איפה משלמים הכי הרבה ארנונה

ארנונה היא המס היחיד בישראל שנקבע ברשות המקומית ולא במשרד האוצר, ולכן הוא גם המס שהכי קשה להשוות בין מקום למקום. כל עירייה מפרסמת צו ארנונה משלה, מחלקת את העיר לאזורים משלה, ומגדירה סוגי בניין משלה. הטבלה כאן לוקחת את אותה דירה — 100 מ״ר, בניין מגורים רגיל — ובודקת כמה היא עולה בכל אחת מ-141 הרשויות שבמחשבון, לפי הצווים שהרשויות עצמן פרסמו.

ההשוואה — דירה של 100 מ״ר, לפי הצווים כפי שפורסמו

שני הטורים האמצעיים הם חשבון שנתי לדירה של 100 מ״ר. טור טווח התעריפים הוא תעריף למ״ר לשנה — הזול והיקר ביותר בכל מחלקת המגורים של אותה עיר, עם סוג הבניין בכל קצה. אפשר למיין את הטבלה לפי כל טור.

ערים שהצו שלהן טרם אושר סופית, או שפורסם לשנה קודמת, מסומנות בטבלה ואינן נכנסות למשפטי "היקרה ביותר" ו"הזולה ביותר".

למה הפער כל כך גדול

ארנונה אינה מס על שווי הנכס אלא מס על שטח. המחיר למ״ר נקבע לפי שלושה דברים: האזור בעיר, סוג הבניין, ולעיתים גם גודל הדירה. עירייה עשירה עם הרבה שטחי מסחר יכולה להסתפק בתעריף מגורים נמוך; עירייה שרוב הכנסותיה מגיעות מדירות מגורים גובה יותר. לזה מתווסף מה שקורה בתוך העיר עצמה: בחיפה דירה זהה עולה 10,394 ₪ בשנה באזור א׳ ו-4,312 ₪ באזור ד׳ — כמעט פי שניים וחצי בתוך אותה עיר, לפי אותו צו, על אותו שטח.

המחשבון

בוחרים עיר, אזור, סוג בניין ושטח — ומקבלים את החשבון לפי הצו של אותה עיר.

20 הערים שיש להן עמוד משלהן

מה זה אומר עליך

ההשוואה בין הערים מעניינת, אבל היא לא מה שמשנה את השובר שלך. שני הדברים שקובעים כמה אתה משלם הם האזור שבו רשומה הדירה וסיווג הבניין שהעירייה נתנה לה — ושניהם רשומים על השובר עצמו. אם הסיווג לא מתאים למה שכתוב בצו, או שהשטח הרשום גדול מהשטח בפועל, זו טעות שאפשר לערער עליה. שווה לבדוק פעם אחת.