איך מחברים WordPress ל-Google Sheets — כל פוסט שמתפרסם נרשם בגיליון מעצמו

קח את זה איתך — בשתי לחיצות

לוחצים כאן, מתחברים ל-Make ומאשרים את החיבורים — והתרחיש נפתח בחשבון שלך עם המודולים כבר מחוברים זה לזה. בלי לבנות כלום מאפס.

צור בלחיצה — פתח את התרחיש המוכן

או: הורדת קובץ ה-blueprint — לייבוא ידני ל-Make

כך זה עובד — הדגמה קצרה על חיבור לדוגמה

1. לוחצים על הכפתור
2. מתחברים ל-Make (או נרשמים)
3. מאשרים את החיבורים — וזה רץ

ריצה אמיתית מ-14.9.2026 — ירוק, 4 פעולות, שני מודולים.

גילוי נאות: בחלק מהעמודים יש קישור להרשמה ל-Make דרך תוכנית-השותפים שלנו — אם נרשמת דרכו, ייתכן שנקבל עמלה, בלי שזה מייקר לך משהו. זה לא משנה את מה שכתוב כאן: כל תרחיש בעמוד נבנה והורץ אצלנו בפועל, והצילומים הם מהריצה האמיתית. אנחנו ממליצים על Make כי בדקנו אותו, לא להפך.

בקצרה — שלוש דרכים לאותו גיליון

• הידני: אחרי כל פרסום פותחים את הגיליון ומעתיקים ביד כותרת, קישור ותאריך. זה עובד מצוין, עד הפוסט הראשון שעולה ביום חמישי בערב ונשכח עד יום ראשון.
• הבסיסי: פונקציית IMPORTFEED של Google Sheets מושכת לגיליון את פיד-ה-RSS של האתר. ההקמה חינמית ומהירה. החיסרון: מוצג רק מה שנמצא בפיד כרגע, כך שאין כאן יומן שמצטבר לאורך זמן.
• המלא: תרחיש Make של 2 מודולים. WordPress בודק מדי פרק זמן אם יש פוסט חדש בסטטוס Publish, ו-Google Sheets מוסיף לו שורה. התוצאה היא יומן שמצטבר בלי שמישהו יצטרך לזכור לעדכן אותו.

התרחיש — הבלוג שאף אחד לא ספר

נניח שאתה מנהל סטודיו קטן לעיצוב מטבחים. יש לך אתר WordPress ובלוג שאתה מעדכן כשיש זמן. בסוף הרבעון יועצת-השיווק שואלת: כמה פוסטים פרסמנו, מתי ועל מה? התשובה קיימת, אבל היא קבורה בממשק הניהול של האתר. היא לא יושבת בגיליון שאפשר למיין ולשתף.

התרחיש שבנינו עושה דבר אחד, ב-2 מודולים ב-Make: WordPress בודק את האתר מדי פרק זמן קבוע, ו-Google Sheets מוסיף שורה חדשה לגיליון עם פרטי הפוסט. התוצאה: כל פוסט שפורסם נרשם מעצמו. אין הקלדה-כפולה, ואין צורך לסמוך על הזיכרון של מי שלחץ ״פרסם״ ומיד רץ לפגישה הבאה.

המתכון — ארבעה צעדים

המתכון בנוי מארבעה צעדים: בונים את המפה, מגדירים את WordPress, מגדירים את Google Sheets, ובודקים שהכול באמת עבד. לפני שמתחילים צריך שלושה דברים: חשבון Make, גישת מנהל לאתר ה-WordPress וגיליון Google עם שורת כותרות.

צעד 1 — לבנות את המפה

פותחים תרחיש חדש ב-Make. בעורך לוחצים על סימן ה-+, מקלידים ״WordPress״ ברשימת-המודולים ובוחרים את הטריגר Watch Posts. באותה דרך מוסיפים את המודול השני: Google Sheets — Add a Row. על המסך מופיעה עכשיו מפה של 2 מודולים שמחוברים בקו. הראשון הוא הטריגר, המודול שמפעיל את התרחיש. השני הוא הפעולה שמתבצעת בכל פעם שהטריגר מוצא פוסט חדש.

צעד 2 — להגדיר את WordPress

לוחצים על מודול WordPress ומחברים את האתר לפי ההנחיות שמופיעות בחלון החיבור. בשדה הסוג בוחרים Posts, ובשדה הסטטוס בוחרים Publish. למה רק Publish? כי היומן אמור לשקף את מה שהקוראים רואים בפועל, לא כל טיוטה שנפתחה ונזנחה. אם Make שואל מאיזו נקודה להתחיל לעקוב, כדאי לבחור ״מעכשיו״.

צעד 3 — להגדיר את Google Sheets

לוחצים על מודול Google Sheets, מחברים את חשבון ה-Google ובוחרים את קובץ-הגיליון ואת הלשונית. אם בשורה הראשונה יש כותרות, לכל עמודה מוצג שדה משלה. לכל שדה ממפים נתון מהפוסט, למשל כותרת, קישור ותאריך פרסום. לא חייבים למלא את כל העמודות: עמודה שלא מופתה נשארת ריקה בשורה החדשה.

צעד 4 — לוודא שזה רץ

מפעילים את התרחיש, מפרסמים פוסט ניסיון ומחכים לבדיקה הבאה. בהיסטוריית-הריצות מחפשים ריצה ירוקה, ובגיליון מחפשים שורה חדשה. אם הריצה אדומה, לוחצים עליה: הפירוט מראה באיזה משני המודולים זה נתקע, ומשם יודעים מה לתקן.

מתכונים נוספים — שלוש וריאציות

את הווריאציות האלה לא צילמנו ולא הרצנו. כל אחת מהן היא שינוי קטן באותו מבנה:

• תור-עריכה: במקום Publish עוקבים אחרי סטטוס של טיוטה או של ״ממתין לסקירה״. כך נוצרת לשונית נפרדת שמראה מה תקוע לפני פרסום.
• עמודים במקום פוסטים: משנים את הסוג מ-Posts לעמודים, ומתעדים כל עמוד-נחיתה חדש שעולה לאתר.
• לשונית לכל נושא: מוסיפים מסנן בין המודולים, ומשכפלים את מודול ה-Sheets לכל לשונית. זה כבר תרחיש גדול מ-2 מודולים.

מתי לא לחבר — ומה התרחיש הזה לא עושה

התרחיש עושה דבר אחד ועושה אותו טוב. אבל יש לו גבולות:

• הוא לא מיידי. Watch הוא בדיקה תקופתית, לא webhook. בחבילה החינמית המרווח המינימלי בין בדיקות הוא 15 דקות. אם צריך תגובה תוך שניות, זה לא הכלי.
• הוא מוסיף ולא מעדכן. Add a Row רק מוסיף שורות. אם תיקנת כותרת אחרי הפרסום, הגיליון ימשיך לזכור את הגרסה המקורית.
• רק Posts, ורק Publish. עמודים, טיוטות ופריטים פרטיים לא נכנסים ליומן.
• מעט מדי פוסטים. אם עולה פוסט אחד בחודש, הדרך הידנית פשוטה יותר.

כמה זה עולה — חינם, אבל חינם שסופר

כל המחירים נכון ליולי 2026, בדולרים. בדיקה כל 15 דקות היא כ-2,880 בחודש, הרבה יותר מ-1,000 הקרדיטים של החבילה החינמית. כדאי להציץ בהיסטוריית-הריצות ולראות כמה קרדיטים צרכה כל ריצה בפועל.

דרכים אחרות — לאותו יומן-תוכן

התרחיש ב-Make הוא לא הדרך היחידה להגיע לגיליון של פרסומים:

• ידני: העתק-הדבק אחרי כל פרסום. אין עלות ואין הקמה. מתאים לאתר שמפרסם לעיתים רחוקות.
• IMPORTFEED בתוך Sheets: נוסחה אחת שמושכת את פיד-ה-RSS של האתר. זה חינמי ומהיר, אבל מציג רק את הפריטים שבפיד כרגע.
• Zapier: כלי דומה ל-Make, עם מחיר דומה וממשק דומה. יש לו יותר אפליקציות מחוברות, אבל זה לא משנה כאן.

שאלות נפוצות — שלוש שאלות שחוזרות

מקורות: Make — Automation Platform — נכון ל-2026-07 · Google Sheets — Spreadsheet Application — נכון ל-2026-07 · WordPress — Content Management System — נכון ל-2026-07

בסיום — יומן שמתמלא בלי שמישהו זוכר

התרחיש הזה עושה דבר אחד פשוט: הוא מעקב אחרי פרסומים חדשים ורושם אותם בגיליון. אין בו לוגיקה מסובכת, אין בו מסננים ואין בו ענפים. זה מה שהופך אותו לקל להקמה וקל לתחזוקה. אם צריך משהו יותר מסובך, כדאי לחשוב על תרחיש אחר. אבל אם צריך יומן שמצטבר בלי שמישהו יצטרך לזכור לעדכן אותו, זה הכלי.