המונופול המושלם ייצר עד לכמות שבה MC משתווה למחיר המוצר.
ההסבר: המחיר של היחידה האחרונה מהווה את הפדיון השולי של המונופול. המחיר השולי יורד, אך לא גורם להוזלת כל היחידות שקדמו ליחידה האחרונה, כפי שקורה אצל מונופול רגיל שקובע מחיר אחיד.
דוגמא 1
- איזה כמות המונופול המושלם ימכור? מהו סכום הפדיון וסכום הרווח?
- איזו עסקה יציע לצרכן, אם יחליט לפעול לפי תמחור חבילות?
- איזו עסקה יציע לצרכן, אם יחליט לפעול לפי תמחור דו-תעריפי?
תמחור חבילות
30 יח' תמורת 2,250 ש"ח.
תמחור דו תעריפי
- 30 יח׳ במחיר אחיד של 60 ש״ח. סה״כ ₪1,800
- +דמי כניסה ₪450
- סה״כ ₪2,250
עודף היצרן, עודף הצרכן והרווחה החברתית
עודף היצרן הוא הפדיון של היצרן (2,250) פחות העלות המשתנה של הייצור, המיוצגת ע"י שטח המשולש שמתחת ל- `MC` (זָהֵה משולש זה בתרשים 32).
נחשב שטח זה. התוצאה: ש"ח `(30*60)/(2) = 900`
עודף היצרן: 1,350 ש"ח `[2250-900]=`
עודף הצרכן: 0
הרווחה החברתית: 1,350 ש"ח `[1350+0]=`
התפלגות הרווחה החברתית בשוק חופשי (בליווי תרשים 32)
אילו השוק היה חופשי כמות הייצור הייתה נקבעת במקום שבו `MC` חותך את עקומת הביקוש.
פרשנות
סך הרווחה החברתית בשוק חופשי שווה לרווחה החברתית במשטר של מונופול מושלם. ההבדל ביניהם הוא בחלוקה הפנימית.