הנח כי בוטלו הסובסידיות לנסיעה בתחבורה ציבורית
הצג, בעזרת עקומות ביקוש והיצע, את שוק הנסיעות בתחבורה הציבורית לפני ביטול הסובסידיות ואחרי ביטולן.
ציין את הגדלים של שלושת הסעיפים שלפניך, לפני ביטול הסובסידיות ואחרי ביטולן, וציין את השינוי שחל בכל אחד מהם:
- מחיר לצרכן.
- מחיר ליצרן.
- הוצאות צרכנים.
תשובה:
לפני ביטול הסובסידיות:
מחיר נסיעה בתחבורה ציבורית וכמות הנסיעות נקבעים על פי נקודת החיתוך בין הביקוש להיצע של התחבורה הציבורית. מאחר ובמצב המוצא יש סובסידיות לנסיעה באוטובוס, אזי ההיצע של התחבורה הציבורית הוא גדול יותר מאשר ההיצע ללא סובסידיות. נסמן ב-S את עקומת ההיצע ללא סובסידיות וב-S_0 את עקומת ההיצע שקיימת בפועל (כלומר: עם הסובסידיות).
שיווי המשקל יהיה בנקודת המפגש שבין הביקוש לתחבורה ציבורית (D_0) לבין ההיצע של התחבורה הציבורית (S_0). נסמן נקודה זו ב-0. בנקודה זו קיים:
- המחיר לצרכן הוא
P_0. כמות הנסיעות היאX_0. - המחיר ליצרן הוא
P(זהו המחיר שמשלם הצרכן מכיסו בתוספת הסובסידיה –Sשניתנת לכל נסיעה). - הוצאות הצרכנים הם מכפלת כמות הנסיעות במחיר שמשלם הצרכן:
(P_0)*(X_0).
בעקבות ביטול הסובסידיות:
ההיצע של היצרנים זז שמאלה וחוזר להיות S. הביקוש לנסיעות נותר ללא שינוי ושיווי המשקל יהיה בנקודה 1. בנקודה זו קיים:
- המחיר לצרכן גדל מ-
P_0ל-P_1, כמות הנסיעות יורדת ל-X_1. - המחיר ליצרן קטן מ-
Pל-P_1(מאחר ואין סובסידיות, המחיר לצרכן שווה למחיר ליצרן). - הוצאות הצרכנים משתנות ל-
(X_1)*(P_1).
מאחר ומצד אחד גדל המחיר שמשלם הצרכן ומצד שני כמות הנסיעות יורדת, קשה לדעת מה קורה להוצאות הצרכנים והעניין תלוי בגמישות הביקוש:
- אם הגמישות גדולה מ-1 (כמות הנסיעות יורדת בשיעור גדול יותר משיעור הגידול במחיר): הוצאות הצרכנים קטנות.
- אם הגמישות שווה ל-1 (כמות הנסיעות יורדת בשיעור שווה לשיעור הגידול במחיר): הוצאות הצרכנים ישארו ללא שינוי.
- אם הגמישות קטנה מ-1 (כמות הנסיעות יורדת בשיעור קטן יותר משיעור הגידול במחיר): הוצאות הצרכנים יגדלו.
הערה:
בשאלה הנחנו כי הסובסידיה משולמת לחברת האוטובוסים ולכן היא מזיזה את עקומת ההיצע של החברה. אם היינו מניחים כי הסובסידיה משולמת לנוסע אזי היינו מזיזים את עקומת הביקוש של הצרכנים, אולם התשובות והתוצאות היו דומות.