דמי ניהול מצבירה: האחוז השנתי שנגבה מכל הכסף שצברתם

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר קבעה שקרן פנסיה חדשה לא רשאית לגבות יותר מ-0.5% בשנה מהיתרה הצבורה שלכם. זה המספר שמגדיר את גבול המשחק — ובניגוד לדמי הניהול מההפקדה, שנגבים מכסף חדש שנכנס, הרכיב הזה נוגס בכסף שכבר שלכם, זה שנצבר לאורך שנים ואמור לעבוד בשבילכם.

לא מההפקדה החודשית — מכל מה שכבר נצבר

בקרן פנסיה חדשה יש שני רכיבי דמי ניהול נפרדים, והם עובדים על שני סכומים שונים לגמרי. הרכיב הראשון, דמי ניהול מהפקדה, נגבה מכל שקל חדש שנכנס — הוא מקטין את הסכום שנכנס לחיסכון ברגע ההפקדה. הרכיב השני, שהעמוד הזה מוקדש לו, נגבה מהיתרה: הסכום המצטבר שכבר יושב בקרן, כולל ההפקדות של כל השנים והתשואה שהצטברה עליהן.

ההבדל הזה חשוב מסיבה אחת פשוטה. ההפקדה החודשית שלכם היא בערך אותו סדר גודל כל שנה. היתרה הצבורה, לעומת זאת, גדלה. בשנה הראשונה לעבודה היתרה עשויה להיות כמה אלפי שקלים, ואחרי שלושים שנות עבודה היא יכולה להיות מאות אלפים או יותר. כלומר הרכיב מהצבירה מתחיל קטן וגדל בדיוק כשהחיסכון שלכם נעשה משמעותי. זה גם הרכיב שרוב החוסכים לא מרגישים, כי הוא לא מופיע בתלוש המשכורת — הוא פשוט נגרע מהחיסכון בשקט.

מאחוז לשקלים: החישוב עצמו לוקח שנייה

הנוסחה פשוטה עד כדי אכזבה, וזו בדיוק הסיבה שכדאי לעשות אותה פעם אחת בעצמכם במקום להסתפק באחוז שכתוב בדוח.

שימו לב לניואנס חשוב: היתרה משתנה במהלך השנה. היא גדלה מהפקדות חדשות ומתשואה, ויכולה גם לרדת בתקופות של תשואה שלילית. לכן החישוב בפועל נעשה על היתרה כפי שהיא בכל תקופת גבייה, ולא על צילום מצב יחיד מתחילת השנה. הדוגמה שלמעלה היא קירוב טוב לצורך הבנת סדר הגודל — לא תחשיב מדויק של החיוב שיופיע בדוח.

הגרף מראה בדיוק את מה שקשה לתפוס מהאחוזים לבד: כשהיתרה קטנה, ההפרש בין 0.15% ל-0.5% הוא כמה עשרות שקלים בשנה — לא סיפור. כשהיתרה מגיעה לחצי מיליון שקלים, אותו הפרש עצמו הופך לכ-1,750 ₪ בשנה, בכל שנה, בלי שעשיתם דבר. וזה עוד לפני שמחשבים מה הכסף הזה היה עושה אילו נשאר בקרן והמשיך לצבור תשואה — נושא שמפורק בעמוד הנפרד על אפקט דמי הניהול לאורך 30–40 שנה.

התקרה בחוק היא 0.5% — אבל השוק גובה הרבה פחות

כאן נמצא הפער שכדאי להכיר. הרגולציה מתירה עד 0.5% לשנה מהצבירה, אבל התקרה החוקית היא לא מחיר השוק. לפי נתוני רשות שוק ההון, דמי הניהול הממוצעים מהצבירה בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות עמדו ב-2024 על כ-0.15%. הטווח הנפוץ שבו מוצאים את עצמם חוסכים בפועל הוא בערך 0.2%–0.35%, ובמכרזי קרנות ברירת המחדל האחרונים התנאי שנקבע היה כ-0.22% מהצבירה.

המסקנה המעשית מהטבלה הזו היא לא "תשלמו 0.15%" — הממוצע מושפע מתמהיל של קרנות, מסלולים וסוגי מצטרפים, ולא כל אחד יכול לקבל אותו. המסקנה היא אחרת: אם השיעור שלכם קרוב ל-0.5%, אתם משלמים ברף העליון של מה שהחוק מתיר, בעולם שבו התנאי המוצע במכרזים הרשמיים הוא פחות מחצי מזה.

שנתית או חודשית: איך הכסף באמת יוצא מהחשבון

דמי הניהול מצבירה נגבים אחת לשנה, או בחלוקה חודשית לאורך השנה — תלוי בקרן ובאופן שבו היא מנהלת את הגבייה. מבחינת החוסך, הפריסה החודשית היא הנפוצה יותר בתחושה: בכל חודש מופחת שבריר מהיתרה, כך שבסוף השנה הצטבר השיעור השנתי המלא.

מכיוון שהגבייה נגזרת מהיתרה, יש לה מאפיין שלא תמיד ברור מיד: היא ממשיכה גם כשאתם לא מפקידים. עזבתם עבודה, יצאתם לחופשת לידה, עברתם לעצמאות בלי להסדיר הפקדות, או פשוט השארתם קרן ישנה מאחור — ההפקדות נעצרו, אבל הרכיב מהצבירה ממשיך לרוץ על הכסף שנשאר שם. זה בדיוק המקרה שבו חשבון "קטן ונשכח" מכרסם בעצמו בשקט לאורך שנים.

מכאן נגזרת גם עצה תפעולית פשוטה: אם יש לכם יותר מקרן פנסיה אחת, שווה לבדוק את השיעור מהצבירה בכל אחת מהן בנפרד. חשבון ישן עם יתרה של, נניח, 80,000 ₪ ושיעור של 0.4% מייצר עלות של כ-320 ₪ בשנה — על קרן שאתם אולי לא זוכרים שקיימת. הבדיקה עצמה מתבצעת דרך פנסיה-נט, המאגר הרשמי של רשות שוק ההון, ודרך הדוחות התקופתיים שהקרן שולחת.

חמישה צעדים לבדוק כמה אתם משלמים מהצבירה

• מאתרים את השיעור פותחים את הדוח השנתי או הרבעוני של הקרן ומחפשים את השורה "דמי ניהול מהצבירה" (לעיתים "מהחיסכון המצטבר"). זה מספר באחוזים, בדרך כלל בין 0.1% ל-0.5%.
• מאתרים את היתרה באותו דוח מופיעה היתרה הצבורה — הסכום הכולל שנצבר על שמכם, כולל תשואה.
• מכפילים יתרה × שיעור = העלות השנתית בשקלים. זה המספר שצריך לזכור, לא האחוז.
• משווים לנקודות הייחוס כ-0.15% ממוצע בקרנות המקיפות ב-2024, כ-0.22% בתנאי ברירת המחדל, ו-0.5% תקרה. איפה אתם נופלים?
• חוזרים על זה לכל חשבון קרן פנסיה נוספת, קופת גמל וביטוח מנהלים ישנים — כל אחד עם השיעור והיתרה שלו.

אם אחרי החישוב התוצאה נראית לכם גבוהה, הצעד הבא הוא לא בהכרח לעבור קרן. אפשר לפנות לקרן הקיימת ולבקש עדכון תנאים; אפשר לבדוק אם המעסיק שלכם מחובר להסדר עם תנאים מוזלים; ואפשר לבדוק זכאות לתנאי קרנות ברירת המחדל. שווה גם לוודא מול אתר ההשוואה הרשמי מה מוצע בשוק כרגע.

מה שכדאי לזכור לפני שמסתכלים על הרכיב השני

הרכיב מהצבירה הוא הצד ה"שקט" של דמי הניהול, ודווקא הוא זה שמתעצם עם הזמן: ככל שהחיסכון גדל, כך גדל הסכום השנתי שנגזר ממנו, גם אם האחוז לא זז אפילו בעשירית. לכן בדיקה שנתית של השיעור הזה היא לא טקס — היא הפעולה עם היחס הכי טוב בין מאמץ לתוצאה בכל תיק הפנסיה שלכם.

אבל אי אפשר להכריע לפי הרכיב הזה לבד. קרן שגובה 0.15% מהצבירה ו-3% מההפקדה יכולה לצאת יקרה יותר מקרן שגובה 0.25% ו-1% — תלוי בגודל היתרה שלכם ובגובה ההפקדה החודשית. את ההשוואה בין שני הרכיבים מפרק העמוד מהפקדה או מצבירה? איך משווים בין שני הרכיבים, ואת הרכיב השני עצמו — דמי ניהול מהפקדה. לתמונה המלאה, חזרו למדריך המרכזי לדמי ניהול פנסיה.

מקורות

1. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון — משרד האוצר, gov.il — תקרות דמי ניהול בקרנות פנסיה חדשות ונתוני דמי ניהול ממוצעים. נכון ל-20/08/2026.
2. פנסיה-נט — מאגר המידע הרשמי של רשות שוק ההון — נתוני דמי ניהול, צבירות ותשואות לפי קרן ומסלול. נכון ל-20/08/2026.
3. תנאי מכרזי קרנות פנסיה ברירת מחדל (כ-0.22% מהצבירה) — פרסומי רשות שוק ההון. נכון ל-20/08/2026.