גמישות הביקוש למוצר
גמישות הביקוש של מוצר כלשהו מבטאת מהו אחוז השינוי בכמות המבוקשת ע"י הצרכנים, כתוצאה משינוי של אחוז אחד במחיר המוצר. כאשר גמישות הביקוש של מוצר מסוים הינה קטנה מאחד – אזי, בעקבות שינוי של אחוז אחד במחיר המוצר, תשתנה הכמות המבוקשת בפחות מאחוז אחד. במצב זה נאמר, שמדובר במוצר עם "ביקוש קשיח". כלומר, אחוז השינוי במחיר הינו גדול יותר מהשינוי בכמות.
דוגמא
- בשיווי המשקל בין הביקוש
(D_0)להיצע(S_0)נקבע מחירו של ספר מסוים על 100 ש"ח ונמכרו בסך הכל 1,000 ספרים. - בעקבות התייקרות חומרי הגלם, ההיצע של היצרנים קטן ל-
S_1ובשיווי המשקל השתנה מחיר הספר ל-110 ש"ח (עלייה של 10% במחיר). - הצרכנים החליטו לקנות במחיר זה רק 950 ספרים (ירידה של 5% בכמות המבוקשת).
מאחר ואחוז השינוי במחיר הינו גדול מאחוז השינוי בכמות, אזי מדובר במוצר עם ביקוש קשיח. פדיון היצרנים הינו המכפלה של מחיר המוצר בכמות הנמכרת. מאחר ובמקרה המוצג מדובר במוצר עם ביקוש קשיח, הגידול במחיר הינו "חזק יותר" מהקיטון בכמות הנמכרת. לכן, כאשר המחיר של מוצר זה עולה – פדיון היצרנים גדל.
לפי הדוגמא: פדיון היצרנים לפני עליית המחיר 100,000 ₪ = 1,000 × 100 ופדיון היצרנים אחרי עליית המחיר 104,500 ₪ = 950 × 110.
הערה
אם היה מתרחש מצב הפוך, ובמקרה של מוצר עם ביקוש קשיח ההיצע היה גדל ולכן מחיר המוצר בשיווי המשקל היה קטן – פדיון היצרנים היה קטן, כי הירידה במחיר המוצר הינה חזקה יותר מהעלייה בכמות הנמכרת.
הכלל הוא: במוצר עם גמישות ביקוש קטנה מאחד, השינוי במחיר המוצר תמיד חזק יותר מהשינוי בכמות המבוקשת. לכן, אם המחיר בשיווי משקל יורד, פדיון היצרנים קטן, ואם המחיר בשווי משקל עולה, פדיון היצרנים גדל.