בפרק הזה
פרק 3 — איגרות חוב מדדיות ומט"חיות
הפתיחה
בשנות-ה-80 עמדה אינפלציה בישראל על 400% בשנה. מי שהלווה 1,000 שקל לממשלה לשנה, קיבל בחזרה 1,000 שקל — ששווים, בכוח-קנייה, פחות מ-200 שקל שהיו לו. הפתרון שגויס אז, ועדיין בשימוש היום, הוא הצמדה: הקרן וגם הריבית מחושבות לפי עליית מדד-המחירים-לצרכן. אם מדד עלה 5%, גם הכסף שמחזירים גדל ב-5%.
ממשלתית צמודה (לשעבר גליל) היא ה-DNA של החיסכון הישראלי לטווח בינוני-ארוך. היא לא מבטיחה שהכסף יצמח — היא מבטיחה שלא יישחק.
מנגנון הצמדה — איך הקרן גדלה
כשקונים ממשלתית צמודה, הע.נ. שנרשם ביום-הקנייה הוא נקודת-המוצא. מידי תקופה, השווי המתואם (ע.נ. × יחס-ההצמדה) מחושב ומתעדכן.
יחס-הצמדה = מדד-המחירים-לצרכן ביום-השוטף ÷ מדד-המחירים-לצרכן ביום-ההנפקה. אם מדד עלה ב-10% מאז ההנפקה, הקרן שתקבל בפדיון תהיה 110% מהע.נ. המקורי.
גם הריבית (קופון) מחושבת על-גבי הע.נ. המתואם — לא על הע.נ. המקורי. כך גם הריבית גדלה בהתאם לאינפלציה.
גליל — מנגנון
גליל: הקרן שגדלה עם האינפלציה
הקרן (ב-₪1,000) צמודה למדד. ריבית קבועה (ריאלית) מחושבת כל פעם על הקרן המותאמת — כך ש"שן-המסור" עולה בהדרגה.
שווי-מתואם
היוון תזרים מזומנים — עיקרון
כסף ב-עתיד שווה פחות מכסף-היום. כל תשלום עתידי "מהוון" לערכו הנוכחי — כך מחשבים "מחיר הוגן" לאג"ח.
מדד-המחירים ישראל
"צמודה למדד" לא אומרת שאי אפשר להפסיד. ההצמדה מגנה מפני שחיקת ערך הקרן, אבל אם מוכרים לפני הפדיון בתקופה שבה הריבית עלתה — שער האיגרת יורד ואפשר למכור בהפסד. ההגנה מלאה רק למי שמחזיק עד הפדיון.
שינוי מדד המחירים לצרכן — 2010 עד 2025
עלייה חדה ב-2022 (5.3%) — ראשונה מאז שנות ה-90. האינפלציה בישראל נמוכה לאורך שנים, אך ב-2022–2024 חזרה על סדר-היום.
ממשלתית צמודה — כשיש לבחור
שאלת-המפתח: מתי כדאי לבחור צמוד-מדד על פני שקלי?
התשובה נסמכת על ציפיות-אינפלציה: אם צפויה אינפלציה גבוהה, הצמוד-מדד מרוויח יחסית. אם אינפלציה תישאר נמוכה, השקלי-הקבוע עשוי להניב תשואה ריאלית טובה יותר.
בנק ישראל מפרסם את "ציפיות-האינפלציה" שנגזרות ממחיר-השוק של שני סוגי האג"ח. ניתן לחשב: אם ממשלתית שקלית מציעה 5% ואג"ח צמוד מציע 1.5% ריאלי — השוק מגלם ציפיית-אינפלציה של כ-3.5% בשנה.
הוק ה-wow: 1 שקל שגדל מעצמו
בממשלתית צמודה, בניגוד לפיקדון שקלי, לא צריך לעשות שום דבר כדי שהכסף ישמור על ערכו. הקרן גדלה אוטומטית עם המדד. כל שקל שהלוותם לממשלה חוזר — בכוח-קנייה — שווה לכמה שהיה ביום הכניסה. זאת, כמובן, בהנחה שהמדינה עומדת בהתחייבות. עד כה, תמיד עמדה.
ממשלתי מט"ח — פרק היסטורי
מה היה גלבוע
ממשלתית מט"ח (לשעבר גלבוע) הייתה אג"ח ממשלתי שקרן הריבית שלו הוצמדו לדולר. ממשלת ישראל הנפיקה אותה בעיקר בשנות ה-90 ותחילת ה-2000, כשחלק מהציבור העדיף "כסף דולרי" כהגנה נגד אי-יציבות שקלית.
נכון ל-2017, משרד האוצר הפסיק להנפיק ממשלתית מט"ח חדשה. הסיבה: השקל התייצב, הביקוש ירד, והממשלה העדיפה לגייס בשקלים. אג"ח ממשלתי צמוד-מט"ח כמכשיר-חי אינו קיים כיום בשוק הראשוני (מקור: בנק ישראל, boi.org.il).
היכן יש כיום מט"ח
קונצרני צמוד-מט"ח — חברות עסקיות ממשיכות להנפיק אג"ח שקרן וריבית שלו צמודים לדולר. מי שרוצה חשיפה דולרית דרך אג"ח — שוק זה קיים ופעיל. הסיכון: סיכון-אשראי (החברה עשויה לא להחזיר), שאינו קיים באג"ח ממשלתי.
מחזיק קרן-נאמנות או קרן-פנסיה שמשקיעה גם בחו"ל כבר נחשף לאג"ח דולרי בעקיפין. בדיקה: בדוח-אחזקות רבעוני, בשורה "אג"ח חו"ל".
מה זה אומר עבורך
אם תיק ההשקעות כולל קרן-פנסיה, סביר שחלק ממנה באג"ח ממשלתי צמוד-מדד. בשנות-אינפלציה כמו 2022 (ישראל: אינפלציה של כ-5.3%), הצמוד-מדד הגן; בשנות-דפלציה (2015 ישראל: אינפלציה שלילית), הלא-צמוד ניצח. הבחירה בין המסלולים בגוף הפנסיוני — "מסלול כללי" מול "מסלול אג"ח ממשלתי" — משקפת בדיוק את ההבחנה הזו.
לחישוב השחיקה הריאלית של חיסכון לאורך זמן, ניתן להשתמש במחשבון-אינפלציה של MSL: [קישור למחשבון אינפלציה].
פרק זה הוא חינוך פיננסי — הסבר מנגנונים, לא ייעוץ השקעות. שיעורי-אינפלציה ואמדני-ציפיות משתנים; בדקו תמיד מול נתוני בנק ישראל עדכניים.
ידעתם?
ישראל היא אחת מהמדינות הוותיקות בעולם בהנפקת אג"ח צמודות-מדד. מדינות רבות הנהיגו את הכלי הזה רק בשנות ה-90, בעוד שבישראל הוא קיים מאז שנות ה-50 — תוצאה של היסטוריה ארוכה של אינפלציה גבוהה.