איגרות חוב מדדיות ומט״חיות

פרק 3 — איגרות חוב מדדיות ומט"חיות

הפתיחה

בשנות-ה-80 עמדה אינפלציה בישראל על 400% בשנה. מי שהלווה 1,000 שקל לממשלה לשנה, קיבל בחזרה 1,000 שקל — ששווים, בכוח-קנייה, פחות מ-200 שקל שהיו לו. הפתרון שגויס אז, ועדיין בשימוש היום, הוא הצמדה: הקרן וגם הריבית מחושבות לפי עליית מדד-המחירים-לצרכן. אם מדד עלה 5%, גם הכסף שמחזירים גדל ב-5%.

ממשלתית צמודה (לשעבר גליל) היא ה-DNA של החיסכון הישראלי לטווח בינוני-ארוך. היא לא מבטיחה שהכסף יצמח — היא מבטיחה שלא יישחק.

מנגנון הצמדה — איך הקרן גדלה

כשקונים ממשלתית צמודה, הע.נ. שנרשם ביום-הקנייה הוא נקודת-המוצא. מידי תקופה, השווי המתואם (ע.נ. × יחס-ההצמדה) מחושב ומתעדכן.

יחס-הצמדה = מדד-המחירים-לצרכן ביום-השוטף ÷ מדד-המחירים-לצרכן ביום-ההנפקה. אם מדד עלה ב-10% מאז ההנפקה, הקרן שתקבל בפדיון תהיה 110% מהע.נ. המקורי.

גם הריבית (קופון) מחושבת על-גבי הע.נ. המתואם — לא על הע.נ. המקורי. כך גם הריבית גדלה בהתאם לאינפלציה.

ממשלתית צמודה — כשיש לבחור

שאלת-המפתח: מתי כדאי לבחור צמוד-מדד על פני שקלי?

התשובה נסמכת על ציפיות-אינפלציה: אם צפויה אינפלציה גבוהה, הצמוד-מדד מרוויח יחסית. אם אינפלציה תישאר נמוכה, השקלי-הקבוע עשוי להניב תשואה ריאלית טובה יותר.

בנק ישראל מפרסם את "ציפיות-האינפלציה" שנגזרות ממחיר-השוק של שני סוגי האג"ח. ניתן לחשב: אם ממשלתית שקלית מציעה 5% ואג"ח צמוד מציע 1.5% ריאלי — השוק מגלם ציפיית-אינפלציה של כ-3.5% בשנה.

הוק ה-wow: 1 שקל שגדל מעצמו

בממשלתית צמודה, בניגוד לפיקדון שקלי, לא צריך לעשות שום דבר כדי שהכסף ישמור על ערכו. הקרן גדלה אוטומטית עם המדד. כל שקל שהלוותם לממשלה חוזר — בכוח-קנייה — שווה לכמה שהיה ביום הכניסה. זאת, כמובן, בהנחה שהמדינה עומדת בהתחייבות. עד כה, תמיד עמדה.

ממשלתי מט"ח — פרק היסטורי

מה היה גלבוע

ממשלתית מט"ח (לשעבר גלבוע) הייתה אג"ח ממשלתי שקרן הריבית שלו הוצמדו לדולר. ממשלת ישראל הנפיקה אותה בעיקר בשנות ה-90 ותחילת ה-2000, כשחלק מהציבור העדיף "כסף דולרי" כהגנה נגד אי-יציבות שקלית.

נכון ל-2017, משרד האוצר הפסיק להנפיק ממשלתית מט"ח חדשה. הסיבה: השקל התייצב, הביקוש ירד, והממשלה העדיפה לגייס בשקלים. אג"ח ממשלתי צמוד-מט"ח כמכשיר-חי אינו קיים כיום בשוק הראשוני (מקור: בנק ישראל, boi.org.il).

היכן יש כיום מט"ח

קונצרני צמוד-מט"ח — חברות עסקיות ממשיכות להנפיק אג"ח שקרן וריבית שלו צמודים לדולר. מי שרוצה חשיפה דולרית דרך אג"ח — שוק זה קיים ופעיל. הסיכון: סיכון-אשראי (החברה עשויה לא להחזיר), שאינו קיים באג"ח ממשלתי.

מחזיק קרן-נאמנות או קרן-פנסיה שמשקיעה גם בחו"ל כבר נחשף לאג"ח דולרי בעקיפין. בדיקה: בדוח-אחזקות רבעוני, בשורה "אג"ח חו"ל".

מה זה אומר עבורך

אם תיק ההשקעות כולל קרן-פנסיה, סביר שחלק ממנה באג"ח ממשלתי צמוד-מדד. בשנות-אינפלציה כמו 2022 (ישראל: אינפלציה של כ-5.3%), הצמוד-מדד הגן; בשנות-דפלציה (2015 ישראל: אינפלציה שלילית), הלא-צמוד ניצח. הבחירה בין המסלולים בגוף הפנסיוני — "מסלול כללי" מול "מסלול אג"ח ממשלתי" — משקפת בדיוק את ההבחנה הזו.

לחישוב השחיקה הריאלית של חיסכון לאורך זמן, ניתן להשתמש במחשבון-אינפלציה של MSL: [קישור למחשבון אינפלציה].

פרק זה הוא חינוך פיננסי — הסבר מנגנונים, לא ייעוץ השקעות. שיעורי-אינפלציה ואמדני-ציפיות משתנים; בדקו תמיד מול נתוני בנק ישראל עדכניים.