מדד ג'יני: איך ישראל קיבלה ארבעה מספרים שונים על אותו אי-שוויון?

בשנת 2021 דיווח הלמ"ס על מדד ג'יני של 0.400 להכנסה הפנויה בישראל. באותה שנה בדיוק, ה-OECD רשם 0.348, הבנק העולמי 37.9 בסולם 0–100 (כלומר 0.379), ומרכז אדוה הגיע ל-0.444. אלה לא ארבע שנים ולא ארבע מדינות — זו מדינה אחת, שנה אחת, וארבעה מספרים. הפער בין הקצה הנמוך לגבוה מגיע לכ-11.1% מהמדד הרשמי, לפי הנתונים שסופקו. העמוד הזה מסביר בדיוק מה גורם לפער — ולמה אין תשובה אחת נכונה לשאלה "מה מדד ג'יני של ישראל".

מה מודד המדד ולמה יש לו כמה גרסאות

מדד ג'יני הוא מדד בין 0 ל-1 (או 0 ל-100 בחלק מהפרסומים) שמכמת את אי-השוויון בחלוקת ההכנסות: 0 משמעו שוויון מלא, ו-1 משמעו שכל ההכנסה בידי משק בית אחד. המדד נגזר מעקומת לורנץ — ככל שהעקומה מתרחקת מקו השוויון, המדד עולה.

הבעיה מתחילה בהגדרת "הכנסה". כל גוף מחליט בנפרד: לספור הכנסה מעבודה בלבד, או גם קצבאות והכנסות הון? לפני מסים או אחרי? ואיך שוקללים גודל משק בית — ילד שווה למבוגר? התשובות השונות מייצרות מספרים שונים לאותה מדינה ולאותה שנה. הנתונים מלמדים שבישראל הפער חריף במיוחד סביב הכנסות ההון של הקצה העליון.

מעניין שדווקא ריבוי הגופים המודדים אינו מבטיח תמונה חדה יותר — הוא מבטיח ארבע תמונות, שכל אחת מהן מדויקת בתוך ההגדרה שלה בלבד. ה-OECD והבנק העולמי נשענים לרוב על הכנסה פנויה לאחר מסים והעברות, אך עם סולם שקילות שונה זה מזה, ולכן ההשוואה ביניהם דורשת זהירות. אין "מדד ג'יני אחד" לישראל, אלא כמה סדרות שאפשר להשוות רק באותה שנה ובזהירות.

ארבע שיטות, ארבעה מספרים שונים

הלמ"ס מחשב את המדד על בסיס סקר הכנסות והוצאות משקי בית, על הכנסה פנויה — לאחר מסים ותשלומי העברה — ולרוב בשקלול לפי "נפש תקנית", שיטת שקילות נהוגה בישראל. הסקר מבוסס על דיווח עצמי, ומשקי בית עשירים נוטים לדווח פחות על הכנסות הון. לפי הנתונים שסופקו במחקר אדוה, ופורסמו ב TheMarker, מדובר בכ-100 מיליארד ש"ח בשנה שאינם נכנסים לסקר.

הOECD מאחד נתונים לאומיים לפי מתודולוגיה אחידה, עם הכנסה פנויה וסולם שקילות של שורש גודל משק הבית — שונה מהנפש התקנית של הלמ"ס. הבנק העולמי מציג את המדד בסולם 0–100 על בסיס הכנסה פנויה לנפש, כלומר בלי סולם שקילות לפי הנתון שסופק. זה מפשט את ההשוואה הבין-לאומית ומאבד מידע על מבנה משק הבית.

מרכז אדוה משלב את סקרי הלמ"ס עם נתוני מס כדי לשחזר הכנסות הון שאינן מדווחות בסקר. התוצאה גבוהה משמעותית — 0.444 ל-2021 לפי הנתון שסופק. חשוב לומר בזהירות: זהו תיקון מחקרי, לא מדד רשמי מאושר. כל ארבעת הגופים "צודקים" — כל אחד בתוך ההגדרה שבחר.

הסדרות הרב-שנתיות של כל גוף

לפי נתוני ה-OECD שסופקו, ג'יני ההכנסה הפנויה של ישראל ירד מ-0.360 ב-2013 ל-0.342 ב-2023, עם תנודות ביניים; ב-2021 עמד על 0.348. הבנק העולמי (סולם 0–100) ירד מ-39.9 ב-2013 ל-38.3 ב-2022, עם שפל של 37.8 ב-2020. שתי הסדרות מצביעות על מגמת שיפור מתונה, אך בשתי רמות מוחלטות שונות.

הגרף העליון מנרמל את כל הגופים לסולם 0–1 כדי לאפשר קריאה משותפת. הקו של אדוה יושב הכי גבוה, הקו של ה-OECD הכי נמוך, והלמ"ס והבנק העולמי באמצע. חשוב לזכור שהנרמול הוא טכני בלבד — הוא לא הופך את ההגדרות לזהות, ולכן המרחק בין הקווים משקף גם שיטה וגם מציאות.

סדרת ה-OECD לבדה מראה שגם בתוך שיטה אחת יש תנועה: מ-0.365 בשיא ב-2014 ל-0.340 ב-2020. מי שמצטט רק שנה אחת מקבל תמונה שעלולה להיות מקרית לאותה נקודה — וזה בדיוק מה שהופך את הבחירה בשנה למשמעותית כמעט כמו הבחירה בגוף.

סדרת הבנק העולמי נעה בין 37.8 ל-39.9 — טווח צר יחסית, אך בסולם אחר לגמרי. הצגה בסולם 0–100 גורמת למספר להיראות "גדול", אף שמדובר באותה תופעה שהאחרים מציגים כ-0.38.

אותה שנה, השוואה ישירה בין השיטות

כדי לראות את הפער בבירור, כדאי לרתק את כל הגופים לשנה אחת. 2021 היא השנה שעבורה יש את מירב הנתונים, ולכן היא נקודת ההשוואה המרכזית.

הפער בין הלמ"ס לאדוה עומד על כ-0.044 נקודות, שהם כ-11.1% מהמדד הרשמי לפי הנתון שסופק. הפער בין ה-OECD לאדוה גדול עוד יותר. לפני השוואה מספרית מדויקת יש קודם לנרמל את כולם לאותו סולם ואז להתאים את הגדרת ההכנסה; בלי זה ההשוואה היא אינדיקטיבית בלבד ולא טכנית-מדויקת. מוזר משהו בכך שהכלי שנועד לפשט את הדיון הציבורי דורש הערת-שוליים לכל מספר.

ביטוח לאומי: כשגוף אחד מפרסם חמישה מספרים

דוגמה חדה לכך שהמדד תלוי בהגדרה מגיעה דווקא מגוף רשמי אחד. דוח ממדי העוני והאי-שוויון של הביטוח הלאומי לשנת 2024 מציג לא מספר אחד, אלא סדרה שלמה של ערכי ג'יני — לפי הגדרות הכנסה שונות.

לפי הנתונים שסופקו, הדוח מציג ערך של 0.3633 להכנסה נטו — אחרי קצבאות ומסים, 2024 — לצד ערכים גבוהים בהרבה להכנסה הכלכלית, זו שלפני התערבות המדינה: 0.4969 ב-2023, 0.4958 ב-2024 ו-0.5078 באומדן ראשוני ל-2025 (ובהשוואה הבין-לאומית של הדוח, 0.4912). במילים אחרות, אותו דוח, אותה שנה, אותה אוכלוסייה — ופער של יותר מ-0.14 נקודות בין הקצוות, רק בגלל מה בדיוק סופרים.

זה ממחיש את הטענה המרכזית של העמוד: הפער בין הגופים אינו בהכרח "מחלוקת" — לעיתים זו פשוט מדידה של דברים שונים תחת אותו שם. ההבדל בין 0.36 ל-0.51 הוא לא טעות, אלא הגדרה. מי שמצטט מספר בודד מהדוח הזה בלי לציין את ההגדרה, בוחר בפועל את המסקנה מראש.

למ"ס מול אדוה: יציבות מול עלייה

הפער המתודולוגי אינו רק על הרמה — הוא גם על הכיוון. לפי הנתונים שסופקו, הלמ"ס מציג יציבות כמעט מלאה בין 2015 ל-2021: מ-0.4006 ל-0.4000. מרכז אדוה, לעומת זאת, מציג עלייה — מ-0.431 ל-0.444.

ההבדל הזה נובע ישירות מהכנסות ההון. אם כ-100 מיליארד ש"ח בשנה של הכנסות הון אינם נספרים בסקר, ואם חלק ניכר מהם מרוכז בקצה העליון, אז כל גידול בהון של העשירים "בלתי נראה" בסקר הלמ"ס — אך מופיע בתיקון של אדוה. כך אותה תקופה יכולה להיראות כ"אי-שוויון שלא השתנה" או כ"אי-שוויון שגדל", תלוי מה נכנס לחישוב.

חשוב לנסח בזהירות: העלייה שאדוה מציגה היא אומדן מחקרי המבוסס על שילוב מקורות, ולא נתון רשמי מאושר. הנתונים מלמדים שהמסקנה על מגמה — לא רק על רמה — עשויה להתהפך בהתאם לשיטה. וכאן טמון הפרדוקס: אותו מדד עשוי לשמש גם כראיה ל"יציבות" וגם כראיה ל"החמרה".

מה זה אומר לקורא הישראלי

כשקוראים כותרת כמו "מדד ג'יני של ישראל עלה" או "ירד", השאלה הראשונה היא של מי המדד — ולפי איזו הגדרת הכנסה. המספר שמציג ה-OECD (0.342 ב-2023) שונה מזה של הבנק העולמי (38.3 ב-2022, כלומר 0.383), ושניהם שונים מהתיקון של אדוה.