צמיחה, צריכה והשקעה

צמיחה

צמיחה בהקשר הכלכלי היא מילה נרדפת למונח "שיעור הגידול השנתי של התמ"ג". אם בשנה כלשהי שיעור הגידול השנתי של התמ"ג הגיע ל-%6 אנו אומרים ש הצמיחה במשק היא %.6

דירוג הצמיחה

צמיחה שמעבר ל-%5 נחשבת גבוהה. צמיחה שמתחת ל-%2 נחשבת נמוכה. צמיחה שמתחת ל-%0 נקראת צמיחה שלילית

כל נתוני הצמיחה הם במונחים ריאליים

קוראים שאינם מכירים את האבחנה שבין צמיחה נומינלית ל צמיחה ריאלית מופנים לנספח א' בסוף הספר.

התפתחות הצמיחה בישראל משנת 1950

את התפתחות הצמיחה בארץ ניתן לחלק ל-3 תת תקופות. בכל אחת נציג תחילה את שיעורי הצמיחה של התמ"ג ואח"כ את שיעורי הצמיחה של התמ"ג לנפש.

תקופה I – 1972-1950

תקופה זו מאופיינת בקצב צמיחה גבוה מאוד שנע סביב %10 לשנה. יוצאות מן הכלל הן 2 תקופות של שפל כלכלי .1 השנים 1953-1952 הידועות בשם )"שנות הצנע" ( .2 1967-1966 – ערב מלחמת ששת הימים )"תקופת המיתון"( לעומתן , היו מספר שנים שבהן נרשמה פריחה חזקה במיוחד: 1951 עם %30 צמיחה, וכן ,1954 ,1959 1969-,1968 ו-2791 שבהן נרשמו שיעורי צמיחה של %15-%.12 תמ"ג לנפש: היה גבוה ונע סביב %6-%,5 אך אופיין בתנודתיות גבוהה שהושפעה מגלי העלייה בעיקר בשנות החמישים.

תקופה II – 2000-1973

תקופה זו מאופיינת בקצב צמיחה איטי יותר בעיקר על רקע משבר הדלק העולמי בעקבות מלחמת המפרץ. במרבית התקופה שיעור הצמיחה נע בין %4-%3 לשנה. יוצאות דופן הן השנים שלאחר מלחמת יום כיפור. כמו כן שנת 1985 )שבה האינפלציה הגיעה כמעט ל- %400( ושנת 2000 )%8+( תמ"ג לנפש – נע סביב %2-%.1

תקופה III – 2003-2001

תקופה זו מאופיינת בצמיחה שלילית )%1-( שמקורה במשבר העולמי בענפי ההייטק, ובריבית גבוהה שהייתה במשק. תמ"ג לנפש – נע סביב %3-.

הצמיחה לאורך השנים

הצמיחה לנפש לאורך השנים

צריכה

המונח צריכה מתייחס למוצרים ושירותים המשמשים לצריכה. כגון: מזון, בגדים, טלוויזיה, ייעוץ משפטי וכד'. הצריכה הוא נתון שמרכז את סה"כ הקניות של מוצרים ושירותים המבוצעים על ידי משקי הבית במדינה. לרבות תושבים ארעיים פועלים זרים ותיירים. חלק מהשירותים הכלולים בצריכה ניתנים על ידי המדינה ללא תשלום )חינוך , בריאות וכד'(. תקופת המדידה של הצריכה – בדרך כלל היא מתייחסת לשנה שלמה, אך גם לתקופות אחרות.

מיון נתוני הצריכה

את מוצרי הצריכה והשירותים מקובל למיין ל-2 תת קבוצות וכל תת קבוצה לסעיפי משנה נוספים.

מיון ראשוני

2 תת הקבוצות הראשיות הן: צריכה פרטית וצריכה ציבורית . המונח צריכה פרטית מתייחס לשוויים של מכלול המוצרים והשירותים שנקנו על ידי משקי הבית במחירי השוק. )דהיינו: במחיר מלא(. המקור העיקרי לאותם מוצרים ושירותים הוא המגזר הפרטי ומכאן גם המילה "פרטית" במונח

צריכה פרטית.

המונח צריכה ציבורית מתייחס לשווים של מכלול השירותים )ומעט מוצרים( שמשקי הבית קיבלו ללא תמורה או בתמורה חלקית. המקור לאותם שירותים הוא המגזר הציבורי )ישירות או בעקיפין( ומכאן גם המילה "ציבורית" בשם צריכה ציבורית. היות והשירותים הממשלתיים ניתנים ללא תמורה או בתמורה חלקית , מקובל לחשב את השווי הכספי של הצריכה הציבורית על פי ההוצאה הכרוכה באספקתם, דהיינו: משכורות לעובדי המדינה , קניות של מוצרים על-ידי המדינה וכד'.

צריכה ציבורית וצריכה פרטית בשנים נבחרות

סה"כ הצריכה , וחלקה בתמ"ג

)מיליארדי ש"ח( )אחוזים( מחירי 2002

צריכה – מיון לסעיפי משנה

מיון צריכה פרטית צריכה ציבורית ראשוני מיון מוצרים מוצרים בני צריכה צריכה שירותים לסעיפי שוטפים קיימא אינדיבידואלית קולקטיבית משנה )פרוט בטבלה 4( )פרוט בטבלה 5( צריכה פרטית – סעיפי המשנה הם : מוצרים שוטפים – מוצרים שמשפחה ממוצעת קונה בד"כ באופן שוטף , כגון מוצרי מזון, הלבשה , הנעלה, דלק , חשמל, ספרים, תרופות, מוצרי פלסטיק וכד'. מוצרים בני קיימא – כולל בעיקר: ריהוט, ציוד לבית )טלוויזיות, מחשבים, מכונות כביסה, תנורים וכד'(, כלי רכב. דיור – סעיף המשנה המרכזי הוא דירות בבעלות , שמשמעותו מוסברת בתחתית העמוד )במסגרת(. שירותים – כולל בין השאר: תחבורה, תקשורת, בריאות, חינוך, מתווכי דירות, שרותי עו"ד וכד'. צריכה ציבורית – סעיפי המשנה הם:

צריכה אינדיבידואלית –

כולל: שירותי חינוך, שירותי בריאות, סעד וכו'. המאפיין העיקרי של צריכה אינדיבידואלית הוא קבלת שירות ברמה אישית. קבלת השירות מלווה ברישום אישי. לא כל אזרח במדינה נהנה באופן אוטומטי מהשירות.

צריכה קולקטיבית –

כולל: צבא, משטרה, משרדי הפנים, החוץ, איכות הסביבה וכד'. המאפיין העיקרי של צריכה קולקטיבית )בגדול( הוא שהשירות משרת את כולם בו זמנית. קבלת השירות אינה כרוכה ברישום כלשהו. לא ניתן למדוד את חלקו של כל פרט בצריכה הקולקטיבית. עם זאת ישנם גם מצבים שהשירות מגיע לרמה האישית ומלווה ברישום. לדוגמא: שירותי המשטרה הם צריכה קולקטיבית , אך כאשר אתה מתלונן על גניבה אתה מקבל שירות ספציפי. דירות בבעלות – סה"כ 43 מיליארד ₪ במסגרת סעיף זה מנסים להעריך מהו סכום שכר הדירה שבעלי הבתים היו משלמים, אילו כל אחד מהם היה מתחלף עם שכנו והם היו משלמים זה לה שכ"ד. ההצדקה להכללת הנתון של דירות בבעלות בתמ"ג. .1 אם אומנם בעלי הבתים היו מתחלפים באמת בדירות, לתמ"ג היו מתווספים כל תשלומי שכר הדירה שמתייחסים לאותן דירות. .2 בעל בית שגר בדירתו, הוא בחזקת מי שמפעיל עסק , שצורך בעצמו את כל תפוקתו. היות והתפוקה לא נמכרת , היא גם לא נרשמת כפדיון של העסק, אך ברור שקיימת תפוקה, וניתן לאמוד את שוויה הכספי.

צריכה פרטית בשנים נבחרות

טבלה 5 מקור : ל.מ.ס.

צריכה ציבורית בשנים נבחרות

)1( מוצרים אחרים – כולל מוצרים למשק בית, תמרוקים ותרופות, ספרים עיתונים וצרכי כתיבה, מוצרי בידור ושונות )2( שירותים עסקיים – כולל: מקצועות חופשיים, אבטחה וניקיון, שירותי תיווך וכד' )3( שירותים אישיים – כולל: שירותי דת, בילוי ופנאי, מספרות ומכוני יופי, מכבסות, מתנסי"ם ואירגונים קהילתיים

השקעה גולמית

המונח השקעה גולמית מתייחס לנכסים שאינם משמשים לצריכה שוטפת. את הנכסים הכלולים ב השקעה גולמית מקובל למיין ל- 5 קבוצות: .1 מבנים: סעיף זה מקובל למיין ל 3- סעיפי משנה:

מבני מגורים

מבנים שאינם למגורים )מבני תעשייה, קניונים, בתי מלון וכד'(. עבודות בנייה אחרות )כבישים, מנהרות, מסילות ברזל וכד'(. .2 מכונות וציוד: סעיף זה מקובל למיין ל-2 סעיפי משנה:

מוצרים מיובאים.

מוצרים מתוצרת מקומית.

.3 כלי תחבורה שאינם לצרכים פרטיים: סעיף זה מקובל למיין ל-2 סעיפי משנה:

אוניות ומטוסים.

כלי רכב שאינם מיועדים למטרות פרטיות. .4 נכסים לא מוחשיים: לדוגמא: רכישת פטנטים, רכישת ידע וכד'.

.5 שינויים במלאי

א. כאשר סה"כ המלאי של מוצרים )הן מוצרי צריכה והן מוצרי השקעה( גדל במהלך השנה, דהיינו: שווי המלאי בסוף השנה גדול משווי המלאי בתום השנה שקדמה לה, אנו מציגים את ההפרש בסימן + )גידול ב השקעה הגולמית( . ב. כאשר שווי המלאי קטן בין אותם מועדים, אנו מציגים את ההפרש בסימן – )קיטון

בהשקעה הגולמית( .

אמצעי ייצור

מקובל לקרוא למכלול הנכסים הכלולים בהשקעה הגולמית: אמצעי ייצור. תוספת להשקעה הגולמית היא תוספת ל אמצעי הייצור במדינה. כפי שניתן לראות בטבלה 6 סה"כ ההשקעה הגולמית בשנת 2002 הסתכמה ב-2.78 מיליארד ש"ח.

בלאי שנתי

כל אמצעי הייצור )למעט קרקעות( מתבלים במהלך פעילותם. מכונה לאחר 10 שנים אינה מפיקה את אותה התפוקה ובאותה איכות כמו מכונה חדשה. לא כל אמצעי הייצור מתבלים באותה מהירות. חלקם מהר יותר וחלקם לאט יותר. סה"כ הבלאי השנתי של אמצעי הייצור בישראל, מחושב על פי מתכונת שעובדה בידי מומחים, ולא כאן המקום לפרטה. כפי שניתן לראות בטבלה 8 סה"כ הבלאי בשנת 2002 הסתכם ב – 82.1 מיליארד ש"ח.

השקעה נקיה

ההשקעה הנקיה בשנה כלשהי, היא ההפרש בין ההשקעה הגולמית לבלאי. כאשר השקעה הגולמית גדולה מהבלאי , למדינה מתווספים אמצעי ייצור . כאשר השקעה הגולמית קטנה מהבלאי , מהמדינה נגרעים אמצעי ייצור . סה"כ הבלאי בשנת 2002 הסתכם ב-1.28 מיליארד ש"ח , לפיכך ההשקעה הנקייה הסתכמה ב-0.5 מיליארד ש"ח.

השקעה גולמית –

)בסימן מינוס מוצג קיטון במלאי ( טבלה 7 מקור : ל.מ.ס.

השקעה גולמית. לפי ענפים –

טבלה 8 מקור : ל.מ.ס.

השקעה נקיה .

מקור : ל.מ.ס.