העת העתיקה:
- ברחבי המזרח התיכון התנהלו "עסקות עתידיות" לפיהן קונים מראש יבולי שדה במחיר שנקבע כבר בעת "חתימת" העסקה.
- שיטה זו אפשרה לאיכרים, לסוחרים ולצרכני החומרים לתכנן את פעילותם לטווח הארוך באמצעות הבטחת מחיר לסחורה.
עד המאה ה-17:
- זהב, כסף ונחושת היו לאמצעים המוניטאריים העיקריים לצורכי מסחר בכל היבשות השונות.
- מטבע השקל המקורי היה תרכובת של 2/3 זהב ו-1/3 כסף.
אמצע המאה ה-17:
- בועה פיננסית בהולנד סביב מחירי הפרחים מסוג "צבעוני".
תחילת המאה ה-18:
- נסחרו ביפן החוזים העתידיים הראשונים בעידן המודרני על מחירי האורז.
אמצע המאה ה-19:
- החוזים הראשונים שהחלו להיסחר בשיקאגו (CBOT) היו על מוצרי חקלאות שונים.
- החוזה הראשון שנסחר היה על מחירי התירס.
סוף המאה ה-19:
- באנגליה החלו להיסחר חוזים על מתכות תעשייתיות שונות (בבורסת ה-LME).
שנת 1972:
- בורסת החוזים העתידיים השנייה בשיקאגו (CME) השיקה את החוזים העתידיים על שבעה צמדים של מטבעות עיקריים.
שנת 1973:
- בורסה נוספת נפתחה בשיקאגו (CBOE) אשר השיקה את המסחר באופציות.
שנת 1974:
- הקונגרס האמריקני הקים מוסד פיקוח בשם CFTC, המפקח על המסחר בנגזרות.
שנת 1979:
- משפחת האנט רכשה כסף, והחזיקה בבעלותם יותר מ-200 מיליון אונקיות כסף.
שנת 1982:
- בלונדון נפתחה בורסה נוספת (LIFFE), ובשנת 1996 החלה לסחור בחוזים עתידיים על סחורות.
שנת 1993:
- חברת MG Refining & Marketing הפסידה כ-1.5 מיליארד $ מביצוע שגוי של עסקות גידור על מחירי האנרגיה.
שנת 1999:
- מחירי הנפט נסחרו במחיר שפל של סביב $10 לחבית.
שנת 2004:
- מחירי הנפט נסחרו במחיר של יותר מ-50$ לחבית.
שנת 2005:
- בבורסת המתכות התעשייתיות בלונדון (LME), הושקו חוזים על מוצרי הפלסטיק.
שנת 2006:
- גדלו במידה ניכרת סכומי ההשקעה בשוקי הסחורות.
שנת 2007:
- זירת המסחר הפעילה ביותר היא זו המרכזת את החוזים על מוצרי האנרגיה.
שנת 2050:
- על פי תחזית האו"ם, אוכלוסיית כדור הארץ תגדל לכ-9 מיליארד.