מילון מושגי יסוד בחשבונאות

איך להשתמש במילון הזה

זה לא פרק לקריאה רצופה — זה מילון-שליפה. כשתפתח דו"ח אמיתי של חברה ישראלית ותיתקל במונח שנשכח, חזור לכאן. כל ערך מקושר ליחידה שבה נלמד, כדי שתוכל לחזור להקשר המלא. המונחים מסודרים לפי האלף-בית.

המילון

אינפלציה — תהליך עליית מחירים רצופה לאורך זמן, הנמדד לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש. (פרק 2, יחידה 6.)

אישיות משפטית — מעמד של גוף (חברה, שותפות) שמאפשר לו לפעול עצמאית: לנהל עסקים, לחתום על חוזים, לקבל התחייבויות. בחשבונאות, גם כל כרטיס מקבל "אישיות" כזו לצורך הרישום. (פרק 1, יחידה 2.)

אסמכתא — מספר מזהה שמלווה רישום של פעולה (בדרך-כלל מספר החשבונית), ומאפשר לאתר את המסמך המקורי. (פרק 1, יחידות 1–2.)

אשראי — האפשרות לקבל סחורה או שירות עכשיו ולשלם במועד עתידי.

אשראי ספקים — אפשרות של חברה לקבל מספקיה סחורה ולשלם במועד מאוחר (לרוב חודש עד שלושה). מופיע במאזן כהתחייבות שוטפת. (פרק 1, יחידה 4.)

ביאורים — מידע מפורט שמהווה חלק בלתי-נפרד מהדו"חות הכספיים, ומסביר את הסעיפים שמופיעים בתמצית.

בלאי (פחת) — ירידת ערך של רכוש קבוע עקב שימוש או התיישנות, הנרשמת כהוצאה לאורך חיי הנכס. (פרק 2, יחידה 3.)

גיוס הון — פעולה שבה חברה מאפשרת למשקיעים לקנות מניות שלה, ובכך מגדילה את אמצעיה הכספיים.

דו"ח כספי — דו"ח תקופתי (רבעון או שנה) המציג את מצב החברה וביצועיה. כולל מאזן, רווח-והפסד, תזרים-מזומנים, דו"ח על השינויים בהון, וביאורים. (פרק 2.)

דו"ח כספי מתואם (היסטורי) — דו"ח שעבר התאמה לאינפלציה, כדי לנטרל את השפעת עליית-המחירים. פרקטיקה היסטורית שבוטלה בתחילת שנות ה-2000 ואינה בשימוש היום. (פרק 2, יחידה 6.)

דו"ח על השינויים בהון העצמי — אחד מהדו"חות הכספיים; מתאר מה הביא לשינויים בהון הבעלים בתקופה. (פרק 2, יחידה 5.)

דו"ח על תזרים מזומנים — אחד מהדו"חות; מתאר את תנועת המזומן בשלושה תחומים: פעילות שוטפת, השקעה ומימון. (פרק 2, יחידה 4.)

דו"ח רווח והפסד — אחד מהדו"חות; מפרט הכנסות, הוצאות ורווחים בתקופה. השורה התחתונה היא הרווח (או ההפסד) הנקי. במינוח IFRS הרשמי: "דו"ח רווח כולל". (פרק 2, יחידה 2.)

דיבידנד — סכום כספי שמחולק לבעלי המניות מתוך הרווחים שהצטברו. החברה רשאית לחלק אך אינה חייבת. (פרק 2, יחידות 1, 5.)

הון עצמי — סך הכספים שמגיעים ממקורות פנימיים (לא חיצוניים). מורכב מהון מניות (שהבעלים השקיעו) ויתרת רווח (שהצטברה ולא חולקה). מייצג את התחייבות החברה לבעליה. (פרק 2, יחידה 1.)

הון מניות — הסכום שהבעלים השקיעו בחברה תמורת מניות; רכיב בתוך ההון העצמי. (פרק 1, יחידה 6; פרק 2, יחידה 1.)

הוצאות ישירות — הוצאות שקשורות הדוק לתהליך הייצור ומשתנות עם היקפו: חומרי גלם, שכר ייצור, פחת. מרכיבות את "עלות המכר". (פרק 1, יחידה 5.)

הוצאות עקיפות — הוצאות שאינן משתנות ביחס ישיר להיקף הייצור: שכר מנהלה, שיווק, פרסום. מופיעות כהוצאות הנהלה-וכלליות ומכירה. (פרק 2, יחידה 2.)

הכנסה — כסף או התחייבות שחברה מקבלת מפעילותה: מכירת סחורה, שירותים, ריבית.

הנהלת חשבונות — תהליך המיון, התיעוד והרישום של כל הפעולות העסקיות, לפי כללים מקובלים. מהווה בסיס למידע בדו"חות. הערה: הכללים הרשמיים לחברות ציבוריות הם כיום תקני IFRS הבינלאומיים (מ-2008), ולא הכללים הישראליים הישנים. (פרק 1.)

הנהלת חשבונות דו-צידית / כפולה — שיטת הרישום שבה כל פעולה נרשמת בשני כרטיסים — אחד בחובה ואחד בזכות — כך שהיתרה הכוללת תמיד מתאזנת. (פרק 1, יחידה 2.)

הנפקת מניות — תהליך שבו חברה מעניקה מניות תמורת כסף שהבעלים משקיעים, ובכך הם מקבלים חלק בבעלות וברווחים.

הפסד — עודף הוצאות על הכנסות.

התחייבות — סכום שחברה מחויבת לשלם בעתיד (לספקים, עובדים, בנקים). מפורטת במאזן. (פרק 1, יחידה 4.)

התחייבות שוטפת — התחייבות שיש לפרוע בתוך שנה (ספקים, הלוואות לזמן קצר). (פרק 1, יחידה 4.)

התחייבות לזמן ארוך — התחייבות שנפרעת אחרי יותר משנה (למשל הלוואה רב-שנתית). (פרק 1, יחידה 4.)

זכאים — גורמים שהחברה חייבת להם כסף תמורת סחורה או שירות (ספקים, קבלני-משנה, עובדים). מופיע לעיתים במאזן תחת ההתחייבויות.

חברה — גוף משפטי שמוקם למטרת רווח ומהווה ישות עסקית נפרדת מבעליה.

חלוקת רווחים — תהליך שבו חברה משלמת לבעלי המניות מתוך רווחיה; התשלומים נקראים "דיבידנד".

חשבונית — מסמך עסקי שעורך המוכר ומעביר לקונה, ובו פרטי העסקה: תאריך, שם הקונה, הסחורה, תנאי התשלום, הסכום והאסמכתא. (פרק 1, יחידה 1.)

יומן — גיליון שבו נרשמות לראשונה כל הפעולות, בסדר כרונולוגי, לפני שהן מועברות לכרטיסים. כל רישום נקרא גם "פקודת יומן". (פרק 1, יחידה 3.)

יחסים פיננסיים — מדדים המתקבלים מחלוקת שני ערכים מהדו"חות, ומטרתם לנתח את מצב החברה וביצועיה (יחס שוטף, מהיר, תשואה על נכסים ועוד). (פרק 3.)

ייצור — תהליך הפקת מוצר במטרה למכור אותו ולקבל תמורה.

לקוחות — גורמים שקונים מהחברה. במאזן (תחת נכסים שוטפים), הסעיף מבטא את הסכום שהלקוחות חייבים לחברה וטרם שילמו. (פרק 1, יחידה 4.)

מאזן — אחד מהדו"חות; מפרט את מצב החברה בנקודת-זמן דרך שלושה סעיפים: נכסים, התחייבויות והון עצמי. במינוח IFRS הרשמי: "דו"ח על המצב הכספי". (פרק 2, יחידה 1.)

מניה — שטר בעלות על חלק מחברה. המחזיק נהנה מחלק ברווחים. (פרק 1, יחידה 6.)

נכסים — כל מה שבבעלות החברה ויש לו ערך כלכלי. מפורטים במאזן. (פרק 1, יחידה 4; פרק 2, יחידה 1.)

נכסים קבועים (רכוש קבוע) — נכסים שאינם צפויים להפוך למזומן בפעילות הרגילה: בניין, קרקע, מכונות, מחשבים. (פרק 1, יחידה 4.)

נכסים שוטפים — מזומנים ונכסים שצפויים להפוך למזומן בתוך שנה: מלאי, אשראי-לקוחות. (פרק 1, יחידה 4.)

נכסים בלתי-מוחשיים — נכסים בלי ממשות פיזית אך בעלי ערך כלכלי: סימן מסחרי, פטנט, מוניטין.

ספירת מלאי — תהליך שבו חברה סופרת ורושמת במדויק את כל הסחורות שברשותה, בדרך-כלל אחת לשנה. (פרק 1, יחידה 5.)

ספקים — גורמים שהחברה קונה מהם. במאזן (תחת התחייבויות שוטפות), הסעיף מבטא את חוב החברה לספקיה. (פרק 1, יחידה 4.)

עלות — סך ההוצאה הכספית הדרושה להשגת סחורה או שירות (כולל חומרי גלם והשכר לייצור). (פרק 1, יחידה 5.)

פחת — ראה "בלאי". (פרק 2, יחידה 3.)

פרסום דו"חות כספיים — הצגת הדו"חות לציבור. בישראל, חברות הנסחרות בבורסה חייבות לפרסם מדי רבעון; חברות פרטיות אינן חייבות. (פרק 2.)

פשיטת רגל — מצב שבו אין יכולת לפרוע התחייבויות. אצל חברה המצב המקביל נקרא "פירוק". (פרק 2, יחידה 4.)

קבלה — מסמך שהחברה מעבירה לקונה לאחר שקיבלה תשלום; מהווה אישור-תשלום. (בניגוד לחשבונית, שיכולה להימסר עוד לפני התשלום.) (פרק 1, יחידה 1.)

רבעון — תקופה של שלושה חודשים. חברות בורסאיות מפרסמות דו"חות כל רבעון (ארבע פעמים בשנה). (פרק 2.)

רווח — עודף הכנסות על הוצאות. קיימים סוגים שונים: גולמי, תפעולי, לפני-מס ונקי. (פרק 2, יחידה 2.)

תזרים מזומנים — תנועת כסף מזומן לתוך החברה ומחוצה לה. חיובי כשהכניסות גדולות מהיציאות, שלילי כשההפך. (פרק 2, יחידה 4.)

סיכום

המילון הזה מרכז את מושגי-היסוד של הספר במקום אחד, מקושרים ליחידות שבהן נלמדו. עם הכלים האלה — מהמסמך הבודד, דרך הרישום והדו"חות, ועד היחסים שמפיקים מהם תובנות — יש לך את כל מה שצריך כדי לפתוח דו"ח של חברה ישראלית אמיתית, ולהבין מה כתוב בו. וזו בדיוק הייתה המטרה: לא להפוך אותך לרואה-חשבון, אלא לתת לך שליטה.