בפרק הזה
פרק 6 — שוק הנגזרים ואופציות מעו"ף
הפתיחה
כל ישראלי שעוקב אחרי חדשות-הכלכלה שמע על "אופציות-מעו"ף", "פקיעת-מעו"ף" ו"יום-הפקיעה" הרביעי-בחודש. התקשורת מדברת על ה"מעו"ף" כמעט כמו על מחירי-הדלק — אמת שבאוויר, לא ברור מה עושים איתה.
האמת: רוב המשקיעים הפרטיים לא צריכים נגזרים. אבל מי שמחזיק תיק-מניות גדול, עסק עם חשיפת-מט"ח, או פשוט רוצה להבין מה מזיז את השוק בסוף כל חודש — צריך לדעת מה הם.
מהו נגזר?
נגזר (Derivative) הוא מכשיר פיננסי שערכו נגזר משווי נכס-בסיס אחר — מדד-מניות, מחיר-סחורה, שע"ח, ריבית. אין לו ערך עצמאי.
שני הנגזרים העיקריים בבורסה הישראלית:
1. אופציה (Option): זכות-לקנות (Call) או זכות-למכור (Put)
2. חוזה-עתידי (Future): התחייבות לקנות/מכור נכס-בסיס בתאריך ומחיר קבועים
אופציות מעו"ף — המנגנון
האנלוגיה הזהב
דמיין שאתה חוזה-בזהב. מחיר הזהב היום: $3,000 לאונקיה.
Call (זכות-קנייה): אתה רוצה "לנעול" אפשרות לקנות זהב ב-$3,000 בעוד שלושה חודשים. אתה קונה Call — משלם פרמיה. אם מחיר-הזהב עלה ל-$3,500 — מממשים ומרוויחים. אם ירד ל-$2,800 — לא מממשים ומפסידים רק את הפרמיה.
Put (זכות-מכירה): אתה מחזיק זהב ורוצה ביטוח מפני ירידה. אתה קונה Put — הזכות למכור ב-$3,000 גם אם השוק צנח ל-$2,500. עלה — לא מממשים ומפסידים רק את פרמיית-הביטוח. ירד — מממשים ומגנים על הקרן.
בבורסה הישראלית, אופציות-המעו"ף הן אופציות על מדד ת"א 35 (לא על מניה-בודדת). הן מסולקות כספית (לא בהעברת-מניות).
רכיבי האופציה
| מונח | הסבר |
|---|---|
| Call | זכות-קנייה |
| Put | זכות-מכירה |
| מחיר-מימוש (Strike) | מחיר-הבסיס שנקבע מראש |
| פרמיה | המחיר ששולם עבור האופציה |
| תאריך-פקיעה | התאריך שבו האופציה "מתרוקנת" |
| In-the-Money (ITM) | האופציה כבר משתלמת אם ממממשים עכשיו |
| Out-of-the-Money (OTM) | האופציה לא משתלמת עדיין |
צד כותבי-האופציות — מי יושב בצד השני
עד כה דיברנו על קונה-האופציה: זה ששילם פרמיה וקיבל זכות. אבל כל אופציה שנקנתה בבורסה — מישהו כתב אותה. הקונה לא מקבל את הזכות מהאוויר; בצד השני יושב כותב שמכר לו אותה, גבה את הפרמיה, ולקח על עצמו את ההתחייבות ההפוכה. בלי להבין את הצד הזה, אופציה נראית כמו כרטיס-הגרלה בלי מי שמדפיס אותו.
וזו אסימטריה שכדאי להפנים: הרווח של הכותב חסום, ההפסד שלו לא.
כתיבת Call — ההפסד שאין לו תקרה
כותב אופציית Call (זכות-קנייה) מתחייב למכור את נכס-הבסיס במחיר-המימוש, גם אם השוק זינק הרבה מעליו. כל מה שהוא מרוויח בכל מקרה הוא הפרמיה שגבה. אבל אם המדד ממשיך לעלות — ההתחייבות שלו תופחת בלי גבול.
דוגמה מספרית: כותב כתב Call על ת"א-35 במחיר-מימוש 2,400, וגבה פרמיה של 25 נקודות. במכפיל 50 ש"ח לנקודה, נכנסו לכיסו:
אם בפקיעה המדד עומד על 2,400 או מתחת — האופציה פוקעת חסרת-ערך, והכותב שומר את 1,250 השקלים. זה הרווח המקסימלי שלו, לתמיד. אבל אם המדד טיפס ל-2,700, הכותב חייב לשלם את ההפרש:
בניכוי הפרמיה שכבר קיבל, ההפסד נטו הוא 13,750 ש"ח — ומדד גבוה יותר רק יגדיל אותו. זו המשמעות של "הפסד בלתי-מוגבל": אין מספר שאומר "עד כאן".
כתיבת Put — הפסד גדול, אך חסום
כותב אופציית Put (זכות-מכירה) מתחייב לקנות את נכס-הבסיס במחיר-המימוש, גם אם השוק צנח. כאן ההפסד אינו אינסופי — נכס-בסיס לא יורד מתחת לאפס — אבל הוא יכול להיות עצום: עד מחיר-המימוש פחות הפרמיה שנגבתה. כותב שמכר Put על מדד שקרס מתקרב להפסד-המקסימלי הזה.
למה זה כמעט תמיד גופים גדולים
כדי לכתוב אופציה, הבורסה דורשת מהכותב להפקיד ביטחונות (בטוחה כספית) בחדר-הסליקה — ערובה לכך שיוכל לעמוד בהתחייבות. ככל שהשוק נע נגדו, דרישת-הביטחונות גדלה, ולעיתים מאלצת אותו לסגור עמדה בהפסד ברגע הגרוע ביותר. בגלל החשיפה הזו, מרבית כותבי-האופציות בישראל הם גופים מוסדיים ועושי-שוק — בעלי הון, מודלים, ופיזור על אלפי עמדות. "כרטיס-ההגרלה" שהמשקיע הפרטי קונה הוא, בצד השני, פריט-מלאי מחושב של גוף גדול.
מה זה אומר עבורך: אם תשמע "אפשר להרוויח פרמיה בקלות מכתיבת אופציות" — זכור שאתה נכנס לצד עם רווח-חסום והפסד-עצום, מול שחקנים שזה מקצועם. קניית-אופציה מסכנת רק את הפרמיה; כתיבת-אופציה חושפת אותך להרבה מעבר לה.
סדרות, מדרגות ואופציות שבועיות
הבורסה הישראלית מנפיקה אופציות לפי מדרגות (מחירי-מימוש בטווחים קבועים) וסדרות (תאריכי-פקיעה שונים). אופציות-שבועיות על ת"א 35 מאפשרות מסחר עם פקיעה בכל יום שישי (כמעט) — כלי להגדרת-עמדות קצרות לטווח.
יום-הפקיעה החודשי: יום שישי האחרון של החודש (החל מינואר 2026, עם המעבר לימי-מסחר שני–שישי). הפקיעה מתרחשת בין 9:45 ל-9:50. אופציות-שבועיות פוקעות כמעט בכל יום שישי. מקור: tase.co.il.
איך קוראים את לוח-האופציות
באתר הבורסה (נתוני מסחר ← נגזרים) מוצג לוח כל האופציות הפעילות. לכל שורה שבעה שדות, ואלה המרכזיים (מקור: market.tase.co.il, נכון ל-13.6.2026):
| עמודה | מה היא אומרת |
|---|---|
| נכס הבסיס | על מה האופציה כתובה — מדד ת"א-35, שער דולר, מניה בודדת. |
| שם הנייר | מקודד בתוכו הכל: סוג (C=Call לקנייה, P=Put למכירה), מחיר-המימוש וחודש-הפקיעה. |
| גודל יחידת-חוזה (מכפיל) | כמה שווה כל נקודה. באופציות ת"א-35: 50 ש"ח לנקודת-מדד (מקור: tase.co.il, מאומת 2026). זה המספר שהופך ציטוט קטן לסכום אמיתי. |
| מחיר מימוש | רמת-המדד (או השער) שבה האופציה "פוגשת" את נכס-הבסיס. |
| תאריך מימוש | מתי האופציה פוקעת. בלוח מסומנות גם סדרות חודשיות וגם שבועיות — סנן לפי הצורך. |
| דלתא | כמה האופציה זזה כשנכס-הבסיס זז ביחידה אחת. דלתא 0.5 = האופציה "חצי-רגישה" למדד. |
חשבון מהיר שכדאי לעשות מול הלוח: אופציית Call על ת"א-35 במחיר-מימוש 2,300, כשהמדד עומד על 2,350, מגלמת ערך פנימי של 50 נקודות × 50 ש"ח = 2,500 ש"ח. כל מה שמשולם מעבר לזה הוא "ערך זמן" — תשלום על הסיכוי שהמדד ימשיך לזוז עד הפקיעה. (המספרים להמחשת החישוב בלבד.)
שעות המסחר בנגזרים שונות משוק-המניות: בימים שני–חמישי 09:45–17:35, ביום שישי 09:45–14:00 (מקור: tase.co.il, נכון ל-13.6.2026). הנגזרים נפתחים לפני המניות ונסגרים אחריהן — ולכן בדקות שאחרי 17:30 לוח-האופציות הוא המקום היחיד שבו השוק עוד "מדבר".
אופציות על שע"ח — שקל/דולר, שקל/אירו
הבורסה מסחרת גם אופציות על שע"ח (שקל מול דולר, שקל מול אירו). מיועדות בעיקר לעסקים עם חשיפת-מטבע (יבוא/יצוא) שמגדרים פוזיציות. עבור המשקיע-הפרטי — פחות נפוצות, אך כלי שכדאי להכיר.
מה נגזרים אומרים לנו על השוק
מחיר-הפרמיה גוזר ציפיות: פרמיית-Put גבוהה = שוק מפחד מירידה. מדד ה-VIX (ה"ב" הישראלי, אם קיים) מודד תנודתיות-משוערת מתוך מחירי-האופציות. עלייה-חדה ב-VIX = "תנודתיות-מפחידה" בשוק — שוק מפוחד, לא בהכרח שוק יורד.
נגזרים ומשקיע פרטי — מבט ישיר
מתי נגזר רלוונטי למשקיע-פרטי:
– גידור: קנה Put כ"ביטוח" על תיק-מניות גדול לפני אירוע-אי-ודאות
– הכנסה: מכירת Call על מניה שמחזיקים (Covered Call) — אסטרטגיה מתוחכמת
מתי לא: ספקולציה "כי אני יודע לאן השוק הולך" — לרוב אינה עובדת. ב-99% מהמקרים, מי שמשתמש בנגזרים לספקולציה קצרת-מועד מפסיד לאורך-זמן לשחקנים-מוסדיים עם מידע ומהירות עדיפים.
שתי דוגמאות-גידור — איך אופציה הופכת ל"ביטוח" במספרים
"גידור" נשמע מופשט עד שמציבים מספרים. הנה שני מקרים נפוצים שבהם משקיע או עסק ישראלי משתמש באופציה כפוליסת-ביטוח — עם פרמיה מדידה, בדיוק כמו ביטוח-רכב.
דוגמה 1 — Protective Put: ביטוח על תיק-מניות לפני אי-ודאות
נניח שאתה מחזיק תיק שעוקב אחרי מדד ת"א-35, ושוויו 235,000 ש"ח כשהמדד עומד על 2,350 נקודות. לפני אירוע גדול (החלטת-ריבית, בחירות) אתה רוצה להגן על התיק מפני נפילה — בלי למכור אותו ולשלם מס. הפתרון: לקנות אופציות Put שיעלו בערכן אם המדד יירד.
כמה חוזים? כל חוזה מכסה חשיפה של מדד × מכפיל (50 ש"ח לנקודה):
אתה קונה 2 אופציות Put במחיר-מימוש 2,300, בפרמיה של 30 נקודות לחוזה. עלות-הביטוח:
זו הפרמיה — כ-1.3% מהתיק. וזה מה שקורה בפקיעה, בשלושה תרחישים:
| תרחיש בפקיעה | שווי התיק | תקבול ה-Put | שווי כולל (אחרי פרמיה) | שינוי נטו |
|---|---|---|---|---|
| מדד צונח 20% → 1,880 | 188,000 | +42,000 | 227,000 | −3.4% |
| מדד ללא-שינוי → 2,350 | 235,000 | 0 | 232,000 | −1.3% |
| מדד עולה 20% → 2,820 | 282,000 | 0 | 279,000 | +18.7% |
תקרא את השורה הראשונה שוב: מפולת של 20% במדד הפכה להפסד של 3.4% בלבד בתיק. זה כל סיפורו של הגידור — שילמת 1.3% (הפרמיה) כדי לקנות "השתתפות-עצמית" קטנה במקום נפילה מלאה. המחיר: אם השוק עולה, הרווח שלך קטן בגובה הפרמיה. ביטוח עולה כסף גם כשלא קרה כלום.
דוגמה 2 — אופציית מט"ח: יבואן שנועל את שער-הדולר
יבואן ישראלי יודע שבעוד כשלושה חודשים יצטרך לשלם 100,000 דולר לספק. שער-הדולר היום סביב 2.90 ש"ח (בנק ישראל, יוני 2026), אך הוא חושש שהשקל ייחלש והדולר יתייקר עד למועד-התשלום. במקום להמר, הוא קונה אופציית Call על הדולר — הזכות לקנות דולר ב-2.90, תהיה אשר תהיה.
נניח שעלות הזכות לקנות דולר אחד היא 4 אגורות (פרמיה). על 100,000 דולר:
וזו התוצאה בשלושה תרחישים בעת-התשלום:
| שער-הדולר בפועל | בלי גידור (עלות בשקלים) | עם האופציה (כולל פרמיה) | ההפרש |
|---|---|---|---|
| הדולר מתחזק → 3.10 | 310,000 | 294,000 | חוסך 16,000 |
| הדולר ללא-שינוי → 2.90 | 290,000 | 294,000 | עלות הפרמיה 4,000 |
| הדולר נחלש → 2.75 | 275,000 | 279,000 | עלות הפרמיה 4,000 |
השורה התחתונה: היבואן "נעל" עלות-מקסימום של 2.94 ש"ח לדולר (מחיר-המימוש 2.90 ועוד 4 אגורות פרמיה), אבל נשאר חופשי ליהנות אם הדולר יוזל. בדיוק כמו ביטוח — הוא קנה שקט מפני התרחיש הרע, ושילם על כך פרמיה. זו הסיבה שאופציות-מט"ח מיועדות קודם-כול לעסקים עם חשיפת-מטבע, לא לספקולציה.
מה זה אומר עבורך: גידור אינו "להרוויח מהשוק" — הוא לקנות ודאות. אם נפילה בתיק או קפיצה בדולר היו מונעות ממך שינה, פרמיית-הגידור היא מחיר השקט. אם החשיפה שלך קטנה — לרוב זול וברור יותר פשוט להחזיק פחות סיכון מלכתחילה.
הפניה-צולבת
לעומק מלא של אסטרטגיות-אופציות, יחס-ריסק/תגמול, ומשתני-גרמא/דלתא — ספרי MSL "אופציות למתחילים" ו"אסטרטגיות מעו"ף" נותנים את הסיפור המלא.
תיבת פעולה — מה זה אומר עבורך
לפני שנוגעים בנגזר: בדוק אם אתה יכול להפסיד את כל ההשקעה. ב-אופציה — כן. האם אתה יכול לישון בלילה עם זה? אם לא — הכסף הזה לא שייך לנגזרים. אין פה "קצת נגזרים" — או שמבינים את המנגנון, או שלא נוגעים.
סיכום
נגזרים הם כלים שערכם נגזר מנכס-אחר. אופציות-מעו"ף על ת"א 35 הן המכשיר הנפוץ-ביותר בישראל — Call לציפייה לעלייה, Put לגידור או ציפייה לירידה. המנגנון חזק ומועיל; הספקולציה בלי הבנה — מסוכנת.
בפרק הבא: הבורסות בארה"ב ומיסוי — הישראלי שמסתכל מעבר לים.
פרק זה הוא חינוך פיננסי. נגזרים הם מכשירים בעלי-סיכון גבוה, כולל אפשרות להפסד מלא של ההשקעה ומעבר לה (במכירה בחסר/מינוף). פרק זה הוא הסבר מנגנון — לא ייעוץ השקעה ולא ייעוץ לשימוש בנגזרים.