תורת היצרן ב' (בלבוש מתמטי) · פרק 3 מ-13

עלות הייצור כפונקציה של היקף התפוקה

כמה עולה לייצר יחידה נוספת — היום, ובשנה הבאה

הפתיחה

בעלת מאפייה קטנה בתל-אביב שוקלת אם להגדיל ייצור. שאלה ראשונה: כמה עולה לאפות עוד 100 כיכרות הלילה? שאלה שנייה: אם תרצה לגדול מ-500 לאלפיים כיכרות ביום — כמה יעלה לה לבנות תנור חדש, לשכור עובד נוסף, ולהרחיב את המקום?

שתי השאלות האלה הן אחת מהבחנות-היסוד בכלכלה: טווח-קצר (ציוד נתון, רק עבודה גמישה) מול טווח-ארוך (הכל גמיש). עלות-הייצור שונה בין השניים — ולפעמים שונה בהרבה.


הרעיון: לגזור עלות מייצור

בפרק הקודם מצאנו את הסל הזול ביותר לכל רמת-תפוקה. עכשיו עושים צעד קדימה: בונים פונקציית-עלות — ביטוי אלגברי שאומר "כדי לייצר x יחידות, עלות-המינימום היא TC(x)."

השיטה: פותרים את בעיית-המינימום מפרק 2, ומצביעים על L(x), K(x) — ואז:

TC(x) = w cdot L(x) + r cdot K(x)

גזירת עלות — טווח-ארוך

פונקציית ייצור: x = L^{0.5} cdot K^{0.5}

מחירים: w = 2, r = 2 (לשם הפשטות — מחירים שווים)

שלב 1 — תנאי-אופטימליות:

frac{MP_L}{MP_K} = frac{w}{r} quad Rightarrow quad frac{K}{L} = frac{2}{2} = 1 quad Rightarrow quad K = L

שלב 2 — הצבה בפונקציית-הייצור:

x = L^{0.5} cdot L^{0.5} = L quad Rightarrow quad L = x

ומכאן: L^(x) = x,quad K^(x) = x.

שלב 3 — פונקציית-עלות ארוכת-טווח:

TC_{LR}(x) = 2 cdot x + 2 cdot x = 4x

עלות לינארית ב-x — מאפיין של תשואה קבועה לגודל. כפל-ייצור = כפל-עלות.


גזירת עלות — עם מחירים א-סימטריים

פונקציית ייצור: x = L^{0.5} cdot K^{0.5}

מחירים: w = 2, r = 8

שלב 1 — תנאי-אופטימליות:

frac{MP_L}{MP_K} = frac{K}{L} = frac{w}{r} = frac{2}{8} = frac{1}{4} quad Rightarrow quad K = frac{L}{4}

שלב 2 — הצבה:

x = L^{0.5} cdot left(frac{L}{4}right)^{0.5} = L^{0.5} cdot frac{L^{0.5}}{2} = frac{L}{2}
Rightarrow quad L^* = 2x, quad K^* = frac{x}{2}

שלב 3 — פונקציית-עלות:

TC_{LR}(x) = 2 cdot 2x + 8 cdot frac{x}{2} = 4x + 4x = 8x

שימו לב: כשהון יקר (r=8) — הפירמה צורכת מעט הון (K^ = x/2 < L^ = 2x), אבל בסוף משלמת 8x — יותר מ-4x כשהמחירים היו שווים. יקר יותר, אבל זה המינימום בנתון מחירים אלה.


פונקציית-עלות כוללת — בדוגמה מסדר גבוה יותר

פונקציית ייצור: x = L^{0.5} cdot K^{0.5}, w = r = 2

— זה המקרה שניתחנו: TC_{LR}(x) = 4x.

כעת נוסיף מציאות טווח-קצר: נניח שה-K קבוע בטווח-קצר, K = bar{K}.

בטווח-הקצר, הפירמה לא יכולה לשנות את K. מהפונקציה:

x = L^{0.5} cdot bar{K}^{0.5} quad Rightarrow quad L = frac{x^2}{bar{K}}

עלות-עבודה משתנה + עלות-הון קבועה:

TC_{SR}(x) = w cdot frac{x^2}{bar{K}} + r cdot bar{K} = frac{2x^2}{bar{K}} + 2bar{K}

עלות זו ריבועית ב-x — לא לינארית. כל יחידה נוספת עולה יותר מהקודמת (עלות-שולית עולה), כי הון קבוע הופך לצוואר-בקבוק.

אימות: עבור bar{K} = 1:

TC_{SR}(x) = 2x^2 + 2

בודדים L: L = x^2 / 1 = x^2. נבדוק: L^{0.5} cdot 1 = x checkmark.

עלות-שולית בטווח-קצר: MC_{SR} = 4x — עולה ב-x.

עלות-שולית בטווח-ארוך: MC_{LR} = 4 — קבועה.

ה-Insight: בטווח-ארוך מייצרים יעיל; בטווח-קצר כל יחידה נוספת עולה יותר כי הון קבוע.


הבחנה: עלות-שולית טווח-קצר מול טווח-ארוך

MC_{SR}(x) = frac{dTC_{SR}}{dx}, quad MC_{LR}(x) = frac{dTC_{LR}}{dx}

בדוגמה שלנו (bar{K}=1):
MC_{SR} = 4x — עולה ב-x.
MC_{LR} = 4 — קבוע (תשואה קבועה לגודל).

כלל חשוב: TC_{SR}(x) geq TC_{LR}(x) תמיד — אי-אפשר לייצר זול יותר בטווח-קצר ממה שאפשר בטווח-ארוך. בטווח-הארוך מתאמים את ה-K האופטימלי; בטווח-הקצר עובדים עם K שאולי לא מתאים.


הכללה: פונקציות עם עצמות שונות

פונקציה כללית: x = L^alpha cdot K^beta, מחירים w, r.

פתרון כללי (מפרק 2):

L^* = left(frac{alpha r}{beta w}right)^{beta/(alpha+beta)} x^{1/(alpha+beta)}
TC_{LR}(x) = A cdot x^{1/(alpha+beta)}

כאשר A הוא ביטוי המכיל w, r, alpha, beta.

  • אם alpha + beta = 1 (תשואה קבועה): TC_{LR} propto x — לינארי.
  • אם alpha + beta > 1 (תשואה עולה): TC_{LR} propto x^{<1}עלות לתת-לינארית — ייצור נוסף זול יחסית. יתרון-לגודל.
  • אם alpha + beta < 1 (תשואה יורדת): TC_{LR} propto x^{>1}עלות-על-לינארית — ייצור נוסף יקר יחסית.

תיבת פעולה מה זה אומר עבורך

בעל עסק: ההבחנה טווח-קצר/ארוך היא גם החלטת-השקעה. אם היום הציוד שלך מגביל אותך (אתה בטווח-קצר), ואתה מגדיל ייצור — העלות-השולית עולה. אם תשקיע בציוד חדש (תוציא עצמך לטווח-ארוך), העלות-השולית מתייצבת. החלטה: האם חיסכון-העלות מצדיק את ההשקעה?

סטודנט: שיטת-הגזירה זהה בכל שאלה: (1) תנאי-אופטימליות → K(L) או L(K); (2) הצבה בפונקציית-הייצור → L(x),K(x); (3) הכנסה ל-TC = wL+rK.


סיכום

מצב פונקציית-עלות עלות-שולית משמעות
ט"א, תש"ק TC=4x MC=4 (קבועה) כפל-ייצור = כפל-עלות
ט"ק, K=1 TC=2x^2+2 MC=4x (עולה) הון קבוע יוצר צוואר-בקבוק
ט"א, תשואה עולה TC propto x^{<1} MC יורדת יתרון-לגודל

בפרק הבא: מגדירים TC, AC, ו-MC בצורה מדויקת, ובוחנים את הקשר ביניהם — כולל מדוע MC חוצה את AC במינימומו.


גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.