בספטמבר 2019 פרסם בנק ישראל מספר שקשה להתעלם ממנו: כ-528,000 חשבונות ופיקדונות של יחידים בישראל יושבים ללא תנועה, ובהם כ-6.5 מיליארד שקל. כ-86,000 מהם היו של אנשים שנפטרו, עם כ-1.6 מיליארד שקל שמחכים ליורשים שלא יודעים שהם יורשים. וזה רק הבנקים — בלי קופות גמל, בלי קרנות פנסיה ובלי ביטוחי מנהלים ישנים.
המדינה בנתה בדיוק בשביל זה מנוע חיפוש חינמי בשם הר הכסף. ובמקביל צמחה סביבו תעשייה שגובה עשרה עד עשרים אחוז מהכסף שלכם על אותה בדיקה בדיוק. באוגוסט 2025 הטילה רשות שוק ההון קנס של כ-5.5 מיליון שקל על חברה אחת כזו, שהציעה בין 2021 ל-2024 איתור ומשיכת כספים תמורת נתח מהסכום — בלי רישיון (TheMarker, אוגוסט 2025). המדריך הזה הוא הדרך לעשות את זה לבד, בעשר דקות.
בקצרה
- הכתובת היחידה: itur.mof.gov.il. שם מתחם שנגמר ב-gov.il — כל השאר פרטי.
- שני מנועים נפרדים באותו אתר: חסכונות פנסיוניים וביטוחי חיים, וחשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה.
- מקבלים איפה, לא כמה: שם הגוף, סוג המוצר ופרטי הקשר. אין יתרות, אין מספרי חשבון.
- אחרי שמצאתם — פונים בעצמכם לגוף. בנק ישראל כותב במפורש: "אין צורך לשלם לגורמים שונים כדי שיבצעו עבורכם את החיפוש".
- תוצאה ריקה אינה הוכחה שאין כסף. זה כתוב באתר עצמו, ופעם אחת זה כבר קרה ל-17,000 אנשים.
מה הוא מאתר — ומה נשאר בחוץ
המנוע הפנסיוני (מופעל בידי רשות שוק ההון) מחפש קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, ביטוחי חיים עם חיסכון — כולל ביטוחי מנהלים — ופוליסות ריסק ללא חיסכון, לרבות כיסוי שבוטל בשנה האחרונה בגלל הפסקת תשלומים. הוא מחפש גם בקופות גמל שנוהלו פעם בבנקים ונמכרו לגופים מוסדיים ברפורמת בכר.
המנוע הבנקאי (מופעל בידי בנק ישראל) מחפש חשבונות ופיקדונות ללא תנועה, וגם חשבונות של נפטרים — כולל כאלה שנמצאים ביתרת חובה.
מה שהמנוע לא ימצא — גם אם הכסף קיים
- פוליסות ביטוח חיים קבוצתיות. האתר מצהיר: "מנוע החיפוש אינו מאתר פוליסות מסוג זה". זו מגבלה גדולה — חוסכים רבים מבוטחים בביטוח חיים קבוצתי דרך הקופה או המעסיק.
- חשבונות שנרשמו לפי מספר דרכון ולא לפי תעודת זהות.
- פנסיונרים שנפטרו לפני יותר מארבע שנים.
- ניירות ערך, ונכסי מקרקעין עזובים — אלה יושבים אצל האפוטרופוס הכללי, לא כאן.
- ביטוחי רכב, דירה ובריאות — אלה בהר הביטוח, שירות ממשלתי נפרד.
איך מחפשים — ארבעה מסכים
בוחרים באיזה מנוע לחפש
בדף הבית שתי דרכים: חשבונות בנק או חסכונות פנסיוניים ופוליסות ביטוח חיים. אלה שני מאגרים שונים בניהול שני גופים שונים, ולכן צריך לעבור בשניהם — חיפוש אחד לא מכסה את השני.
על שמי, או על שם קרוב
כאן בוחרים אם מחפשים על עצמכם או על קרוב שנפטר או אדם שתחת אפוטרופסות. שימו לב לתיבה "איפה ולא כמה" בתחתית המסך — האתר אומר מראש שהוא לא ייתן סכומים.
מזדהים — וזה השתנה
כאן נדרשת ההזדהות הלאומית: תעודת זהות, סיסמה וקוד ב-SMS (או תעודה ביומטרית וכרטיס חכם). זה אותו מסך שמשמש גם את הר הביטוח. שימו לב: עמוד השירות ב-gov.il עדיין כותב שדי בתעודת זהות ותאריך הנפקה — הנוסח הזה עודכן לאחרונה ב-2020 ואינו מתאר את המצב היום.
קוראים את התוצאות
כל שורה היא גוף אחד: שם הגוף, סוג המוצר — למשל "קרן פנסיה – לא פעילה" או "ביטוח למקרה מוות (ללא חיסכון)" — וכל פרטי הקשר. אפשר להדפיס, לשלוח למייל ולייצא לאקסל, ולעבור משם לתוצאות חשבונות הבנק. אין כאן יתרות, ואין מספרי חשבון.
שינוי ששווה לדעת עליו: בעקבות המעבר להזדהות הלאומית, האתר מודיע שאין יותר מגבלה על מספר הכניסות, ושמוצגים כלל החסכונות הפנסיוניים ופוליסות ביטוח החיים — ולא רק אלה שאינם פעילים. שימו לב שדף השאלות והתשובות באותו אתר עדיין נושא את הנוסח הישן ("חשבונות לא יופיעו אם הייתה בהם פעילות בשנה האחרונה"). הבאנר עדכני יותר.
מצאתם גוף ברשימה. מה עכשיו?
זה השלב שבו מרוויחים את הכסף, והוא כולו שיחות טלפון. פונים ישירות לגוף שהופיע — פרטי הקשר מופיעים בטבלה עצמה — ועוברים על ארבע שאלות. רשות שוק ההון ממליצה עליהן במפורש:
1. כמה חשבונות או פוליסות יש לי אצלכם — בנפרד לכל סוג מוצר?
הרשימה באתר מציגה גוף, לא מספר חשבונות. יכולים להיות אצל אותה חברה שני חשבונות מאותו סוג, ואף אחד לא יספר לכם על השני אם לא תשאלו.
2. מה היתרה הצבורה בכל אחד?
זה המספר שהאתר לא נותן. בקשו אותו בכתב, ולא בעל פה.
3. אילו כיסויים ביטוחיים קיימים בחיסכון הזה?
חשבונות פנסיוניים ופוליסות כוללים לעיתים זכויות ביטוחיות. רשות שוק ההון מנסחת את זה חד: אלה זכויות "שעלולות להתיישן". זו הסיבה שלא כדאי לדחות את השיחה.
4. אילו דמי ניהול נגבים, ובאיזה מסלול השקעה?
בחשבון קטן ולא פעיל רשאית החברה המנהלת לגבות 6 שקלים לחודש — 72 שקלים בשנה — במקום שיעור שנתי של עד 1.05% מהצבירה (תקנות "סכומים נמוכים", 2016). בחשבון קטן ורדום, החיוב הקבוע הזה יכול לאכול נתח משמעותי מהיתרה.
הפרט שהכי משתלם להכיר: משיכה בפטור ממס
מחשבון גמל לא פעיל שהיתרה בו אינה עולה על 8,000 שקל אפשר למשוך את הכסף בפטור ממס, בתנאי שלא הופקדו בו כספים מ-1.1.2014 (חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – קופות גמל, ותקנות "סכומים נמוכים" תשע"ו-2016). הסף לא הוצמד ונשאר 8,000 שקל.
והנה הדקוּת שמשנה את החשבון: הסף נבחן לפי כלל החשבונות באותה קופה. שני חשבונות של 7,000 ו-6,500 שקל בשתי חברות שונות — שניהם נמשכים בפטור. אותם סכומים בדיוק באותה חברה — לא, כי הסכום עובר את הסף. משיכה מחשבון קטן צריכה להתבצע תוך עשרה ימי עסקים מהגשת הבקשה.
"לא נמצאו תוצאות" זה לא סוף הסיפור
האתר מנסח את זה בעצמו: "תוצאה שלילית אינה מעידה בהכרח שלא קיימים חשבון או פוליסה או שאין זכאות לכספים". ויש לזה תקדים מוחשי. בין יולי 2018 לאוגוסט 2019 הייתה תקלה טכנית בהעברת הנתונים מבנק ישראל לאתר. כ-280,000 אזרחים חיפשו באותה תקופה, וכ-17,000 מהם קיבלו תשובה שגויה שאין להם דבר — כשבפועל היה (בנק ישראל, דרך ynet, ספטמבר 2019).
לכן, אם החיפוש חזר ריק ואתם עדיין חושדים, יש ארבע דרכים עצמאיות שלא עולות כסף:
- תלושי שכר ישנים. ההפקדות מופיעות בהם עם שם הקופה — זה המסמך הכי מדויק שיש לרוב האנשים בבית.
- פנייה למעסיקים קודמים ובקשה לדעת לאן הופקדו הכספים.
- הדוח השנתי מהבנק ("תעודת זהות בנקאית") שנשלח ב-28 בפברואר בכל שנה.
- המסלקה הפנסיונית — שם, בניגוד להר הכסף, מקבלים גם סכומים. השירות כרוך בתשלום סמלי דרך בעל רישיון.
התעשייה שגובה כסף על שירות חינמי
המועצה הישראלית לצרכנות פרסמה כבר בינואר 2019 אזהרה ורשימה של תשעה עסקים שגבו תשלום על איתור כספים. באותה תקופה חייב בית משפט לתביעות קטנות בירושלים חברה כזו להשיב 10,406 שקלים ולשלם 3,000 שקלים על עגמת נפש, בפסק דין שתיאר "הונאה מתוחכמת" והטיל אחריות אישית על בעל החברה.
התופעה לא נעלמה. עמותת אביב תיעדה באוגוסט 2024 עמלה של 10% שנגבתה על כסף שהחוסך משך בעצמו שבוע קודם, וניצולת שואה שחויבה בכ-4,000 שקלים אחרי שנציגה משכה עבורה פנסיה בלי אישורה. ובאוגוסט 2025 הגיע הקנס של 5.5 מיליון שקל מרשות שוק ההון. ביולי 2026 דווח על דור חדש של חוזים: 10% רק על מציאת הקופה, וסעיף "שכר טרחה" של 5,000 עד 10,000 שקלים גם אם הלקוח לא פודה כלום.
מדוע זה נמשך? יו"ר הוועדה להשגת גבול המקצוע בלשכת סוכני הביטוח תיאר את זה בריאיון (יולי 2026): "כשאני פונה לרשות שוק ההון ואומר שיש כאן גוף לא חוקי, הם אומרים לי 'לך למשטרה, הגוף הזה לא בעל רישיון והוא לא תחת הפיקוח שלנו'. כשאני הולך למשטרה, הם מחזירים אותי…". זה לא רשע — זה פער סמכויות. אבל מי שמשלם עליו הוא החוסך.
ואם כבר שילמתם: בנק ישראל מפנה במפורש להגיש תלונה ברשות להגנת הצרכן.
מה זה אומר עליך?
אם החלפת יותר משני מקומות עבודה: הסיכוי שיש לך חשבון שאתה לא זוכר הוא ממשי. עבור בשני המנועים — הפנסיוני והבנקאי — וייצא את שתי התוצאות לאקסל. זה כל ההשקעה.
אם ירשת בשנים האחרונות: חיפוש על שם הנפטר הוא מנוע נפרד באתר, והוא כולל גם חשבונות בנק פעילים. שים לב למגבלה: פנסיונרים שנפטרו לפני יותר מארבע שנים אינם מאותרים.
אם מצאת חשבון קטן ולא פעיל: בדוק קודם את היתרה מול הסף של 8,000 שקל, ובנפרד לכל חברה. שם נמצא ההבדל בין משיכה בפטור לבין משיכה שגוררת מס.
אם פנו אליך בהצעה לאתר לך כספים: שאל שתי שאלות — האם יש לך רישיון, ומה בדיוק אני משלם עליו. השירות עצמו חינמי, החוק אוסר לגבות עליו, והמדינה כבר קנסה על זה מיליונים.
מקורות (נבדק באוגוסט 2026):
- הר הכסף — מנוע לאיתור כספים (האתר הרשמי), כולל שאלות ותשובות ותנאי שימוש
- בנק ישראל — איתור חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה
- gov.il — קבלת מידע על חסכונות פנסיוניים (עמוד השירות)
- ynet (ספטמבר 2019) — נתוני בנק ישראל על חשבונות ללא תנועה והתקלה באתר
- דבר (ינואר 2019) — אזהרת המועצה לצרכנות ופסק הדין נגד חברת איתור כספים
- ice (אוגוסט 2024) — עמותת אביב על גביית עמלות באיתור כספים
- N12 (יולי 2026) — חוזי שכר הטרחה החדשים בענף איתור הכספים
- כל-זכות — פטור ממס במשיכת כספים מקופת גמל לא פעילה