הבורסה למתחילים · פרק 6 מ-9

שוק הנגזרים ואופציות מעו"ף

אופציות Call ו-Put, מדד המעו"ף והמסחר בנגזרים

פרק 6 — שוק הנגזרים ואופציות מעו"ף

הפתיחה

כל ישראלי שעוקב אחרי חדשות-הכלכלה שמע על "אופציות-מעו"ף", "פקיעת-מעו"ף" ו"יום-הפקיעה" הרביעי-בחודש. התקשורת מדברת על ה"מעו"ף" כמעט כמו על מחירי-הדלק — אמת שבאוויר, לא ברור מה עושים איתה.

האמת: רוב המשקיעים הפרטיים לא צריכים נגזרים. אבל מי שמחזיק תיק-מניות גדול, עסק עם חשיפת-מט"ח, או פשוט רוצה להבין מה מזיז את השוק בסוף כל חודש — צריך לדעת מה הם.


מהו נגזר?

נגזר (Derivative) הוא מכשיר פיננסי שערכו נגזר משווי נכס-בסיס אחר — מדד-מניות, מחיר-סחורה, שע"ח, ריבית. אין לו ערך עצמאי.

שני הנגזרים העיקריים בבורסה הישראלית:
1. אופציה (Option): זכות-לקנות (Call) או זכות-למכור (Put)
2. חוזה-עתידי (Future): התחייבות לקנות/מכור נכס-בסיס בתאריך ומחיר קבועים


אופציות מעו"ף — המנגנון

האנלוגיה הזהב

דמיין שאתה חוזה-בזהב. מחיר הזהב היום: $3,000 לאונקיה.

Call (זכות-קנייה): אתה רוצה "לנעול" אפשרות לקנות זהב ב-$3,000 בעוד שלושה חודשים. אתה קונה Call — משלם פרמיה. אם מחיר-הזהב עלה ל-$3,500 — מממשים ומרוויחים. אם ירד ל-$2,800 — לא מממשים ומפסידים רק את הפרמיה.

Put (זכות-מכירה): אתה מחזיק זהב ורוצה ביטוח מפני ירידה. אתה קונה Put — הזכות למכור ב-$3,000 גם אם השוק צנח ל-$2,500. עלה — לא מממשים ומפסידים רק את פרמיית-הביטוח. ירד — מממשים ומגנים על הקרן.

בבורסה הישראלית, אופציות-המעו"ף הן אופציות על מדד ת"א 35 (לא על מניה-בודדת). הן מסולקות כספית (לא בהעברת-מניות).

רכיבי האופציה

מונח הסבר
Call זכות-קנייה
Put זכות-מכירה
מחיר-מימוש (Strike) מחיר-הבסיס שנקבע מראש
פרמיה המחיר ששולם עבור האופציה
תאריך-פקיעה התאריך שבו האופציה "מתרוקנת"
In-the-Money (ITM) האופציה כבר משתלמת אם ממממשים עכשיו
Out-of-the-Money (OTM) האופציה לא משתלמת עדיין

צד כותבי-האופציות מי יושב בצד השני

עד כה דיברנו על קונה-האופציה: זה ששילם פרמיה וקיבל זכות. אבל כל אופציה שנקנתה בבורסה — מישהו כתב אותה. הקונה לא מקבל את הזכות מהאוויר; בצד השני יושב כותב שמכר לו אותה, גבה את הפרמיה, ולקח על עצמו את ההתחייבות ההפוכה. בלי להבין את הצד הזה, אופציה נראית כמו כרטיס-הגרלה בלי מי שמדפיס אותו.

וזו אסימטריה שכדאי להפנים: הרווח של הכותב חסום, ההפסד שלו לא.

כתיבת Call — ההפסד שאין לו תקרה

כותב אופציית Call (זכות-קנייה) מתחייב למכור את נכס-הבסיס במחיר-המימוש, גם אם השוק זינק הרבה מעליו. כל מה שהוא מרוויח בכל מקרה הוא הפרמיה שגבה. אבל אם המדד ממשיך לעלות — ההתחייבות שלו תופחת בלי גבול.

דוגמה מספרית: כותב כתב Call על ת"א-35 במחיר-מימוש 2,400, וגבה פרמיה של 25 נקודות. במכפיל 50 ש"ח לנקודה, נכנסו לכיסו:

25 times 50 = 1{,}250

אם בפקיעה המדד עומד על 2,400 או מתחת — האופציה פוקעת חסרת-ערך, והכותב שומר את 1,250 השקלים. זה הרווח המקסימלי שלו, לתמיד. אבל אם המדד טיפס ל-2,700, הכותב חייב לשלם את ההפרש:

(2{,}700 – 2{,}400) times 50 = 15{,}000

בניכוי הפרמיה שכבר קיבל, ההפסד נטו הוא 13,750 ש"ח — ומדד גבוה יותר רק יגדיל אותו. זו המשמעות של "הפסד בלתי-מוגבל": אין מספר שאומר "עד כאן".

כתיבת Put — הפסד גדול, אך חסום

כותב אופציית Put (זכות-מכירה) מתחייב לקנות את נכס-הבסיס במחיר-המימוש, גם אם השוק צנח. כאן ההפסד אינו אינסופי — נכס-בסיס לא יורד מתחת לאפס — אבל הוא יכול להיות עצום: עד מחיר-המימוש פחות הפרמיה שנגבתה. כותב שמכר Put על מדד שקרס מתקרב להפסד-המקסימלי הזה.

למה זה כמעט תמיד גופים גדולים

כדי לכתוב אופציה, הבורסה דורשת מהכותב להפקיד ביטחונות (בטוחה כספית) בחדר-הסליקה — ערובה לכך שיוכל לעמוד בהתחייבות. ככל שהשוק נע נגדו, דרישת-הביטחונות גדלה, ולעיתים מאלצת אותו לסגור עמדה בהפסד ברגע הגרוע ביותר. בגלל החשיפה הזו, מרבית כותבי-האופציות בישראל הם גופים מוסדיים ועושי-שוק — בעלי הון, מודלים, ופיזור על אלפי עמדות. "כרטיס-ההגרלה" שהמשקיע הפרטי קונה הוא, בצד השני, פריט-מלאי מחושב של גוף גדול.

מה זה אומר עבורך: אם תשמע "אפשר להרוויח פרמיה בקלות מכתיבת אופציות" — זכור שאתה נכנס לצד עם רווח-חסום והפסד-עצום, מול שחקנים שזה מקצועם. קניית-אופציה מסכנת רק את הפרמיה; כתיבת-אופציה חושפת אותך להרבה מעבר לה.


סדרות, מדרגות ואופציות שבועיות

הבורסה הישראלית מנפיקה אופציות לפי מדרגות (מחירי-מימוש בטווחים קבועים) וסדרות (תאריכי-פקיעה שונים). אופציות-שבועיות על ת"א 35 מאפשרות מסחר עם פקיעה בכל יום שישי (כמעט) — כלי להגדרת-עמדות קצרות לטווח.

יום-הפקיעה החודשי: יום שישי האחרון של החודש (החל מינואר 2026, עם המעבר לימי-מסחר שני–שישי). הפקיעה מתרחשת בין 9:45 ל-9:50. אופציות-שבועיות פוקעות כמעט בכל יום שישי. מקור: tase.co.il.


איך קוראים את לוח-האופציות

באתר הבורסה (נתוני מסחר ← נגזרים) מוצג לוח כל האופציות הפעילות. לכל שורה שבעה שדות, ואלה המרכזיים (מקור: market.tase.co.il, נכון ל-13.6.2026):

עמודה מה היא אומרת
נכס הבסיס על מה האופציה כתובה — מדד ת"א-35, שער דולר, מניה בודדת.
שם הנייר מקודד בתוכו הכל: סוג (C=Call לקנייה, P=Put למכירה), מחיר-המימוש וחודש-הפקיעה.
גודל יחידת-חוזה (מכפיל) כמה שווה כל נקודה. באופציות ת"א-35: 50 ש"ח לנקודת-מדד (מקור: tase.co.il, מאומת 2026). זה המספר שהופך ציטוט קטן לסכום אמיתי.
מחיר מימוש רמת-המדד (או השער) שבה האופציה "פוגשת" את נכס-הבסיס.
תאריך מימוש מתי האופציה פוקעת. בלוח מסומנות גם סדרות חודשיות וגם שבועיות — סנן לפי הצורך.
דלתא כמה האופציה זזה כשנכס-הבסיס זז ביחידה אחת. דלתא 0.5 = האופציה "חצי-רגישה" למדד.
מבנה הלוח כפי שמוצג באתר הבורסה. שערי האופציות עצמם משתנים כל רגע ביום-מסחר.

חשבון מהיר שכדאי לעשות מול הלוח: אופציית Call על ת"א-35 במחיר-מימוש 2,300, כשהמדד עומד על 2,350, מגלמת ערך פנימי של 50 נקודות × 50 ש"ח = 2,500 ש"ח. כל מה שמשולם מעבר לזה הוא "ערך זמן" — תשלום על הסיכוי שהמדד ימשיך לזוז עד הפקיעה. (המספרים להמחשת החישוב בלבד.)

שעות המסחר בנגזרים שונות משוק-המניות: בימים שני–חמישי 09:45–17:35, ביום שישי 09:45–14:00 (מקור: tase.co.il, נכון ל-13.6.2026). הנגזרים נפתחים לפני המניות ונסגרים אחריהן — ולכן בדקות שאחרי 17:30 לוח-האופציות הוא המקום היחיד שבו השוק עוד "מדבר".


אופציות על שע"ח — שקל/דולר, שקל/אירו

הבורסה מסחרת גם אופציות על שע"ח (שקל מול דולר, שקל מול אירו). מיועדות בעיקר לעסקים עם חשיפת-מטבע (יבוא/יצוא) שמגדרים פוזיציות. עבור המשקיע-הפרטי — פחות נפוצות, אך כלי שכדאי להכיר.


מה נגזרים אומרים לנו על השוק

מחיר-הפרמיה גוזר ציפיות: פרמיית-Put גבוהה = שוק מפחד מירידה. מדד ה-VIX (ה"ב" הישראלי, אם קיים) מודד תנודתיות-משוערת מתוך מחירי-האופציות. עלייה-חדה ב-VIX = "תנודתיות-מפחידה" בשוק — שוק מפוחד, לא בהכרח שוק יורד.


נגזרים ומשקיע פרטי — מבט ישיר

מתי נגזר רלוונטי למשקיע-פרטי:
– גידור: קנה Put כ"ביטוח" על תיק-מניות גדול לפני אירוע-אי-ודאות
– הכנסה: מכירת Call על מניה שמחזיקים (Covered Call) — אסטרטגיה מתוחכמת

מתי לא: ספקולציה "כי אני יודע לאן השוק הולך" — לרוב אינה עובדת. ב-99% מהמקרים, מי שמשתמש בנגזרים לספקולציה קצרת-מועד מפסיד לאורך-זמן לשחקנים-מוסדיים עם מידע ומהירות עדיפים.


שתי דוגמאות-גידור איך אופציה הופכת ל"ביטוח" במספרים

"גידור" נשמע מופשט עד שמציבים מספרים. הנה שני מקרים נפוצים שבהם משקיע או עסק ישראלי משתמש באופציה כפוליסת-ביטוח — עם פרמיה מדידה, בדיוק כמו ביטוח-רכב.

דוגמה 1 — Protective Put: ביטוח על תיק-מניות לפני אי-ודאות

נניח שאתה מחזיק תיק שעוקב אחרי מדד ת"א-35, ושוויו 235,000 ש"ח כשהמדד עומד על 2,350 נקודות. לפני אירוע גדול (החלטת-ריבית, בחירות) אתה רוצה להגן על התיק מפני נפילה — בלי למכור אותו ולשלם מס. הפתרון: לקנות אופציות Put שיעלו בערכן אם המדד יירד.

כמה חוזים? כל חוזה מכסה חשיפה של מדד × מכפיל (50 ש"ח לנקודה):

frac{235{,}000}{2{,}350 times 50} = 2

אתה קונה 2 אופציות Put במחיר-מימוש 2,300, בפרמיה של 30 נקודות לחוזה. עלות-הביטוח:

2 times 30 times 50 = 3{,}000

זו הפרמיה — כ-1.3% מהתיק. וזה מה שקורה בפקיעה, בשלושה תרחישים:

תרחיש בפקיעה שווי התיק תקבול ה-Put שווי כולל (אחרי פרמיה) שינוי נטו
מדד צונח 20% → 1,880 188,000 +42,000 227,000 ‎−3.4%
מדד ללא-שינוי → 2,350 235,000 0 232,000 ‎−1.3%
מדד עולה 20% → 2,820 282,000 0 279,000 ‎+18.7%
תקבול ה-Put בתרחיש הצניחה: (2,300 − 1,880) × 50 × 2 = 42,000 ש"ח. המספרים להמחשת-החישוב; פרמיות-אמת משתנות בכל יום-מסחר.

תקרא את השורה הראשונה שוב: מפולת של 20% במדד הפכה להפסד של 3.4% בלבד בתיק. זה כל סיפורו של הגידור — שילמת 1.3% (הפרמיה) כדי לקנות "השתתפות-עצמית" קטנה במקום נפילה מלאה. המחיר: אם השוק עולה, הרווח שלך קטן בגובה הפרמיה. ביטוח עולה כסף גם כשלא קרה כלום.

דוגמה 2 — אופציית מט"ח: יבואן שנועל את שער-הדולר

יבואן ישראלי יודע שבעוד כשלושה חודשים יצטרך לשלם 100,000 דולר לספק. שער-הדולר היום סביב 2.90 ש"ח (בנק ישראל, יוני 2026), אך הוא חושש שהשקל ייחלש והדולר יתייקר עד למועד-התשלום. במקום להמר, הוא קונה אופציית Call על הדולר — הזכות לקנות דולר ב-2.90, תהיה אשר תהיה.

נניח שעלות הזכות לקנות דולר אחד היא 4 אגורות (פרמיה). על 100,000 דולר:

100{,}000 times 0.04 = 4{,}000

וזו התוצאה בשלושה תרחישים בעת-התשלום:

שער-הדולר בפועל בלי גידור (עלות בשקלים) עם האופציה (כולל פרמיה) ההפרש
הדולר מתחזק → 3.10 310,000 294,000 חוסך 16,000
הדולר ללא-שינוי → 2.90 290,000 294,000 עלות הפרמיה 4,000
הדולר נחלש → 2.75 275,000 279,000 עלות הפרמיה 4,000
עם האופציה, היבואן ממש את הזכות רק כשהדולר עולה מעל 2.90; כשהדולר יורד הוא קונה בשוק החופשי ומפסיד רק את הפרמיה. המספרים להמחשת-החישוב.

השורה התחתונה: היבואן "נעל" עלות-מקסימום של 2.94 ש"ח לדולר (מחיר-המימוש 2.90 ועוד 4 אגורות פרמיה), אבל נשאר חופשי ליהנות אם הדולר יוזל. בדיוק כמו ביטוח — הוא קנה שקט מפני התרחיש הרע, ושילם על כך פרמיה. זו הסיבה שאופציות-מט"ח מיועדות קודם-כול לעסקים עם חשיפת-מטבע, לא לספקולציה.

מה זה אומר עבורך: גידור אינו "להרוויח מהשוק" — הוא לקנות ודאות. אם נפילה בתיק או קפיצה בדולר היו מונעות ממך שינה, פרמיית-הגידור היא מחיר השקט. אם החשיפה שלך קטנה — לרוב זול וברור יותר פשוט להחזיק פחות סיכון מלכתחילה.


הפניה-צולבת

לעומק מלא של אסטרטגיות-אופציות, יחס-ריסק/תגמול, ומשתני-גרמא/דלתא — ספרי MSL "אופציות למתחילים" ו"אסטרטגיות מעו"ף" נותנים את הסיפור המלא.


תיבת פעולה מה זה אומר עבורך

לפני שנוגעים בנגזר: בדוק אם אתה יכול להפסיד את כל ההשקעה. ב-אופציה — כן. האם אתה יכול לישון בלילה עם זה? אם לא — הכסף הזה לא שייך לנגזרים. אין פה "קצת נגזרים" — או שמבינים את המנגנון, או שלא נוגעים.


סיכום

נגזרים הם כלים שערכם נגזר מנכס-אחר. אופציות-מעו"ף על ת"א 35 הן המכשיר הנפוץ-ביותר בישראל — Call לציפייה לעלייה, Put לגידור או ציפייה לירידה. המנגנון חזק ומועיל; הספקולציה בלי הבנה — מסוכנת.

בפרק הבא: הבורסות בארה"ב ומיסוי — הישראלי שמסתכל מעבר לים.

פרק זה הוא חינוך פיננסי. נגזרים הם מכשירים בעלי-סיכון גבוה, כולל אפשרות להפסד מלא של ההשקעה ומעבר לה (במכירה בחסר/מינוף). פרק זה הוא הסבר מנגנון — לא ייעוץ השקעה ולא ייעוץ לשימוש בנגזרים.


גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.