השוואה

קרן כספית, פיקדון או מק"מ — איפה מחזיקים כסף פנוי 2026

סקירה תלת-כיוונית של שלושת האפיקים הנפוצים לכסף לטווח קצר בישראל — תשואה, מיסוי, נזילות ועמלות, עם מפת-הסדרה המלאה לצלילה לעומק.

9 דק׳ זמן קריאה · עודכן ספטמבר 2026

בקצרה

  • קרן כספית — מתאימה למי שרוצה נזילות יומית וסבלנות אפסית לבירוקרטיה; ממוסה 25% על הרווח הריאלי.
  • פיקדון בנקאי — מתאים למי שרוצה ריבית מובטחת מראש ולא צריך את הכסף עד סוף התקופה; ממוסה 15% על הרווח הנומינלי.
  • מק"מ — מתאים למי שכבר פועל בבורסה ורוצה אג"ח ממשלתי קצר; נסחר יומית.
  • ההבדל הכספי המרכזי: פער נטו של כ-0.2%–0.3% נקודת אחוז לטובת הקרנות הכספיות מול פיקדון/מק"מ, לפי מקורות תקשורתיים 2026 (לא נתון רשמי).

מק"מ — מלווה קצר מועד — מונפק על-ידי בנק ישראל, אותו גוף שקובע את ריבית הבסיס במשק. כשריבית בנק ישראל גבוהה, כל שלושת האפיקים שנבדוק כאן זזים איתה: הקרן הכספית, הפיקדון והמק"מ יונקים כולם, במידה זו או אחרת, מאותה ריבית-עוגן. וזו בדיוק הסיבה שהתשואות שלהם קרובות כל-כך — והבחירה ביניהם נסובה סביב שברירי-אחוז, מיסוי ונזילות, לא סביב פערים דרמטיים.

קריטריון קרן כספית פיקדון בנקאי מק"מ
נזילות יומית (יום מסחר) תלוי תקופה / נקודות-יציאה נסחר בבורסה יומית
ודאות-ריבית לא — תלוית-שוק כן — מובטחת מראש ידועה בפדיון אם מחזיקים עד הסוף
מנפיק בית השקעות / מנהל קרן הבנק בנק ישראל

שלוש דרכים להחזיק כסף — מה כל אפיק ואיך הוא עובד

לפני שמשווים מספרים, כדאי להבין מה עומד מאחורי כל שם. שלושת האפיקים נראים דומים על הנייר — "מקום להחזיק בו כסף פנוי" — אבל המנגנון של כל אחד שונה לחלוטין, וזה מה שקובע את הנזילות, המיסוי והסיכון.

קרן כספית היא קרן נאמנות מיוחדת שהרגולציה מחייבת אותה להשקיע רק באפיקים קצרי-מועד וסולידיים: אג"ח ממשלתי קצר, מק"מ ופיקדונות בנקאיים. אתה קונה יחידות בקרן דרך הבנק או בית-ההשקעות, והכסף זמין למשיכה בכל יום מסחר — בלי לנעול תקופה ובלי לשלם קנס-שבירה. הרווח נצבר בשווי-היחידה, ואת המס משלמים רק כשמוכרים.

פיקדון בנקאי הוא הסכם ישיר בינך לבין הבנק: אתה מפקיד סכום לתקופה קבועה (חודש, שנה, שלוש שנים) והבנק מתחייב לריבית ידועה מראש. היתרון הוא הוודאות — אתה יודע בדיוק כמה תקבל. החיסרון הוא הגמישות: משיכה מוקדמת אפשרית רק בנקודות-יציאה מוגדרות, ולעיתים כרוכה בוויתור על הריבית.

מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא נייר-ערך ממשלתי שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד שנה. הוא נסחר בבורסה כמו מניה — אתה קונה אותו דרך חשבון מסחר, והמחיר נע יומית עד לפדיון. בפדיון אתה מקבל את הערך הנקוב, וההפרש בין מחיר-הקנייה לפדיון הוא התשואה שלך.

בעברית פשוטה כל השלושה סולידיים ומיועדים לכסף שאתה לא רוצה להסתכן איתו. ההבדל הוא בעיקר בגמישות (מתי אתה מגיע לכסף), בוודאות (האם הריבית ידועה מראש) ובמיסוי — לא בפוטנציאל-רווח גבוה.

שלוש דרכים שונות להחזיק את אותו סוג נכס
שלוש דרכים שונות להחזיק את אותו סוג נכס

תשואה, מיסוי, נזילות ועמלות — טבלת ההשוואה המלאה

הטבלה הבאה מרכזת את הקריטריונים המשותפים לשלושת האפיקים. שים לב: חלק מהנתונים לא פורסמו במקור רשמי אחיד — במקרים אלה כתבנו "לא פורסם" במקום לנחש. הטווחים שכן מופיעים לקוחים ממקורות תקשורתיים 2026 ומייצגים נקודת-זמן, לא ערך קבוע.

קריטריון קרן כספית פיקדון בנקאי מק"מ
תשואה ברוטו (נקודת-זמן 2026) כ-4%–5% כ-3.4%–4.8% לפי בנק כ-3.6%–3.8%
מיסוי על הרווח 25% ריאלי 15% נומינלי מס רווחי-הון (לא פורסם מקור נפרד)
נזילות יומית (יום מסחר) תלוי תקופה / נקודות-יציאה נסחר בבורסה יומית
ריבית ידועה מראש? לא — תלוית-שוק כן — מובטחת ידועה בפדיון אם מחזיקים עד הסוף
עמלות / דמי ניהול לא פורסם מקור רשמי אחיד לא פורסם מקור רשמי אחיד לא פורסם מקור רשמי אחיד
מנפיק / ניהול בית השקעות / מנהל קרן הבנק בנק ישראל
שים לב העמלות ודמי-הניהול לא פורסמו במקור רשמי אחיד בתוצאות שנבדקו — הם משתנים בין ספק לספק ובין בנק לבנק, וצריך לבדוק אותם מול התעריפון הספציפי של הגוף שלך לפני החלטה.

  • קרן כספית — נזילות יומית: הכסף זמין למשיכה בכל יום מסחר, בלי לנעול תקופה ובלי קנס-שבירה.
  • פיקדון בנקאי — נזילות תלוית-תקופה: משיכה מוקדמת אפשרית רק בנקודות-יציאה מוגדרות, ולעיתים כרוכה בוויתור על הריבית.
  • מק"מ — נסחר בבורסה יומית: ניתן למכור בכל יום מסחר עד לפדיון, כשבפדיון מתקבל הערך הנקוב.

כמה שווה שברירי-אחוז — גרף ההפרש בשקלים

פער של 0.2%–0.3% נשמע זניח, אבל על סכומים ריאליים ולאורך זמן הוא מצטבר. אם נניח לצורך הדגמה פער של 0.3% נקודת אחוז נטו לשנה, על 100,000 ש"ח מדובר בכ-300 ש"ח בשנה, ועל 200,000 ש"ח בכ-600 ש"ח בשנה. זה לא סכום שמשנה חיים, אבל זה כסף שיושב אצלך בלי מאמץ נוסף — או אצל מישהו אחר.

הפער בפועל תלוי בנקודת-הזמן, בבנק הספציפי, בגובה דמי-הניהול של הקרן וברמת-המיסוי שחלה עליך — ולכן מדובר בהדגמה חשבונית של סדר-גודל, לא בתחזית. בעמוד הצלילה על ההפרש בשקלים אנחנו מפרקים את זה לפי סכום וטווח.

כמה שווה 0.3% בפועל (הדגמה)

בהנחת פער של 0.3% נקודת אחוז נטו לשנה: על 100,000 ש"ח — כ-300 ש"ח בשנה; על 200,000 ש"ח — כ-600 ש"ח בשנה.

25% ריאלי מול 15% נומינלי — מה המיסוי אומר בפועל

כאן מסתתר הבדל שרוב האנשים מפספסים. על קרן כספית משלמים 25% מס — אבל רק על הרווח הריאלי, כלומר הרווח שמעל האינפלציה. על פיקדון בנקאי משלמים 15% — אבל על הרווח הנומינלי, כלומר על כל השקל שהרווחת, גם זה שרק "רץ" עם האינפלציה.

המשמעות: בסביבת אינפלציה גבוהה, ה-25% הריאלי של הקרן הכספית עשוי להתגלות כמס נמוך יותר בפועל — כי הבסיס שממנו גובים אותו קטן יותר. בסביבת אינפלציה אפסית, ה-15% הנומינלי של הפיקדון עשוי לצאת עדיף. אין תשובה אחת נכונה — זה תלוי אינפלציה.

דוגמה להמחשת המס בפועל: 25% ריאלי מול 15% נומינלי

נניח שהרווחת 4,000 ש"ח בשנה על 100,000 ש"ח, והאינפלציה הייתה 3,000 ש"ח.
בקרן כספית המס יחול על הרווח הריאלי (1,000 ש"ח) — כלומר 250 ש"ח.
בפיקדון המס יחול על כל ה-4,000 ש"ח — כלומר 600 ש"ח.
המספרים כאן להדגמת המנגנון בלבד, לא נתון שוק.

מתי כל אפיק עדיף — שורה תחתונה פר-צד

קרן כספית
מתאים למי שרוצה נזילות יומית ופתרון "שגר-ושכח" בלי לנעול תקופה, ומוכן לוותר על ריבית מובטחת מראש.
נזילות יומית + פוטנציאל תשואה מעט גבוה יותר, בכפוף לדמי-ניהול ולמס ריאלי 25%.
פיקדון בנקאי
מתאים למי שרוצה ריבית מובטחת וידועה מראש, לא צריך את הכסף עד סוף התקופה, ומעדיף פשטות מול הבנק הקיים.
ודאות מלאה על התשואה + מס נמוך יותר (15% נומינלי), במחיר גמישות מוגבלת.
מק"מ
מתאים למי שכבר פועל בחשבון מסחר בבורסה ורוצה חשיפה ישירה לאג"ח ממשלתי קצר של בנק ישראל.
נייר ממשלתי סחיר יומית; דורש חשבון מסחר והיכרות בסיסית עם קנייה-מכירה בבורסה.
איך הכרענו: השווינו את שלושת האפיקים על אותם חמישה קריטריונים — תשואה ברוטו, מיסוי, נזילות, ודאות-ריבית ועמלות — לפי מקורות תקשורתיים 2026 ונקודת-זמן מסוימת. היכן שלא פורסם מקור רשמי אחיד, סימנו "לא פורסם".

מחזיק 100,000 ש"ח פנויים לשנה, בהנחת פער-תשואה נטו של 0.3% (הדגמה):

קרן כספית

~300 ₪ יתרון

מול פיקדון/מק"מ, בסדר-הגודל שבמקורות

פיקדון בנקאי

בסיס-ההשוואה

ריבית מובטחת, מס 15% נומינלי

מק"מ

קרוב לבסיס

תלוי נקודת-זמן ומיסוי

מתי לבחור ומתי לדלג — שלוש נקודות-מבט

קרן כספית
בחר אם: אתה רוצה גישה יומית לכסף, לא רוצה לעקוב אחרי מועדי-יציאה, ומחפש פתרון פשוט דרך בית-השקעות או הבנק.
דלג אם: אתה חייב ודאות מלאה על התשואה מראש, או שדמי-הניהול שמציעים לך גבוהים ואוכלים את יתרון-התשואה.
פיקדון בנקאי
בחר אם: אתה יודע שלא תיגע בכסף עד סוף התקופה, רוצה ריבית ידועה מראש, ומעדיף לא לפתוח מוצר-השקעה חדש.
דלג אם: ייתכן שתצטרך את הכסף באמצע, או שהריבית שהבנק מציע נמוכה משמעותית מהאלטרנטיבות בלי מרווח למשא-ומתן.
מק"מ
בחר אם: כבר יש לך חשבון מסחר פעיל, אתה מכיר קנייה-מכירה בבורסה, ורוצה נייר ממשלתי ישיר.
דלג אם: אין לך חשבון מסחר, או שאתה מעדיף מוצר שלא דורש ממך לפעול בבורסה בעצמך.

מתודולוגיה — איך בנינו את ההשוואה

הקריטריונים: השווינו את שלושת האפיקים על חמישה קריטריונים זהים — תשואה ברוטו, מיסוי על הרווח, נזילות, ודאות-הריבית ועמלות/דמי-ניהול — כדי לשמור על הוגנות מבנית.

מקור הנתונים ומתי נדגמו: הטווחים שמופיעים (תשואות ומיסוי) לקוחים ממקורות תקשורתיים 2026 שסקרו את השוק בנקודת-זמן מסוימת, נכון ל-28/07/2026. הם אינם נתון רשמי אחיד ומשתנים לפי בנק, ספק ונקודת-זמן.

מה לא נבדק / לא פורסם: עמלות ודמי-ניהול מדויקים, ריבית אחידה לכל הבנקים, ותשואת-מק"מ עדכנית יחידה — לא פורסמו במקור רשמי אחיד בתוצאות שנבדקו, ולכן סומנו "לא פורסם". לבדיקת נתון עדכני וספציפי, פנה למקורות הרשמיים המצוינים למטה.

מפת הסדרה — צלילה לעומק לכל קריטריון

העמוד הזה הוא נקודת-הפתיחה. כל קריטריון שנגענו בו כאן מפורק לעומק בעמוד ייעודי. אם אתה מתלבט בין התשואה ברוטו של שלושת האפיקים לבין ההשפעה של המיסוי הריאלי מול הנומינלי, שם תמצא את הפירוק המלא.

שאלות נפוצות — קרן כספית, פיקדון ומק"מ

מה ההבדל המרכזי בין קרן כספית לפיקדון?

קרן כספית מציעה נזילות יומית ותשואה תלוית-שוק (לא ידועה מראש), וממוסה 25% על הרווח הריאלי. פיקדון מציע ריבית מובטחת מראש אך נזילות מוגבלת לתקופה, וממוסה 15% על הרווח הנומינלי. הבחירה תלויה בכמה אתה מעריך גמישות מול ודאות.

למה המיסוי של הקרן הכספית גבוה יותר אבל לפעמים משתלם?

הקרן ממוסה 25% אבל רק על הרווח הריאלי — הרווח שמעל האינפלציה. הפיקדון ממוסה 15% אבל על כל הרווח הנומינלי. בסביבת אינפלציה גבוהה, הבסיס שממנו גובים את מס-הקרן קטן יותר, ולכן המס בפועל עשוי לצאת נמוך יותר. זה תלוי אינפלציה.

האם הכסף בקרן כספית או בפיקדון מבוטח?

בישראל אין כיום מנגנון פורמלי של ביטוח-פיקדונות כמו ה-FDIC האמריקאי. אל תניח קיום ביטוח או ערבות על הכסף — בדוק את הפרטים המדויקים מול הגוף הספציפי ומול הרגולטור לפני החלטה.

מה זה בעצם מק"מ ומי מנפיק אותו?

מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא נייר-ערך ממשלתי לתקופה של עד שנה, שמנפיק בנק ישראל. הוא נסחר בבורסה כמו מניה, וההפרש בין מחיר-הקנייה לערך בפדיון הוא התשואה. כדי לקנות אותו צריך חשבון מסחר.

מהו הפער הכספי הטיפוסי בין האפיקים?

לפי מקורות תקשורתיים 2026, הפער נטו לטובת הקרנות הכספיות מול פיקדון/מק"מ עמד סביב 0.2%–0.3% נקודת אחוז בנקודת-זמן מסוימת. זה סדר-גודל, לא נתון קבוע — הוא תלוי בנקודת-הזמן, בבנק ובמיסוי.

אפשר לשלב בין שלושת האפיקים?

כן. חלק מהמחזיקים מפזרים — למשל חלק מהכסף בקרן כספית לנזילות יומית וחלק בפיקדון לריבית מובטחת. את אסטרטגיית השילוב פירקנו בעמוד הייעודי בסדרה.

גילוי נאות: התוכן הזה הוא מידע כללי וחינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או המלצה לפעולה. הנתונים מבוססים על מקורות תקשורתיים ורשמיים כפי שצוינו, נכון ל-28/07/2026, ומשתנים לפי נקודת-זמן, בנק, ספק ומצב אישי. לפני החלטה התייעץ עם גורם מוסמך ובדוק את הנתונים העדכניים מול המקור הרשמי. אין לנו קישורי-שותפים — אף גוף לא משלם לנו על ההשוואה הזו.

מקורות

  1. בנק ישראל — מלווה קצר מועד (מק"מ), הסבר וריבית: boi.org.il/roles/markets/tmakam. נכון ל-28/07/2026.
  2. רשות המסים — מיסוי רווחי הון וריבית על פיקדונות וניירות-ערך: gov.il — רשות המסים. נכון ל-28/07/2026.
  3. מקור תקשורתי (פייננס צ'ק, 2026) — טווחי תשואות קרנות כספיות 4%–5% וריביות פיקדונות לפי בנק. נכון ל-28/07/2026.
  4. מקור תקשורתי (ביזפורטל, 2026) — תשואה ברוטו/נטו של קרנות כספיות ופער כ-0.2%–0.3% מול פיקדון. נכון ל-28/07/2026.
  5. מקור תקשורתי (פואנטה, 2026) — ריביות פיקדונות קצרים ותשואת מק"מ כ-3.6%–3.8%. נכון ל-28/07/2026.
גילוי נאות: התוכן באתר אינו ייעוץ פיננסי, פנסיוני, מסים או השקעות. החלטות פיננסיות אישיות מומלץ לקבל בליווי בעל מקצוע מוסמך.