כשרשות שוק ההון סגרה את מכרז קרנות ברירת המחדל שלה, היא לא נקבה במספר אחד אלא בשניים: 1% מההפקדה ו-0.22% מהצבירה. זו לא קפריזה בירוקרטית — זו הודאה בכך שאי אפשר לתמחר קרן פנסיה במספר יחיד. מרגע שיש שני רכיבים, כל השוואה בין הצעות הופכת לתרגיל שבו צריך לדעת איזה מהם באמת מושך את הכסף מהכיס שלכם — ומתי.
בקצרה
- שני רכיבים, שני בסיסים שונים: דמי ניהול מהפקדה נגבים מהכסף החדש שנכנס החודש; דמי ניהול מצבירה נגבים מכל הסכום שכבר נצבר.
- המשקל מתהפך עם הזמן: בתחילת הדרך הצבירה קטנה וההפקדה היא כמעט כל הסיפור; ככל שהשנים עוברות והיתרה תופחת, הרכיב מהצבירה גובר.
- "עלות שנתית" היא שפת ההשוואה: מחשבונים מציגים גם את דמי הניהול מהפקדה כעלות שנתית, בחלוקה ב-20, כדי להעמיד את שני הרכיבים על אותו סרגל.
- 0% מהפקדה אינו בהכרח זול: הצעה של 0% מהפקדה עם 0.5% מצבירה עשויה לעלות יותר מהצעה "יקרה" לכאורה בהפקדה.
- נקודת הייחוס: ברירת המחדל 1% + 0.22%, והממוצע בשוק סביב 1.57% מהפקדה ו-0.15% מצבירה.
לפני שמשווים: שני הרכיבים נוגסים בשני סכומים שונים
הבלבול הכי נפוץ בשיחת דמי ניהול הוא ההנחה ששני האחוזים מדברים על אותו כסף. הם לא. דמי ניהול מהפקדה נגבים מהכסף החדש שנכנס לקרן החודש — ההפרשה שלכם, של המעסיק, או ההפקדה של העצמאי. דמי ניהול מצבירה נגבים מהיתרה: כל השקל שנצבר מאז היום הראשון, כולל התשואות שהצטברו עליו.
מכאן נובע ההבדל המהותי: הרכיב מההפקדה תלוי בשכר שלכם, והרכיב מהצבירה תלוי בוותק שלכם. אותו אחוז בדיוק מייצר סכומים שונים לחלוטין אצל בן 26 שהתחיל לעבוד ואצל בן 55 עם שלושים שנות ותק, גם אם שניהם מרוויחים בדיוק אותו שכר.
מדד שמאחד את שני הרכיבים למספר אחד: כמה, בשקלים או באחוזים מהיתרה, החיסכון שלכם מפסיד בשנה נתונה. חלק מהמחשבונים מציגים גם את דמי הניהול מהפקדה במונחי עלות שנתית — בחלוקה ב-20 — כדי שאפשר יהיה להשוות אותם לרכיב מהצבירה על אותו סרגל.
החלוקה ב-20 היא הגשר בין שתי השפות. היא ממירה אחוז שנגבה מזרם ההפקדות לאחוז שקול שנגבה מהיתרה, ומאפשרת חיבור פשוט של שני הרכיבים למספר יחיד. חשוב להבין את המגבלה: זו נוסחת המרה סטנדרטית לצורך השוואה, לא חוק טבע. היא מניחה יחס מסוים בין ההפקדה השנתית לבין הצבירה — יחס שמשתנה בפועל לאורך החיים. ובכל זאת, היא הכלי הפרקטי שמונע מכם להשוות תפוחים לאגסים.
למה בגיל 28 ההפקדה שולטת ובגיל 55 הצבירה מכריעה
דמיינו שני חוסכים באותה קרן ובאותם תנאים בדיוק. הראשון עובד שנה. הצבירה שלו — נניח לצורך הדוגמה — עומדת על כמה עשרות אלפי שקלים בלבד, וההפקדה השנתית שלו מהווה נתח עצום מהיתרה. הרכיב מההפקדה נוגס בכסף שנכנס, והרכיב מהצבירה נוגס בבסיס קטן. התוצאה: בשנים הראשונות, האחוז מההפקדה הוא כמעט כל העלות.
החוסך השני עובד עשרים ושמונה שנים באותו מקום. ההפקדה השנתית שלו לא גדלה פי עשרים — היא גדלה בקצב השכר. הצבירה, לעומת זאת, גדלה גם מההפקדות שהצטברו וגם מהתשואות שהצטברו על ההפקדות. היחס בין השניים התהפך: ההפקדה השנתית היא כעת שבריר מהיתרה. גם אם הרכיב מהצבירה נשמע קטן יותר באחוזים, הוא מוכפל בבסיס גדול בהרבה.
משקל שני רכיבי דמי הניהול לאורך שנות החיסכון (המחשה)
המחשה מבנית על בסיס אופן החישוב של שני הרכיבים · נכון ל-20/08/2026
המסקנה המעשית לא אמורה להיות "תתעלמו מרכיב אחד", אלא תשקללו לפי המצב שלכם. חוסך צעיר שמתלבט בין שתי הצעות ירוויח יותר מהפחתה ברכיב ההפקדה. חוסך ותיק עם צבירה משמעותית — אצלו עשירית האחוז בצבירה שווה יותר מחצי אחוז בהפקדה. וכן, מי שנמצא באמצע צריך פשוט לחשב.
שלוש הצעות על השולחן: כך נראית השוואה נכונה
נניח שקיבלתם שלוש הצעות. הראשונה היא תנאי ברירת המחדל של מכרז רשות שוק ההון. השנייה מציעה 0% מההפקדה — מספר שנשמע מעולה — אבל את התקרה החוקית בצבירה. השלישית היא הצעה ממוצעת פחות או יותר, מהסוג שרואים בשוק. הטבלה מציגה את שני הרכיבים ואת התרגום שלהם לעלות שנתית משוקללת, כשהרכיב מההפקדה מומר בחלוקה ב-20.
| ההצעה | מהפקדה | מצבירה | ההפקדה כעלות שנתית (÷20) | עלות שנתית משוקללת |
|---|---|---|---|---|
| תנאי ברירת מחדל | 1.00% | 0.22% | 0.05% | 0.27% |
| "0% מהפקדה" | 0.00% | 0.50% | 0.00% | 0.50% |
| ממוצע בשוק | 1.57% | 0.15% | 0.079% | 0.229% |
שימו לב מה קרה כאן. ההצעה שמכריזה על 0% מההפקדה — הכותרת שהכי קל למכור בטלפון — יוצאת בעלות השנתית המשוקללת הגבוהה מבין השלוש, מפני שהיא נצמדת לתקרה החוקית בצבירה. ההצעה עם האחוז הגבוה ביותר מההפקדה (1.57%) דווקא מתמחרת נמוך, כי הרכיב שלה מהצבירה נמוך. האחוז שנראה הכי מפחיד בטופס אינו בהכרח האחוז שעולה לכם הכי הרבה.
ההערה הזו לא מבטלת את הטבלה — היא מגדירה את התפקיד שלה. כשאתם מחזיקים שתי הצעות ביד וצריכים להכריע, המספר המשוקלל נותן לכם דירוג ראשוני מהיר. אחרי שיש דירוג, מי שרוצה לדייק ייקח את הצבירה האמיתית שלו ואת ההפקדה החודשית האמיתית שלו ויחשב בשקלים.
מהאחוזים לשקלים: החישוב שכל אחד יכול לעשות בדף
אם אתם רוצים לוותר על נוסחאות ולעבוד בשקלים — וזו לרוב הדרך הכי משכנעת — יש שני חישובים בלבד, וסכימה אחת.
- ברירת מחדל (1% + 0.22%): 24,000 × 1% = 240 ₪ מההפקדה. 300,000 × 0.22% = 660 ₪ מהצבירה. סך הכול 900 ₪ בשנה.
- "0% מהפקדה" (0% + 0.5%): 0 ₪ מההפקדה. 300,000 × 0.5% = 1,500 ₪ מהצבירה. סך הכול 1,500 ₪ בשנה.
- הפער: 600 ₪ לשנה לטובת ההצעה שגובה 1% מההפקדה — והפער הזה גדל מדי שנה, כי הצבירה גדלה.
ועכשיו תריצו את אותו חישוב על חוסך צעיר עם צבירה של 30,000 ₪ בלבד ואותה הפקדה: ברירת המחדל תעלה 240 + 66 = 306 ₪, וההצעה "0% מהפקדה" תעלה 150 ₪ בלבד. אצל החוסך הצעיר ההצעה הזולה היא בדיוק זו שהייתה יקרה אצל הוותיק — וזה בדיוק המנגנון שהתרשים למעלה מתאר. הבעיה: החוסך הצעיר לא יישאר צעיר, והצבירה שלו תעבור בשלב מסוים את נקודת ההיפוך.
מול איזה מספר בכלל משווים: שתי נקודות ייחוס שכדאי לזכור בעל פה
כדי לדעת אם הצעה טובה, צריך משהו להשוות אליו. בשוק הישראלי יש שתי נקודות ייחוס שימושיות, והן לא זהות.
- 1% + 0.22% תנאי ברירת המחדל שנקבעו במכרז קרנות ברירת המחדל של רשות שוק ההון. זו לא "ההצעה הממוצעת" — זו הצעה שהושגה בתנאי מכרז, והיא נקודת ייחוס טובה לשאלה "האם מציעים לי משהו סביר".
- 1.57% + 0.15% דמי הניהול הממוצעים בקרנות פנסיה חדשות מקיפות ב-2024, לפי נתוני רשות שוק ההון. שימו לב לצורת הממוצע: גבוה יחסית בהפקדה, נמוך יחסית בצבירה.
ההשוואה בין שתי הנקודות מלמדת משהו מעניין: הממוצע בשוק אינו "גרוע יותר" מברירת המחדל בשני הרכיבים — הוא גרוע יותר בהפקדה וטוב יותר בצבירה. במונחי עלות שנתית משוקללת, כפי שראינו בטבלה, שתי נקודות הייחוס יוצאות קרובות. וזה בדיוק הלקח: מי שמשווה רכיב אחד בלבד יגיע למסקנות הפוכות, תלוי איזה רכיב הוא בחר להסתכל עליו.
שלוש הצעות: הרכיבים והעלות השנתית המשוקללת
תנאי מכרז ברירת המחדל והממוצע בשוק 2024 — רשות שוק ההון; ההצעה השלישית היא דוגמה בתקרה החוקית · נכון ל-20/08/2026
כשמישהו מציג לכם הצעה, שאלו שתי שאלות במשפט אחד: מה האחוז מההפקדה, ומה האחוז מהצבירה. אם התשובה מגיעה כמספר יחיד — התשובה חסרה. ואם ההצעה מוצגת כ"הנחה" — כדאי לברר גם לכמה זמן היא ניתנת, כי הנחה שפגה אחרי שנתיים היא לא באמת המספר שלפיו כדאי להשוות לטווח של שלושים שנה.
חמישה צעדים להשוואה שלא תיפול במלכודת
- אספו ארבעה מספרים לכל הצעה שאתם שוקלים: אחוז מהפקדה ואחוז מצבירה. שתי הצעות = ארבעה מספרים. אם חסר מספר, ההשוואה לא מתחילה.
- שלפו את שני הנתונים שלכם מהדוח השנתי או מאזור האישי בקרן: ההפקדה החודשית בפועל והצבירה הנוכחית. אלה שני המשתנים שקובעים איזה רכיב שולט אצלכם.
- חשבו בשקלים, לא באחוזים — הכפילו את ההפקדה השנתית באחוז מההפקדה, את הצבירה באחוז מהצבירה, וחברו. עשו זאת לכל הצעה בנפרד.
- הריצו שוב עם צבירה עתידית — חזרו על החישוב עם צבירה כפולה או משולשת מזו של היום, כדי לראות אם הדירוג בין ההצעות מתהפך. אם הוא מתהפך, בחרו לפי הטווח הארוך.
- השוו לנקודות הייחוס — 1% + 0.22% של ברירת המחדל, ו-1.57% + 0.15% הממוצע בשוק. הצעה שגרועה משתיהן בשני הרכיבים היא הצעה שכדאי לשאול עליה שאלות.
שאלות שחוזרות בכל שיחה על שני הרכיבים
אם אני לא מפקיד יותר (עזבתי עבודה), הרכיב מההפקדה עדיין רלוונטי?
כשאין הפקדות חדשות, אין ממה לגבות אחוז מהפקדה — ולכן במצב כזה הרכיב היחיד שפועל בפועל הוא זה שמהצבירה. זו סיבה נוספת לכך שחוסכים שהחיסכון שלהם "רדום" צריכים לבחון בעיקר את האחוז מהצבירה.
למה מחלקים דווקא ב-20 ולא במספר אחר?
זו נוסחת המרה סטנדרטית שבה משתמשים מחשבוני עלות שנתית כדי להציג את דמי הניהול מהפקדה במונחי אחוז שנתי מהיתרה, לצורך השוואה בין הרכיבים. היא מספקת בסיס אחיד להשוואה — לא חישוב מדויק של הסכום שייגבה מכם.
הצעה עם 0% מהפקדה תמיד יקרה יותר?
לא. היא יקרה יותר רק אם האחוז מהצבירה שלה גבוה מספיק כדי לקזז את החיסכון בהפקדה — וזה תלוי בגודל הצבירה שלכם. אצל חוסך עם צבירה קטנה מאוד היא עשויה להיות זולה. הנקודה היא שלא ניתן לדעת בלי לבדוק את שני המספרים.
איפה בודקים את דמי הניהול שגובים ממני בפועל?
בדוח השנתי מהקרן, ובמאגר פנסיה-נט של רשות שוק ההון, שבו מפורסמים נתוני דמי הניהול לפי קרן ומסלול. באתר ההשוואה הרשמי אפשר גם להשוות בין גופים.
להמשך הסדרה: איפה העמוד הזה יושב
העמוד הזה עסק בהשוואה בין שני הרכיבים. אם אתם רוצים להעמיק בכל רכיב בנפרד, לראות מה קורה למספרים האלה לאורך שלושים שנה, או לבדוק את הנתונים שלכם במאגר הרשמי — ההמשך כאן:
- חזרה למדריך המרכזי: דמי ניהול פנסיה בישראל
- דמי ניהול מהפקדה: איך זה נגבה וכמה זה עולה לכם
- דמי ניהול מצבירה: האחוז השנתי שנגבה מכל הכסף שצברתם
- מחשבון עלות שנתית: לתרגם אחוזים לשקלים
- כמה זה באמת עולה לכם: אפקט דמי הניהול לאורך 30–40 שנה
- פנסיה-נט: איך בודקים את דמי הניהול והתשואות במאגר הרשמי
מקורות
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר — הרגולטור הקובע את תקרות דמי הניהול ואת תנאי מכרזי קרנות ברירת המחדל (1% מהפקדה, 0.22% מצבירה). נכון ל-20/08/2026.
- פנסיה-נט — מאגר הנתונים הרשמי של רשות שוק ההון — נתוני דמי ניהול, צבירות ותשואות לפי קרן ומסלול. נכון ל-20/08/2026.
- נתוני דמי ניהול ממוצעים בקרנות פנסיה חדשות מקיפות לשנת 2024 (כ-1.57% מההפקדות וכ-0.15% מהצבירה) — נתוני רשות שוק ההון כפי שפורסמו בפרסומים משניים. נכון ל-20/08/2026.