איגרות חוב לא צמודות

פרק 2 — איגרות חוב לא-צמודות

הפתיחה

יש ישראלי אחד שרוב המשקיעים מכירים, אבל לא יודעים שהם מכירים אותו. הוא נקרא מק"מ — מלווה קצר מועד. הוא הנייר הנסחר ביותר בבורסת תל-אביב. הוא מונפק על-ידי בנק ישראל, ולא על-ידי משרד האוצר. הוא לא משלם ריבית תקופתית, ובכל זאת מרוויחים עליו. ומי שמרוויח פחות עליו — לרוב, מחזיק פק"מ באותו בנק שדרכו ניתן לקנות אותו.

זה הפרק על האג"ח הלא-צמודות — ניירות שמחזירים שקלים-שקלים, ללא הגנה מאינפלציה. שלושה שחקנים עיקריים: מק"מ, ממשלתית שקלית (לשעבר שחר, ריבית קבועה), וממשלתית משתנה (לשעבר גילון, ריבית מתחלפת). כל אחד מהם עונה על מצב-שוק אחר.

מק"מ — ה-T-Bill הישראלי

מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא שטר-חוב של בנק ישראל, לטווח של עד שנה. הוא לא משלם ריבית תקופתית — אין קופון, אין תשלום-ביניים. במקום זה, הוא נקנה בנכיון (מחיר נמוך מהערך הנקוב) ונפדה בערך-הנקוב המלא. ההפרש הוא הרווח.

דוגמה פשוטה: קנית מק"מ בשער 98.5. בפדיון, תקבל 100 (ערך נקוב). הרוויחת 1.5 ש"ח על כל 100 שקל ע.נ. בתקופה שקנית. זהו.

מק"מ מול פק"מ — שאלה שכדאי לשאול

פיקדון קצר מועד (פק"מ) בבנק ופק"מ בשוק (מק"מ) הם שני מוצרים שלכאורה עושים אותו דבר: נותנים ריבית לתקופה קצרה. אבל יש הבדל שמשפיע על הכיס:

• פק"מ בנקאי: שיעור שהבנק קובע. עשוי להיות נמוך יותר מהריבית שבנק ישראל מציע.
• מק"מ: נקנה בבורסה. המחיר קובע את התשואה, ותשואת-המק"מ צמודה לריבית-בנק-ישראל (כי בנק-ישראל מנפיק אותו עצמו).

הטענה שמק"מ לרוב עדיף על פק"מ של אותו בנק היא שכיחה. האמת: תלוי בבנק ובתנאים. השאלה שכדאי לשאול — "כמה מציעים לי בפק"מ לעומת תשואת-המק"מ הנוכחית?" — רלוונטית.

איך מק"מ נולד — המכרז של בנק ישראל

מק"מ לא מגיע לבורסה מעצמו. בנק ישראל מנפיק סדרה חדשה בכל חודש, כך שבכל רגע נסחרות בבורסה כ-12 סדרות במקביל — אחת לכל חודש-פדיון בשנה הקרובה (מקור: boi.org.il, נכון ל-13.6.2026). ההנפקה נעשית במכרז: המשתתפים — בעיקר גופים מוסדיים ובנקים — מגישים הצעות-מחיר, ובנק ישראל מקצה למי שהציע את המחירים הגבוהים (כלומר: הסכים לתשואה הנמוכה). הציבור הרחב לא צריך את המכרז — הוא קונה ומוכר את הסדרות בבורסה, בכל יום-מסחר.

כך נראו תוצאות מכרז אמיתי, מ-2.6.2026 (מקור: בנק ישראל, עמוד מכרזי-המק"מ):

לפענח את מספר-הסדרה — שלוש ספרות, כל המידע

שמות הסדרות נראים כמו קוד, והם בדיוק זה: הספרה הראשונה (או שתי הראשונות) = חודש הפדיון, הספרה האמצעית = השבוע בחודש, הספרה האחרונה = השנה. בדוגמאות מהמכרז למעלה: סדרה 617 — חודש 6 (יוני), שבוע 1, שנת 2027; סדרה 916 — חודש 9 (ספטמבר), שבוע 1, שנת 2026. עכשיו כל מחירון-מק"מ נפתח לך: הסדרה מספרת לבד מתי היא נפדית.

שורת מק"מ במחירון — מה בודקים

במחירון המק"מ באתר הבורסה (נתוני מסחר ← ניירות ערך ← מק"מ) השורה רזה יותר משורת-אג"ח: אין קופון (אין תשלומי-ביניים) ואין הצמדה. שלושת המספרים שחשובים: השער (כמה מתחת ל-100), התשואה (מה ההפרש הזה מגלם לפי הזמן שנותר), ותאריך-הפדיון (שכבר פיענחת מהשם). כלל-מהיר לבדיקה עצמית: מק"מ בשער 98.1 שנפדה בעוד חצי שנה מגלם בערך 1.9% לחצי-שנה — קרוב ל-3.9% במונחים שנתיים.

תרגיל של 3 דקות: פתח את רשימת המק"מ באתר הבורסה. בחר סדרה, פענח מהמספר שלה את חודש-הפדיון, ובדוק: כמה השער מתחת ל-100? האם זה מסתדר עם הזמן שנותר ועם סביבת ריבית בנק-ישראל? אם כן — קראת נכון את המחירון. עכשיו השווה לריבית שהבנק שלך מציע על פק"מ לאותה תקופה. ההחלטה שלך.

הנתונים נכונים למועדים המצוינים ומשתנים מדי יום. אינו ייעוץ השקעות.

ממשלתית שקלית (לשעבר שחר) — ריבית קבועה, לטווח ארוך

ממשלתית שקלית היא אג"ח ממשלתי לריבית קבועה. משרד האוצר מחויב לשלם קופון קבוע (נניח, 3.25% בשנה) לכל מחזיק — עד הפדיון, ללא שינוי. לא משנה מה יקרה לריבית-בנק-ישראל בינתיים.

זה יתרון: יודעים בדיוק כמה יקבלים. וחיסרון: אם הריבית בשוק עולה, הנייר שלנו — שמשלם פחות — יורד בשווי.

מחזור התשלום: פעמיים בשנה. ביום תשלום-הריבית נוצרת "שן-המסור" המפורסמת (ראה בהמשך).

"שן-המסור" — לא הפסד, העברת ערך

ביום שממשלתית שקלית משלמת ריבית, מחירה בבורסה יורד בדיוק בסכום הריבית שיצאה לחשבון המחזיקים. למי שלא מכיר זאת, זה נראה כמו ירידה מפחידה — "הנייר שלי ירד 3 אגורות בלילה!" אבל 3 האגורות האלה נכנסו ישירות לחשבון הבנק שלו כריבית. הירידה בשווי-הנייר = הכסף שקיבלתם. פשוט.

ממשלתית משתנה (לשעבר גילון) — ריבית שמתעדכנת

ממשלתית משתנה היא אג"ח שהקופון שלה מתעדכן בכל תקופה בהתאם לריבית-בנק-ישראל. היום ריבית בנק-ישראל עומדת על 3.75% (ריבית עדכנית, מאי 2026). מחר, אם בנק-ישראל ישנה — הקופון יתעדכן.

מתי זה טוב? כשמצפים שריבית בנק-ישראל תעלה — אג"ח-משתנה תרוויח מהעלייה, בעוד שממשלתית-שקלית (קבועה) תפסיד שווי שוק.

בנק ישראל מחליט על הריבית 8 פעמים בשנה. כל החלטה עשויה לשנות את הקופון של ממשלתית משתנה. ( אומת — בנק ישראל 2025.)

עמלות — מה עולה לקנות ולמכור

נוף-העמלות בישראל השתנה מאז כתיבת הספר המקורי. ב-2024–2026, ביחס לאג"ח ממשלתי:

• ברוקרים מקוונים (מיטב, אלטשולר, קסם, IBI וכו'): עמלת-קנייה/מכירה בין 0.05% ל-0.1% מהסכום. חלק מהגופים גובים 0% על מק"מ.
• בנקים מסחריים: לרוב גבוה יותר — עד 0.25% + מינימום לעסקה.
• דמי-משמרת: 0.1%–0.3% בשנה על שווי התיק. חלק מהברוקרים המקוונים גובים 0 על ניירות ממשלתיים (בדוק מול הברוקר שלך — עמלות משתנות).

כלל-אצבע: על אג"ח ממשלתי, עמלות-מסחר נמוכות יחסית; דמי-המשמרת הם ההוצאה השנתית שכדאי לבדוק.

מה זה אומר עבורך

אם כסף יושב בפק"מ בנקאי לטווח-קצר, כדאי לשאול: כמה מציע הבנק לעומת תשואת-מק"מ נוכחית? ניתן לבדוק את התשואה הנוכחית של מק"מ ישירות באתר הבורסה (tase.co.il → ניירות-ערך → מק"מ). ההשוואה אורכת 3 דקות ועשויה לשנות החלטה.

לחישוב צמיחה לאורך זמן על ריבית משתנה, ניתן להשתמש במחשבון ריבית-דריבית של MSL: [קישור למחשבון ריבית-דריבית].

הוק ה-wow — "שן-המסור"

רוב המשקיעים שרואים את גרף-מחיר ממשלתית שקלית בשנה הראשונה שלהם נבהלים מהירידות החדות. "הנייר שלי ירד!" — ולא קרה כלום רע. מה שנראה כנפילה הוא ביצוע-הכסף: הקופון עבר מהנייר לחשבון. אחרי שמבינים את "שן-המסור" — הגרף הופך מפחיד לנורמלי, ולפעמים אפילו לסיבה לחיוך.

פרק זה הוא חינוך פיננסי — הסבר מנגנונים, לא ייעוץ השקעות. שיעורי-עמלות משתנים; בדקו תמיד מול הגוף המנהל את חשבונכם.