תורת הכמות של הכסף

תורת הכמות של הכסף

כללי

פרק זה בא ללמד אותנו שלוש אמיתות גדולות:

1. מכונה שמייצרת 100 חפיסות שוקולד ביום לא יכולה לייצר 101 חפיסות.
2. אם המדינה תהיה טובה לאזרחיה ותזרים לחשבון הבנק של כל אחד מהם מיליון ש"ח — הם לא יהיו עשירים יותר. הם לא יוכלו לקנות יותר מוצרים; הם רק ישלמו יותר על כל מוצר.
3. כל שקל במדינה שעובר מיד ליד תמורת קניית מוצר חדש גורם לייצור תפוקה בסכום של 1 ש"ח. במילים יפות יותר: כל קנייה בשווי 1 ש"ח מוסיפה 1 ש"ח לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) — בהנחה שבמוצר אין מרכיב יבוא.

דוגמה

נחדד נקודות אלו באמצעות דוגמה של מדינה א', שבה פועלים 4 בעלי מלאכה וכמות הכסף בה היא 100 ש"ח במזומן. במועד הפתיחה כל 100 השקלים נמצאים בידי האופה.

1. האופה קונה ב-100 ש"ח ירקות מהחקלאי. ייצור הירקות מוסיף לתמ"ג 100 ש"ח.
2. החקלאי קונה ב-100 ש"ח ביצים מהלולן. ייצור הביצים מוסיף לתמ"ג עוד 100 ש"ח.
3. הלולן קונה ב-100 ש"ח דגים מהדייג. ייצור הדגים מוסיף לתמ"ג עוד 100 ש"ח.
4. הדייג קונה ב-100 ש"ח לחם מהאופה. ייצור הלחם מוסיף לתמ"ג עוד 100 ש"ח.

סך הכול תמ"ג: 400 ש"ח. הפעולות שביצעו ארבעת בעלי המלאכה מוצגות באיור 9.1.

את הפעולות האלה ביצעו בעלי המלאכה בחודש ינואר, וכך הם חוזרים ועושים מדי חודש. במשך השנה התמ"ג יגיע ל-4,800 ש"ח (= 400 ש"ח × 12 חודשים), כפי שמפורט בטבלה 9.2.

אנו מניחים שכל המוצרים מיוצרים במדינה ואין יבוא. הדבר המעניין הוא שכל הפעילות במדינה מונעת על ידי 100 ש"ח בלבד. כדי ש-100 ש"ח יוכלו לייצר תמ"ג בהיקף של 4,800 ש"ח, עליהם להתגלגל 48 פעמים בשנה. במקום המילה "גלגול" הכלכלנים משתמשים במונח "מהירות המחזור של הכסף". בדוגמה לעיל מהירות המחזור היא 48 פעם בשנה — כלומר כל שקל עובר ידיים 48 פעם בשנה (בממוצע).

שימוש במשוואה

שלוש האמיתות מוצגות באמצעות משוואה בת 4 אותיות (שתיים מכל צד), הקושרת בין הכסף וגלגולו לבין המוצרים. המשוואה היא M × V = P × T, כאשר:

• M — כמות הכסף
• V — מהירות המחזור
• P — מדד המחירים
• T — התמ"ג

הסבר לאות P: האות P מסמלת את מדד המחירים, ולא סכום כספי של מוצרים. לצורך הפשטות נניח שבמועד הפתיחה מדד המחירים שווה 1 (P = 1). אם בממוצע כל המחירים במדינה יתייקרו פי 2, אזי P יהיה שווה ל-2; ואם המחירים יתייקרו פי 5, אזי P = 5. אם המחירים יוזלו בחצי, אזי P יהיה שווה ל-½. במשוואה, MV מייצג את הביקושים לסחורות, ואילו PT מייצג את היצע הסחורות. שיווי משקל הוא מצב שבו MV = PT — כלומר היקף הביקושים שווה להיצע הסחורות. ערעור השוויון בין MV ל-PT יוצר תהליכים כלכליים המחזירים את המשק לשיווי משקל, תוך שינוי ברמת המחירים או ברמת התמ"ג.

השתקפות הדוגמה במשוואה

נציב במשוואה את נתוני הדוגמה של מדינה א': M × V = P × T, כלומר 100 ש"ח × 48 = 1 × 4,800 ש"ח. לפני שנציג את נפלאות המשוואה, נניח שכל ארבעת בעלי המלאכה עובדים מהבוקר עד הלילה — כלומר בתפוקה מלאה. כאשר המשק בתעסוקה מלאה מסמנים קו מעל ה-T (הקו מסמן שהתמ"ג הגיע למקסימום), והמשוואה נראית כך: MV = PT.

מה אפשר ללמוד מהמשוואה?

לכל אות במשוואה קוראים גם משתנה, מהסיבה הפשוטה שהוא יכול להשתנות: כמות הכסף יכולה לקטון או לגדול, וכך גם מהירות המחזור, רמת המחירים והתמ"ג. נעקוב אחר מספר תרחישים שבהם חל שינוי במשתנה אחד, ונבחן כיצד הוא משפיע על השאר. נקודת המוצא: שני צידי המשוואה צריכים להישאר זהים.

תרחיש 1 — גידול בכמות הכסף

כאשר כמות הכסף (M) גדלה, ההשפעה האפשרית:

1. גידול ברמת המחירים (P).
2. ירידה במהירות המחזור (V).
3. קצת מכל אחד מהנ"ל.

הערות: T לא יכול לגדול, היות והמשק במצב של תעסוקה מלאה. אילו המשק לא היה בתעסוקה מלאה, T בהחלט היה יכול לגדול והיינו ממקמים אפשרות זו במקום הראשון. אם כמות הכסף (M) הייתה גדלה פי 2 וכל ההשפעה הייתה מתמקדת ברמת המחירים (P), אזי P היה גם הוא גדל פי 2. לדוגמה: אם בעמדת הפתיחה P היה שווה 1, הרי בעקבות הכפלת כמות הכסף P יהיה שווה ל-2.

תרחיש 2 — קיטון בכמות הכסף

כאשר כמות הכסף (M) קטֵנה, ההשפעה האפשרית:

1. קיטון בתמ"ג (T).
2. ירידה ברמת המחירים (P).
3. עלייה במהירות המחזור (V).
4. קצת מכל אחד מהנ"ל.

תרחיש 3 — גידול במהירות המחזור של הכסף

כאשר מהירות המחזור (V) גדלה, ההשפעה האפשרית (קיטון בכמות הכסף יכול להיעשות רק על ידי בנק ישראל):

1. קיטון בכמות הכסף (M).
2. גידול ברמת המחירים (P).
3. קצת מכל אחד מהנ"ל.

הערה: אילו T לא היה בתעסוקה מלאה, גידול ב-T היה האפשרות המועדפת.

תרחיש 4 — קיטון במהירות המחזור של הכסף

כאשר מהירות המחזור (V) קטֵנה, ההשפעה האפשרית:

1. קיטון בתמ"ג (T).
2. קיטון ברמת המחירים (P).
3. גידול בכמות הכסף (M).
4. קצת מכל אחד מהנ"ל.

תרחיש 5 — עלייה ברמת המחירים בעקבות עליית מחירי חומרי הגלם

ההשפעה האפשרית:

1. ירידה בתמ"ג (T).
2. עלייה במהירות המחזור של הכסף (V).
3. קצת מכל אחד מהנ"ל.

שאלות

היעזרו במשוואת כמות הכסף (MV = PT) כדי לענות על השאלות הבאות (נכון/לא נכון):

1. אם הכסף "יחליף ידיים" במהירות רבה יותר — כלומר העסקאות במשק יבוצעו בתדירות גבוהה יותר (V יגדל) — הבנק המרכזי יצטרך להדפיס פחות שטרות כסף (להקטין את M) כדי לשמור ללא שינוי הן על רמת המחירים והן על התוצר.
2. גידול בכמות הכסף יקטין את רמת המחירים, בהנחה שהמשק נמצא בתפוקה מלאה ומהירות המחזור (V) לא משתנה.
3. אם כמות הכסף (M) ורמת המחירים (P) גדלים בו-זמנית באותו שיעור (פי שתיים, לדוגמה), אז כוח הקנייה של הציבור (המבוטא ביחס M/P) לא משתנה — כלומר הפרטים לא יתעשרו וגם לא יהפכו לעניים יותר.
4. את המשק פקד אסון גדול: נהרסו חלק ממפעליו וכתוצאה מכך התוצר ירד בצורה משמעותית. ההשפעה האפשרית של אירוע זה היא גידול ברמת המחירים, או לחלופין ירידה בהיקף העסקאות (קיטון ב-V).

תשובות

1. נכון.
2. לא נכון — רמת המחירים תגדל באותו שיעור שבו גדלה כמות הכסף.
3. נכון — היחס בין כמות הכסף לרמת המחירים לא משתנה. יחס זה מבטא את כמות המוצרים שניתן לקנות.
4. נכון.