואה.

אג"ח קונצרניות ודירוג-אשראי

אג"ח קונצרניות הן אג"ח שמנפיקות חברות. לא ממשלה — חברה, עם סיכוי-כישלון. לכן הריבית על אג"ח קונצרנית תמיד גבוהה יותר מהממשלתית המקבילה: "פרמיית-סיכון".

דירוג-אשראי: חברות-דירוג מעריכות את יכולת-ההחזר של המנפיק:
– מעלות (S&P ישראל) — פועלת מ-1992
– מידרוג (Moody's ישראל) — פועלת מ-2003

סולמות-הדירוג: AAA הוא הגבוה ביותר (כמו ממשלת ישראל), D הוא כשל-פרעון. אג"ח "זבל" (High Yield, BBB ומטה) מציעות ריבית גבוהה — בתמורה לסיכון-גבוה.

אגל"ה — אג"ח להמרה

אגרת-חוב-להמרה (אגל"ה) היא כלי היברידי: אג"ח שאפשר להמיר למניות-החברה לפי תנאים מוגדרים מראש.

יחס-ההמרה: כמה מניות מקבלים עבור כל יחידת-אגל"ה.
פרמיית-המרה-מיידית: ההפרש בין שווי-המניות שתקבל (לפי יחס-ההמרה) ומחיר-האגל"ה. פרמיה גבוהה = המרה לא-כדאית עכשיו, אבל יכולה להיות כדאית אם מחיר-המניה יעלה.

לאגל"ה יש "שני ראשים": כשהמניה עולה — האגל"ה עולה איתה (ציפייה-להמרה); כשהמניה יורדת — האגל"ה מתנהגת כאג"ח רגילה ומגינה על הקרן.

מבחן הכדאיות — פרמיית-ההמרה במספרים

בבורסת תל-אביב נסחרות כיום כ-30 סדרות של אג"ח-להמרה (מקור: tase.co.il, 12.6.2026) — מכשיר נישתי, אבל המבחן שלו מלמד דרך-חשיבה ששווה להכיר. השאלה היחידה: כמה אני משלם על "כרטיס-הכניסה" למניה, מעבר לשווי המניות עצמן? בוא נחשב, על נייר דמיוני של "חברה א'" (המספרים להמחשה בלבד):

שלב 1 — כמה עולה "להיכנס" דרך האגל"ה. נניח קנייה של 1,000 ש"ח ע.נ. בשער 110: עלות 1,000 × 1.10 = 1,100 ש"ח.

שלב 2 — כמה מניות מקבלים בהמרה. ‏1,000 ש"ח ע.נ. ÷ 4 ש"ח ע.נ. למניה = 250 מניות.

שלב 3 — כמה המניות האלה שוות היום. ‏250 × 4.00 = 1,000 ש"ח. זה "שווי-ההמרה" של הנייר.

שלב 4 — פרמיית-ההמרה. (עלות ÷ שווי-המרה) − 1 = (1,100 ÷ 1,000) − 1 = 10%. כלומר: דרך האגל"ה אתה משלם על המניות 10% יותר מאשר בקנייה ישירה בבורסה. על מה ה-10%? על ההגנה — אם המניה תקרוס, אתה עדיין מחזיק אג"ח עם קופון ופדיון.

שלב 5 — מה עושים עם המספר. כללי-האצבע של המבחן:

ומה אם המניה עולה? נניח שמניית "חברה א'" מטפסת ל-5.00 ש"ח. שווי-ההמרה של אותם 1,000 ש"ח ע.נ. קופץ ל-250 × 5.00 = 1,250 ש"ח — והאגל"ה, שנקנתה ב-1,100, חייבת להיסחר לפחות סביב השווי הזה. הפרמיה ששילמת "נשחקה" מעצמה, והנייר עבר לנוע עם המניה. זה בדיוק "שני הראשים" מהפסקה הקודמת — רק שעכשיו אתה יודע למדוד מתי כל ראש מוביל.

הדוגמה להמחשת שיטת-החישוב בלבד. אינו ייעוץ השקעות.

תשואה לפדיון (Yield to Maturity)

המשקיע שקונה אג"ח בשוק המשני לא יודע בהכרח מה הריבית שהוא מקבל — הוא יודע את מחיר-השוק הנוכחי. תשואה לפדיון (YTM) מחשבת את שיעור-ההחזר השנתי הכולל: קופונים עתידיים + הפרש בין מחיר-קנייה לקרן-הפדיון, מחולק לשנים שנשארו.

דוגמה פשוטה: אג"ח עם פדיון-קרן 1,000 שקל בעוד שנה אחת, קופון 0 (ללא ריבית), נסחרת ב-950 שקל. תשואה לפדיון: 50/950 ≈ 5.26%.

דוגמה מלאה, על אג"ח אמיתית — שלב אחרי שלב

ניקח אג"ח ממשלתית אמיתית שנסחרת בבורסה: ממשל שקלית 0330 — שקלית (לא-צמודה), ריבית קבועה. כל הנתונים מעמוד-הנייר באתר הבורסה ומנתוני-האג"ח שלה, נכון ל-12.6.2026:

שלב 1 — מה משלמים היום. נניח קנייה של 1,000 ש"ח ערך-נקוב. בשער 92.05 התשלום הוא 1,000 × 0.9205 = 920.5 ש"ח. שילמת 92 אגורות על כל שקל שהמדינה תחזיר.

שלב 2 — מה מקבלים עד הפדיון. שני זרמים: קופון של 1% על הערך-הנקוב — 10 ש"ח בכל 31 במרץ (2027, 2028, 2029, 2030) — סה"כ 40 ש"ח; ובפדיון, 31.3.2030, הקרן המלאה: 1,000 ש"ח. סך כל התקבולים: 1,040 ש"ח.

שלב 3 — הרווח הכולל. ‏1,040 − 920.5 = 119.5 ש"ח על השקעה של 920.5 ש"ח, לאורך כ-3.8 שנים. שים לב מאיפה בא רוב הרווח: רק 40 ש"ח מהקופון — ו-79.5 ש"ח מהעובדה שקנית ב-92 ותקבל 100. כשאג"ח נסחרת מתחת לערך-הנקוב, ההנחה היא חלק מהתשואה.

שלב 4 — תרגום לתשואה שנתית (נוסחת-הקירוב). מחלקים את הרווח השנתי הממוצע בהשקעה הממוצעת:

רווח שנתי ממוצע = קופון + (הנחה ÷ שנים) = 10 + (79.5 ÷ 3.8) ≈ 30.9 ש"ח בשנה.
השקעה ממוצעת = (מחיר-קנייה + ערך-פדיון) ÷ 2 = (920.5 + 1,000) ÷ 2 ≈ 960 ש"ח.
תשואה שנתית ≈ 30.9 ÷ 960 ≈ 3.2%.

שלב 5 — השוואה למספר הרשמי. אתר הבורסה פרסם לאותו יום תשואה שנתית לפדיון של 3.32% (12.6.2026). הקירוב שלנו פספס בעשירית-אחוז — כי החישוב המדויק מהוון כל תשלום לפי מועדו המדויק וכולל ריבית-דריבית. לקבלת החלטה, נוסחת-הקירוב מספיקה כמעט תמיד; את המספר המדויק המערכת כבר חישבה בשבילך.

ברוטו ונטו: ‏3.32% היא התשואה ברוטו — לפני מס. באג"ח שקלית המס הוא 15% מהרווח הנומינלי, ולכן התשואה נטו שפורסמה לאותו יום: 3.15% (מקור: bizportal, 12.6.2026). בהשוואה לפיקדון בנקאי — חשוב להשוות נטו מול נטו.

הדוגמה להמחשת שיטת-החישוב בלבד — לא המלצה על הנייר. אינו ייעוץ השקעות.

השער היציג

השער היציג הוא שער-החליפין הרשמי של בנק ישראל — הציר שלפיו מתומחרות אג"ח צמודות-דולר ועסקאות מט"ח. שיטת-הקביעה: בנק ישראל דוגם את שערי החליפין שהבנקים מפרסמים על מסכי Reuters ברגע אקראי בין 13:15 ל-15:15 (בימי-עסקים רגילים). בימי שישי, ערבי-חגים וחול-המועד: הדגימה בין 10:15 ל-12:15. התוצאה מתפרסמת זמן-קצר לאחר-מכן באתר בנק ישראל (boi.org.il). מקור: בנק ישראל.

[A] גרף ריבית-בנק-ישראל ואינפלציה

תיבת פעולה — מה זה אומר עבורך

אם יש לך אג"ח בתיק (ישירה או דרך קרן): בדוק את ה"מח"מ" (מח"מ = מח"מ-ממוצע-משוקלל, מדד לרגישות-לריבית). מח"מ גבוה = אג"ח שמגיבה בחדות לשינויי-ריבית. בסביבת ריבית עולה — אג"ח ארוכות סובלות.

טיפ מעשי: בדוק את הרכב-הצמדה שלך — כמה צמוד-מדד מול שקלי מול מט"ח? המלצה להתאים לציפיות-האינפלציה שלך, לא לפי ברירת-מחדל.

סיכום

אג"ח היא הלוואה נסחרת. ריבית עולה = מחיר-אג"ח יורד. בישראל שלושה טיפוסים מרכזיים (שקלית/צמודה/משתנה) בשמות ישנים ומוכרים. דירוג-אשראי (מעלות/מידרוג) קובע את פרמיית-הסיכון. אגל"ה היא כלי היברידי שמשלב את יתרונות האג"ח והמניה.

בפרק הבא: כתבי-אופציה — הזכות לקנות, לא החובה.

פרק זה הוא חינוך פיננסי — הסבר של מנגנון, לא ייעוץ השקעה.