מבחן א' – שאלה 3

הפיחות החד בשער החליפין של השקל תרם להאצת האינפלציה.

1. הצג והסבר, בעזרת עקומות ביקוש והיצע של שוק המט"ח, כיצד ציפיות הציבור לפיחות משפיעות על שער החליפין. הנח שוק חופשי למט"ח.
2. הצג, בעזרת דוגמה מספרית, סכימה מלאה של מאזן התשלומים שיש בו גירעון בחשבון השוטף. הראה והסבר את השפעת הפיחות על מאזן התשלומים. (שים לב: מאזן התשלומים מאוזן תמיד).
3. מהו מדד המחירים לצרכן?

תשובה:

סעיף א':

שער החליפין מציין "כמה שקלים שווה דולר אחד" (או "כמה שקלים שווה יורו אחד" וכו'). כלומר, שער החליפין הינו מחיר מטבע חוץ אחד בשקלים.

כשקיים שוק חופשי למטבע חוץ, מחיר זה נקבע בנקודת המפגש בין הביקוש למט"ח וההיצע של המט"ח. במצב המוצא שיווי המשקל הוא בנקודה 0 ושער החליפין הוא P₀.

כאשר נתון כי הציבור "מצפה לפיחות" הכוונה היא שהציבור מצפה ששער החליפין יעלה, כלומר שמטבע חוץ אחד יהיה שווה יותר שקלים. עקב הציפיות הללו הביקוש של הציבור למטבע חוץ יגדל, שהרי הציבור ירצה לקנות כבר עכשיו מטבע חוץ בטרם מחירו יעלה. לכן, עקומת הביקוש למט"ח תזוז ימינה ל – D₁. כתוצאה מהגידול בביקוש, נוצר שיווי משקל חדש בנקודה 1 בה שער החליפין עולה ל – P₁.

כלומר, עצם הציפיות לפיחות גרמו בעצמן לפיחות (לעלייה בשער החליפין).

סעיף ב':

מאזן התשלומים הינו דו"ח המציג תמונה מרוכזת על כניסה ויציאה של מטבע חוץ (= מט"ח) לישראל וממנה במהלך תקופה כלשהי (בד"כ שנה).

• כאשר נכנס מט"ח למדינה – הסכום מסומן ב"+".
• כאשר יוצא מט"ח מהמדינה – הסכום מסומן ב"-".

מאזן התשלומים – כשמו כן הוא וכלל הסעיפים שבו אמורים להתאזן אחד עם השני, כלומר: החשבון השוטף + חשבון הון וחשבון פיננסי + נכסי רזרבה נטו + הפרשים סטטיסטיים = 0.

לאחר הפיחות חלים מספר שינויים:

1. הפיחות גורם לכך שיבוא הסחורות נעשה "יקר" יותר (משלמים יותר שקלים עבור כל דולר) לכן פחות משתלם לייבא, היבוא לישראל יקטן.
2. הפיחות גורם לכך שיצוא הסחורות נעשה כדאי יותר (מקבלים יותר דולרים עבור כל שקל) לכן יותר משתלם לייצא, היצוא מישראל יגדל.
3. עקב הקיטון בגירעון, המשק יוכל גם להקטין את ההלוואות שנלקחו מחו"ל, ולכן ההשקעות הפיננסיות הישירות בישראל יקטנו.
4. עקב השינויים הללו, סכום המט"ח שנכנס ב"חשבון ההון והחשבון הפיננסי" יקטן.

בדוגמא זו ניתן להבחין, כיצד הפיחות גרם לירידה בגירעון ב"חשבון השוטף" ובמקביל חלה ירידה בסכומי הכסף שנכנסו לישראל ב"חשבון ההון והחשבון הפיננסי".

סעיף ג':

מדד המחירים לצרכן הינו פרמטר שבאמצעותו אנו עוקבים אחר השינויים במחירים של קבוצת מוצרים ושירותים מסוימת שנבחרה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכונה "סל המוצרים". סל המוצרים כולל את כל המוצרים והשירותים שמשפחה עירונית ממוצעת צורכת במהלך חודש. מדד המחירים לצרכן מתפרסם מדי חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מקובל להתייחס אל מדד כלשהו כאל "מדד בסיס" התחלתי, שביחס אליו נעקוב אחר השינויים במחירי המוצרים בתקופות הבאות.

לדוגמא: אם המדד בחודש ינואר עמד על 100 נקודות ובחודש פברואר המדד עלה ל – 103 נקודות המשמעות היא שבמהלך חודש פברואר המחירים של סל המוצרים עלו ב – 3%. כאשר חל פיחות בשקל, המחיר בשקלים של המוצרים המיובאים עולה. מאחר ולפחות חלק מהמוצרים המיובאים נכללים בסל המוצרים, הרי שהפיחות בשקל גורם לעליית מדד המחירים לצרכן.

לדוגמא: נניח שמחירו של מוצר ייבוא הוא 2 דולר ואותו מוצר נכלל בסל המוצרים הכלולים במדד המחירים לצרכן. אם שער החליפין הוא: 1 דולר= 4 ₪ הרי שעבור מוצר זה שילמנו בעצם 8 ₪ (= 4×2 דולר). אם לאחר מכן חל פיחות בשקל ו – 1 דולר= 4.5 ₪ , הרי שעבור אותו מוצר אנו משלמים למעשה 9 ₪ (= 4.5×2 דולר), כלומר מחירו של המוצר בשקלים עלה.

כתוצאה מכך יעלה מדד המחירים לצרכן, מאחר שאותו מדד מכיל כמה מוצרים כאלה (מיובאים) שמחירם תלוי בשער הדולר.