מס הכנסה על איגרות חוב

בקצרה אג"ח שקלית (לא-צמודה): מס 15% על הרווח הנומינלי. אג"ח צמודה (למדד או מט"ח): מס 25% על הרווח הריאלי. המס חל גם על רווח הון (ממכירה) וגם על…

עודכן יולי 2026

פרק 6 — מס הכנסה על איגרות חוב

⚠️ הערה חשובה: פרק זה מסביר מנגנוני-מיסוי — לא מייעץ בענייני מס. שיעורי-מס ותקרות משתנים מעת לעת בהחלטות ממשלה וחקיקה. המידע מבוסס על מצב ידוע לאמצע 2026 — אמתו תמיד מול מקורות רשמיים (רשות המסים, gov.il) ומול רואה-חשבון לפני קבלת החלטה.


הפתיחה

כשמשקיעים שואלים "כמה ארוויח על האג"ח הזה?" — הם שואלים, לעיתים, את השאלה הלא-נכונה. השאלה הנכונה היא: "כמה אקבל אחרי מס?" בשוק-האג"ח הישראלי, התשובה תלויה בגורם אחד מרכזי — האם הנייר צמוד-מדד, או לא.

זה לא פרט טכני. זוהי שאלה-מפתח שמשנה את ההשוואה בין שני ניירות שנראים זהים על הנייר.


שיעורי-המס הבסיסיים

שתי מדרגות עיקריות חלות על הכנסות מאג"ח (ריבית ורווח-הון משילוב):

סוג הנייר בסיס-החישוב שיעור-המס
לא-צמוד (שקלי) רווח נומינלי 15%
צמוד-מדד / צמוד-מט"ח רווח ריאלי (בניכוי ההצמדה) 25%

טעות נפוצה

15% נומינלי לעומת 25% ריאלי — איזה עדיף? התשובה תלויה באינפלציה. בתקופת אינפלציה גבוהה, 25% ריאלי עדיף: המס מחושב רק על הרווח האמיתי (אחרי ניכוי האינפלציה). ב-15% נומינלי משלמים מס גם על "רווח" שהוא בעצם רק שחיקת ערך.

מה ההבדל המעשי?

אג"ח לא-צמוד: הרווח שלי הוא ההפרש הנומינלי בין הקנייה לפדיון (כולל קופונים). מס 15% על כל הרווח הזה — גם אם חלקו פשוט "כיסה" אינפלציה.

אג"ח צמוד-מדד: הרווח שמחשבים למס הוא הרווח הריאלי — כלומר, לאחר ניכוי ההצמדה שקיבלתי. מס 25% אבל על סכום קטן יותר.

דוגמת-חישוב (המחשה עקרונית — המספרים אילוסטרטיביים)

קנית ב-2020 אג"ח ב-10,000 ש"ח, ופדית אותה ב-2025 תמורת 12,000 ש"ח.

תרחיש א' — לא-צמוד:
רווח נומינלי: 2,000 ש"ח
– מס 15%: 300 ש"ח
רווח נטו: 1,700 ש"ח
– אבל: אינפלציה של 5 שנים (~20% מצטבר) אכלה חלק — הרווח הריאלי קטן מ-1,700

תרחיש ב' — צמוד-מדד (אינפלציה 20% בתקופה):
– קרן מוצמדת: 10,000 × 1.20 = 12,000 ש"ח (הצמדה בלבד, ריבית נפרדת)
רווח ריאלי מהריבית: נניח 800 ש"ח
– מס 25% על 800: 200 ש"ח
קרן תחזור מוגנת מאינפלציה

המסקנה: אין "זול יותר" באופן כללי. תלוי בשיעור-האינפלציה בפועל ובתנאי-הנייר.


מס יסף — השכבה הנוספת

מי שהכנסתו השנתית הכוללת (מכל מקור — עבודה, הון, שכירות, ניירות-ערך) עוברת סף מסוים, מחויב במס יסף נוסף על ההכנסות מניירות-ערך.

החל מ-2025, מס היסף עלה מ-3% ל-5% ממוצע על ההכנסה החייבת שמעל לתקרה. סף ההכנסה: כ-721,560 ש"ח שנתית (נכון ל-2026).

מה זה אומר: רוב משקיעי-האג"ח הקמעוניים אינם מגיעים לסף. אלה שמנהלים תיק גדול, מוכרים נדל"ן, או בעלי-עסק בד-בבד — עשויים להגיע. לבדוק עם רו"ח.


גביית-המס בפועל — ניכוי במקור

בישראל, ברוב המקרים, הבנק/ברוקר מנכה מס במקור על ריבית ועל רווח-הון בסגירת-עסקה. לא צריך לחשב ולשלם בנפרד — הסכום מועבר ישירות לרשות-המסים. בסוף-שנה, מי שנוכה לו יותר מדי (בגלל הפסדים אחרים שקיזזו) — יכול להגיש דוח ולבקש החזר.


מה זה אומר עבורך

לפני שמשווים "תשואה ברוטו" בין אג"ח לא-צמוד לצמוד — מחשבים "תשואה נטו": ריבית × (1 − שיעור-מס). על לא-צמוד: × 0.85. על צמוד-מדד: × 0.75 על הרכיב-הריאלי. לאחר ניכוי-המס, הנייר ה"גבוה יותר" ברוטו עשוי לצאת שקול לצמוד-מדד ב-נטו — בתוספת חשיפה לאינפלציה. החישוב הזה ניתן לביצוע במחשבון-אינפלציה של MSL: [קישור למחשבון אינפלציה].


דיסקליימר מלא: פרק זה מציג מידע כללי על מנגנוני-מיסוי — אינו ייעוץ-מס ואינו ייעוץ-השקעות. שיעורי-מס, תקרות מס-יסף ותנאי-הפטור משתנים בחקיקה ובתקנות. כל מצב מס הוא אישי. היוועצו ברואה-חשבון לפני קבלת החלטות פיננסיות.