בפרק הזה
בשנת 2000 חלה ירידה משמעותית במספר התיירים המגיעים לארץ, ובעקבותיה החל גל הפיטורים בענף התיירות.
- הנח שבמצב מוצא המשק נמצא באבטלה.
הצג והסבר, בעזרת עקומת תמורה, את השינוי שיחול בהרכב הייצור במשק בגלל גל הפיטורים בענף תיירות. - הצג סכימה מלאה של מאזן התשלומים.
הדגם את השינויים שיחולו בסכימה בשל הירידה במספר התיירים המגיעים לארץ. - הנח שבמצב מוצא המשק נמצא בשיווי משקל באבטלה.
הצג והסבר, בעזרת המודל הקיינסיאני, את ההשפעה של הירידה במספר התיירים על גודל התוצר ועל גודל הפער הדפלציוני.
תשובה:
סעיף א':
עקומת התמורה מציגה לנו את מגוון הרכבי המוצרים והשירותים שהמדינה יכולה לייצר. עקומה זו נקראת גם: "גבול אפשרויות הייצור" – מושג המצביע על כך שהמדינה לא יכולה לייצר יותר מהרכב המוצרים/שירותים הנמצא על גבי עקומת התמורה.
- על גבי עקומת התמורה (למשל נקודה D) – מצב בו משתמשת המדינה למעשה בכל גורמי הייצור והיא אינה יכולה לייצר יותר ממוצר מסוים מבלי לוותר על ייצור מוצרים אחרים.
- בתוך עקומת התמורה (למשל נקודה B) – מצב בו המדינה אינה משתמשת בכל גורמי הייצור במדינה, והיא יכולה להגדיל את הייצור במשק, אם היא תעשה שימוש בכל גורמי הייצור. במצב זה קיימת אבטלה של חלק מגורמי הייצור.
בסעיף א' בשאלה מצוין כי המשק נמצא במצב המוצא באבטלה.
לצורך הפשטות נצייר את עקומת התמורה כך שעל הציר האופקי מיוצגים שירותי התיירות (למעשה זהו מוצר שנקרא לו "שירותי תיירות" והוא כולל: לינה בבתי מלון, ביקורים באתרי תיירות וכל מה שתיירים מוצאים עליו כסף). ועל הציר האנכי מיוצגים יתר המוצרים והשירותים המיוצרים במשק. מאחר ובמצב המוצא המשק נמצא באבטלה – המשק נמצא בתוך עקומת התמורה, כלומר: המשק נמצא בנקודה א' (למשל) בה מייצרים `X_0 ` שירותי תיירות ו –`Y_0` מוצרים ושירותים אחרים.
לאחר גל הפיטורים בענף התיירות יינתנו פחות שירותי תיירות והאבטלה תגדל עוד יותר. בהנחה שיש פיטורים רק בענף התיירות – המשק ינוע לנקודה ב'. בנקודה זו מייצרים כעת פחות "שירותי תיירות" (רק `X_1`) בהשוואה למצב המוצא, אך אותה כמות של יתר המוצרים והשירותים כמו במצב המוצא.
סעיף ב':
מאזן התשלומים הינו דו"ח המציג תמונה מרוכזת על כניסה ויציאה של מטבע חוץ (= מט"ח) לישראל וממנה במהלך תקופה כלשהי (בד"כ שנה).
כאשר נכנס מט"ח למדינה – הסכום מסומן ב"+".
כאשר יוצא מט"ח מהמדינה – הסכום מסומן ב"-".
מאזן התשלומים – כשמו כן הוא וכלל הסעיפים שבו אמורים להתאזן אחד עם השני, כלומר:
- יצוא שירותי התיירות קטן ולכן יקטנו זרמי המט"ח הנכנסים לארץ בגין יצוא שירותים. נניח למשל שהירידה היא מ – 10.9 ל – 8.9 (ירידה של 2). כתוצאה מכך קטן החשבון השוטף ויורד מ: 1.4- ל: 3.4- (ירידה של 2).
- יתרות המט"ח של המדינה קטנות (שהרי פחות תיירים מגיעים ולכן פחות מטבע חוץ מגיע לארץ). כתוצאה מכך נכסי הרזרבות נטו יגדלו מ:2.9+ ל:4.9+ (גידול של 2).
הסבר: עקב הירידה ביצוא השירותים נגרמה ירידה בחשבון השוטף (בדוגמא שבטבלה מדובר בירידה בסך 2 מיליארד דולר). בכדי לאזן ירידה זו ו"לאפס" את המאזן יש צורך במקור למט"ח שהוא נכסי הרזרבה של המדינה. למעשה, נתייחס לנכסי הרזרבה כמקור נוסף לקבלת מט"ח ולכן נסמן שהם גדלו ב – 2 מיליארד ש"ח.
הערה: במצב הפוך, בו למשל היה חל גידול ביצוא שירותי התיירות ולכן עלייה בחשבון השוטף – נכסי הרזרבה מהווים שימוש, ולכן במאזן היינו מסמנים שהם קטנו.
סעיף ג':
התוצר במצב המוצא הינו `Y_0`, שהוא למעשה "הביקוש המצרפי", כלומר סכום כל הביקושים במשק (צריכה פרטית+צריכה ציבורית+ השקעות+יצוא – יבוא).
במצב המוצא, המשק נמצא בשיווי משקל באבטלה – כלומר לא כל גורמי הייצור במשק מנוצלים, ולכן `Y_0` קטן מהתוצר המקסימלי האפשרי `(Y_F)`, שהוא התוצר במצב בו ינוצלו כל גורמי הייצור במשק ולא תהיה אבטלה.
הפער הדפלציוני הוא מצב בו, במצב של שיווי משקל, התוצר בפועל קטן מהתוצר המקסימלי ולכן במצב המוצא קיים למעשה "פער דפלציוני במשק".
הסבר: `E_0` הינה עקומת הביקוש המצרפי של המשק החוצה את קו העזר של °45 ברמת הכנסה לאומית `Y_0`, הקטנה מ – `Y_F`, ולכן `Y_0` היא נקודת שיווי משקל במצב המוצא ולא `Y_F`. הסיבה לכך ברורה: בתוצר מקומי גולמי `Y_F` (= הכנסה לאומית) מפיקים את התפוקה `CO` אך בהכנסה זו רוצים לקנות את הכמות `BO` בלבד.
בתרשים 3 דבר זה מתבטא בקיום הפער `Bc`. פער זה נקרא "פער דפלציוני". והוא מייצג את ההבדל בין מה שמפיקים לבין מה שרוצים לקנות במצב של תעסוקה מלאה. פער זה מתבטא במציאות ב"עודף" של סחורות ושירותים המיוצרים ביחס לביקושים, והוא גורם לירידת מחירים ולצמצום בהכנסה הלאומית, עד לנקודת שיווי המשקל שהינה `Y_0` (לפני הירידה בתיירות).
בעקבות הירידה במספר התיירים – היצוא יקטן (כפי שראינו בסעיף הקודם, תיירים מחו"ל המגיעים לארץ נכללים למעשה ב"ייצוא שירותי תיירות"). עקב הקיטון ביצוא יקטן גם הביקוש המצרפי `(E)` שהרי קיים:
`E = C+G+I+X-M`
(`C` = צריכה פרטית, `G` = צריכה ציבורית, `I` = השקעות, `X` = יצוא, `M` = יבוא)
מהמשוואה רואים שאם `X` קטן – גם `E` קטן.
עקב הירידה במספר התיירים והקיטון ביצוא ובביקוש המצרפי – התוצר קטן עוד יותר (ל –`Y_1`) והפער הדפלציוני במשק יגדל ל – `CD`.